גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi
הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"כאוס מוחלט", כך הוגדרה האווירה באוניברסיטת קולומביה בסוף השבוע האחרון, כאשר סטודנטים פרו-פלסטינים התבצרו בעיר אוהלים לא חוקית בקמפוס, אירוע שהוביל למעצר של יותר ממאה איש ולהשעיית סטודנטים. האוניברסיטה הניו-יורקית הפכה לזירת קרב במלחמת הנרטיבים הפלסטינית-ישראלית-מוסלמית-יהודית, שהתגלגלה גם למאבק בין-דורי ופוליטי בארה"ב. היא לא היחידה כמובן. גם בקמפוסים אחרים, ההפגנות התעצמו והקריאות האנטי-ישראליות החריפו.

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה
בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

הלהבות גברו בעקבות שימוע בקונגרס שנערך לבכירי האוניברסיטה. נשיאת קולומביה, מינוש שפיק, שניסתה להימנע מטעויות קודמותיה במעמד הזה, אמרה שקריאות להשמדת העם היהודי מפרות במפורש את תקנון האוניברסיטה והודתה שהקריאה לשחרר את פלסטין "מהים עד הנהר" בעייתית. היא גם אמרה שתבחן את העסקתם של שני מרצים, ביניהם אחד מכוכבי התנועה האנטי-ישראלית בקולומביה, ד"ר יוסף מסעד.

הפגנות דומות באופן מחשיד

"אני חושב ששפיק הוזמנה לקונגרס בעקבות הפעילות שלנו", אומר ד"ר שי דוידאי, מבית הספר למנהל עסקים בקולומביה, שמתחילת אוקטובר הסתמן כאחד ממובילי המאבק באנטי־ישראליות ובאנטישמיות בקולומביה.

"היא עצמה לא ענתה לפניות שלי לשתף פעולה, אבל חברי קונגרס שידעו שאני פעיל להגנה על יהודים וישראלים בקמפוס פנו אליי מיוזמתם. אני מתעד באופן קבוע פעילות פוגענית נגד ישראלים ויהודים בקולומביה בחשבון הטוויטר שלי, ולכן הייתי מוכן עם כל המידע".

מדוע לדעתך היא לא ענתה לך? האם היא רואה בך גורם עוין בעקבות קריאתך להורים לשים לב שילדיהם הסטודנטים בסכנה?
"אני חושב שהיא פשוט רצתה להגן על עצמה משפטית ולמשוך זמן עד שכל זה יעבור. כל ראשי האוניברסיטאות מנסים להגיע בשלום עד חופשת הקיץ, בתקווה שאחר כך כל זה ייגמר. אבל זה לא ייגמר". את הדברים הללו אמר דוידאי רגע לפני ההתפרצות האחרונה באוניברסיטה, והיום הוא רואה את הזמנת המשטרה על ידי שפיק כ"שואו". "אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה בקולומביה. מאהל בלתי חוקי של סטודנטים ומרצים פרו-חמאס. זאת לא בעיה של קולומביה, אלא של ארה"ב, הם יעשו את זה בכל אוניברסיטה".

דוידאי פועל באופן עצמאי, בהתנדבות, אך הוא חבר ברשת לא רשמית של אקדמאים מארה"ב ומאירופה הפועלים בתיאום חלקי כדי להתמודד עם המתקפות נגדם.

רשת החוקרים הזאת מונה כעת כ-80 חברים. הם מחליפים מידע, משתפים דרכי פעולה, וגם (ואולי בעיקר) תומכים אלה באלה רגשית. הקבוצה פועלת בזירה המשפטית, הפוליטית והכלכלית.

במקביל, פועלת ב-MIT קבוצת מרצים ישראלים ויהודים להגברת הנוכחות של סטודנטים ישראלים בקמפוס. אחד המובילים שלה הוא פרופ' ארנסט פרנקל, מהפקולטה להנדסה ביולוגית באוניברסיטה.

"כשהאירועים התרחשו, זה תפס אותנו בהפתעה", הוא מספר. "בהתחלה היינו מאוד ריאקטיביים, כל אחד מאיתנו הגיב ישירות לפגיעות בו ובסביבתו הקרובה. זה קצת כמו מחלה - קודם נותנים טיפול חירום, וכשמתייצבים מתחילים לנסות לאבחן, מהי בעצם המחלה ואיך אפשר לטפל בה מהשורש".

המחלה, הוא אומר, היא הקלות שבה ישראל מתויגת כגורם המרושע והקלות שבה התיוג הזה מורחב לכל ישראלי ולכל יהודי. "אני לא חוקר של התחום, אבל ככל הנראה דה-הומניזציה של יהודים דרך אנטי-ישראליות היא כלי חדש להוציא לאור רגשות אנטישמיים ישנים. עובדה שהמחאות בעד אוקראינה ונגד רוסיה דעכו הרבה יותר מהר. כנראה התגובה הייתה מאוד לא ספונטנית, רחוק מזה. חלק מהפרופוגנדה שנשלחה ב-8.10 נראתה אחידה ומוכנה מראש, כאילו הייתה הכנה לתגובה על ידי גורמים שידעו שמשהו גדול עומד לקרות".

