אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ
בתחילת חודש ספטמבר, ערב ראש השנה האחרון, הפתיע הכלכלן הראשי של הפניקס, אמיר כהנוביץ', את שוק ההון כשעזב את חברת הביטוח הגדולה בישראל. עזיבות ומינויים הם אומנם דבר שבשגרה, אך מה שהפתיע במהלך של כהנוביץ' היה היעד - סוכנות הענק פרופיט, שרק שבועות ספורים לפני כן התגלע סכסוך עסקי בינה לבין הפניקס שהגיע עד למסדרונות הכנסת ודרש התערבות של הרגולטור הישיר, קרי רשות שוק ההון. הסכסוך פרץ לאחר שבהפניקס טענו כי פרופיט מניידת ממנה לקוחות בשל שיקולי עמלות, ובפרופיט השיבו שמדובר על שיקולים מקצועיים בלבד.
● "לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל
● ניתוח | הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?
בראיון לגלובס מבהיר כהנוביץ' כי המהלך התבשל הרבה לפני פרוץ הסכסוך, ומסביר שבחברת הביטוח חששו שהוא בדרכו בכלל ליעד אחר. "ברור לכולם שמהלך ושינוי קריירה כזה לא קורה מהיום למחר. הייתי בשיחות חבריות עם אסף בנאי (הבעלים של פרופיט, ר"ו) במשך כמה חודשים טובים לפני האירוע, וגם בהפניקס מודעים לכך שהמעבר כלל לא קשור לזה. הם דאגו יותר מכך שאלך לחברת ביטוח אחרת כי בסוף אני מגיע מהליבה של החברה ובהרבה מקומות אף הייתי הפנים של הפניקס באיזשהו אופן. אבל הכול נעשה ברוח טובה. זה לא שקרה משהו לא טוב בהפניקס, זה אולי מקום העבודה המושלם עם אנשי מקצוע מצוינים וראש פתוח. הרבה מהם שאלו אם יש דרך לעצור את הגלגל, אבל ברגע שנתתי את המילה שלי לפרופיט הרגשתי בשל לעשות שינוי".
ובכל זאת, לעזוב חברה שמנהלת חצי טריליון שקל בנכסים זה לא דבר טריוויאלי. כהנוביץ', שמתפקד כיום ככלכלן של פרופיט וכמשנה למנכ"ל הסוכנות דניאל כהן (שהגיע גם הוא מהפניקס), כורך את הצעד גם בשינוי שעברו הן חברות הביטוח והן הסוכנויות.
"העבודה גם בחברת ביטוח עברה אבולוציה. אם בעבר העבודה של כלכלן הייתה בניתוח של פרמטרים כלכליים, תחזיות אינפלציה וריבית, ועדות השקעה ופורומים מקצועיים - ברגע שחברות הביטוח הפכו לחברות השקעה והחלו להתעסק פחות בביטוח, המצב השתנה וגם לסוכנים יש חלק בזה. הסוכנים, שפעם לא היו יועצי השקעות, החלו לפנות לחברת הביטוח ובתי השקעות ולשאול מה לעשות עם הכסף של הלקוחות - מה עושים עם הדולר וכדומה. הם הפנו את השאלות למפקחים עליהם מטעם חברות הביטוח, אך המפקחים הם לא אנשים פיננסים ולכן העלו את זה למעלה לחברת ההשקעות, ולאט לאט התחלתי להיכנס לעולמות של התכנון הפיננסי והלקוחות.
"כך נחשפתי לסוכנויות הגדולות שהחלו להתמקצע בתחום. מבחינת אותן סוכנויות והסוכנים שלהן, להכניס איש שוק שזו העבודה שלו והוא מגיע מתוך המוסדיים ומכיר אנשים מבפנים ואת ועדות ההשקעה והשיקולים השונים - זה מהלך שמקפיץ את הרמה. לראיה גם סוכנות מתחרה נקטה צעד דומה (אגם לידרים מבית הפניקס גייסה את אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, ר"ו)".
כהנוביץ' (בן 44), הוא אחד מאנשי המקצוע המוערכים בשוק ההון, והוא מאלה שחושבים שונה ולא מפחדים להגיד את מה שעובר להם בראש. במהלך הראיון הוא מציע פרשנות משלו ללא מעט הנחות שבשוק ההון הפכו בשנים האחרונות לכמעט ודאיות.
מי מוריד את הריבית?
