רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi
בזמן שהעולם עדיין מתרכז בחוק טיקטוק, שמאלץ את הרשת החברתית למכור את פעילותה בארה"ב בתוך שנה או להיסגר, הצעת חוק חדשה שהוצגה בקונגרס האמריקאי קוראת לקרקע את רחפני הענקית הסינית DJI, ששולטת על יותר מ-90% משוק כטב"מי התחביב במדינה.
● בלעדי | אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות
● ענקית הרחפנים הסינית מטילה אימה על וושינגטון, אז למה בצה"ל לא מתרגשים
חברי הקונגרס, כך דווח ב"ניו יורק טיימס", מעוניינים להכניס את DJI לרשימת ועדת התקשורת הפדרלית - כך שתיחסם גישתם אל תשתיות התקשורת בארה"ב. החקיקה לא תחול רטרואקטיבית על רחפני DJI, שכבר אושרו גישתם לרשת התקשורת, אבל היא תמנע כניסת כל דגם חדש מתוצרת החברה מהעיר שנזן.
ההצעה, שמקדמים חברי קונגרס רפובליקנים ודמוקרטים, אושרה פה אחד בוועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים, וצפויה לעבור להצבעה בחודש־חודשיים הקרובים.
צעד שכזה ממחיש בין היתר את הפערים העצומים בין הגישה של ישראל לאיום הסיני ככלל ולשליטת סין בענף הכטב"מים הביתיים בפרט, ובין זו של ארה"ב. כפי שנחשף בגלובס, צה"ל הזמין לאחרונה אלפים רבים של רחפנים משתי חברות סיניות לשורות זרוע היבשה: DJI, שחולשת על כ-76% מהשוק העולמי, ואוטל, שנודעה בזכות הדגם הפופולרי איבו.
בניגוד לממשלות ישראל הקודמות, בין אלו שהיו בהנהגת נתניהו ובין ממשלת בנט־לפיד, ממשל ביידן לא חיכה לחקיקה מהקונגרס במטרה לבלום את ההשתלטות הסינית גם על שוק רחפני התחביב. בדצמבר 2020, משרד ההגנה האמריקאי השיק את את תוכנית "בלו UAV", שאוסרת על גופי המשרד להשתמש בכלי DJI, בשל החשש כי הרחפנים משמשים לריגול זר. בד־בבד, משרד המסחר הכניס את ענקית הרחפנים הסינית לרשימת חברות שלגופים אמריקאים אסור לייצא להן טכנולוגיה, מתוך חשש לפגיעה בביטחון הלאומי.
הבעיה האמריקאית, שמשקפת את הסיטואציה הכלל־עולמית, כולל זו הישראלית, היא שעלויות המוצרים של החברות הסיניות נמוכות משמעותית ממוצרי החברות המערביות. זה הוביל לכך שגם כעבור כשנה של תוכנית בלו UAV, יותר מ-900 גופים ציבוריים אמריקאים השתמשו במוצרי DJI, כולל משטרות ניו יורק ובוסטון. ככל הנראה, שיקול המחיר היה גורם מרכזי גם בקבלת ההחלטות של זרוע היבשה בנוגע לרחפני DJI ואוטל.
אף אחד מבין הצדדים המעורבים, הסינים כספקים והאמריקאים והישראלים כלקוחות, לא מתכחשים לכך שהתקשורת של רחפני DJI, שמשמשים את צה"ל למשימות של נשיאת מטענים ייעודיים וצילום בשדה הקרב, או אזרחים למשימות כמו חילוץ וחקלאות, מתקשרים עם שרתים סיניים. על כן, מומחים מזהירים מפני היכולת הסינית לאגור מידע מצולם ומיקומים בהיקפי ענק.
תמיכה עממית במאמצי הלובינג הסיניים
ב"ניו יורק טיימס" מדווחים על מאמצי לובינג של DJI בוושינגטון מול הצעדים הצפויים, שנהנים מתמיכה עממית לא מעטה. לקוחות כמו חובבי תעופה או חקלאים, ככל הנראה חוששים כי יציאת DJI מהשוק המקומי תזניק את המחירים.
מאז מרץ, נהנים הלקוחות האמריקאים של החברה מחנות המותג הראשונה של DJI בארה"ב, בניו יורק. מוצעים בה רחפני מאביק, אייר, אבאטה ו-FPV. החברה מציעה שם למכירה את אמצעי הצילום המתקדמים שלה, כמו ערכת רונין, שמסוגלת לצלם ברזולוציה של 8K.
החשש של הלקוחות בנוגע למחירים אינו מופרך, כי מחירי הרכיבים וכוח העבודה בארה"ב ובמערב מובילים לסיטואציה שבה אומנם המוצרים בהחלט איכותיים, אך יקרים פי כמה וכמה. באתר DJI הישראלי, למשל, אפשר למצוא שלל רחפנים, החל ממיני 3 שמחירו 3,650 שקל, דרך אבאטה ב-7,200 שקל ועד מאביק 3 פרו ב־11 אלף שקל.
לפי "אופן סיקרטס", שעוקבת אחרי השקעת כספים בפוליטיקה, DJI השקיעה בשנה שעברה 1.6 מיליון דולר במאמצי לובי בוושינגטון. לפי נתוני הלובינג בסנאט שהוצגו ב"ניו יורק טיימס", ענקית הרחפנים הסינית הספיקה להשקיע מתחילת השנה כ־310 אלף דולר בנושא. ייתכן כי בצל החקיקה, שצפויה לעמוד להצבעת 435 חברי בית הנבחרים בחודשים הקרובים, יחול זינוק בהשקעה של DJI בבלימת הפעולות האנטי־סיניות.
חברת אוטל עשויה להצטרף למאמצי הלובינג
מי שעשויה להצטרף לפעילות הלובינג "מאחורי הקלעים" בוושינגטון היא אותה חברת אוטל, שגם ממנה רכשו בצה"ל רחפנים. היא מיתגה את עצמה בתור אמריקאית בזכות פעילות נרחבת בסיאטל ובעמק הסיליקון, אף שבשורה התחתונה, המטה של החברה, שנוסדה ב־2014, עודנו בשנזן, סין, בדיוק כמו המטה של DJI.
ההבדל ביו אוטל ובין DJI הוא שבשנת 2020 היא נכנסה בשיא העוצמה לארה"ב באמצעות דגם איבו II, שמיוצר בארה"ב. זהו תעלול שיווקי לא קטן עבור ההגדרה של ייצור בארה"ב, היות שגוף הרחפן מיוצר בסין, מצלמות האינפרא אדום/תרמיות מיוצרות בחברת פליר האמריקאית ורכיבים נוספים אצל סוני ביפן. בסיכומו של דבר, פעילות נגד DJI צפויה להוות צעד מקדים ראשון לפני פעילות רחבה נגד כלי טיס של חברות סיניות, כמו אוטל.