קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית
לפני כחודש הופץ תזכיר חוק שיקום ופיתוח חבל התקומה, חודשיים לאחר שאמור היה להתפרסם. תזכיר החוק הופץ ונותר פתוח להערות הציבור עד אתמול (ג'), ובאתר החקיקה הממשלתי זכה ליותר מ־360 תגובות והערות. לא מעט גופים הגישו במסגרת זו את הערותיהם על החוק המתגבש, והם מזהירים מפני פגיעה בחבל דווקא בעצם אישורו של החוק החדש, שאמור להיטיב עם החבל ולסייע בשיקומו.
● ראיון | "בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי
● דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?
ארגוני סביבה ומחקר רבים הגישו הסתייגויות, ועיקר התנגדותם היא סביב כינונה של ועדת התכנון המיוחדת - אחד הסעיפים המרכזיים והמשמעותיים ביותר בחוק החדש.
"מנגנון תכנוני חדש, בלתי ראוי בלשון המעטה"
ברשות הטבע והגנים אומרים בהתייחסות להקמת הוועדה המיוחדת כי לוועדה מוקנות סמכויות מרחיקות לכת, וכי "לצד זאת אין כל אפשרות להגיש ערר על החלטותיה בקשר לתוכניות שבסמכותה, דבר שימנע בחינה מחדש של החלטותיה ויפגע בעקרון היסוד של שיתוף הציבור בהליכי התכנון". ברשות דורשים כי התחום הגיאוגרפי שבו יחולו סמכויות הוועדה יכלול אך ורק שטחים הנחוצים לפיתוח היישובים, ולהוסיף להרכב הוועדה נציג של הרשות.
מוסד שמואל נאמן, מוסד מחקר בכיר בטכניון, הגיש הסתייגות נוקבת עוד יותר לתזכיר החוק, ובה הוא מציין כי "החוק המוצע, ובפרט הפרק השישי שבו (פרק התכנון והבנייה - י.נ), הוא חוק מסוכן ואין לאשרו בתכולתו הנוכחית. הצעת החוק הופכת את האזור ל'מגרש המשחקים' של הממשלה, שבו תוכל לעשות כרצונה".
במוסד נאמן חוששים גם שהצעת החוק תהיה תקדים ותשוכפל לאזורים אחרים בארץ, וסבורים שרבים מהכלים כבר קיימים. הם גם מתריעים מכך שלא מצאו בהצעת החוק מסמך הערכת השפעות רגולציה (RIA) ה"חיוני לצורך קבלת החלטה אם יש צורך בהצעת חוק מסוימת המגיעה לשולחן הכנסת ואם יש חלופות אחרות". הם מציעים למחוק כליל את הפרק השישי, ולחלופין "לשנות את הרכב הוועדה כך שיהיה בה רוב לנציגי האזור ולאנשי מקצוע, ולא לנציגים פוליטיים".
בחברה להגנת הטבע טוענים כי "הרכב הוועדה האזורית מוטה פיתוח ואף נותן יתרון מובנה לנציגי הממשלה, על חשבון נציגי השלטון המקומי ונציגי הציבור. ניסיון העבר מלמד כי כאשר הממשלה מבקשת לקדם פיתוח במהירות, היא מקימה ועדות תכנון מצומצמות, עוקפות הליכי תכנון מוסדרים, בעלות סמכויות מוגברות, שלא לומר דורסניות, שהרכב חבריהן הינו מוטה פיתוח באופן מובהק ויש בהן ייצוג אזרחי וסביבתי מוחלש מאד".
בחברה להגנת הטבע דורשים כי אם תוקם הוועדה, היא צריכה להיות בעלת סמכויות מקבילות לסמכויות הניתנות לוועדות מחוזיות, לכל היותר. עוד מבקשים שם כי המשרד להגנת הסביבה ייתן פתרונות לפינוי פסולת, שרשות הטבע והגנים תקדם שמורות טבע וגנים לאומיים באזור, וכן הוספת סעיף לפיו כל בנייה חדשה תחויב במערכת פוטו וולטאית ליצירת חשמל, וכי כל קווי החשמל יוטמנו באדמה.