את הראיון אנחנו מקיימים יממה לאחר שבנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5% בפעם השנייה ברציפות, וכמה ימים לפני שמדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה עם עלייה של 0.6%. "אנשים שלא קשורים לעולם הפיננסי נוטים לחשוב שבנק ישראל באמת קובע את הריבית. אבל אם אומרים למנהל השקעות שבנק ישראל מכוון ליציבות מחירים ולקצב אינפלציה ממוצע של 2%, הוא עורך את התחזית שלו בשביל להגיע לאותו יעד ורואה שהריבית צריכה להישאר סביב 4.5%, ואז פחות קריטי מתי היא תרד. וכאשר ציפיות האינפלציה בשוק לטווחים של שנה הן בערך 2.8%, לבנק ישראל עשו למעשה את העבודה. הוא יודע מה הוא צריך לעשות כי השוק כבר מתמחר את זה.
"הוא צריך שתי הפחתות ריבית והוא יגיע לאינפלציה של 2.8%, שזה די קרוב לגבול העליון, ואם הוא יוריד את הריבית ביותר מכך האינפלציה תעלה מעל לגבול העליון. אז בסוף הוא מתנהל בתוך אותה מסגרת שהשוק מכתיב לו. לפעמים הוא יפתיע ויוריד ריבית חודש לפני או יחכה חודש אחרי. אבל הוא לא יכול לקבוע פתאום שהוא יוריד את הריבית ב־1%. אין בבנקים הצעות שמתבססות על ריבית בנק ישראל לשנה. הריבית היא בשוק, כשבנק ישראל קובע את הריבית רק לחודש, וגם את זה הוא עושה בתוך המסגרת שקבע שוק הכסף. וכאן השוק אמר לו 'אין לך מה למהר עם הריבית כשהשקל מתחיל להיחלש וציפיות האינפלציה עלו', כך שלא היה לו מקום להוריד את הריבית".
לאור הנתונים העדכניים והמצב הביטחוני, מתי אתה רואה את המשק הישראלי מתחיל להתאושש?
"אני יותר אופטימי לגבי הצמיחה של ישראל מאשר הבנק המרכזי. אין באמת דה־לגיטימציה עסקית על ישראל (כפי שכתב גם במאמר בגלובס שפורסם לפני כשבועיים, ר"ו). הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שואלת את בעלי העסקים אם המצב הביטחוני משפיע עליהם. הם אומרים שכן, אבל הלמ"ס לא שואלת איך הוא משפיע עליהם. אז סקרים לא בודקים אם הירידה בפעילות הכלכלית נובעת מהמלחמה - אולי היא נובעת מכך שאנשי עסקים בעולם לא רוצים להגיע לפה או לא רוצים להשקיע כי זה אזור מלחמה?
"בגלל שאנחנו מנהלים כספי חברות אני נפגש עם האנשים בשטח, משהו שלא היה לי בפניקס, ושואל אותם אם הם מרגישים את ההשפעה? כולם אומרים שיש השפעה מהעולם ופגיעה בעסקים. כשאני שואל אם זה מדה־לגיטימציה הם אומרים לי שלא, זה מגיע מזה שמפחדים להעביר לפה כספים. הם רואים שיש מלחמה ושהישראלים לא יספקו את הסחורה בגינה הם שילמו. הם מדווחים לנו שהרבה מהעסקאות כרגע בהקפאה עד שהמשקיעים מחו"ל יבינו מה קורה, והרבה מהם מצפים לריבאונד משמעותי ברגע שהוודאות תחזור. בתרחיש הנוכחי, ברגע שהוודאות תחזור נראה את השקל מתפוצץ למעלה, את הכלכלה עולה משמעותית וכן נגיע לשיעור צמיחה גבוה מזה שבנק ישראל מעריך".
איזה סקטורים יובילו את הצמיחה הזו?
"נראה תיקון משמעותי בתעשייה הביטחונית, כי הרבה מדינות רוצות מהניסיון שישראל צברה ויזמינו סחורה. גם בנדל"ן נראה פריחה בעקבות עלייה לישראל בשל האנטישמיות בעולם, שיכולה לתמוך בסקטור".
"לא מחזיקה מים"
רבות נכתב בשנה האחרונה על כך שהמהפכה או הרפורמה המשפטית, תלוי את מי שואלים, הביאה להתנתקות בין שער החליפין של השקל־דולר לבין מדד הנאסד"ק - מדד הטכנולוגיה. ההנחה הרווחת היא שככל שהנאסד"ק עולה המוסדיים הישראליים צריכים לגדר את ההשקעה שלהם במדד, שעלתה במהלך קידום שינויי החקיקה כשהמוסדיים הוציאו כספים לחו"ל. לכן הם מוכרים דולרים, וכך מחזקים את השקל.
כהנוביץ' מנסה להפריך זאת. "אם התאוריה הייתה נכונה אז למה הקשר הוא מול הנסדא"ק? הבנצ'מרק (מדד הייחוס) של המוסדיים פה הוא MSCI העולמי או ה־S&P 500 אבל בוודאי שלא הנאסד"ק, אז למה הנאסד"ק היה קורלטיבי כל כך לשקל? בנוסף, הקורלציה הזו החלה בבום אחד רק ב־2018. מה קרה לפני זה? המוסדיים לא היו חשופים? נכון שהמשקולות של החשיפה לחו"ל היו נמוכות יותר אבל עדיין ביום אחד הפכנו להיות קורלטיביים?
"לבסוף, התאוריה הזו הייתה נכונה אם שער החליפין היה בקורלציה לא לנאסדק אלא לפער בין הביצועים של השוק המקומי לשוק בחו"ל. כי התאוריה אומרת שברגע שהמשקל בחו"ל גדל ביחס לשוק המקומי אז לא צריך להסתכל רק על ההשקעה בחו"ל אלא על הפער ביניהן. ופה התאוריה לא מחזיקה מים כי ב־2022 השוק בישראל ירד פחות מאשר השווקים בחו"ל, אז לכאורה לא היינו צריכים לראות את המתאם באותה שנה אבל הוא עבד גם ב־2022, אז התאוריה לא נכונה".
ההסבר לדעת כהנוביץ' מתחלק לשניים. "השקל היה לרוב מאוד קורלטיבי לנאסד"ק כי הכלכלה הישראלית הייתה מאוד מוטה לטכנולוגיה. וכשהרבה חברות ישראליות מונפקות בנאסד"ק זה מעיד על הכלכלה הישראלית והגיוני שיהיה מתאם ביניהם. אבל לדעתי ההסבר העיקרי קשור לזה שהטכנולוגיה בארה"ב עברה פילוג גדול בין טכנולוגיה שקשורה ל־AI (הבינה המלאכותית) לבין יתר סוגי הטכנולוגיה.
"ב־S&P 500 יש מספר מצומצם של חברות שנמצאות עמוק בעולמות ה־AI וישראל רק מתעוררת בהקשר הזה, כך שלמעשה הכלכלה הישראלית התנתקה מסקטור הטכנולוגיה בעולמות של ה־AI. ברגע שהטכנולוגיה עברה פילוג, כנראה שהסתכלו עלינו כטכנולוגיה סוג ב'. זה השתנה קצת מתחילת השנה ואם נצליח ליישר קו בעולמות האלה זה יהיה המפתח לעתיד של ישראל, כי לשם הכלכלה והשוק הולכים", הוא אומר.
"ההסבר השני הוא בטענה שבעולם קישרו את ישראל לטכנולוגיה ומשקיעים שרצו לגדר או להגדיל חשיפה לטכנולוגיה נצמדו לשקל וזה הפך להיות סוג של נבואה שמגשימה את עצמה. עד שהיא נותקה. כמו הביטקוין למשל שיש לו מתאם מאוד גדול לנאסד"ק. אגב הייתה תקופה שאמרו שבגלל שאוסטרליה היא יצואנית של סחורות, הדולר האוסטרלי הלך עם סקטור הסחורות, ומי שרצה למנף את עצמו בסחורות הלך עם הדולר האוסטרלי".
"פתאום כולם מומחים"
באשר לטכנולוגיית הבינה המלאכותית עצמה, כהנוביץ' מציין כי הוא לא חושב שיש בישראל מנהל השקעות אחד שיודע לנתח את הטכנולוגיה בשביל לקבל החלטות השקעה שקשורות אליה, והוא לא מחריג את עצמו. "עם זאת, אנחנו מבינים איך עובד אימוץ של טכנולוגיה חדשה, ויש לנו הרבה ניסיון היסטורי שם. בשלב מסוים יתמחרו את הטכנולוגיה הזו בצורה מאוד מוגזמת.
"אנשים רואים ומתלהבים, והתלהבות בדרך כלל גורמת להתנפחות ולהתנהגות שנובעת מתאווה. בניהול השקעות צריך לעשות ניתוק רגשי מסוים ולהבין שאנחנו חיים בעולם של אי־ודאות ושהכול יכול לקרות. הבשורה הטובה היא שגם מי שמפזר השקעות ולא מהמר על ה־AI, ולא על אג"ח ממשלתיות, לא על אינפלציה ובעצם לא תופס פינה אלא הולך על פיזור לאורך שנים - ישיג תשואה מאוד יפה ויבנה הון בצורה מדהימה".
