אאודי Q4 / צילום: יח''צ
תעשיית הרכב האירופית נשאבת בימים אלה למערבולת כלכלית ופוליטית חסרת תקדים. לאחרונה פרסמה נציבות האיחוד האירופי מסקנות ראשונות מחקירה, שנפתחה ב-2023, בחשד שממשלת סין נוקטת מדיניות אנטי-תחרותית ביצוא כלי רכב חשמליים לאירופה. במילים אחרות - מסבסדת את יצרני הרכב הסיניים כדי לכבוש את השוק.
● צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי
● בלעדי | הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה
החקירה נועדה להגן על היצרנים האירופיים, אבל היא נתקלת בהתנגדות עזה גם מבית. בתעשיית הרכב הגרמנית, למשל, התבטאו בחריפות נגד הטלת מכסי עונשין על כלי רכב חשמליים מסין, שמיובאים לאירופה. הסיבה היא שהשוק הסיני חיוני עבור כל יצרני הרכב הגרמניים - הן כמוקד מכירות והן כבסיס לייצור וליצוא, וצעדי גומלין של ממשלת סין עלולים לפגוע בהם.
קבוצת פולקסווגן, למשל, מכרה בשנה שעברה בסין לא פחות מ-3.24 מיליון כלי רכב, וייצרה בה מאות אלפי כלי רכב. החברה גם מהדקת את קשריה עם יצרני רכב מקומיים, כולל אימוץ פלטפורמות סיניות כבסיס לדגמי הדור הבא שלה.
אבל בינתיים, עד שתושלם "הטרנספורמציה הסינית", אם תושלם בכלל, משדרגת כיום הקבוצה את הדגמים החשמליים "האירופיים" שלה, כדי לעמוד בתחרות מול הסינים וכמובן מול טסלה. אחד מהם הוא הדור המחודש של אאודי Q4.
עיצוב חיצוני
חיצונית אין הבדלים מהותיים בין הדגם המחודש ליוצא, למעט סימול הדגם. זו עדיין מכונית סולידית ו"מכובדת" למראה, עם פרופורציות שמרניות, וחרטום אנכי ומסיבי שמציג שבכת מצנן מדומה, ובמרכזה סמל הטבעות המוכר של המותג.
פרופיל הצד מתאפיין במשטחי שמשות גדולים, חישוקים גדולים ונאים ועמודי גג זקופים, ואילו החלק האחורי נראה כמו כל קרוס-אובר של אאודי עם מנוע בנזין. בקיצור, זה עיצוב ללקוחות שרוצים תדמית "מכובדת ושקטה".
מי שרוצה לייצר קצת יותר תשומת לב ברחוב ימצא את מבוקשו בדגם ה"ספורטבק", שעיצובו הרפתקני יותר, בזכות גג קמור ונמוך יותר, חבילת עזרי עיצוב ספורטיביים ודלת אחורית, שנוטה לאחור בזווית חדה.
פנים הרכב
הבונוס של הבחירה בגרסה "הרגילה" הוא תחושה מרשימה של מרחב בתא הנוסעים. למרות בסיס גלגלים באורך צנוע יחסית של 2.76 מ', הנוסעים מלפנים ומאחור נהנים משפע של מרחב לרגליים ולברכיים. גם מרחב הראש מאחור נדיב, והמושב יכול להכיל שלושה מבוגרים בגודל מלא, אם כי מסעד המושב המרכזי די קשיח. תא המטען מציע נפח שימושי ומכובד של 520 ליטר, שהוא גדול משמעותית משל רוב הסיניות המקבילות, אם כי לא גדול כמו אצל האחות סקודה אנייאק ואצל טסלה Y.
ההבדל המרכזי בין ה-Q4 לאחיו הכמעט זהים מכנית - סקודה אנייאק ופולקסווגן ID4 - הוא בתחושה שמשדר תא הנוסעים. מגע הפרימיום המפורסם של אאודי בא כאן לידי ביטוי במשטחי דיפון הדוקים ועטויים בחומרים איכותיים ברובם, בתנועה משוככת של המתגים ובבידוד רעשים ברמה גבוהה מאוד. פה ושם אפשר למצוא משטחי דיפון נוקשים, עם "תירוץ סביבתי" בנוסח "חומרים שעשויים ממיחזור פסולת פלסטיק ימית".
גם מערך הפיקוד אופייני למותג עם לוח מחוונים דיגיטלי גדול וחד, ולצידו מערכת מולטימדיה די שמרנית, הן בגודל והן בעיצוב ממשק ההפעלה והתפריטים. המסך לא מרשים כמו מסכי הענק שאפשר למצוא בסיניות מהדור האחרון, אבל הוא חד ונוח להפעלה, ובשילוב עם מערך מתגים פיזיים לשליטה על מערכת האקלים והקול - התפעול נוח גם למשתמשי הדור האנלוגי.