"יש בבירור קבוצות חיצוניות שמפעילות את מה שקורה בקמפוס, ואפשר לראות שכל ההפגנות האלה דומות. הם תמיד שולחים אנשים שנראים כלבושים בסוג של מדים, שכאילו מנהלים את האירוע, מכוונים את התנועה, שואלים אנשים שמצלמים מי הם. במקרים של אלימות, הם נכנסים ואומרים 'בלי ידיים'. נראה שאותם עורכי דין מייעצים לכולם".

פרופ' שי דוידאי, אוני' קולומביה / צילום: תמונה פרטית

דוידאי נחרץ: "אלה לא סתם 'סטודנטים שטופי מוח'. מישהו שוטף להם את המוח. זה ממש עובד כמו תיאוריית קונספירציה כי שום מידע מערוצים אמינים לא חודר אליהם. אם אומרים להם שהחות'ים מוציאים להורג הומואים, ורק בישראל אפשר להיות גיי מחוץ לארון, הם קוראים לזה פינק וושינג או 'קולוניאל פמיניזם'".

פרופ' ענת בק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב, רואה בהזדהות של סטודנטים עם חמאס עדות לכך שארגוני הטרור בוחשים בתגובות בקמפוס. היא מספרת על סטודנטים שענדו מדבקה בצורת מצנחי הרחיפה שאיתם הגיעו החמאס לבצע את הפיגוע. גם המתקפה האיראנית נגד ישראל לא נראתה להם בעייתית. "הסטודנטים שלי יהפכו לשופטים ומחוקקים. הם מייצגים את ארה"ב בטריבונלים בינלאומיים. לכן אני נלחמת. אחרת - הפסדנו את הקרב".

יהודים וישראלים מיוצגים מאוד באקדמיה. מוזר שפרו־פלסטינים קובעים את הטון בקמפוס.
דוידאי: "עניין הייצוג עלול להטעות. ישראלים יהודים מצויים בכל מקום באוניברסיטאות, חוץ מאשר במקומות שבהם מדברים עלינו. במחלקות למדעי הרוח והחברה, יש כרגע רק נרטיב אחד 'מותר'".

"פתחו אתר במיוחד כדי להכפיש אותי"

כשמקשיבים לחוויות האישיות של האקדמאים, מבינים עד כמה האווירה הרעילה משפיעה על היומיום שלהם. דוידאי מותקף ברשתות באופן תדיר ואוניברסיטת קולומביה אף החלה בחקירה נגדו. גם בק סומנה באופן אישי, בעקבות הופעותיה בתקשורת ופעילותה בלשכת עורכי הדין האמריקאית. "פיזרו בכל האוניברסיטה עלונים עם התמונה שלי עליהם. הקימו אתר אינטרנט שבו כתבו 'לא אכפת לך מילדים מתים'. הגיעו לי טרולים לאינסטגרם. עירבתי את המשטרה המקומית ואת ה-FBI".

בק לא הושתקה, אך מודה שבמישור האישי, הדברים נגעו בה. "אני רגילה להיות מרצה מאוד אהודה, ולשמחתי גם השנה הכיתה שלי מלאה, אבל התחושה היא אחרת. בכל קיץ אני מקבלת הצעות מאוניברסיטאות אחרות שרוצות לגייס אותי, וכבר אמרו לי, השנה אל תצפי לזה".

באחת מהרצאותיה התבקשה להגיע מהדלת האחורית, כדי לא לעורר סערות. "סירבתי. לא אתגנב מאחורה", היא אומרת.

פרופ' ענת בק, מרצה בקייס / צילום: אוניברסיטת קייס ווסטרן

ד"ר דקלה יוגב, פוסט-דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת טורונטו, מספרת שגם בקנדה המצב דומה. "כשהיינו המומים מטבח 7.10, כמעט אף אחד לא חשב לנחם אותנו על האובדן, הרצח, האונס, החטופים. להפך, קיבלנו כתף קרה ושנאה. אנחנו שומעים את המינוח By All Means Necessary, וזה בעצם משפט שמאפשר הכול".

כל המרואיינים קיבלו פניות גם מסטודנטים יהודים או ישראלים מבוהלים. אחד סיפר שנאלץ לענות על שאלה למבחן האם ישראל קוצרת איברים של פלסטינים לתרומה. כמובן, עליו להשיב תשובה "נכונה" כדי לקבל ציון בקורס.

מרצה צעירה סיפרה שהגיבה בבעתה כאשר לכיתה נכנס סטודנט לבוש מכף רגל עד ראש כלוחם חמאס. הסטודנטים הגיבו בזלזול ובגיחוך לתגובתה. סטודנטית ישראלית שבביקור בישראל הצטלמה עם חברים, התבקשה על ידי שותפותיה למעונות למצוא לעצמה חדר אחר. סטודנטים אחרים סורבו להיכנס לארגונים גאים, בטענה שארגון גאה חייב לתמוך גם בפלסטינים בהגדרה.

