מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner
מערכת ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל הוכיחה את עצמה לפני כשבועיים מול מתקפה איראנית חסרת תקדים, שכללה 110 טילים בליסטיים, 185 כטב"מים ו־36 טילי שיוט. דווקא בתקופה הנוכחית מתרכזים בחיל האוויר בתהליכי הפרידה ממערכת ה"פטריוט" או כפי שהיא קרויה בישראל "יהלום".
● "ניסיונות נואשים": כך איראן מנסה לשכנע את אזרחיה שהמתקפה על ישראל הייתה הצלחה
● המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק
● התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה
מדובר במערכת הוותיקה ביותר במערך ההגנה האווירית, כאשר שורשיה טמונים במסע של ראש הממשלה דוד בן גוריון לארה"ב ב־1962, שם קיבל מהנשיא ג'ון קנדי חמש סוללות של מערכת "הוק" במתנה. הפטריוט הוא למעשה מערכת משודרגת של אותו הוק.
כיום, מערך ההגנה האווירית הישראלי מתבסס על ארבע מערכות מתוצרת ישראלית: כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3. עם זאת, בצל היקף האירועים והמתווה הרב־זירתי של מלחמת חרבות ברזל נשאלות השאלות האם כתוצאה מהפרשת הפטריוט לא תיפגע היתירות הישראלית, מהו השיקול הכלכלי ומהי הזווית של מלחמת רוסיה־אוקראינה בנוגע לפטריוט? גלובס עושה סדר.
לאילו מטרות נועד הפטריוט וכמה יירט?
פטריוט זו מערכת שמיועדת למגוון רחב של איומים: כטב"מים, מטוסים, מסוקי קרב וטילים בליסטיים - כולל כאלו לטווח ארוך וטבילת האש הראשונה שלה הייתה במלחמת המפרץ בשנת 1991. היירוט הראשון של "יהלום", היה במבצע צוק איתן בשנת 2014, נגד כטב"ם שהגיע מרצועת עזה. מאז צוק איתן ועד היום יירטו סוללות הפטריוט 19 איומים, תשעה מתוכם במלחמת חרבות ברזל.
אם המערכת יירטה איומים במלחמה הנוכחית, אז מדוע להפריש אותה?
גורם מקצועי מערבי מציין בשיחה עם גלובס כי התשובה טמונה במערכת "קלע דוד" של רפאל, שבמסגרת מערך ההגנה הרב־שכבתית הישראלי ממוקד ביירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני . בזמן שישראל נמנעה משדרוג סוללות הפטריוט, היא התקדמה עם קלע דוד, שהיירוט המבצעי הראשון שלו בוצע כבר בחודש מאי 2023.
קלע דוד הוא שיתוף פעולה שממחיש את עוצמת התעשיות הביטחוניות הישראליות ביחד. מכ"מ ה־MMR שלו מתוצרת חטיבת אלתא של התעשייה האווירית חזק יותר מזה של הפטריוט. הוא מאפשר את גילוי נקודת הירי, חישוב בזמן אמת של שיעור נקודת הפגיעה, וכן תיקון טווח. לצידו נמצאת מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב", פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט.
התוצאה הסופית היא שקלע דוד הוא מוצר ישראלי קרוב מאוד לרמת PAC3, המיירט המתקדם ביותר מסדרת פטריוט. אולם, בעולם של כלכלת חימושים, הוא זול משמעותית: בעת שכל מיירט של PAC3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, יירוט של קלע דוד עולה למדינת ישראל כ־700 אלף דולר. לכן, ישראל מעדיפה שקלע דוד יתפוס את מקום הפטריוט.
מהן עלויות מערכת קלע דוד מול פטריוט?
פינלנד רכשה בשנה שעברה את מערכת קלע דוד מישראל תמורת 316 מיליון אירו (כ־336 מיליון דולר). את המערכת אמנם מפתחת מינהלת "חומה" במפא"ת, בהובלת רפאל, בשיתוף פעולה עם הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), אבל עצם הייצור המשמעותי המקומי מוזיל את העלויות משמעותית ביחס למחירים ללקוח מבחוץ. לכך, יש להוסיף את התועלת הכלכלית מהידע שנצבר בתוך המדינה, ובמיוחד במצב שבו קלע דוד היא מערכת ארצית - בניגוד לפטריוט, שמתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים כמו, למשל, כיפת ברזל.
לצורך ההשוואה, לפי מחקר של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) מדצמבר 2022 שכותרתו הייתה "פטריוט לאוקראינה: מה זה אומר?", עולה כי רכישת סוללת פטריוט חדשה עולה 1.1 מיליארד דולר: כ־400 מיליון מתוכם עבור המערכת וכ־690 מיליון דולר עבור מיירטים.
אילו שכבות נוספות כולל מערך ההגנה האווירית הישראלי?
מעל קלע דוד ישנם את מערכות חץ 3 ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, וחץ 2 ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה - שתיהן מתוצרת התעשייה האווירית. מתחת לקלע דוד נמצאת מערכת אחרת של רפאל - כיפת ברזל לאיומים קצרי טווח. מערכות חץ 3 וחץ 2 ביצעו עם קלע דוד את עיקר מלאכת היירוט של המתקפה האיראנית.
במצב שבו מעריכים את עלויות יירוט המתקפה האיראנית ביותר ממיליארד דולר, בצל שימוש נרחב במיירטי חץ 2 וחץ 3 שכל אחד מהם עולה כ־2-1.5 מיליון דולר בהתאמה - נציין כי גם במקרה הזה אם הייתה משתמשת ישראל במערכות מקבילות אמריקאיות, התוצאה הייתה יקרה פי כמה. עלות יירוט של המערכת האמריקאית המקבילה לחץ 2 או חץ 3, THAAD, מוערכת בכ־11.2 מיליון דולר. כך מספר לגלובס הגורם המקצועי המערבי. יתרה מכך, הוא מציין כי כשערב הסעודית החליטה לרכוש שבע סוללות THAAD, היא שילמה על כל אחת כ־2 מיליארד דולר.
כיצד מלחמת רוסיה־אוקראינה משתרבבת לסיפור הפטריוט?
במסגרת חבילת הסיוע בסך 95 מיליארד דולר שאישר הנשיא ג'ו ביידן לישראל, אוקראינה וטיוואן, לאחר אישורי בית הנבחרים והסנאט, חלק הארי (60.8 מיליארד דולר) מיועד לקייב. כ־6 מיליארד דולר מתוך הסיוע לאוקראינה מיועד באופן ספציפי לרכישת סוללות פטריוט, משום שצבאות אוקראינה ורוסיה פוגעות אחת לשנייה בסוללות הגנה אווירית בזו אחר זו.
לצערו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, סוללות הפטריוט המופרשות מישראל כנראה שלא יהיו רלבנטיות עבורו, בגלל שישראל לא דאגה לבצע בהן את השדרוגים ואת עדכוני התוכנה הנדרשים. על כן, הוא ייאלץ לפנות ליצרנית האמריקאית, חברת ריית'און, ולהמתין בתור משך זמן של כ־4-3 שנים עד שסוללות הפטריוט החדשות יתקבלו. וגם אז, כאמור, ההוצאות שלו על כל מיירט PAC3 יהיו גבוהות משמעותית מאלו של ישראל על קלע דוד.