צילום: נמרוד לוי
עיצוב חללי רפואה ובריאות מקפל בתוכו אתגר כפול, ואל משוכת העיצוב הכללית מצטרפת משוכת האינטימיות והרגישות שצריך לצלוח ולהעניק למשתמש תחושה ביתית מוגנת. בבית החולים שיבא נפתחה זה מכבר מרפאת Longevity (אריכות ימים), מרכז שאותו הגתה, מובילה ומנהלת פרופסור ציפי שטראוס. זו המרפאה הראשונה בעולם הפועלת בבית חולים ציבורי, וערכית היא נגיב שה לכלל האוכלוסייה לטובת איכות חיים ארוכה וטובה ועם זאת מבוססת על מחקר מדעי ומובילה את רפואת העתיד החדשנית. על העיצוב הופקד סטודיו טלי גוטהילף, מעצבת עם רקורד של 30 שנה, שבתחילת דרכה עסקה בעיקר בשוק הפרטי. באמצע הקריירה חשה שהיא יכולה לעבוד בסקיילים גדולים ורחבים והתמקצעה במגזר הציב בורי-מסחרי. היום מתמקדת גוטהילף עם צוות הסטודיו בעיצוב פנים מסחרי עבור חברות היי טק, מרפאות ומשרדים וחברות בנייה המקדמות שטחי ציבור. "בית מעסיק משפחה עם מספר אנשים מצומצם, ובשטחים ציבוריים מדובר
במסה. במשך שנים עשיתי גם וגם וכשמצאתי את עצמי בצומת בחרתי רק בנתיב אחד".
כולנו פוקדים מתקני רפואה ובריאות כאלה ואחרים, מרפאות, קופת חולים, מכונים או בתי חולים, אך האם אנחנו מתעכבים על העיצוב? בוחנים אם החלל נעים לנו, משדר נוחות ותחושה לא מאיימת? ואיך פלטת הגוונים משב פיעה עלינו ברמה הרגשית - מרגיעה או מטלטלת? "האתגר המקצועי הגדול הוא בעיקר בעיצוב בריאות", טוענת גוטהילף, "כי הוא משפיע על חיים של הרבה מאוד אנשים אם ברפרטואר של הפונקציות ואם ברפרטואר של רגשות רחבים יותר". במשך שנה הייתה מושקעת בפרויקט השאפתני בבית החולים, ולדבריה כלל לא מובן מאליו שבשיבא הרימו את הכפפה והכניסו את המרכז
אל בין כתליו הציבוריים.
מהי מרפאת ה-Longevity?
"מרכז אשר מבצע מחקר ומעקב רפואי בריאותי לאורך שנים. משתתפי המחקר מגיעים פעם בשנה להערכה מלאה, עושים להם בדיקות שונות ובוחנים כל מיני מדדים ופרמטרים שיכולים להעיד על פוטנציאל לבריאות ואריכות ימים. בגדול, ולמרות שבסוף כולנו נמות, המטרה היא שנמות בריאים. על סמך המחקר והבדיקות, מבקשים החוקרים לעלות מצד אחד על המדדים השונים של כל נבדק באופן מהיר, ואם יש ממצא צריך לטפל או להמליץ על טיפול כמה שיותר מוקדם. הטיפול והמעקב כולל ההנחיות אמורים לאפשר חיים בריאים לאורך זמן".
היה רעיון עיצובי מרכזי?
