טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים
לרגע אחד, בתחילת המלחמה בעזה, טל בסכס אמור היה להפוך לשם שמוכר בכל בית בישראל. בסוף אוקטובר, כשהכאוס עוד הורגש בכל רחבי העורף, מונה מטעם הממשלה לתפקיד הפרויקטור המיוחד, ש"במסגרתו יקיים תדרוך לציבור באופן תדיר ויענה על שאלות עיתונאים בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה", כפי שנכתב בהודעת המינוי. זאת, בדומה לדובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, ולפרויקטורים מתקופת הקורונה, פרופ' רוני גמזו ופרופ' נחמן אש. אבל הדבר לא יצא לפועל אפילו פעם אחת.
● גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן
● ראיון | הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי
● ראיון | "משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו
מעולם לא אפשרו לבסכס, לדבריו, לכנס מסיבת עיתונאים, לעמוד מאחורי פודיום עם סמל המדינה ולעדכן את התושבים באופן רשמי. מי מנע זאת ממנו? בראיון ראשון לאחר שהתפטר מהתפקיד, בתום כהונה קצרה של פחות משלושה חודשים, שלאחריה שב מוקדם מהצפוי לנהל את החברה הממשלתית למתנ"סים, אומר בסכס לגלובס: "בסוף האחריות על ההסברה יושבת במערך ההסברה הלאומי, תחת משרד ראש הממשלה. הבנו, כמו בדברים אחרים, שהתפיסה שם היא אחרת וזה לא עובד, אנחנו לא יכולים להשתמש בכלים הנדרשים כמו להופיע מול הציבור. אז זה היה עוד צד (בהחלטה לפרוש, א' ד')".
"הכפילויות הן הסיבה לחוסר היכולת לפעול"
אילו מנעו מבסכס גישה ישירה לציבור ולא שמו לו רגליים ביתר תחומי הפעילות שלו - דיינו. מעבר להסברה, הגדרת תפקיד הפרויקטור הייתה תיאום בין עבודת זרועות הממשלה השונות והובלת מהלכים בכל הנוגע להשלכות האזרחיות של המלחמה. אלא שגם כאן, נרשמו כמה מקרים שבהם הבין בסכס שאין לו אפשרות להצליח, שוב, בעיקר מול משרד ראש הממשלה.
"היו מצבים שאתה מגלה שתחום שבו אתה מטפל, מטופל במקביל גם אצל גורם אחר בעל סמכות", אומר בסכס. "עסקנו בהבאת עובדים זרים לארץ, בעבודה בין-משרדית. ובמקביל, משרד ראש הממשלה מקיים דיונים בנושא של עובדים זרים עם צוותים מקבילים פחות או יותר. יכול להיות שזה חוסר סנכרון".
או שאולי חסמו אותך בכוונה?
"גם. ובנוסף, משרד השיכון קידם החלטות, משיקוליו שלו, על עובדים זרים, והגיש הצעת מחליטים לממשלה. יש גוף אחד שאמון על הדבר הזה (המשל"ט בראשות הפרויקטור, א' ד'), ופתאום עוד גוף מתעסק עם זה, ואז בא גם משרד השיכון. וכל אחד מהם פועל מתוקף סמכות שקיימת לו בחוק. אני לא ראיתי מקום לבזבוז משאבים ציבוריים, בטח שלא זמן וכסף. לא באתי לחמם כיסא".
מי לא רצה לתת לך לעבוד?
"המציאות היא שנוצרו תהליכים מקבילים וכפילויות. אם אתה שואל אותי, זו הסיבה העיקרית לחוסר היכולת האמיתית. על קו הזינוק עמדו 5-6 גופים, כולל המשל"ט, שלכל אחד מהם סמכות לתת מענה, כך שבסוף לא ברור מי אחראי על נושאים אזרחיים.
"יש את מינהלת תקומה, יש פורום בראשות מנכ"ל משרד האוצר, יש את רשות החירום הלאומית, יש את משרד ראש הממשלה ועוד. מייד כשנכנסתי לתפקיד ניסיתי לעשות סדר, מתוך הבנה שאף אחד לא יפתור את הכפילויות בחקיקה באמצע מלחמה. קיימתי עשרות פגישות בפרק זמן של עשרה ימים".
נשמע שאתה מקבל די בסלחנות את העובדה שבממשלה הכשילו אותך בתפקיד לעיני כל הציבור.
"אנחנו חודשיים אחרי כן. בכל זאת עבר זמן וזה טבעו של האדם. להגיד שאני לא עצוב, מתוסכל או כעוס על דברים מסוימים? חד-משמעית אני כן. הם היו צריכים במקומות מסוימים להתנהל אחרת. בסוף הציבור צריך לדעת מה המדינה עושה בשבילו, וזה לא משנה מי בראשות הממשלה ואם אוהבים אותו או לא. במציאות הקטסטרופלית שאנחנו נמצאים בה, נערכנו עם תוכניות והשקענו בזה הרבה זמן וחשיבה. הגעתי לא מצוי בנבכי הפוליטיקה, ובדיעבד כולנו למדנו כמה דברים".
גורמים שונים במשרד האוצר יודעים לספר את השתלשלות העניינים מאחורי הקלעים: לאחר טבח 7 באוקטובר הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את קבינט המלחמה המצומצם. זאת, בעיקר כדי למדר מקבלת ההחלטות את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ואת שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' - בלחץ ממשל ביידן. בתור פרס ניחומים, נתניהו ייפה את כוחו של סמוטריץ' לנהל במקומו את הקבינט הכלכלי-חברתי. מתוקף תפקידו כמ"מ יו"ר הקבינט, קיבל לידיו סמוטריץ' את הסמכות המינסטריאלית על מינוי הפרויקטור ועל עבודתו.
או אז, התנגד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, להעניק סמכויות לפרויקטור של סמוטריץ'. הדבר סיכל את ניסיון מינוי המועמד הראשון שהעמיד סמוטריץ', מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, אודי אדירי. לאחר מכן ביקש סמוטריץ' למנות כפרויקטור את מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, ולשם כך נתפר הסכם מול נתניהו: הפרויקטור יקבל סמכויות מיוסי שלי על תכלול העבודה האזרחית, ובתמורה, מנהלת תקומה לשיקום העוטף תנותק מהקבינט הכלכלי-חברתי, ותעבור לדווח ישירות לשלי. לבסוף שפיגלר לא לקח על עצמו את התפקיד, כשהתברר לו שלא יוכל להמשיך לנהל במקביל את חברת החשמל. במקומו נבחר בסכס, שלא זכה לשיתוף הפעולה שלו ציפה ממנכ"ל המנכ"לים שלי.
במקום תקציב עתק, משרד עם 2־3 עובדים
תחילה, דובר על הקמת משל"ט שיחלוש על תקציב של 15 מיליארד שקל לטיפול בעורף. בדיעבד, התקציב הסתכם בשכר שקיבל בסכס (בדיחוי של שלושה חודשים) ועוד כ-200 אלף שקל ליועצים. הוא ישב בחדר שפינו עבורו במשרד האוצר בירושלים, עם עוד 2-3 עובדים תחתיו. לשם השוואה, כמנכ"ל החברה למתנ"סים מנצח בסכס על כ-5,000 עובדים ישירים ועוד כ-30 אלף עובדי המרכזים הקהילתיים הפזורים ביישובים ברחבי הארץ - בהיקף של 4.5 מיליארד שקל בשנה. מחזור החברה צמח בכ-30% מאז שנכנס לתפקיד ב-2021.
"אני לא מתבייש להגיד שיכולת ההשפעה שלי היום בחברה למתנ"סים היא הרבה יותר גבוהה מאשר היכולת שלי להשפיע בזמן המשל"ט, גם בהקשר של המלחמה", אומר בסכס. ואכן, מייד עם פרוץ חרבות ברזל נרתמו עובדי החברה לסייע בשטח, תוך שימוש בפריסתם הארצית.
כבר ב-9 באוקטובר ירד בסכס לדרום המופגז. ב-30 באוקטובר קיבל את השיחה מסמוטריץ'. "לא ראיתי אופציה שלא לקחת את התפקיד", הוא אומר, "התגייסתי למחרת".
האם הציבור נפגע מכך שאין כיום פרויקטור?
"חד-משמעית. עצם העובדה שאין גורם אחד שמתכלל את כל הנושאים האזרחיים ומתווך אותם זה הפסד של הציבור".
אבל מי ירצה את התפקיד אחרי שראו מה עברת שם?
"אני", מפתיע בסכס.
אם קוראים לך אתה מתייצב?
"כן. הפעם נגדיר סמכויות כמו שצריך. נוודא מי האחראי הבלעדי לתהליכים, לתקציב ולכוח האדם הרלוונטיים - והפעם זה יעבוד".