עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר
שנת 2023 הייתה רוויה בסיפורי הונאה בתעשיית ההייטק, בהם יזמים, באמצעות שלל דרכים מתוחכמות, הצליחו להונות את המשקיעים העומדים מאחורי החברות. כך קרה בחברת ג'ונקו (Joonko), אותה הקימה עילית רז, כאשר בחברה נתגלו לכאורה זיופים של תדפיסי חשבונות בנק, העברות כספים בינלאומיות וזיוף מסמכים שהוצגו למשקיעים במטרה לנפח את מספר הלקוחות של החברה.
● ארבעת היזמים שזיהו את החולשות של הארגונים הגדולים במשק
● בחברות הטק מנסים להילחם בהונאות משקיעים. אלה הכלים החדשים שלהם
● מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים
במקרה אחר, נגד חברת הפינטק הישראלית וסטו (Vesttoo), הועלו טענות להונאה רחבת היקף אל מול המשקיעים, כשבין ההאשמות על פי כתב האישום - התחזות לפקידים בנקאיים וזיוף חתימות ומסמכים. סיפורים אלו, בין השאר, השאירו אחריהם הרבה שאלות פתוחות - בראשן כיצד התאפשר הדבר ואיך ניתן למנוע מקרים דומים בעתיד?
"פחות מגע יד אדם"
הבינה המלאכותית נכנסה בסערה לחיינו. מספר גופים בענף הפינק אף רותמים את הטכנולוגיה הזו כדי לייעל את האופן שבו חברות מנהלות ומנתחות את המידע הפיננסי שלהן - מה שיכול לצמצם מקרי הונאה. כך למשל, חברת הפינטק טראסטמי (Trustmi), מציעה פתרון תוכנה מבוסס בינה מלאכותית שמתחבר למערכות החברה, עוקב אחר פעילות הכספים בארגון ומאפשר לזהות ולמנוע הונאות וטעויות אנוש. הפלטפורמה מתחברת לכל התשתיות של הארגון, לרבות למערכות החשבונאיות בו, ומזהה אי־סדרים כמו חוסר עקביות בגובה תשלומים. שי גבאי, מייסד שותף בטראסטמי, אומר כי נרשמה עלייה בהתעניינות סביב המעבר למערכות ובקרות אוטומטיות. "עם זאת", הוא מדגיש, "אל מול ההתעניינות, מרבית החברות עדיין מסתמכות בעיקר על תהליכים ובקרות ידניות".
גם חברת טרוליון (Trullion), שנבחרה השבוע למקום הרביעי במסגרת רשימת 10 הסטארטאפים המבטיחים של גלובס לשנת 2024, מפתחת פלטפורמה לתעשיית החשבונאות. בין היתר, הפלטפורמה מאפשרת הזנה של מסמכים בפורמטים שונים, כמו באקסל או ב־PDF, כמו גם טקסטים שנכתבו בכתב יד, ולאחר מכן הפקת דוחות על בסיס אותם נתונים. כך ניתן לזהות חריגות או פערים בדוחות.
"היזמים יכולים להמציא מספר לקוחות ולזייף אסמכתאות, מסמכים וחשבוניות", אומר אמיר בולדו, מייסד שותף בטרוליון ומנהל הטכנולוגיות הראשי בה. "אפשר גם לזייף נתוני דאטה, כמו סכומים מסוימים שנכנסים או היקף של חוזים שנחתמים. לעתים, גם אם זה לא בזדון, עלולה להיווצר מעין הונאה". לדבריו, כאן נכנסת החשיבות של האוטומציה: "ככל שיש פחות מגע יד אדם, אפילו במילוי דוחות, יש פחות מקום לטעויות אנוש. המחשב לא טועה בלוגיקה".
בולדו מספר כי טרוליון עצמה קמה בעקבות מקרה הונאה. "בשנת 2020 היה מקרה הונאה מאוד גדול של חברה בשם ווירקארד (ספקית שירותים פיננסים, מ"ו). בחברה דיווחו על 2 מיליארד דולר שכביכול 'ישבו' בבנק במזרח, אך בפועל הם לא היו קיימים. בעקבות המקרה, איש העסקים מייקל אייזנברג הגיע אלינו, והפך למשקיע הראשון שלנו. החברה קמה כדי למנוע מקרים כאלה".
השקעה תחת מעקב
בעקבות מקרי ההונאה, קרנות הון סיכון החלו לנקוט בצעדים כדי למנוע אירועים דומים בעתיד. ביולי אמרה לגלובס ניקול פריאל, שותפה בקרן ההון סיכון האמריקאית אייבקס (Ibex), כי "משקיעים לא צריכים ולא יכולים להיות שוטרים או חוקרי הונאות, אבל יש בהחלט מקום לפיקוח ובקרה. בדיוק כפי שחברות עוברות היום בדיקת עמידות לאבטחת מידע (SOC-2), אין סיבה שלא להעביר אותן בדיקה בעלות של כמה עשרות אלפי דולרים אצל פירמת בדיקות מקצועית".
עם זאת, לטענת גורמים בענף, מהלכים כאלה יכולים להרחיק חברות מהקרנות. "ליבת האירוע היא ניהול ומשטר תאגידי מסודר ותהליכים מסודרים", אומר לגלובס גיא לכמן, שותף בכיר במשרד עו"ד פרל כהן וראש משותף למחלקת ההייטק במשרד. "בסוף, אם מקבלים את התמיכה המקצועית האמיתית משומרי הסף, עורכי דין ורואי חשבון, אז תקלות כאלה לא אמורות לקרות. אם אני 'אלביש' כלי שייתן לי מידע על חברה, או ארשת את משרדי החברה שבה אני משקיע במצלמות שידווחו לי מסביב לשעון, איזה מין עולם זה יהיה? יתרה מכך, איזה סטארט־אפ ירצה לקבל השקעה מקרן הון סיכון כזאת?".
לפיכך, אל מול הצטיידות גופים בכלים שמטרתם למנוע הונאות פיננסיות, יש מי שחושב שהנושא לא חף מטעויות. "לבדיקות הנאותות יש מחיר", אומר לגלובס עו"ד ליאור אתגר, ראש תחום פרטיות ב־EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו. "יש עלויות עסקה שהמשקיע בא ואומר: 'יש בדיקת נאותות לבצע וזה תקציב'. לדבריו, לעתים קרובות, בשל היעדר תקציב לבדיקות נאותות, "לעורכי הדין אין מספיק כלים".