"המרכז בנוי פיזית מתחנות בדיקה של רופאים שונים ובמגוון תחומים, והנבדק עושה טיול במרחב ועובר במהלכם מתחנה לתחנה. מקור ההשראה היה קפסולת זמן, כי זמן הוא פקטור רציני במקום וממנו שאבתי את הצורניות שנבנתה בכמה אופנים. מרכז החלל בנוי משתי קפסולות שיש ביניהן תנועה מעגלית מימין לשמאל או ההפך. אחת מהן משמשת כקבלה ומשני הצדדים שדרות חדרים שהמעברים ביניהם מעוגלים. דבר נוסף שנגזר מהזמן זו החזרתיות שיש בו, כמו שעונות השנה חוזרות כל שנה, לקחתי כל מיני אלמנטים ושכפלתי אותם, כמו למשל עמודי עץ שחוזרים במקצב קבוע בחלל ושכבת מתכת שמייצגת קצב, חוזרת על עצמה ועומדת בהגדרת החלל. בנוסף ניסינו ליצור מקום שהוא פחות בית חולים ושואב יותר מעולמות הספא ומועדוני בריאות וולנס, שיסיט את תשומת הלב דווקא לכיוון הלייף סטייל, כי הנושא הוא אריכות חיים, וזאת דרך שימוש בפלטת צבעים חמה ובהירה עם טקסטורה. בחרנו בצבעים רכים של חול עם טקסטורה גרעינית, בדגש על שימוש בחומרים טבעיים. אלמנט מיוחד נמצא מעל קפסולת הכניסה - על תקרה חצי מעוגלת גדולה ומוארת יש מעין שמש, כהשראה מעולם הטבע, כי כולנו מסתובבים סביב השמש וזה אלמנט עיצובי חזק מאוד".
להשפיע על תחושת החיים
גודלו של המרכז פחות מ-500 מטרים רבועים וצורתו מעוגלת. "שתי הקפסולות האליפטיות נמצאות במרכז החלל, הקירות בחדרים מעוגלים ומעניקים צורות רכות, אין חדוּת, אין פינות ויש שימוש גם בצמחייה. הכנסנו נקודות ירוקות ואבזור ונוצרה אווירה נעימה ונוחה המשדרת ביתיות, וזה לא מובן מאליו, בטח שלא בבית חולים". גם בחדרי הרופאים הייתה התערבות עיצובית. "הייתה החלטה שלא יהיו חדרי רופאים סטנדרטיים, אלא תהיה ישיבה סביב שולחן עגול, שידברו ביחד כמו ריאיון לא פורמלי באווירה יותר חמה. האסטרטגיה הייתה ליצור אווירה רגועה ולא מלחיצה כי מדובר במדדים של בדיקות שונות, כמו קוגניציה, תנועתיות, שיניים, דם, לחץ דם וכדומה. הנבדקים ממלאים בהתחלה שאלון ולצורך זה יש כמה פינות הסבה עם אוכל, מיצים ופינת קפה, כדי שיהיה
יותר נינוח וירגישו בבית".
האם התחום הרפואי שונה ובעל דרישות מיוחדות בעיצוב?
"לגמרי. מבחינתי עיצוב בריאות הוא הכי אינטימי שמעצב יכול לעשות אחרי בית פרטי, כי פוגשים את האנשים במקום חשוף מאוד, וכשמעצבים מרפאות או חדרי אשפוז זה מקום פגיע, קצת פולשני. בבית החדר הכי אינטימי הוא האמבטיה ובמבנים שעוסקים בבריאות פוגשים אדם במצב הכי 'עירום' שיכול להיות, ובעיניי עיצוב פנים זה משהו שמציף ויש לו תפקיד מרכזי לתת תחושה טובה והוא גם משפיע על הבריאות. יש מחקרים שמראים איך עיצוב פנים ו'ביופיליה' (אהבת החיים או מערכות חיים) משפיעים על בריאות של מאושפזים, שזה תחום מרתק ושונה לגמרי. לא חשוב לעשות רק מקום יפה או נוח אלא מקום שמשפיע על רמת הריפוי ומהירות הריפוי, על תחושת הנינוחות של האדם בחלל ונוגע בנימים הכי אישיים. זו תורה שלמה ובעיניי זה המקום הכי מאתגר ומעניין למעצב
פנים".