"רק התחלנו לגרד את אפשרויות התביעה"

אירועי 7.10 תפסו את היהודים והישראלים מבוזרים, אבל הם התארגנו במהירות והיום ארסנל התגובות שלהם כולל יותר מפוסטים ברשתות והופעות בתקשורת. אחד המישורים שפועלים בהם הוא זה המשפטי. כך, לדוגמה, ב-MIT תבעו הארגון StandWithUs Center for Legal Justice ושני סטודנטים יהודים את האוניברסיטה על כך שהיא אינה מספקת סביבה בטוחה לתלמידיה. גם בהרווארד הוגשו תביעות נגד הנהלת המוסד בגין אי-טיפול בסביבה עוינת. לדברי ענת פנטי, דוקטורנטית בבר-אילן ובוגרת קולומביה, "זה קצת דומה להטרדות מיניות. לפעמים אי אפשר לשים את האצבע על דבר אחד שנעשה או נאמר, אלא הסביבה היא עוינת". הקמפוסים מלאים בפלאיירים בצבעי אדום-ירוק-שחור, סדנאות אנטי-ישראליות, ומחאות מתקיימות בכל מקום.

בתביעה אחרת, חוקרים מ-MIT תבעו את האיגוד המקצועי של חוקרי האוניברסיטה בטענה שהוא תומך ב-BDS, ולכן תשלום דמי חבר בארגון מפר את חופש הדת שלהם. "התחלנו רק לגרד את ההתחלה של אפשרות הפעולה הזאת של תביעה", אומרת בק.

עו"ד איה שכטר, סמנכ"לית Israeli American Council, המאחד יהודים וישראלים לפעולה משותפת מתחילת שנות ה-2000, חברה גם היא ברשת הפעילים. "ה-IAC מנחה הורים יהודים וישראלים איך לעבוד עם הארגונים הללו, איך לשוחח עם המנהל, איזה מידע מותר לבקש, למי הולכים אם המנהל לא הגיב. בניגוד לקמפוסים, שבהם יש שיא השיאים של הטירוף, בבתי הספר כן קשובים לטענות על התעמרות על בסיס דת ואתניות, אפילו כשמדובר ביהודים". הארגון מפעיל מערכת בשם School Watch שבה ניתן לדווח על אירועים אנטישמיים בבתי הספר.

עו

"מלגות נגד חרם רשמי ולא רשמי"

פרנקל פועל באופן אחר. יחד עם הפרופ' לפיזיקה אור חן ועם הפרופ' לחקר ביצועים רצף לוי, גם הם מ-MIT, הוא פועל לגייס מלגות לחוקרים ישראלים. "אנחנו לא נשנה את האקלים האינטלקטואלי בארה"ב בן לילה", הוא אומר. "אבל המיזם שלנו נועד לעזור נגד חרם רשמי ולא רשמי, נגד הרגע שבו חוקרים אומרים לעצמם, 'למה להסתבך עם ישראלי'".

איך משכנעים אותם לקחת את הישראלי?
"הכסף הוא לא משהו לזלזל בו. אנחנו נוטים לחשוב על אוניברסיטאות העלית כעשירות, אבל המעבדות פועלות כיחידות תקציביות עצמאיות, וסטודנט עם מלגה יכול להיות אטרקטיבי. המימון יהיה לא רק לדוקטורטים ופוסט-דוקטורטים, אלא גם לשנות שבתון. אפשר לעשות שינוי מהיר, ובסכומי כסף לא מאוד גדולים".

פרופ' ארנסט פרנקל, MIT / צילום: Gretchen Ertl

דוידאי מאמין שתרומות ממוקדות למיזם כמו זה של פרנקל יכולות לעזור. "יהודים תורמים שנים לאוניברסיטאות הללו, וזה לא עזר לנו בכלום. אם רוצים לתרום, תנו את התרומה כך שתגיע למרצים ספ ציפיים שהם לא אנטי־ציוניים, או לשיח פתוח בין יהודים לפלסטינים".

תרומה לשילוב יותר ישראלים באוניברסיטאות היא גישה הפוכה לקריאות להוציא אותם מהמוסדות הללו, שלא מצליחים לדואג מספיק לשלומם ולרווחתם.
פרנקל: "לו היה ישראלי בכל מחלקה ב-MIT, היה קשה יותר לעשות לכולנו, כקבוצה, כזאת דה־הומניזציה. וזה כל כך חשוב להשפיע על הצעירים, כדי שארה"ב תמשיך לתמוך בישראל. הישראלי מעצם נוכחותו כאן עוזר בזה".

גם דוידאי, שהזהיר הורים לא לשלוח את ילדיהם לאוניברסיטאות, מדייק את הצהרתו: "כן, בוודאי לשלוח אותם כדי שיקבלו השכלה וישפיעו על החברה האמריקאית, אבל להבין ששולחים אותם לקרב. להיות ישראלי או יהודי מחוץ לארון היום בקמפוס, זו בחירה להיות במאבק אקטיביסטי".

עוד כתבות

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

באל על מחכים שנתב"ג ייפתח כדי לחלץ - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ דרך טאבה

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם מחר?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה מחר ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"