"לגבי הטכנולוגיה עצמה אני מאוד מאמין בה ומשתמש בה, אין שעה כמעט שאני לא עושה משהו עם ה־AI", מוסיף כהנוביץ'. "אבל אם אתה מסתכל על 500 החברות הגדולות בארה"ב, תראה שאלה לא אותן חברות שהיו לפני 100 שנה. רובן התחלפו. כנראה שאם נבוא בעוד 20־30 שנה נראה ששוב יהיו חברות אחרות מובילות. אנחנו לא יודעים מי תוביל את העתיד ולכן זה לא משנה מה אני חושב לגבי הטכנולוגיה הזו או לגבי מה יהיה העתיד שלה. אם נחזור לתחזיות הכלכליות של חברות ההשקעה בסוף 2022 לגבי 2023 - אף אחד לא נתן במה גדולה ל־AI. היא די הפתיעה את כולם ופתאום כולם מומחים ורק רוצים להשקיע בטכנולוגיה הזו".
"לשנות את התפיסה"
הצמיחה של חברות הטכנולוגיה ובמיוחד אלה שמתמחות ב־AI הזניקה את המדדים האמריקאים למעלה. מסלולי החיסכון שעוקבים אחרי ה־S&P 500 רשמו ב־12 החודשים האחרונים תשואה ממוצעת של כמעט 35%. כהנוביץ' לא מתרשם ואף מזהיר את הציבור הישראלי. "ה־S&P הוא מסלול מצוין. כולם חייבים להיות בו כחלק מהתיק. הוא יעלה, אבל אתה כעמית לא יכול לקחת את הסיכון וזה קצת כמו רולטה רוסית. נניח שיש סיכוי של 95% שהוא יעשה 20% ב־20 השנים הקרובות ו־5% סיכוי שיעשה אפס תשואה. אתה אומר שאתה מוכן לקחת את הסיכון אבל אתה לא יכול לקחת אותו, כי תגיע לפנסיה פעם אחת, אין לך מקום לתקן.
"בחמש השנים האחרונות קרו כמה אירועים שגרמו לאנשים לחשוב שהם בנויים לסיכון. הירידות החדות בתקופת הקורונה תוקנו אחרי חודש או חודשיים ואנשים פתאום אמרו 'עברתי את הקורונה ולא ברחתי, אז ברור שאני מתאים להשקיע ב־S&P'. הירידות החדות בתקופת הקורונה תוקנו אחרי חודש או חודשיים. את הירידות של 2022 הם לא הרגישו כי השקל נחלש מול הדולר, והירידות היו מתונות יותר עבור הישראלים. בנוסף, התנתקנו מהעשור הרע של ה־S&P אחרי המשברים העולמיים של 2000 ו־2008, ועכשיו אנשים רואים עלייה של 13% בעשר השנים האחרונות. תוסיף את האכזבה מכך שב־2022 אגרות החוב לא הגנו על המשקיעים מפני הירידה במניות ונוצר אירוע מסוכן שגורם לאנשים לחשוב שהם חסינים ומתאימים להשקעה כזו. אני מזכיר שב־2010־2011 אף גוף לא הציע את המסלול הזה".
אז מה ההמלצה שלך?
"אנשים לא מבינים את ההשפעה של ריבית דה־ריבית. מסלול כללי עושה היסטורית 7% בשנה. זה אומר שכל עשר שנים העמית מכפיל את הכסף. אם הוא הצליח למשל לחסוך מיליון שקל עד גיל 40, אחרי 10 שנים זה שני מיליון ובגיל 70 בשמונה מיליון. אין מסלול כללי שהפסיד רצוף במשך שנתיים. נכון, יהיו ירידות פעם בארבע־חמש שנים אך רק בשנה אחת, ב־2008, הייתה ירידה דו־ספרתית. זה נותן לך ביטחון כן להשקיע את הכסף שלך.
"ועדיין יש מי שאומרים שהם רוצים רק לא להפסיד ולכן שמים את הכסף בבנק. הבנק נותן להם 2%־3% בשנה, ואחרי 30 שנה הם מכפילים את הכסף, כך שבסוף הם מפסידים 5 מיליון שקל. אני רוצה לשנות להם את התפיסה. אנשים מסתכלים על שוק ההון וחוששים שהוא יפול ולכן המפתח הוא פיזור. אתה לא תדע מה יקרה מחר. לאנשים נראה היום שב־6 באוקטובר הכול היה טוב. בדיעבד זו הייתה התקופה הכי פחות טובה להשקיע, כשב־20 באוקטובר אמרו שזה זמן הכי גרוע להשקיע.
