גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך התמלאו שורות הצבא ברחפנים וברובוטים מתוצרת חברות ישראליות קטנות

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי
פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

הזירה הביטחונית והצבאית מעולם לא הייתה נוחה עבור חברות סטארט־אפ צעירות, כאלה שהוקמו לפני מספר שנים בגראז' ומפתחות מוצר מאפס בתקציב זעום. התעשייה הצבאית היא עודנה מקום שבו העסקאות נסגרות בין גנרלים לחברות ענק, בסכומי עתק ולרוב מתחת לרדאר. אבל המלחמה בעזה תפסה את צה"ל לא מוכן אל מול איומי הרחפנים והמנהרות של החמאס, ולשורות הצבא נכנסו בצוק העיתים חברות צעירות שהגיעו עם פתרונות שהשחקניות הגדולות - התעשייה האווירית, רפאל ואלביט - לא ידעו לספק.

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים 
הכירו את יחידת הרפאים של צה"ל שרוצה לשנות את פני המלחמה 

בחצי השנה האחרונה התמלאו שורות הצבא ברחפנים וברובוטים מתוצרת חברות ישראליות קטנות כמו אקסטנד (XTEND) ורובוטיכאן (Robotican) שמסיירים במהירות בתוך מבנים ממלוכדים, פירים ומנהרות, מצילים חיים כמי שמסתערים לפני הכוח - חיילים או כלבים - או לוקחים חלק במאמץ המלחמתי על ידי סיכול מחבלים.

אקסטנד, למשל, חברה בת כמאה עובדים מרמת החייל, רכשה את אהדתם של החיילים בשטח באמצעות רחפן שהפעלתו מזכירה משחק מחשב: הוא ניתן להטסה באמצעות ג'ויסטיק ומשקפי מציאות המשדרים לטייס את נקודת המבט שלו. קלות השימוש והיכולות האופרטיביות של הרחפן השיגו לאקסטנד - אחת מעשרת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2024 - חוזה עם מערכת הביטחון המוערך בכ־10 מיליון דולר. כעת גם בצבא האמריקאי מהדקים את הקשר עם החברה.

מדבר של מימון

אקסטנד, רובוטיכאן, ואחרות דוגמת חברת הכוונות החכמות סמארטשוטר, חברת הרחפנים בעלי כושר נשיאת המשקל הכבד קולוגו (Colugo), רחפני המסוקים של סטדיקופטר או החברות עין שלישית ו־R2 שעוסקות בגילוי רחפנים וכטב"מים, לא היו מחזיקות זמן רב לולא התמיכה של מערכת הביטחון: כל החברות הללו זכו לתמיכה ממשלתית בצורה זו או אחרת הרבה לפני פרוץ המלחמה בעזה. באופן מסורתי, הכסף הגדול שמגייסות חברות ההייטק כמעט ואיננו זולג לסטארט-אפים הביטחוניים, ואלה נזקקים להסתמך על כסף ממשלתי אם ברצונן לשרוד את המדבר המימוני.

רובוט כלב של רובוטיכאן / צילום: שחר גולדברג

מפא"ת, ארגון פיתוח אמצעי הלחימה במשרד הביטחון, סייע לכמה מהחברות האלה באבטחת הזמנות מהצבא גם בשנים הקשות, ובנה שותפות עם מספר קרנות הון סיכון פרטיות להזרמת הון. בין הקרנות: Chartered, קבוצת השקעות יפנית הרשומה בסינגפור ונמצאת בבעלותו של אייל אגמוני; אלטשולר הישראלית ו־AWZ Ventures, קרן קנדית בבעלות אדוארד זונשיין וסטיבן הרפר, שמשקיעות בהון תמורת מניות.

במפא"ת מעדיפים להשקיע זמן ומרץ בחברות שיש להן פוטנציאל לשימוש כפול, כלומר גם שימושים אזרחיים מעבר לאלה הצבאיים. היא לא לבד במימון סטארט־אפים בתחום השימוש הכפול: גם לרשות החדשנות מסלול בשם "מימד", המוערך בכ־50 מיליון שקל בשנה - עשירית מתוך קרן התשתיות, שמוקדש לתמיכה בפרויקטים בחברות ביטחוניות.

הקרן השקיעה 3־5 מיליון שקל בתמורה לסכום דומה שהושקע מצד כל אחת מהחברות בתחומי התעופה, הרובוטיקה, או המחשוב הקוואנטי. בין החברות: יצרנית החיישנים הביוניים לינגה קום, חברות גילוי הרחפנים R2 ועין שלישית, ואינראיי שפיתחה חיישן המנטר את מצבם הרפואי של הטייסים בזמן הטיסה. מדובר אמנם בקרן קטנה מאוד, ודאי ביחס לצרכים, אך חברות שבוגרות אותו מדווחות כי הן מגייסות הון בהמשך הדרך גם מכלים אחרים ברשות החדשנות, כמו קרן ההזנק, תכנית המאגדים והקרן האירופית.

הדרישות הוגמשו

המימון הממשלתי לחברות צעירות בתחום הביטחוני עדיין מזערי ביחס לשאר ענפי הטכנולוגיה, כמו סייבר, תוכנה ארגונית או פינטק, שזוכים להשקעות של מאות מיליוני דולרים ממשקיעים פרטיים - או ביחס למתקיים בארה"ב, שם עומד התקציב של המקבילה האמריקאית של מפא"ת, דארפה, על 4.1 מיליארד דולר בשנה.

בארה"ב משקיעות קרנות ההון סיכון הגדולות מיליארדים בחברות ביטחון, בין המובילות בתחום: קרן אנדריסן הורוביץ, עם 165 השקעות בין 2016־2023. לאחריה, הקרן הממשלתית אינקיוטל עם 156 השקעות, וקרן NEA עם 154 השקעות. עם זאת, בישראל אין נכון לעתה קרנות המדברות בגלוי על השקעה בטכנולגיות הכוללות בין השאר ייצור נשק. קרנות רבות, בהן Team8 למשל, אף מתנגדות להשקיע בטכנולוגיות התקפיות. תעשיית הטכנולוגיה הצבאית מאופיינת בדרך כלל בבירוקרטיה כבדה, בכללי פיקוח ותקינה נוקשים ובקשרים עם בכירים במערכת הביטחון. במפא"ת ניסו להגמיש את תנאי הקבלה לתוכניות שלהם לאחר פרוץ המלחמה, ולאפשר, למשל, גם לאלה שאינם בעלי תואר ראשון להנות ממענקים, להקל מאוד בדרישות הפיננסיות ובכללי התקינה, אך המשקיעים הפרטיים עדיין גוררים רגליים. כמה מהם מתחילים להסתכל על חברות ישראליות בחודשים האחרונים ממש.

אבל השליטה של החברות הגדולות עדיין בעינה: "לצבא קשה לעבוד עם המון סטארט־אפים אז הוא עובד עם שתיים־שלוש ספקיות שירות. אלה גוזרות קופון על חשבון הסטארט־אפים וגם מאלצות אותם לחשוף חלק מהחדשנות שלהם בפניהם", אומר גורם ביטחוני שביקש להישאר בעילום שם. שוק התעשיות הביטחוניות התקשה עד כה למשוך משקיעים פרטיים רבים בשל היקף אקזיטים ומכפילים יחסית נמוכים בתעשייה. מאחורי העניין המחודש של קרנות ההון סיכון הפרטיות עומדות כמה תופעות: גל ההצטיידות בצבאות של מדינות כמו גרמניה, יפן ושבדיה; הבולטות שמקבלת הטכנולוגיה בחדשנות צבאית; וכמובן, העימות הבין־גושי ההולך ומתהווה בין ארה"ב ובנות בריתה לבין הציר הסמכותני הכולל את איראן, רוסיה וסין.

עמית פילובסקי, שותף מנהל בקרן Key1 שמשקיעה בחברות צמיחה מסביר כי אלה לא רק המשקיעים שהדירו רגליהם עד כה מטכנולוגיות צבאיות - היזמים עצמם התרחקו מהתחום, וכעת הוא רואה שינוי מהותי. "לכאורה, השקעה בחברות שכאלה דורשות הון רב באופן יחסי, מחזורי המכירות ללקוח מאוד ארוכים ולעיתים דורשים קשרים במערכת הביטחון, מספר הלקוחות הוא מצומצם והרגולציה הממשלתית היא גורם רב השפעה", הוא אומר. "מהצד השני, יותר תעשיות צבאיות וחלל עוברות הפרטה וגם הצבאות למדו לעבוד עם חברות צעירות באופן מהיר יותר. כשיזמים יצאו עד כה מיחידות כמו 81 או 8200, הם נטו להקים חברות סייבר או ציוד רפואי - אבל האמת היא שאין סיבה שישראל לא תהיה גם מעצמה של חברות טכנולוגיה צבאית".

עוד כתבות

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים צוללות

הנאסד"ק נסחר סביב רמות הבסיס ● AMD וסופר מיקרו צוללות בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט יורדים במעל ל-1% ● היום הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים האיראנית, אך עדיין יש כמה חברות שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזי ג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל. כעת יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה אדומה בוול סטריט: המדדים סיימו את החודש הכי גרוע השנה

נאסד"ק ירד ב-2% ● אמזון פרסמה את הדוח הרבעוני - עקפה את הצפי הן ברווח והן בהכנסות ● גוגל מסיימת את אפריל בעלייה של כ-9%, מטא בירידה של כ-10% ● טראמפ מדיה עלתה ב-50% בחמישה ימים, אך ירדה ב-20% מתחילת החודש ● פייפאל פרסמה תוצאות מעורבות ועדכנה כלפי מעלה את תחזית הרווח ● קוקה קולה עקפה את הציפיות, אך המניה ירדה

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה

מהחלב המפוקח ועד הדלק: חג הפסח הסתיים, ושורת עליות מחירים צפויה להיכנס לתוקף החל מהיום ● אלה מצטרפות למספר גלי התייקרויות שפקדו את המשק בחודשים האחרונים ● גלובס מציג את המוצרים והשירותים שהתייקרו עד כה ב־2024, כשהסוף עוד לא נראה באופק

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

בהתאם לצפי: הפד הותיר את הריבית בארה"ב על כנה

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● על פי ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?