גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר-הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan
במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

משרד המשפטים הפיץ היום (א') תזכיר חוק בשיתוף ובתמיכת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שמבקש לשנות באופן דרמטי את התובענות הייצוגיות בישראל. בין היתר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה לחמש בלבד, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר-הטרחה שמקבלים התובע ובא-כוחו, לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות גם לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק, לשים סוף לפארסת הקופונים שלא משרתים את הציבור, ולקבוע חובת פנייה מוקדמת במקרים מסוימים, למשל כאשר העסק הנתבע הוא עסק זעיר.

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?
אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר-הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות

התזכיר שהפיץ שר המשפטים יריב לוין גובש על-ידי האשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) בראשותה של עו"ד יערה למברגר, והובל על-ידי עו"ד ליאור ששון ועו"ד לירן חשין-ברוש, המרכזות את תחום התובענות ייצוגיות במחלקה. התזכיר הופץ כשנה לאחר שפורסמו המלצותיו של צוות בין-משרדי שבחן את הנושא לעומק במשך שלוש שנים, וברקע של סערה ציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, שסוקרה בהרחבה בגלובס.

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות ויסיט מבתי המשפט את כל מה שלא צריך להתברר בהם. "תובענות ייצוגיות הן כלי משפטי חשוב לציבור, שמהווה מנוף צרכני משמעותי לטובת אכיפת הוראות הדין, שהוא גם כלי התרעתי נגד חברות שלא לפגוע בזכויות מי שעומדים מולם", מסרה עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי). "יחד עם זאת, השימוש שנעשה בו בשנים האחרונות הביא בין היתר לפגיעה בעוסקים זעירים ולעומס מיותר בבתי המשפט, וזאת מבלי שהציבור בהכרח הרוויח מההליך. אני מאמינה שהתיקונים שהצענו ינתבו את השימוש בתובענות ייצוגיות למקומות בעלי חשיבות חברתית".

התמריץ יצומצם

אחד השינויים הדרמטיים המוצעים, ואשר במידה רבה אומץ לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון, נוגע לגמול ושכר-טרחה, ובמילים אחרות - התמריץ להגשתן של תובענות ייצוגיות. אם התזכיר יתקבל בסופו של יום כחקיקה, לא יהיו יותר הסתלקויות מתוגמלות, ושיעור הגמול ושכר-הטרחה מן התובענה הייצוגית ייגזר מסכום הפיצוי שנפסק לקבוצה, בהתאם לשלב שבו הסתיים ההליך.

כדי להבין את המנגנון, ניקח למשל הליך שהסתיים ב-110 מיליון שקל של פיצוי לקבוצה, בפסק דין. שכר-הטרחה והגמול יחושבו באופן הבא: 5 מיליון השקלים הראשונים - 23% מהסכום, 5 המיליון הבאים - 18%, 20 המיליון הבאים - 13%, 30 המיליון הבאים - 10%, 40 המיליון הנותרים (עד 100 מיליון) - 8%, ומעל 100 מיליון שקל, כלומר בענייננו 10 הנותרים - 2%.

אם ההליך הסתיים בפשרה לאחר שהתובענה אושרה, יהיו הסכומים נמוכים יותר, והם יהיו נמוכים אף יותר אם ההסדר נחתם לפני אישורה של התובענה. בתי המשפט יוכלו לסטות מהשיעורים למעלה - אם מדובר בתביעה מיוחדת, או למטה, אם היצמדות לחוק יכולה לגרום לחוסר צדק.

עוד מוצע כי בית המשפט יהיה הגורם הבלעדי שיקבע את שכר-הטרחה, בשונה מן המצב היום שבו במרבית המקרים מתקבלת המלצת הצדדים ביחס לכך.

עידוד פניות מוקדמות
בכל הנוגע לפנייה המוקדמת, משרד המשפטים מציע שני מנגנונים - האחד חובה והשני וולנטורי, המבוסס על מערך של תמריצים. בתביעות נגישות, סימון מוצרים וספאם, מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת, אשר אם תיענה בחיוב, ויבוצע בעקבותיה תיקון, יקבל התובע 1,200 שקל. מרביתן המוחצת של התביעות הללו, הסבירו במשרד, מסתיימות בהסתלקות מתוגמלת (מצבים שבהם התביעה נדחית תוך פסיקת סכום מסוים לתובע ובא-כוחו בשל תרומתם להסדרה עתידית) - סידור שהחקיקה החדשה מבקשת לשים לו סוף.

אם זה לא יסתיים בפנייה מוקדמת, ניתן יהיה להגיש תביעה בעילות האלה - אך אם מדובר בעסקים זעירים שהמחזור שלהם הוא עד 2 מיליון שקל או שהם מעסיקים חמישה עובדים, ניתן יהיה להגיש רק תביעה לצו עשה (תיקון של ההפרה), ולא לפיצוי.

