גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להגיע לים התיכון, זה מה שהם תמיד רצו

ניחושים על מצב הדעת האיראני: האם רגשי עליונות אתנית בני 2,500 שנה משתפים פעולה עם משיחיות אסלאמית?

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר. בשבוע שעבר בטהרן / צילום: Associated Press
עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר. בשבוע שעבר בטהרן / צילום: Associated Press

אכן, זו הייתה הפעם הראשונה מאז ומעולם שבה יהודים ופרסים/איראנים התייצבו אלה מול אלה בשדה הקרב.

לא ברור כלל שלחיווי הזה יש איזושהי משמעות מחוץ לעולם של מיתוסים ושל סנטימנטים. על מה בעצם אנחנו מדברים? על כורש משיח ה', לפני כמעט 2,500 שנה? על האוטונומיה שפרס הואילה להעניק ל'פחוות יהוד'? או אפילו על רגעי החסד של הכיבוש הפרסי החטוף בארץ ישראל על סף העידן המוסלמי?

פרשנות | "להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"
פרשנות | קשה להיות דיפלומט ישראלי כשהסירנות מייבבות, אך צריך לשקול איך להגיב
יואב קרני, פרשנות | יחסי ארה"ב-ישראל נמצאים ב"שריפה מבוקרת", העלולה לצאת מכלל שליטה

כן, אפשר להבין. הפרסים אפשרו את הבית השני, והיו מוכנים להעניק בית שלישי, בתחילת המאה השביעית. צבא יהודי הסתער אז עם צבא פרסי על חומות ירושלים, וחילץ אותה מידי הקיסרות הביזנטית. לפי הרקורד ההיסטורי, היהודים שחטו אלפי נוצרים ברחובות ירושלים, וזמן מה הפרסים עמדו מנגד.

על סף הרפובליקה האסלאמית יהודים רחשו חיבה לשאה האחרון. אבל את החיבה הזאת מוטב להבין בקונטקסט של תמיכת המעמד הבינוני הגבוה בכתר. המוני איראן שנאו את השאה, יהיו הניסיונות לשכתב את ההיסטוריה אשר יהיו.

נוכחותם טימאה את העיר

פרסים ויהודים חדלו לאהוב אלה את אלה הרבה לפני בוא הציונים. השתלטות הדוקטרינה השיעית על איראן, במאה ה־16, הביאה איתה משטר אפליה נגד היהודים, שחמור ממנו לא נראה בימים ההם בארצות האסלאם. בוז והשפלה היו נחלתם, ועצם המגע איתם זיהם את הנוגע המוסלמי. באמצע המאה ה־17 כל יהודי אספהאן, הבירה האימפריאלית, גורשו מפני שנוכחותם טימאה את העיר.

הנוסע היהודי הידוע בכינוי בנימין השני דיווח באמצע המאה ה־19 כי יהודי, כל אימת שנכנס לרחוב מוסלמי, היה נרגם מיד באבנים. נאסר על היהודים לצאת מבתיהם בזמן גשם, שמא תישטף הזוהמה מגופם ותטנף את רגלי המוסלמים. עוברים ושבים היו יורקים בפני היהודים. רשימת הגזרות הייתה ארוכה ומבהילה, כולל עונש של 40 מלקות ליהודי עני שאין ידו משגת לשלם קנס. אם הוא היה פולט אנקת כאב יחידה במהלך ההלקאה, הספירה הייתה מתחילה מחדש.

המדינאי הבריטי המפורסם, ג'ורג' קרזון (Curzon), לימים לורד קרזון, שסייר בכל רחבי פרס בסוף המאה ה־19, כתב כי "תכף להתפרצותה של שנאה קנאית כלשהי, היהודים הם הקורבנות הראשונים. ידו של כל אדם מורמת נגדם; ואבוי ליהודי ביש־המזל הנתקל באספסוף פרסי".

אכן, ניגוד ברור למצב היהודים בקיסרות העות'מאנית, שפתחה את שעריה בפני מגורשי ספרד בסוף המאה ה־15. היהודים היו אמנם אזרחים מסוג ב', על פי תקנות האסלאם, אבל לא סבלו רדיפות וגזרות, לא הוגבלו לגטאות, והתערו בחברה העות'מאנית.

