מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ
על קיבוץ יזרעאל נדלקנו ממבט ראשון. אי אפשר לא לחבב יישוב שהשלט בכניסה אליו מספר שהוקם בידי פלמ"חניקים בשנת 1948. בהמשך היום הבנו שלגרעין המייסד של הקיבוץ התווספה בשנות החמישים קבוצת עולים מדרום אפריקה ואוסטרליה. אלה האחרונים הוסיפו לאופיו הצברי קורטוב של קוסמופוליטיות נעימה.
● אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית
● היקב בעמק יזרעאל שמייצר יינות עבור מסעדות מישלן בעולם
את היום ביזרעאל תפרה עבורי איריס כץ, אישה שמלאכתה הוא גילוי מכמנים ותופינים ברחבי הארץ ומתמחה באוצרות הטמונים בקיבוצים.
10:00 | משהו לאכול: לחלוק כבוד לתוצרת מקומית
התחלנו בבית הקפה Neomi's, הממוקם בתוך צריף עץ הצבוע בצבעים עזים, מקום שכמו הועתק ישירות מכפר קטן בפרובנס. פטפוט קל עם נעמי עמית, בת הקיבוץ ומי שהקימה אותו, הבהיר שההשוואה לא נבדתה במוחנו.
במסגרת עבודתה כמנהלת השיווק של המפעל הקיבוצי נהגה עמית לנסוע לחברה־הבת הממוקמת בפרובנס. "התאהבתי בבתי הקפה הקטנים שבכפרים, אלה שסביבם זרועות ערוגות פרחים ולבנדר ובהם חולקים כבוד לזמן ולתוצרת המקומית", היא מספרת בעודה מגישה לנו פשטידה ממולאת מנגלד וגבינה וסלט טרי.
זה המקום לציין ש־Neomi's אינו בית קפה למי שאצה להם דרכם. קחו לכם את הזמן להתפעל מאסופת הכלים והפריטים המוקפדים שאצרה נעמי במהלך מסעותיה, ליהנות מלגימה איטית מהקפה הווייטנאמי המתוק ומקרמבל תפוחים חמים שמכינות בנות הקיבוץ שיצאו לא מכבר לגמלאות.
Neomi's, סגור בשישי-שבת
12:00 | משהו לעשות: בכל צריף סוד אחר
היה קשה להתנתק מהקסם של Neomi's ולהמשיך בדרכנו. לשמחתנו סיפרה לנו עמית שהצריף שבו שוכן בית הקפה הוא חלק מ"אצלנו בחצר" - מתחם הצריפים הראשונים של הקיבוץ. אלה שופצו בקפדנות, ובכל אחד מהם שוכן בית עסק.
טיילנו בין ערוגות פרחי הנזיר, והתלבטנו לאיזה מבין הצריפים היפים להיכנס תחילה. בצריף התכול גילינו משתלה קטנה, בצריף הוורוד - קונדיטוריה שעתידה להיפתח בקרוב, בזה האפור - חנות חמודה למתנות, ובזה הצבוע בצבעי חמנייה שוכן טאישו, סטודיו לקרמיקה של זיו חיון, נציגת הדור הצעיר. אצל חיון, בוגרת מגמת העיצוב התעשייתי שחזרה לקיבוץ בתום לימודיה והתאהבה בסגנון המינימליזם היפני, ישבנו שתוקות לשעתיים שבהן יצרנו כלים.
חלונותיו של הצריף הצהוב משקיפים אל פסגת גבעת המורה. השילוב בין הנוף, קולה הרגוע של חיון והכלים היפים המקיפים את שולחן העבודה נוסך ביטחון ושלווה גם במי שמלאכת הכפיים אינה זורמת בכפות ידיו.
ומי שהשראה לא שורה בו בעת הביקור יכול להסתפק בקניית כוסות אספרסו לבנות שפס צבעוני שזור בהן או אגרטלים שישתלבו בהם להפליא זרי הלבנדר המיובשים מהקפה של נעמי.
טאישו, סטודיו לקרמיקה, 052-4573487
14:00 | משהו לראות: יצירות עם חוכמת חיים
חמש דקות הליכה בתוככי גן פסלים שסביבם מיתמרות חרציות צהובות, ואנחנו פוגשות את האמן ברני פינק. אין דבר במראהו ובאופן דיבורו המבודח שמסגיר שמדובר באמן ידוע שם, כזה שפסליו והאנדרטאות שיצר מפארות את מוזיאון יד ושם ומוצגות בגלריות נודעות בארץ ובעולם. "אפילו ארדואן מחביא בחצר הבית שלו את אחד מפסליי", הוא מספר. "בתפקידו כראש עיריית איסטנבול הוא חמד פסל שלי, עד היום אין לאף אחד מושג היכן הוא".
פינק, שמלאו לו 81 שנים, מציג את יצירותיו בתזזיתיות המרתקת את שומעיו, קופץ מיצירת מופת אחת לאחרת, מדלג בין גן פסלי הבזלת והמתכת לבין הגלריה שבה הוא יוצר, כשברקע מתנגן פסקול נעוריו, משירי בילי ג'ואל. את סיפור חייו הוא מתבל בשלל אנקדוטות מרתקות במבטא אנגלוסקסי רך. ביצירותיו משלב פינק חוכמת חיים כמו גם עקרונות מעולמות המדע והפילוסופיה.
הגלריה של ברני פינק, 052-3756029
16:00 | משהו לנשמה: נוף אל יישובי מולדת
חמש דקות נסיעה מהקיבוץ מונחת תמונת נוף ב-50 גוונים צהובים המבשרים על חילופי העונות שבפתח. אנחנו פוסעות בשביל המסומן לתל יזרעאל - תצפית יפהפייה תחת פרגולה מוצלת אל עבר יישובי מולדת, רמת צבי וגבעת המורה, עומדות בשקט ומקשיבות לשקשוקי גלגלי רכבת העמק הממהרת.
בדרכנו חזרה לרכב עצרנו באנדרטה מרשימה לזכרם של חללי קרבות תש"ח שנלחמו באזור. עוד חוזר הניגון, וקשה להימלט מהמחשבה הצורבת, על האנדרטאות שיתווספו.
תל יזרעאל