רמת האבזור התקנית מקיפה, ויש אפילו גג חשמלי נפתח עם כיסוי חשמלי נגלל - אופציה מבורכת מאוד בקיץ הישראלי. עם זאת, הגיע הזמן שאאודי תאמץ מערכת פיקוד קולי מתקדמת יותר.
מנוע וצריכת דלק
אגף ההנעה כולל כעת מנוע אחורי שמייצר הספק מכובד של 285 כ"ס, תוספת של כ-41% לעומת הדגם היוצא, והמומנט זינק בכ-70%, ל-55 קג"מ מרשימים. התאוצה מאפס ל-100 קמ"ש עומדת כעת על 6.7 שניות, והתגובה ללחיצה על דוושת התאוצה מיידית אפילו במצב התכנות הרגיל.
המומנט מעניק תנופה רצינית גם בעליות תלולות עם נוסעים, ומצב הספורט מחדד עוד יותר את התגובות. התאוצה אולי לא מדביקה את הגב למושב כמו אצל הסיניות והגרמניות כפולות המנועים, אך היא עדיין מהנה, ומאפשרת להשאיר מאחור את התנועה ביציאה מהרמזור.
הסוללה, בקיבולת 82 קילוואט-שעה, נותרה ללא שינוי, אבל זכתה למערכת קירור וניהול משודרגת, כך שלמרות תוספת הכוח, הטווח המוצהר גדל במעט ל-544 ק"מ ב-WLTP. הפעלת המזגן מקפיצה את צריכת החשמל וחותכת מיידית חלק נכבד מהטווח, ואפשר להעריך שבקיץ הישראלי האגרסיבי הטווח ריאלי ינוע סביב 400-420 ק"מ.
ובנושא המזגן, אפילו במזג האוויר הנוח יחסית של עונת המעבר בישראל נדרשו לא מעט דקות עד שהמערכת הצליחה לקרר את התא אחרי חניה בשמש. למרבה הצער זו תופעה רווחת בקרב יצרנים רבים, שמקריבים את עוצמת הקירור במדינות עם מזג אוויר קיצוני לטובת טווח חשמלי "על הנייר" במדינות עם אקלים מתון.
הרכב תומך בטעינה מהירה בקצב סביר של עד כ-135 קילוואט ויש גיבוי ממערכת חדשה ויעילה מאוד לאחזור אנרגיית הבלימה.
על הכביש
התנהגות הכביש של ה-Q4 נגזרת ממשקלה העצמי הנכבד, כ-2.14 טונות לפני נוסעים ומטען. ההיגוי למשל מרגיש קליל מאוד לטובת תמרון נוח בעיר, אבל הוא לא מצטיין באגף החדות וההיזון החוזר, ואינו מעודד את הנהג לשעשועי אספלט.
גם המתלים עברו ריכוך לטובת נוחות הנסיעה, ולמרות שהם לא משחררים הרבה נטיית גוף בפניות, הם מתקשים להתמודד עם חלק מהמהמורות הישראליות הקשוחות, ונוטים לקפץ, במיוחד מאחור. זו תופעה די מוכרת בדגמים חשמליים שאינם מצוידים במתלי אוויר.
מנגד, כראוי למכונית ממוצא גרמני, היא מצטיינת בשיוט מהיר וארוך-טווח על כבישים פתוחים. היציבות הכיוונית מרשימה גם תחת רוחות צד עזות, בידוד הרעשים מצוין וחוויית הנהיגה הבין-עירונית מרגיעה ונוסכת ביטחון.
הקרוס־אובר מפגין התנהגות כביש מלוטשת עם אחיזת כביש מרשימה, שהיינו ממליצים עליה בחום.
מחיר
אאודי Q4-45 עולה בישראל 320 אלף שקל, וזו התייקרות מתונה ביחס לדגם היוצא. המחיר הזה גם אטרקטיבי יחסית אם מביאים בחשבון שהגרסה המאובזרת המקבילה של אחותה "העממית", פולקסווגן ID4, עם 204 כ"ס, זולה רק בפחות מ-10%. מנגד, טסלה Y פרפורמנס, עם הרבה יותר כוח וביצועים, זולה גם היא בכ-10%, וברקע ממתינות הרבה מתחרות מסין וקוריאה. זו סביבה תחרותית מאתגרת מאוד, אבל אין ספק שהשדרוג האחרון משפר משמעותית את היכולת של ה-Q4 להתמודד בה.
חלק מהמתחרות
מרצדס EQA
389 אלף שקל לגרסת ה־250. מנוע 190 כ"ס מאיץ את הרכב ל־100 ב־8.6 שניות. סוללה של 70 קילוואט מספקת טווח של 528 ק"מ. הממדים קטנים מאאודי אבל התא מפואר
טסלה Y פרפורמנס
292 אלף שקל לגרסת הביצועים. שני מנועים בהספק 534 כ"ס מאיצים את הרכב ל־100 ב־3.7 שניות והטווח הוא עד 514 ק"מ. תא הנוסעים לא מפואר אבל מרווח מאוד ותא המטען ענק