בארגון אדם טבע ודין מגדירים את הוועדה כ"מנגנון תכנוני חדש, בלתי ראוי בלשון המעטה, שעלול להביא לתוצאה בלתי רצויה בעליל ולבכייה לדורות". לדבריהם, אין צורך בהקמת ועדה אזורית ייעודית ואת המשאבים שתוכננו להעביר לה - יש לתת לוועדה המחוזית דרום, המכירה את הצרכים.
בארגון לא בוחלים במילים קשות: "הצעת החוק נדמית כאילו באה לשרת את עמדתם של מי שרוצים בהחלשת מערך התכנון המקצועי של מדינת ישראל, ובמקומו לפתח גופים שעורכים 'כאילו' תכנון, בעוד שהם מושפעים ומקדמים תכנון שלא פעם הוא פוליטי ומושפע מלחצים נקודתיים. מדינת ישראל קטנה מדי מכדי שהתכנון הפיזי שלה ייקבע שלא על סמך ראיה תכנונית רחבה, כזו הרואה את המרחב כולו וצופה גם פני עתיד".
גם הם דורשים כי נציגי הממשלה בוועדה ייקבעו מראש, כי למשרד להגנת הסביבה תהיה נציגות חובה, וכי יינתן מקום לנציגים של ארגוני סביבה וחברה, והאקדמיה. לטענתם, בוועדה שיש לה סמכויות כמו למועצה הארצית, מן הראוי שיינתן ייצוג דומה לנציגים סביבתיים.
"טעם לפגם מבחינת תכנון אזורי מרחבי רב ממדי"
גם איגוד המתכננים הגיש הסתייגות נרחבת לתזכיר החוק. אנשיו טוענים כי "ברוב הישובים הכפריים והעירוניים באזור האסון קיים תכנון עדכני מתארי ומקומי, מלאי מספק של דיור, שטחי תעסוקה ומנגנוני פיתוח כלכלי ותשתיות - לכן נראה על פניו שיצירת מוסד חדש לתכנון אינו נדרש ומהווה בזבוז משאבי כוח אדם וכסף. המלצתנו היא לבצע את כל הליכי התכנון במסגרת הוועדה המחוזית דרום".
באיגוד חוששים כי בוועדה החדשה יאושרו תוכניות בניגוד לדעתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הנגב המערבי, "באופן שייצר חוסר התאמה תכנוני מקומי, חוסר יכולת להתמודד עם הפיתוח המוצע ופגיעה באינטרסים מקומיים".
עוד טוענים באיגוד כי "הצעת החוק מתמקדת גאוגרפית במרחב צר, בטווח של 7 ק"מ, ויש בו טעם לפגם מבחינה של תכנון אזורי מרחבי רב־ממדי. לעמדתנו המקצועית, לא ניתן לייצר תכנון מושכל בהסתכלות צרה. שיקולים נקודתיים עלולים לפגוע בתכנון ראוי ומיטיב לכלל האוכלוסיות שבמרחב, לגרום לבזבוז משאבים וליצירת תחרות ואפליה פוגעניים לטווח ארוך ועוד".
קרן קיימת לישראל ציינה כי תזכיר החוק מתעלם מהסביבה שעליה הוא חל, עובדה אשר יכולה "להביא את ההפך מהכוונות לשמן נועד החוק, לפגוע במרקם הקיים ובמשאבים הטבעיים והסביבתיים המעניקים לאזור זה את הייחודיות שלו. בין היתר ישנו חשש לפגיעה ביערות הנגב המערבי, ברכסי הכורכר, בקרקעות הלס ובחולות".
בקק"ל טוענים כי הסמכויות הניתנות לוועדת התכנון המיוחדת "יוצרות מצב בלתי סביר, בכך שהן מאפשרות לסטות מתוכניות מאושרות, מחוזיות וארציות, דבר שלא רק יהווה פגיעה חמורה ביסודות מערך התכנון בישראל, אלא גם ישאב תקציב ומשאבים רבים שלא לצורך". בקק"ל דורשים עוד לציין בחוק את הצורך בהוספת שטחי יער בחבל התקומה, ולהכין תוכנית אסטרטגית לכלל השטחים הפתוחים בחבל תקומה, בשיתוף קק"ל ושאר הארגונים הירוקים.