בשעה שהתנכלות ליהודים בארצות ערב מיוחסת מפעם לפעם לעליית הציונות, ההתנכלות בפרס/איראן לא נגעה כלל לעולם החיצון. היא ייצגה איבה תיאולוגית. האסלאם שבשמו דיברה הוא בדיוק זה השולט באיראן כיום, אם כי אין הוא האסלאם שנכפה עליה במקור, בשנת 636, כאשר צבא האימפריה הזורוסטריאנית נפל שדוד מתחת לפרסות סוסיהם של פרשי ערב.

ישראל במשוואה הביזנטינית?

ב-40 השנים האחרונות ניתן ממד של גיאופוליטיקה לסלידה התיאולוגית מפני היהודים. מדינת היהודים היא העומדת בין הגלגול הנוכחי של האימפריה הפרסית לבין 'ייעודה המוצהר' (אם מותר לשאול מליצה מפורסמת על רישיון ההתפשטות שארה"ב נטלה לעצמה בתחילת המאה ה-19).

כאשר פרס עמדה בשיא כוחה, פעמיים בתוך אלף שנה, היא התייצבה על שפת הים התיכון. במאה השביעית, כאשר כבשה את ארץ ישראל, היא התחילה הכנות לשקם את נמל קיסריה, במסגרת מאבק קוסמי נגד הקיסרות הביזנטית. אגב, הקיסר הביזנטי חשב את מאבקו בפרסים הזורוסטריאנים של הזמן ההוא למלחמת קודש, ולאחר ניצחונו החזיר בגאווה את הצלב אל ירושלים לשש שנים חטופות. הפרסים חשבו בדיוק אותו הדבר על הביזנטים. כבר אז, או בעצם הרבה קודם, מדינות פרסיות רצו להפיץ את העדפותיהן התיאולוגיות מעבר לגבולן, ועשו כן בזרוע נטויה.

האם ישראל ממלאת את תפקיד הביזנטים במשוואה האיראנית של ימינו? אינני יודע אם מישהו באיראן משתמש באנלוגיה הזאת, ואני מקווה שידעני איראן גדולים ממני יוכלו להשיב על השאלה. אפשר רק לנחש את המידה שבה לאומנות אימפריאלית ממלאת תפקיד כלשהו בעיצוב השקפות עולם איראניות בנות-זמננו. כבר ראינו מהפכות משיחיות קוסמיות מוותרות על טוהר המידות הרעיוניות של מחולליהן, ומאמצות את שאיפות העליונות האתנית שקדמו להן, למשל ברוסיה ובסין הקומוניסטיות.

הטהרנים שבין כוהני הדת האיראניים רצו להתגרש לחלוטין מן העבר הלא־מוסלמי. הם הציעו למשל לגלח את הריסות פרספוליס, בירתו העתיקה של כורש, ולהקים עליהן מחראה ציבורית. זה לא קרה. הרפובליקה האסלאמית מפרסמת את עתיקותיה, משאילה אותן למוזיאונים ידידותיים (ידיעה ארוכה על תערוכה עתיקות פרס במוזיאון בשנגחאי הופיעה ב"טהרן טיימס" בבוקר ההתקפה על ישראל), מעודדת תיירות, אבל רק עד גבול מסוים, ולא במידה שתרמוז על עליונות העבר הלא־מוסלמי.

ב־20 השנים הראשונות של ברית המועצות העבר האימפריאלי הוקע ונמחק. צורכי המאבק בהיטלר החזירו את הגיבורים המוקעים, לפחות באופן סלקטיבי, אל כיכרות הערים ואל אקרני הקולנוע. יהיה מעניין לראות אם צרכיה של מלחמת התפשטות איראנית יחזירו את רוחותיהם של כורש, של חוסרו ושל נאדר שאה, בייחוד אם המשטר יחפש נתיב אל ליבם של אלה מנתיניו המחכים בקוצר רוח להתמוטטותו.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

שיפור קטן אך לא מספיק במצב מיגון הדירות בערים הגדולות בין שתי המלחמות עם איראן

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פגיעת רסיסי טיל איראני בבית במרכז / צילום: מד''א

רצף שיגורים מאיראן: דיווחים על נפילת רסיס במרכז, נזק לבניין בפתח תקווה

צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • בית בכפר יובל שבגליל נפגע מירי: 4 שהו במבנה, 1 נפצע קל משברי זכוכיות • חיל האוויר הגיב בגל תקיפות בדרום המדינה, 160 מטרות חיזבאללה הושמדו • דיווח - המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • פיצוצים בטהראן, באספהאן ובתבריז • עדכונים שוטפים

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%