במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan
משרד המשפטים הפיץ היום (א') תזכיר חוק בשיתוף ובתמיכת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שמבקש לשנות באופן דרמטי את התובענות הייצוגיות בישראל. בין היתר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה לחמש בלבד, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר-הטרחה שמקבלים התובע ובא-כוחו, לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות גם לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק, לשים סוף לפארסת הקופונים שלא משרתים את הציבור, ולקבוע חובת פנייה מוקדמת במקרים מסוימים, למשל כאשר העסק הנתבע הוא עסק זעיר.
● תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?
● אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
● העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר-הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
● לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות
התזכיר שהפיץ שר המשפטים יריב לוין גובש על-ידי האשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) בראשותה של עו"ד יערה למברגר, והובל על-ידי עו"ד ליאור ששון ועו"ד לירן חשין-ברוש, המרכזות את תחום התובענות ייצוגיות במחלקה. התזכיר הופץ כשנה לאחר שפורסמו המלצותיו של צוות בין-משרדי שבחן את הנושא לעומק במשך שלוש שנים, וברקע של סערה ציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, שסוקרה בהרחבה בגלובס.
במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות ויסיט מבתי המשפט את כל מה שלא צריך להתברר בהם. "תובענות ייצוגיות הן כלי משפטי חשוב לציבור, שמהווה מנוף צרכני משמעותי לטובת אכיפת הוראות הדין, שהוא גם כלי התרעתי נגד חברות שלא לפגוע בזכויות מי שעומדים מולם", מסרה עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי). "יחד עם זאת, השימוש שנעשה בו בשנים האחרונות הביא בין היתר לפגיעה בעוסקים זעירים ולעומס מיותר בבתי המשפט, וזאת מבלי שהציבור בהכרח הרוויח מההליך. אני מאמינה שהתיקונים שהצענו ינתבו את השימוש בתובענות ייצוגיות למקומות בעלי חשיבות חברתית".
התמריץ יצומצם
אחד השינויים הדרמטיים המוצעים, ואשר במידה רבה אומץ לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון, נוגע לגמול ושכר-טרחה, ובמילים אחרות - התמריץ להגשתן של תובענות ייצוגיות. אם התזכיר יתקבל בסופו של יום כחקיקה, לא יהיו יותר הסתלקויות מתוגמלות, ושיעור הגמול ושכר-הטרחה מן התובענה הייצוגית ייגזר מסכום הפיצוי שנפסק לקבוצה, בהתאם לשלב שבו הסתיים ההליך.
כדי להבין את המנגנון, ניקח למשל הליך שהסתיים ב-110 מיליון שקל של פיצוי לקבוצה, בפסק דין. שכר-הטרחה והגמול יחושבו באופן הבא: 5 מיליון השקלים הראשונים - 23% מהסכום, 5 המיליון הבאים - 18%, 20 המיליון הבאים - 13%, 30 המיליון הבאים - 10%, 40 המיליון הנותרים (עד 100 מיליון) - 8%, ומעל 100 מיליון שקל, כלומר בענייננו 10 הנותרים - 2%.
אם ההליך הסתיים בפשרה לאחר שהתובענה אושרה, יהיו הסכומים נמוכים יותר, והם יהיו נמוכים אף יותר אם ההסדר נחתם לפני אישורה של התובענה. בתי המשפט יוכלו לסטות מהשיעורים למעלה - אם מדובר בתביעה מיוחדת, או למטה, אם היצמדות לחוק יכולה לגרום לחוסר צדק.
עוד מוצע כי בית המשפט יהיה הגורם הבלעדי שיקבע את שכר-הטרחה, בשונה מן המצב היום שבו במרבית המקרים מתקבלת המלצת הצדדים ביחס לכך.
עידוד פניות מוקדמות
בכל הנוגע לפנייה המוקדמת, משרד המשפטים מציע שני מנגנונים - האחד חובה והשני וולנטורי, המבוסס על מערך של תמריצים. בתביעות נגישות, סימון מוצרים וספאם, מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת, אשר אם תיענה בחיוב, ויבוצע בעקבותיה תיקון, יקבל התובע 1,200 שקל. מרביתן המוחצת של התביעות הללו, הסבירו במשרד, מסתיימות בהסתלקות מתוגמלת (מצבים שבהם התביעה נדחית תוך פסיקת סכום מסוים לתובע ובא-כוחו בשל תרומתם להסדרה עתידית) - סידור שהחקיקה החדשה מבקשת לשים לו סוף.
אם זה לא יסתיים בפנייה מוקדמת, ניתן יהיה להגיש תביעה בעילות האלה - אך אם מדובר בעסקים זעירים שהמחזור שלהם הוא עד 2 מיליון שקל או שהם מעסיקים חמישה עובדים, ניתן יהיה להגיש רק תביעה לצו עשה (תיקון של ההפרה), ולא לפיצוי.
כלפי עסקים גדולים לא תהיה חובת פנייה מוקדמת כלל, וכלפי רשויות תהיה חובה כזו רק במקרים של גבייה שנעשתה שלא כדין.
בעילות אחרות שאינן כלולות ברשימה המתוארת אך מתאימות גם כן להסדרה עתידית ולא לפיצוי, והסתיימו עד היום בהסתלקויות מתוגמלות, מוצע לתמרץ גם כן פנייה מוקדמת. במשרד מציעים כי במקרים שבהם מוגשת תביעה לפיצויים שמסתיימת ללא פיצוי, בית המשפט לא יהיה רשאי לפסוק גמול ושכר-טרחה כלל.
כן מוצע כי כלל הפניות המוקדמות ירוכזו במאגר פומבי דיגיטלי נגיש, אשר יצוין בו, בצד הפניות, גם המענה שניתן בעניינן. הצפי הוא שבניית מאגר כזה תארך מספר שנים.
כסף במקום קופונים
הצעה משמעותית נוספת שטמונה בהצעת החוק נוגעת לקופונים. בהרבה הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות שבהן כן מתבקש פיצוי מציעות הנתבעות קופונים או הטבות שלא מנוצלים כלל או באופן מיטיבי בידי הקבוצה שנפגעה, אך מנפחים עבור עורכי הדין את הסכום שממנו הם גוזרים את שכר-הטרחה, ואף מציירים את הנתבעות כמי שתרמו רבות לציבור, בעוד שפועל ההשתתפות שלהן קטנה בפועל מן המוצהר.
הצעת החוק מבקשת לקבוע ראשית כי אם ניתן לאתר את חברי הקבוצה, ברירת המחדל תהיה להשיב להם את הכסף. רק אם הנפגע מבקש לקבל במקומו את ה"קופון", הדבר יתאפשר. במקרים שבהם אי-אפשר לאתר את חברי הקבוצה הנפגעת, ברירת המחדל תהיה העברה של סכום הפיצוי לקרן למימון תובענות ייצוגיות. בכל מקרה, שכר-הטרחה ייגזר מהסכום שעובר לקרן, ולא מן הקופונים שמוצעים.
מעבר לכך, תיקון החוק מציע להטיל הוצאות משפט גם על עורכי הדין במקרים שבהם נראה שהתובענה הוגשה בחוסר תום-לב.
ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות להגיש תובענות בגין פגיעה בפרטיות
נוסף על האמור, החקיקה מבקשת להכניס תיקונים בתחומים נוספים. כך למשל, במקרים ייחודיים של חוזים ארוכי-טווח בתחום הביטחון והפנסיה, משרד המשפטים מציע כי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מבטח שהעילה שלה היא הפרת חוזה ארוך-טווח, בית המשפט ישקול קיומו של אישור רגולטורי מפורש שנעשה בכתב, את עוצמת הפגיעה בגוף הפנסיוני, באינטרס של חברי הקבוצה הנפגעים, במשך הזמן שחלף מעת שנחתם החוזה, את הקושי בהבאת ראיות הנוגעות לעניין לאור חלוף הזמן וכן את שינויי החקיקה וכללי האסדרה מעת שנחתם החוזה.
מנגד, ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות במקרים שבהם ההפרות של חוק הגנת הפרטיות הן מהותיות או נוגעות לתקנות מאגרי מידע. בכל הנוגע למאגרים, גופים ציבוריים מתומרצים לתקן את ההפרה בתוך 120 יום, שכן אז יהיו מוגנים מפני אישורה של תובענה ייצוגית כלפיהם.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, מסר כי "תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי בתפיסה החברתית שאנו מובילים במשרד המשפטים, התזכיר נועד להבטיח שהתובענות הייצוגיות ישיגו את מטרתן ויביאו לצדק עבור כלל האזרחים. אני מודה למחלקת ייעוץ וחקיקה ולנציבות לאנשים עם מוגבלויות, שבזכות עבודה מקצועית ומאומצת מאומצת הגענו לאיזון הנכון בין מתן האפשרות לתביעות ייצוגיות לבין הימנעות מתביעות שאינן מוצדקות הפוגעות בעסקים קטנים".
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, מסר: "הכלי המשפטי של תביעות ייצוגיות תרם רבות לקידום הנגישות במדינה עבור אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, ואין ספק שיתרום גם בעתיד. עם זאת, בהחלט יש מקום למנוע שימוש לרעה בכלי זה, במיוחד כאשר מדובר בתביעות פוגעניות, קנטרניות ושאינן צודקות כלפי עסקים קטנים וזעירים".