כלפי עסקים גדולים לא תהיה חובת פנייה מוקדמת כלל, וכלפי רשויות תהיה חובה כזו רק במקרים של גבייה שנעשתה שלא כדין.

בעילות אחרות שאינן כלולות ברשימה המתוארת אך מתאימות גם כן להסדרה עתידית ולא לפיצוי, והסתיימו עד היום בהסתלקויות מתוגמלות, מוצע לתמרץ גם כן פנייה מוקדמת. במשרד מציעים כי במקרים שבהם מוגשת תביעה לפיצויים שמסתיימת ללא פיצוי, בית המשפט לא יהיה רשאי לפסוק גמול ושכר-טרחה כלל.

כן מוצע כי כלל הפניות המוקדמות ירוכזו במאגר פומבי דיגיטלי נגיש, אשר יצוין בו, בצד הפניות, גם המענה שניתן בעניינן. הצפי הוא שבניית מאגר כזה תארך מספר שנים.

כסף במקום קופונים

הצעה משמעותית נוספת שטמונה בהצעת החוק נוגעת לקופונים. בהרבה הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות שבהן כן מתבקש פיצוי מציעות הנתבעות קופונים או הטבות שלא מנוצלים כלל או באופן מיטיבי בידי הקבוצה שנפגעה, אך מנפחים עבור עורכי הדין את הסכום שממנו הם גוזרים את שכר-הטרחה, ואף מציירים את הנתבעות כמי שתרמו רבות לציבור, בעוד שפועל ההשתתפות שלהן קטנה בפועל מן המוצהר.

הצעת החוק מבקשת לקבוע ראשית כי אם ניתן לאתר את חברי הקבוצה, ברירת המחדל תהיה להשיב להם את הכסף. רק אם הנפגע מבקש לקבל במקומו את ה"קופון", הדבר יתאפשר. במקרים שבהם אי-אפשר לאתר את חברי הקבוצה הנפגעת, ברירת המחדל תהיה העברה של סכום הפיצוי לקרן למימון תובענות ייצוגיות. בכל מקרה, שכר-הטרחה ייגזר מהסכום שעובר לקרן, ולא מן הקופונים שמוצעים.

מעבר לכך, תיקון החוק מציע להטיל הוצאות משפט גם על עורכי הדין במקרים שבהם נראה שהתובענה הוגשה בחוסר תום-לב.

ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות להגיש תובענות בגין פגיעה בפרטיות

נוסף על האמור, החקיקה מבקשת להכניס תיקונים בתחומים נוספים. כך למשל, במקרים ייחודיים של חוזים ארוכי-טווח בתחום הביטחון והפנסיה, משרד המשפטים מציע כי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מבטח שהעילה שלה היא הפרת חוזה ארוך-טווח, בית המשפט ישקול קיומו של אישור רגולטורי מפורש שנעשה בכתב, את עוצמת הפגיעה בגוף הפנסיוני, באינטרס של חברי הקבוצה הנפגעים, במשך הזמן שחלף מעת שנחתם החוזה, את הקושי בהבאת ראיות הנוגעות לעניין לאור חלוף הזמן וכן את שינויי החקיקה וכללי האסדרה מעת שנחתם החוזה.

מנגד, ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות במקרים שבהם ההפרות של חוק הגנת הפרטיות הן מהותיות או נוגעות לתקנות מאגרי מידע. בכל הנוגע למאגרים, גופים ציבוריים מתומרצים לתקן את ההפרה בתוך 120 יום, שכן אז יהיו מוגנים מפני אישורה של תובענה ייצוגית כלפיהם.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, מסר כי "תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי בתפיסה החברתית שאנו מובילים במשרד המשפטים, התזכיר נועד להבטיח שהתובענות הייצוגיות ישיגו את מטרתן ויביאו לצדק עבור כלל האזרחים. אני מודה למחלקת ייעוץ וחקיקה ולנציבות לאנשים עם מוגבלויות, שבזכות עבודה מקצועית ומאומצת מאומצת הגענו לאיזון הנכון בין מתן האפשרות לתביעות ייצוגיות לבין הימנעות מתביעות שאינן מוצדקות הפוגעות בעסקים קטנים".

דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, מסר: "הכלי המשפטי של תביעות ייצוגיות תרם רבות לקידום הנגישות במדינה עבור אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, ואין ספק שיתרום גם בעתיד. עם זאת, בהחלט יש מקום למנוע שימוש לרעה בכלי זה, במיוחד כאשר מדובר בתביעות פוגעניות, קנטרניות ושאינן צודקות כלפי עסקים קטנים וזעירים".

עוד כתבות

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

באל על מחכים שנתב"ג ייפתח כדי לחלץ - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ דרך טאבה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק