גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh
נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

למצוא צדדי דמיון בין הודו לישראל זה עניין של התיימרות ושל קלות דעת. איך בכלל אפשר להשוות? כרגיל במקרים כאלה אי אפשר להשוות, אבל אפשר לדבר על אסוציאציות ועל נסיבות. ואף כי יש 1.4 מיליארד הודים, והם מדברים מאות לשונות, אולי אלפים (הערכה אופטימלית מעמידה את מספרן של הלשונות ושל העגות על כמעט 20 אלף), ואף כי הם מתגוררים ב־28 מדינות וב־8 'טריטוריות', אפשר לחשוב את ישראל לפחות למיניאטורה הודית.

פרשנות | סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים
פרשנות | להגיע לים התיכון, זה מה שהם תמיד רצו

אפילו הטענות לעתיקוּת מתיישבות אלה עם אלה. נראה שכתבי הקודש ההינדואיים הופיעו בערך בזמן שבו עמד בית המקדש הראשון בירושלים. קיסרויות הודיות מפוארות היו קיימות עד סוף העת העתיקה, וממלכות הינדואיות עצמאיות נראו בתת־היבשת מאות שנים אחרי כן. אבל את הטון בהודו נתנו שליטים מוסלמיים במשך כמעט אלף שנה. הבריטים הגיעו במאה ה־17, דיכאו וניצלו, אבל יצרו אחדות הודית שלא הייתה דוגמתה מן המאה השלישית.

הודו המודרנית נולדה תשעה חודשים לפני ישראל. המפלגה המייסדת שלה הנהיגה את התנועה הלאומית עשרות שנים לפני העצמאות, והוסיפה לשלוט עשרות שנים אחריה. מה מעניין שהיא איבדה את השלטון בפעם הראשונה ב־1977, חודשיים וחצי לפני שמפלגת העבודה איבדה אותה בישראל.

בהדרגה היא פינתה את מקומה לקואליציה לאומנית דתית, והוסיפה להחליף איתה מקומות עד לפני עשר שנים. מאז מפלגת הקונגרס של הודו, כמו העבודה בישראל, פוחתת והולכת. היא התכווצה לממדי סיעה קטנה בבית הנבחרים. היא נמחקה או כמעט נמחקה מן המפה האלקטורלית במרכזי האוכלוסייה הגדולים של הצפון, שמהם נשלטת הודו. שיטת בחירות רבת־עיוותים, שהועתקה במלואה מן הבריטים, מעניקה לימין הלאומני־דתי רוב מוחלט בפרלמנט, אף כי אין לו רוב מוחלט של קולות המצביעים.

מודי לצד פסלו של האל ראם על שער העיתון ההודי ג׳אגראן, בינואר השנה. בנה מקדש על הריסות מסגד / צילום: שער עיתון ג'אגראן

כך או כך, אחיזת הימין בשלטון בהודו היא כה הדוקה, עד שכמעט בלתי נמנעת היא הנחת ניצחונו בבחירות המתנהלות עכשיו. הבחירות האלה התחילו ב־19 באפריל ויימשכו עד תחילת יוני. יש 900 מיליון בעלי זכות בחירה ומשתתפות כמעט 80 מפלגות, שרובן המכריע הן אזוריות. רק שש הן ארציות, ומתוכן רק שתיים הן מפלגות עם ייצוג ממשי בכל אזורי הודו.

חלק ניכר מן המפלגות כרתו בריתות לפני ההצבעה. לא עלתה יפה תקוות האופוזיציה להתארגן בחזית רחבה. מפלגות ואישים שנתנו לה את ידיהם פרשו ממנה בהתקרב הבחירות, ואפילו עשו יד אחת עם מפלגת השלטון. האופוזיציה, מהיותה להוטה למצוא מותג עובר לבוחר, התחכמה, והעניקה לעצמה ראשי תיבות שהצטרפו לכלל השם INDIA.

מפלגת השלטון, שיש לה הצלחה מוכחת בהתחכמויות מותג, מיהרה להודיע כי מכאן ואילך היא תעודד שימוש בשמה ההינדי העתיק של הודו, בהאראט (Bharat). וכך, כמעט מבלי משים, קרב מותגים העניק לבחירות האלה את ההקשר ההיסטורי הראוי: התמודדות בין INDIA המודרנית והחילונית לבהאראט ספוגת המסורת והאמונה הדתית. בהתמודדות הזאת נראה כי ידה של בהאראט תהיה על העליונה.

החזון: עיצוב עבר חדש

עוד צד דמיון בין ישראל להודו הוא ששתיהן הן תוצאה של חלוקה בידי הבריטים. אבל אף כי פקיסטן קמה כמדינת המוסלמים, ובהודו היה מלכתחילה רוב גדול של הינדואים, הודו לא ראתה את עצמה כמדינת לאום.

מייסדיה קיוו ליצור אומה חילונית, פלורליסטית, משהו שהיינו מכנים "מדינת כל אזרחיה". היא גם קיוותה לבער את הנגע של חלוקה כיתתית. היא מעולם לא עמדה באידיאלים הרמים של ראשוניה, אבל עשתה מאמץ לא מבוטל, למשל באמצעות חוקה מורכבת ומעמיקה, שחוברה במאמצים רבים בשנתיים הראשונות של קיומה.

״המפלג הראשי של הודו״. מודי על שער טיים ב-2019 / צילום: שער עיתון TIME

כל זה היה מלכתחילה לצנינים בעיני לאומנים הינדואים. הודו בחזונם נועדה לא רק להיות מדינת ההינדו, ולא רק לעצב עתיד חדש, אלא אפילו לעצב עבר חדש.

הדרך אל העתיד עברה בעבר. זה התברר לפני קצת יותר מ־30 שנה, כאשר אספסוף הינדואי, בהשראת הימין הקיצוני, התנפל על מסגד בן 500 שנה בעיר איודיה (Ayodhya) שבצפון הודו, והחריב אותו בפטישים ובגרזינים. את ההתקפה כיוונו אנשים שעמדו לשרת בכהונות ממשלה בכירות בשנים הבאות, כולל שר הפנים, זה המופקד על המשטרה. כבר אמרנו שיש פרללים מסקרנים. היעד היה לבנות מקדש על הריסות המסגד לכבוד האל ההינדואי ראם, שההינדו מאמינים כי זה היה מקום הולדתו, או המקום שבו התגלגלה בו אלוהיותו.

הריסת המסגד העניקה תנופה היסטורית לימין ההינדואי. זה היה פחות או יותר תאריך זינוקו אל הפסגה הפוליטית. זה גם היה המאורע שהתחיל להרוס את הפרויקט החילוני של האבות המייסדים.

בחודש ינואר השנה ראש הממשלה נרנדרה מודי, המנהיג הנערץ של הימין ההינדואי, חנך את המקדש לאל ראם באיודיה במעמד שנסך אופוריה במאות מיליוני הודים. רבים תיארו אותו כ"יום הגדול ביותר בתולדות הודו". זה היה היום שבו, באופן סמלי, החזון של בהאראט ההינדואית קרם עור וגידים. הוא גם העניק נופך של אל למודי עצמו.

מודי הוא פוליטיקאי שנוי במחלוקת, שחזון של פיתוח כלכלי נועז מתמזג בו עם כוחנות, עם דמגוגיה ועם קסנופוביה. לפני קצת יותר מעשר שנים הוא היה מוקצה מחמת מיאוס בדמוקרטיות המערביות. נאסרה עליו אפילו הכניסה אל ארה"ב ואל חלק של מערב אירופה, מפני שהוא היה ראש הממשלה של מדינה במערב הודו, גוג'ראט, אשר בעיר הגדולה ביותר בה התחולל לפני 20 שנה ויותר טבח של אלף מוסלמים.

אבל ההודים נשבו בקסמיו, או בעצם שליש מהם. הוא עלה לשלטון ב־2014 בזכות תמיכה של שליש הבוחרים. שיטת הבחירות העניקה לו רוב בפרלמנט. הרוב הזה גדל חמש שנים אחר כך. יש סיבה סבירה להניח שהוא יגדל אפילו יותר הפעם, או לפחות יישמר.

ארץ של עניים רוצה להתעשר

במקור מפלגת הקונגרס, הלוחמת עכשיו על חייה, הייתה לא רק חילונית אלא גם סוציאליסטית. ראשוניה הניחו כי הודו נועדה להיות ארץ ענייה, שהרוב העצום של תושביה יוסיפו להתגורר בכפרים. משימתה העיקרית הייתה להאכיל את תושביה, איכשהו. חקלאות נועדה להיות הענף שעליו היא תשב. במובן הזה הודו הגיעה להישגים ניכרים - בשנות השבעים היא התחילה אפילו לייצא מזון, לאחר שהעולם החיצון הציל אותה פעם אחר פעם מסכנת רעב.

אבל לפני קצת יותר מ־30 שנה הודו נקלעה למבוי סתום. שיעורי הצמיחה הזעומים שלה דחקו אותה הרחק מן "הנמרים" של מזרח אסיה, והעמידו אותה בצלה של סין, שרפורמות נועזות התחילו בה עשר שנים קודם. מפלגת הקונגרס החליטה לשנות כיוון ולאמץ דגם פיתוח קפיטליסטי, או קפיטליסטי למדי. אגב, באותו הזמן היא גם שינתה כיוון כלפי ישראל, קשרה איתה בפעם הראשונה קשרים דיפלומטיים, ומיהרה לכונן איתה ברית צבאית לא־פורמלית. כה חשובה היא הברית הזאת עד שמותר לנו להעמיד את הודו במקום השני לאחר ארה"ב בטבלת יחסי החוץ של ישראל.

הרפורמות של מפלגת הקונגרס היו נועזות כשלעצמן, אבל לא נועזות מספיק. הן העמידו את הודו במקום שכלכלנים נוהגים לתאר כ"מלכודת ההכנסה הבינונית", אתגר מפורסם בשביל ארצות מתפתחות, החדלות יום אחד להתפתח בגלל סתימות מבניות בכלכלותיהן.

מפלגת הקונגרס, בהנהגתה הקבועה של שושלת נהרו-גאנדהי (שלושה ראשי ממשלה), האמינה בשעתה שהיא מצאה נוסחת ניצחון קבועה. בלשונה של מדענית מדינה הודית - כדי לנצח בבחירות המפלגה הייתה זקוקה למיעוט של קולות הרוב (ההינדואי) ולרוב של קולות המיעוט (המוסלמי). בערך 15% מן ההודים הם מוסלמים, אולי יותר. אבל גם הרוב וגם המיעוט התחילו למאוס בה. האוויר יצא ממפרשיה, היא לא הקרינה דינמיות, היא לא הסעירה את הדמיון, היא לא מילאה ציפיות.

מפלגת הימין הדתית הלאומנית, הידועה בראשי התיבות BJP (מפלגת העם של בהאראט), עלתה לשלטון ב־2014, והקרינה את הביטחון ואת הנחישות שקודמיה איבדו. מודי קרא לעולם החיצון לייצר בהודו אם הוא רוצה לייצא להודו. העולם נענה לו. גם הודו נפלה לרגליו. הוא חזר והשמיע את המנטרה, "האומה תחילה".

עד מהרה התבררה משמעות "האומה תחילה": להודו לא ממש אכפת אם צרכיה מתיישבים עם הגדרות של טוב ורע, הגינות, הומניות והתחשבות בזולת. קשה לדבר ברצינות על מדיניות חוץ־הודית, מפני שאין לה חזון גלובלי. יש לה, לעומת זאת, עשרות מערכות של יחסים דו-צדדיים. חוץ מפקיסטן, וגם קצת סין, היא מוכנה לעשות עסקים עם כל בר בי רב. איזה מנהיג לאומי זולת מודי יכול להתחבק עם ביידן, עם פוטין, עם ראיסי ועם נתניהו באותה כנות וחמימות? אין ספק שיום אחד הודו תהיה מעצמה גדולה מאוד, והשפעתה הפוליטית תורגש הרחק מגבולותיה. אנחנו רחוקים מאוד מן היום הזה.

מודי מקבל את בנימין נתניהו בארמון הנשיאות. אפשר לראות את ישראל כמיניאטורה הודית / צילום: Associated Press, STR

משימתו של מודי היא להוסיף ולצמוח מבלי לשכוח את בהאראט, את מאות מיליוני הכפריים הסמוכים אל קו העוני. כישרון יחסי הציבור שלו, המעורר קנאת פוליטיקאים בכל העולם, הפך אותו לידידו הנאמן של האיש הפשוט, גם בשעה שהוא ידידם הקרוב של עשירי האוליגרכים. הוא הציג תוכנית נועזת להפוך את הודו לארץ מפותחת עד 2047, שנת המאה לעצמאותה; והוא גם הציג תוכנית נועזת להעניק בית שימוש לכל בית בהודו. הוא טוען שכבר עמד במשימה השנייה.

לא מערבית, לא ליברלית

הודו מתוארת לעתים קרובות כ"דמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם". תחת מודי היא נעשתה ראויה פחות ופחות לתואר הזה. בסוף השנה העשירית של שלטונו יש בה לא מעט אפיונים של מדינת משטרה. בחודש שעבר היא כלאה את ראש הממשלה של חבל דלהי (מקביל של מושל מדינה בארה"ב), מנהיג מרכזי של האופוזיציה. התואנה היא שחיתות, ובית המשפט העליון דחה עתירה לשחרר את האיש. אבל קרבת המאסר למועד הבחירות מצדיקה חשדות כלשהם. ראש ממשלה של מדינה אחרת, ג'הארקאנד, במזרח הודו, נאסר עוד בחודש ינואר. גם הוא מנהיג אופוזיציה (הוא הקדים להתפטר, ואשתו תפסה את מקומו).

המשטרה בהודו מופעלת מעשה שגרה נגד יריבים פוליטיים. הרטוריקה של מודי כוללת רמזים אנטי־מוסלמיים עבים. הוא גם ביטל את המדינה היחידה בהודו שהיה בה רוב מוסלמי, קשמיר. פשוט ביטל.

מודעה במלאות תשע שנים לשלטון מודי. מנסה להציג עצמו כידידו של האדם הפשוט / צילום: מודעת בחירות של מפלגת השלטון בהודו

הודו מעולם לא הייתה "דמוקרטיה מערבית" או "דמוקרטיה ליברלית". היו בה אלמנטים מערביים וליברליים, אבל היא תמיד הייתה מועדת לחריגות. ב־1975 ראשת ממשלה שהפסידה במשפט שחיתות השעתה את הדמוקרטיה לשנה וחצי, וכלאה רבבות ממתנגדיה. היא הפסידה בבחירות שהרשתה לבסוף, אבל ההודים החזירו אותה לשלטון שלוש שנים אחר כך. היא החזיקה בו עד שנרצחה, ארבע שנים אחר כך.

מפלגת השלטון הנוכחית מתפארת ב־180 מיליון חברים. בתור שכזאת היא המפלגה הגדולה ביותר בעולם. כאשר עלתה לשלטון, האיש שניהל אותה, שר הפנים רב־הכוח אמיט שאה, הבטיח שהיא תהיה יום אחד גדולה יותר מן המפלגה הקומוניסטית של סין. הוא עמד במשימה. אבל מטריד הוא עצם ההשוואה שהוא עשה עם מדינה חד־מפלגתית טוטליטרית, שבה אנשים נענשים על כל גילוי של ביקורת, וחברות במפלגה נועדה לאפשר להם התקדמות אישית ומקצועית.