"אם הייתי נותן לך כדור בדולח ושואל אם חמאס יתקוף את ישראל, האם תקנה דולרים? כנראה שהיית עונה 'כן'. ב־2011, רעידת אדמה ביפן, אתה קונה או מוכר יינים? היין זינק אחרי הנפילה. רוסיה הולכת לפלוש לאוקראינה, קונה או מוכר רובל? ב־2022 הרובל היה אחד המטבעות הכי חזקים בעולם. מגפה ב־2020 שתשבית את כל שרשרות האספקה, היית שם הכול בשוק המניות או בורח? השוק עלה בסופו של דבר ב־2020.
"אנחנו לא שמים הכול רק בישראל אלא בכל העולם. באג"ח שקליות, באג"ח צמודות, באירו, בדולרים, בכל הסקטורים. קונים חברות - אל על, אפל, מיקרוספוט. כנראה שחלק מהחברות יפלו בדרך. אבל אם נשארת בשוק, אתה תרוויח חברות אחרות. חברות ששרדו מצבן הרבה יותר טוב אחרי משבר. הן יכולות לגייס עובדים שפוטרו בזול, נתח השוק שלהן גדול יותר, גיוסי הכספים יגיעו כנראה אליהן ולא לאלה שפשטו רגל, אז הן יוכלו לצמוח הרבה יותר. אם אתה מסתכל על העולם, המוות של החברות שפשטו רגל הוא הבסיס לחיים של חברות חדשות שיקומו, של המפוטרים שאולי יקימו חברות חדשות או יצטרפו לחברות חזקות. אז בתור משקיע אתה רוצה שיהיה 'מוות' כי בלעדיו לא תהיה צמיחה. כשיש משבר תאהב אותו".
"רווח זאת לא מילה גסה"
חמשת הבנקים הגדולים רשמו ב־2023 רווח מצרפי של כמעט 26 מיליארד שקל, בעיקר בשל הריבית הגבוהה - רווחי עתק שעורר זעם ציבורי עליהם. ברשות התחרות אף מתכוונים להכריז עליהם כקבוצת ריכוז בתחום הפיקדונות, בטענה כי הרווחים לא נובעים מפעילות מיוחדת שהבנקים ביצעו אלא בשל השפעה חיצונית בלבד.
"רווח כשלעצמו זה לא מילה גסה", אומר כהנוביץ'. "אנחנו רוצים שחברות ירוויחו ואנשים ירוויחו. כמה שנהיה מדינה יותר מפותחת אנחנו מצפים שלאנשים יהיו משכורות יותר גבוהות. מה שאנחנו לא רוצים לראות זה שהרווחים לא נובעים מעבודה או מלקיחת סיכונים ובמקומות ללא תחרות הרווחים נובעים מזה ש'גונבים אותך'.
"עם זאת, לדעתי חלק ניכר מהרווחיות של הבנקים לא נובעת דווקא כי אין ביניהם תחרות אלא כי הציבור לא מבין איך מנהלים כספים. אנשים שמים את הכסף בעו"ש בלי ריבית או בפיקדון בריבית מזערית, במקום להשקיע, ואז הבנקים מרוויחים. כך שאם נתת להם את הכסף בחינם, מדוע אתה בוכה שהם מרוויחים? תשקיע אותו, תקנה חברות, תיתן הלוואות, תניע את המשק. אפילו הייתי מציב ריבית שלילית על פיקדון כדי שאנשים ישלמו ויבינו מה הם עושים, כפי שעשו באירופה לפני הקורונה".
עם זאת, הוא גם לא תומך נלהב של טרנד משקיעי הריטייל וגם לא של היועצים ברשתות החברתיות. "אנשים שהולכים למסחר עצמאי עושים טעויות פטאליות. זו ההשקעה הכי רגשית, עוד לפני שהגענו לדבר על טעויות תפעול שיש המון מהן. כבר בכובע של הפניקס ראיתי שאנשים במסחר עצמאי עושים פחות תשואה על ההשקעות. בנוסף, במפולת הראשונה הם בורחים כי אין מישהו שמרגיע אותם.
"אני רואה בקבוצות בפייסבוק שמישהו ממליץ לעקוב אחרי ה־S&P. אתה כמשקיע יודע מי זה האדם הזה? הוא ימשיך ללוות אותך? הפסדת פתאום עשרות אחוזים, אז מה, תתחיל לחפש את אותו אדם בפייסבוק? אתה צריך מישהו שיספוג את הלחצים האלה, ואת זה, בנוסף לתפעול נכון, ייעוץ מס ועוד, יכול לעשות רק איש מקצוע".