גוטהילף מוסיפה שיש בעיצוב בריאות גם מגבלות, ולכן עיצוב בית חולים הוא אתגר גדול בשל המנגנונים המורכבים. "קשה ליצור משהו מיוחד ששובר סטיגמות בגלל רגולציה, חוקים וסטנדרטים שצריך לעמוד בהם. בדרך כלל בתי החולים רוצים עיצוב מסורתי, וקשה
לפרוץ זאת. הם אינם חדשניים בתפיסתם ושואפים ליותר סולידי מהמוכר, אבל בשיבא החליטו אחרת. בבתי חולים יש גם אלמנטים טכניים שאין במקומות אחרים, כמו מחלקת חומרים וזיהומים שצריך לעבור ויש מערכת קבלת החלטות גדולה יותר שהעיצוב הוא אחד
מהן. מעצב צריך להיות מאוד גמיש אך נחרץ לקדם את האג'נדה שלו, וגם מקצועי כדי להבין את התחום, לשחות בין הטיפות של כל בעלי המקצוע מסביב, לעבוד בצוות ולדעת להביא את הצוות לעזור לך לממש את החזון".
זה דורש יותר יצירתיות?
"בהחלט, צריך לחשוב מחוץ לקופסה בשני ערוצים: הפרקטי והאסתטי, ולמצוא פתרונות כי לא תמיד זה הולך ביחד ולעתים הפתרונות הם של אילוצים. המטרה היא שאדם שמגיע למקום לא יראה את האילוצים, זה מאחורי הקלעים, ולכן נדרשת פה היצירתיות".
מי מגיע למרכז?
"כרגע זה בשלב של חקר וללא תשלום ומגיעים מתנדבים מעל גיל 50 המצטרפים למאגר ונבדקים. לכל קבוצת גיל יש מכסת נבדקים במעקב שיוצרים את בסיס הנתונים. יש כבר מסקנות והמלצות וגם עולים על בעיות קוגניציה, עוקבים אחרי ההתפתחות ואם יש שינוי יודעים לטפל או להפנות הלאה".
אם כן, לעיצוב יש תפקיד גדול?
"גם לתכנון וגם לעיצוב. הלכנו על מוטיב של זרימה. על המהלך של המטופל במרכז עבדנו כחצי שנה. הם הביאו את הצד הרפואי ואני את העיצובי ולמעשה גיששנו באפלה כי היינו צריכים להמציא את תרשים הזרימה והמהלך של מי הולך, לאן ומתי, וכל זאת בחלל מוגדר בגודל, בנפח, בחלונות ובתקציב. לכן הפרויקט עבר כמה גלגולים עד לעיצוב
הסופי ועד לזרימה של היום, ובסך הכול כולם מרוצים מהתוצאה".
למדתם ממרכזים פרטיים בעולם?
"לא היה לנו למה להשוות. יש מרכז פרטי אחד שציפי ביקרה בו, למדה ושלחה תמונות וזה נתן השראה, אבל במרכז פרטי מעצם היותו, יש השקעה כספית ובשיבא עשינו כל מה שיכולנו בתקציב יחסית מוגבל".
ומה היווה מקור השראה?
"לקחתי את נושא הספא כדי לתת אווירה מרגיעה ונינוחה. מבחינת הצבע השולט הלכנו על חול בהיר, הריפודים והטקסטיל בגווני חמרה, חום אדמה ובז'. רצינו שיהיה ניטרלי ויותר טבעי מתוך מחשבה שזה יוצר שקט סביבתי שהרבה אנשים ירגישו בנוח בתוך זה
גם אם לא מדובר בבית פרטי. יש שילוב של הירוק בצמחייה וקצת אקססוריז שיוצר משהו טבעי".
כדי שייכנס גם אור טבעי, הוסיפו מחיצות זכוכית המחדירות אור טבעי למסדרונות. גם בחדרים הזגוגיות ממלאות את הקיר מרצפה עד תקרה ויש בזכוכיות פסים במקצב שחוזר על עצמו.
איך מגיב הציבור?
"אנשים מופתעים מהחלל במרחב ציבורי, הוא נפתח כפיילוט להרצה בדצמבר ומחודש מרץ החל המחקר והוא מעורר התפעלות".