אמיט שאה, מספר שתיים בממשלת מודי ואולי גם יורשו האפשרי, אמר ב־2014 שהמפלגה זקוקה ל־25 שנות שלטון רצופות כדי לתקן את הודו ולהעלות אותה על דרך של פיתוח מהיר. כמובן, אין שום פגם במנהיג פוליטי שרוצה לחזור ולנצח בבחירות, אבל העולם שממנו באים מנהיגי המפלגה הזאת אינו מצטיין בפלורליזם ובמשחק הוגן. הודו בהנהגתם מזכירה יותר ויותר את מה שמדעני מדינה קוראים "אוטוקרטיה אלקטורלית", זאת אומרת משטר סמכותני, שאינו מתנהל באופן דמוקרטי, אבל מוסיף להרשות בחירות עם חזות דמוקרטית.

ידיד הנאצים מקבל אנדרטה

האם ארץ המנסה לחלץ מאות מיליונים אל מעל קו העוני (השרירותי כשלעצמו) יכולה להרשות לעצמה דמוקרטיה בין בחירות לבחירות? על השאלה הזאת יצטרכו הקוראות והקוראים להשיב בעצמם. הלאומנים הדתיים השולטים בהודו שואבים בגלוי את השראתם מדמויות היסטוריות עם מוניטין של "אנשים חזקים".

מודי חנך לפני שנה וחצי במרכז דלהי אנדרטה של צ'נדרה בוס (Bose), פוליטיקאי ואיש צבא שלחם נגד השלטון הבריטי. בוס נמלט מהודו לברלין הנאצית, שבה בילה את רוב מלחמת העולם השנייה. צילומים מן הזמן ההוא מראים אותו סועד אל שולחנו של היינריך הימלר. הוא ארגן יחידות הודיות שלחמו בשורות הוואפן אס אס. הודים מכל הקשת הפוליטית מעריצים את בוס, ותמונותיו מקשטות בנייני ציבור. אבל אין זה מקרה שמודי הופך אותו לאובייקט פומבי של הערצה. בוס מתאים למזגו - ולמזגה של הארץ שמודי מקווה לבנות.

הטקטיקות של מודי ושל שאה נועדו לצמצם את מרחב הפעולה של האופוזיציה עד מינימום. כל אימת שהאופוזיציה מנצחת בבחירות במדינה אינדיבידואלית של הודו, מפלגת השלטון מתחילה מיד לעודד עריקה מסיבית משורות הממשלה המקומית. לא פעם היא מצליחה לחזור ולזכות בשלטון באמצעות עריקה, אף כי הפסידה בבחירות.

נראה שהבחירות המתנהלות עכשיו עומדות להנחיל למודי חמש שנים נוספות בשלטון. ראש הממשלה ההודי היחיד שכיהן 15 שנה רצופות היה הראשון, ג'ווהרלל נהרו. נינו, ראהול, הוא המנהיג דה־פקטו של מפלגת הקונגרס, והוא משמש מטרה קלה ונוחה ללעג מצד מודי. ראש הממשלה הכריז זה כבר כי מנוי וגמור איתו "לנקות את הודו מן הקונגרס". רוב הסימנים מעידים שהוא קרוב מאוד להצליח.

האין זה מעניין ששתי המפלגות המייסדות, הקונגרס בהודו והעבודה בישראל, מתקרבות אל קצן כמעט באותו הזמן עצמו בנסיבות פוליטיות דומות? ארצות שהיו לפנים שמאליות מן היסוד מצאו את עצמן הרחק ימינה.

עוד כתבות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים