על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל
● וול סטריט ג'ורנל| 260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל
1דוח דרמטי של ארה"ב יקבע: האם ישראל הפרה את החוק בעזה?
"ממשל ביידן צפוי להודיע השבוע לקונגרס אם הוא סבור שישראל הפרה את החוק האמריקאי או הבינלאומי בעזה, ההחלטה עם סיכון מוסרי ופוליטי משמעותי עבור הנשיא ביידן", נכתב אמש בוושינגטון פוסט. חלקים מהדוח צפויים להתפרסם מחר (ד'). "אם הממשל יכריז שישראל הפרה את החוקים האמריקאים או הבינלאומיים, סביר להניח שהוא יגביר את הדרישות להפסיק את התמיכה הצבאית האמריקאית, מהלך שירגיז את השמרנים שתומכים מאוד בישראל. אם כי החלטה לכיוון השני עלולה להכעיס את הליברלים". פוליטיקאים משני הצדדים "מודאגים מהשפעת הדוח, לא משנה מה הוא יסיק".
נכתב כי "בלחץ הדמוקרטים, ביידן פרסם בפברואר דוח ביטחון לאומי הקובע שכל מדינה המקבלת סיוע צבאי של ארה"ב חייבת לספק הבטחות בכתב שהיא מצייתת לחוק הבינלאומי ולחוקים האמריקאים המסדירים סיוע חוץ. לאחר מכן, מחלקת המדינה אמורה להפיק דוח המעריך את אמינותן של הבטחות אלה. התזכיר הנוכחי עצמו אינו גורר פעולות ספציפיות במידה ומשרד החוץ יקבע שישראל אינה עומדת בדרישות. אבל חוק סיוע החוץ של ארה"ב וחוקים אחרים כן, אומרים המחוקקים". צוין כי "דיווחים אחרונים של משגיחי זכויות אדם ומומחים משפטיים, מצביעים על כך שרבים שחקרו את ההאשמות מאמינים שישראל עברה על החוק. 88 דמוקרטים בקונגרס כתבו ביום שישי לביידן כדי להביע את אמונתם כי 'יש מספיק ראיות לכך שההגבלות של ישראל על העברת סיוע הומניטרי בגיבוי ארה"ב מפרות את החוק האמריקאי'".
עוד צוין כי "קובעי מדיניות בארה"ב המעורבים בהכנת הדוח אמרו שהממשל מכיר בכך שהוא נמצא במצב קשה. לא משנה התוצאה, אמר פקיד אחד, מישהו ימצא בזה פגם. הדוח מהווה, במהותו, מקור לטיעון הגדול יותר בשאלה האם ממשל ביידן צריך להמשיך ולחמש את ישראל".
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת אביגייל האוסלונר. לקריאת הכתבה המלאה.
2האסטרטגיה הישראלית תשתנה אחרי התקיפה האיראנית
"כיצד מתקפת איראן על ישראל יכולה לשנות את האסטרטגיה הצבאית של ישראל?", שואלת הכותרת של כתבה שפורסמה אמש בפורן פוליסי. "למתקפה ב-14 באפריל יש פוטנציאל לשנות את הגישה האסטרטגית של ישראל. הגנות אפקטיביות עשויות לצמצם את היקפה של כל מתקפת תגמול - ואולי אף למנוע את הצורך להגיב בכלל - מה שבתורו יעזור לשמור על מעמדה והלגיטימציה הבינלאומית של ישראל", נכתב. "ליחסים המתפתחים של ישראל עם שכנותיה הערביות - והתלות שלה בהן כדי להגיב לכל מתקפה איראנית, כפי שהראה ה-14 באפריל - יהיו השפעות רבות על מדיניות ישראל, החל מלחץ מוגבר להתפשר עם הפלסטינים ועד לצורך גדול יותר להתייעץ עם בעלי ברית במקום להסתמך על יכולותיה הבלעדיות".
נכתב כי "נראה שהשינוי בגישה הישראלית כבר מתרחש. מיד לאחר מתקפת הטילים האיראנית, היה לחץ חזק בתוך ממשלת ישראל לפתוח במתקפת נגד חזקה ומידיית. ארצות הברית ובעלות בריתה, בתורן, לחצו את ישראל לנהוג באיפוק או לפחות לצמצם את תגובתה הצבאית. ואכן, למרות שקבינט המלחמה של נתניהו אישר תחילה מכת נגד גדולה באיראן, התוכניות צומצמו".
מתוך פורן פוליסי, מאת עזריאל ברמנט. לקריאת הכתבה המלאה.
3האירוע התרבותי שהושפע הכי הרבה מהמלחמה
"בהיסטוריה של שבעת העשורים של האירוויזיון, אולי אף ביטוי בן שלוש מילים לא חזר על עצמו לעתים קרובות כמו 'להתאחד דרך המוזיקה'", נכתב הבוקר ב-CNN. "אבל מאלמו, העיר השוודית שמארחת השנה את תופעת התרבות, מפולגת יותר ויותר סביב האירוויזיון. בגמר האירוויזיון שיתקיים בשבת יצפו יותר מ-150 מיליון אנשים ברחבי העולם בטלוויזיה וכ-15 אלף מעריצים יתאספו בתוך ארנה מאלמו. אבל ייתכן שהקונצרט יהיה רק האירוע השני הכי נוכח בעיר באותו ערב; מחאה פרו-פלסטינית, הקוראת לסילוקה של ישראל מהתחרות, מצפה לפחות ל-20 אלף משתתפים, ואולי אף הרבה יותר", נכתב. צוין כי "התחרות - שמנסה נואשות לשמור על האופי ה'א-פוליטי' שלה - הפכה לאירוע התרבותי הגדול ביותר עד כה שהושפע מהשלכות מלחמתה של ישראל בעזה".
נכתב כי חלק מהמפגינים מחרימים את תחרות השירים "וטוענים כי מדובר ב'טשטוש' של הסכסוך", בעוד אחרים "מגנים על הכללת ישראל, ומתעקשים שלא לגרור את התחרות לגיאופוליטיקה".
"פוליטיקה משפיעה על האירוע מעת לעת", אמר ל-CNN פול ג'ורדן, חוקר של התחרות שבעבר עבד בצוות התקשורת שלה. "אבל השנה, 'הנוכחות של ישראל הפכה לנושא כה גדול, שאני חושב שזה הולך להאפיל על האירוע', אמר". עוד נכתב כי "שבועות של מתח גובר סביב השאלה יגיעו לפורקן במאלמו השבוע, לקראת חצי הגמר של התחרות היום (ג') ובחמישי, ויובילו אולי לשלוש הדקות המתוחות ביותר בתולדות התחרות, כאשר המתחרה של ישראל, עדן גולן, תופיע בהופעה חיה".
מתוך CNN, מאת רוב פיצ'טה. לקריאת הכתבה המלאה.
4האוניברסיטאות בארהב בדילמה: המפגינים מול המשקיעים
"כשהן נואשות לבלום את הפגנות המחאה בקמפוסים ברחבי הארץ, מספר קטן של אוניברסיטאות הסכימו לשקול מחדש את השקעותיהן בחברות שעושות עסקים עם ישראל", נכתב בניו יורק טיימס. "העסקאות עם הסטודנטים, שהפחיתו את המתח בקמפוסים, היו בלתי מתקבלות על הדעת אפילו לפני שבוע. הן הימור שעלול להעמיד את האוניברסיטאות בקונפליקט עם תורמים, פוליטיקאים וסטודנטים משפיעים שתומכים בישראל".
צוין כי "בתי הספר עדיין רחוקים מלמשוך את הכספים: אוניברסיטת בראון הסכימה השבוע רק לערוך הצבעה במועצת המנהלים בסתיו הקרוב אם קרן ההשקעות שלה בסך 6.6 מיליארד דולר צריכה להיפטר מכל אחזקות הקשורות לישראל. בתמורה, המאהל הפרו-פלסטיני במדשאה הראשית של הקמפוס פורק". צוין כי "תורם נדיב של אוניברסיטת בראון התומך בישראל, אמר כי ראשי האוניברסיטה הבטיחו שלא להפסיק להשקיע בישראל". בנוסף, "חלק מהתורמים חושבים שההסכם של בראון הוא דרך חכמה לעכב את הטיפול בנושא עד שהעניינים יירגעו בישראל ובעזה. עם זאת, בראיונות אמרו תורמים שונים כי נסיגה מישראל לא תהיה מקובלת עליהם, ואיימו לצמצם או להפסיק את תרומותיהם לאוניברסיטה אם יתרחש מימוש".
אוניברסיטת נורת'ווסטרן ואוניברסיטת מינסוטה גם כרתו עסקאות עם מפגיני סטודנטים לפינוי מחנות בתמורה להתחייבות לדון במדיניות ההשקעות של בתי הספר הקשורות בישראל". צוין כי "במשך זמן רב, הרעיון להסיר השקעות פיננסיות מישראל נתפס כטאבו מצידם של פוליטיקאים אמריקאים כמו גם בקרב שחקנים פיננסיים מרכזיים בוול סטריט שממלאים תפקיד חשוב בניהול כספי האוניברסיטאות ומתן תמיכה כספית למוסדות".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת סנטול נרקר, רוב קופלנד, מורין פארל. לקריאת הכתבה המלאה.