רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig
משקיעים נוטים להיות גרועים בהערכת סיכונים גיאופוליטיים, שלא לדבר על סיכויי המלחמה. אבל תגובת השוק למתקפה של איראן על ישראל מגלה לנו משהו על מצבו הנוכחי: המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות. יתר על כן, משקיעים אינם ממהרים למכור את ההשקעות שלהם, מה שמרמז שאנחנו כנראה לא בבועה, לפחות כרגע.
● WSJ | ריביות גבוהות היוו מכונת מזומנים לבנקים. לא עוד
● תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות
השווקים רציונליים
לפני שנדון בלקחים שנלמדו, בואו נשקול את ההיגיון מאחורי האירועים. תשואות המניות והאג"ח ירדו והנפט והזהב עלו במהלך יום שישי שעבר, כאשר המשקיעים חששו ממהלך הנקמה של איראן מול ישראל. הם שינו מסלול מאוחר יותר באותו היום וביום שני - כשתשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב ל-10 שנים חזרה בבוקר לאותה רמה שבה התחילה ביום שישי בבוקר - כשהתברר שאיראן לא רוצה להסלים. השווקים עשויים לטעות בהנחה שמלחמה רחבה יותר במזרח התיכון לא עומדת לפרוץ. אבל לתנועות המחירים עוקבות אחר היגיון פנימי ברור.
זה אומר לנו שהשווקים יכולים להיות רציונליים. בבועה, בדרך כלל מתעלמים מהחדשות הרעות - שכן האמונה בכוחם הכמעט קסום של צבעונים/מסילות ברזל/אתרים/מכוניות חשמליות/טכנולוגיה ירוקה מתגברת על כל המכשולים - או שיש לה השפעה עצומה מכיוון שהיא מאיימת לאלץ משקיעים לחזור להסתכל בכלי הערכת שווי מסורתיים. להיגיון יש מקום קטן בשוק כזה.
המכירות בשוק לא היו גדולות. נכון, מדד ה-S&P 500 רשם את הירידה הגדולה ביותר ביום בודד מאז ינואר, אבל ירידה של כמעט 1.5% כל שלושה חודשים אינה משמעותית, במיוחד בהשוואה לבועה אמיתית. במהלך ינואר ופברואר 2000, כאשר בועת הדוט-קום התקרבה לאינפלציה מלאה, המניות ירדו ב-1.5% או יותר שבע פעמים, יותר מאחת לשבועיים.
זה מספק קצת נחמה מפני חששות לגבי בועה כעת. אבל יש גם ראיות שמצביעות לכיוון ההפוך.
ישנם סימנים מדאיגים
הראשון הוא הצד השני של עלייה בתנודתיות: שווקים המאופיינים בספקולציות מוגזמות והערכת יתר הם תנודתיים מטבעם. במהלך השנה האחרונה של בועת הדוט-קום, מתחילת 1999 ועד לשיא מרץ 2000, עמד מדד ה-Vix שמודד שתנודתיות על 24 בממוצע, גבוה בהרבה מהממוצע לטווח הארוך שלו. במהלך הבועה, בטכנולוגיה נקייה, קנאביס, SPAC ומניות ממים מסוף 2020 עד תחילת 2021, ה-Vix נשאר גבוה באופן עקבי, מעל 20, כשההתנהגות ההפכפכה של מניות מסוכנות הפכה אותן לעתים קרובות למובילים, וגרמה לתנודות יומיות משמעותיות בשני הכיוונים.
הראיה השנייה היא ששוק של היום מציג כמה מהלכים קיצוניים, כמו מסחר לא יציב ב- Trump Media & Technology. בשלושת השבועות האחרונים, טראמפ מדיה וטכנולוגיה, עם הטיקר DJT, השתנתה בלמעלה מ-5% כמעט כל יום למעט יומיים מאז הכריזה על הטיקר החדש שלה, ראשי התיבות של דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר ובעל רוב המניות בה.
משקיעים, שהוקסמו מסיכויי בינה מלאכותית, הביאו חברות בינה מלאכותית קטנות יותר לקיצוניות דומות. בנוסף, יותר אנשים סוחרים באופציות, מה שעלול להעיד על ספקולציות מוגזמות או התנהגות מסוכנת בשוק. כל זה לא אומר שיש בהכרח בועה רחבה יותר, שכן מיני-בועות באיזורים ספציפיים היו נפוצות בעשור האחרון. עם זאת, זה מראה שהמשקיעים הקטנים בטוחים בעצמם.
הראיה השלישית עולה מסקרים על סנטימנט המשקיעים. הממצאים, בקצרה: טוב. אולי טוב מדי. עלוני משקיעים הם הכי פחות דוביים שהיו מאז ינואר 2018, רגע לפני תקרית "וולמגדון" שהשפיעה על מוצרים מובנים וגרמה לירידה של 10% ב-S&P, לפי אתר 'אינטליגנציה למשקיעים'. מספר השוורים עולה על הדובים ב-19 נקודות האחוז בסקר האיגוד האמריקאי למשקיעים אינדיבידואליים, פער שנמשך כל השנה והוא גבוה, אבל לא דומה לפער של 62 נקודות שהיה בינואר 2000.
סיטיגרופ משלבת מספר מדדים של סנטימנט המשקיעים במדד לבקוביץ' שלה, על שם האסטרטג המנוח של וול סטריט, טוביאס לבקוביץ', ואומרת שהוא מסמן על "אופוריה". זו סיבה לזהירות, כי כשהמשקיעים כבר מרוצים, קשה להם להיות מאושרים עוד יותר. אבל זה לא בלתי אפשרי: בועה אמיתית עדיין יכולה להתנפח.
זה אולי נראה מוזר לראות היבטים חיוביים בתנועות השוק הנגרמות כתוצאה המלחמה פוטנציאלית במזרח התיכון, שתהיה הרסנית לחייהם ופרנסתם של אנשים. משקיעים המצפים לכך צריכים לשקול רכישת נפט, מניות נפט, זהב או אג"ח, במיוחד לאחר שהתשואה ל-10 שנים זינקה ל-4.6% ביום שני על רקע מכירות קמעונאיות חזקות. אבל שימו לב שקשה מאוד להרוויח כסף מהימורים על גיאופוליטיקה. עבור משקיעים, אירועי סוף השבוע שימושיים יותר כמדד להערכה האם יש יותר מדי ספקולציות במניות.