גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שמגלה את עומק הפגיעה במפוני הצפון

סקר של הטכניון, שנערך בקרב 340 תושבים מגבול הצפון, משרטט תמונה עגומה בתחומי התעסוקה והחינוך וגם בפן הנפשי והמשפחתי של מי שפוזרו במאות נקודות ברחבי הארץ ● "המציאות שנוצרה סימנה להם - הממשלה לא מכירה בסיפור שלכם, אפשר בלעדיכם", אומרת פרופ' מירב אהרון–גוטמן

מרפסות מלון מפונים בקיבוץ גינוסר. ''שבר את המבנה הקהילתי'' / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
מרפסות מלון מפונים בקיבוץ גינוסר. ''שבר את המבנה הקהילתי'' / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

 

"תושבי הצפון, המדהימים יש לומר, באו בגישה שאומרת: אנחנו מוכנים להתפנות. אבל הממשלה והצבא לא פעלו בצורה שהם קיוו, הם לא פעלו להשיג פתרון. הספיגה של הפינוי וההפקרה של הבתים ושל החקלאים הכניסו אותם להלם. התושבים של יישובי הגבול - שומרי החקלאות, הטבע, הגבול - חשים שהפינוי דרס את האתוס המרכזי של חייהם. המציאות שנוצרה סימנה להם - הממשלה לא מעריכה ולא מכירה בסיפור החיים שלכם, במשמעות שהענקתם לחיים שלכם. אפשר בלעדיכם".

בין אוקראינה למטולה, ברוכים הבאים לסוף העולם 
להתעורר מול חיזבאללה: הכפר הבדואי שתושביו לא מוכנים לנטוש 

את הדברים האלה אומרת פרופ' מירב אהרון־גוטמן, שעומדת בראש קבוצת מחקר, שערך מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, שמטרתו לאמוד את השפעת הפינוי על תושבי הצפון. ממצאיו מציירים תמונה קשה של קהילות במשבר, תחושת נטישה מצד המדינה ומאבק להחזיר את החיים למסלולם.

בפתח השיחה איתה אני שואל אותה אם בכלל נכון היה לפנות את הצפון. "זו לא השאלה החשובה כרגע. עוד יהיו לנו המון שנים לעסוק בזה, וייערכו אינסוף דיונים סביב תהליך הפינוי. בעיניי, השאלות המרכזיות הן ההווה והעתיד, ופה אנחנו בבעיה ענקית. מבחינה תיאורטית למדנו שנכון לחלק את ההתנהלות לתקופות: חירום, תקופת מעבר ושיקום. תקופת החירום היא קשה בהרבה היבטים אבל יש בה גם הרבה כוחות".

לדבריה, הבעיות מתחילות בשלב הביניים. "זה השלב שאנחנו מצויים בו כעת, שבו דברים מדשדשים ושוקעים". היא מספרת שמהיום הראשון היה ברור שתהיה מלחמה ארוכה ומכאן החשיבות לתחזק שתי רגליים - צבאית ואזרחית.

 

אהרון־גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, היו"רית האקדמית של החממה החברתית בטכניון, וגם תושבת ראש פינה ומי שגדלה בקריית שמונה, משרטטת בעיות רבות בתחזוקת העמידות האזרחית של התושבים. אך עבורה סוגיה אחת בולטת מעל כולן - והיא תחום החינוך. קו השבר שהיא ואחרים מציבים הוא 1 בספטמבר. "החודש הורים אמורים לרשום את ילדיהם לבתי ספר - ואין להם מושג להיכן. רבים מקרב המפונים נושרים.

"ילדים, שהם גם בוגרי דור הקורונה, כבר לא חושבים שלרעיון המכונה בית ספר יש תקומה. לילדים ולבני הנוער אין הרגלי למידה, והפערים הולכים ומתרחבים. הורים שפונו לתל אביב פעורי פה מרמת מתקני החינוך והצוותים. והלב? הלב מתכווץ".

לא האמינו שזה יקרה להם

במחקר שערכה פרופ' אהרון־גוטמן, עם שותפיה, פרופ' רון קנת, ד"ר ירון יבלברג, גולן תמיר וגיל רביבו, נעשה סקר נרחב בקרב 340 נשאלים שפונו מבתיהם. הסקר, שבוצע בפברואר - ארבעה חודשים לאחר הפינוי - בשיתוף לובי 1701, התארגנות של תושבים הנחושים לייצר מציאות ביטחונית ואזרחית שונה בצפון, מעלה בעיות קשות, אך גם אופטימיות.

 

ממצא מרכזי נוגע לקשר החזק של התושבים למקום. 82% הרגישו תמיד בני־מזל שהם חיים בצפון. ל־75% היה ברור שהחיים בצפון כרוכים בפערים המאפיינים פריפריה, אך רק מיעוט קטן (12%) היה שוקל עזיבה אם הייתה לו האפשרות. המצוקה הביטחונית המתמשכת הטרידה כשני שלישים מהתושבים (64%), אך הדבר לא פגם בתחושת השייכות והזיקה העמוקה לאזור. 56% מגלים מחויבות גבוהה לצפון ומעוניינים לראות את ילדיהם ממשיכים להתגורר בו. עם זאת, יותר משליש מהנשאלים מוטרדים מהמצב הביטחוני ומהשירותים החסרים באזור ולא בהכרח ימליצו לילדיהם לחזור ולבנות את משפחתם בצפון.

ממצא נוסף הוא שהפינוי הגיע לתושבי הצפון בהפתעה גמורה. 77% מהמשיבים לא העלו על דעתם מעולם שייאלצו לעזוב את בתיהם, ו־91% לא העריכו שמדובר יהיה בפינוי כה ממושך (יותר משלושה חודשים).

עוד מגלה הסקר את הטלטלה הדרמטית בכל תחומי החיים.

בפן התעסוקתי - 36% מהמשיבים נותרו ללא עבודה, ושיעור נכבד (34%) המשיכו לעבוד מרחוק מתוך אילוץ והמתנה לחזרה למקום העבודה המקורי. הסקר מראה פיזור בין אבטלה, חל"ת, עבודה חדשה וכן עבודה באותו ארגון רק בגיאוגרפיה חדשה.

בתחום החינוך רוב הילדים לומדים במסגרות זמניות במרכזי הקליטה, יותר מ־50% נרשמו במסגרות חדשות.

בפן הנפשי והמשפחתי לרבע מהמשיבים (23%) נפגעו מערכות היחסים במשפחה, וכחמישית החלו בטיפול נפשי וחוו הידרדרות בהרגלים (עישון, אלכוהול). מנגד, רבע טענו דווקא לשיפור ביחסים המשפחתיים ולניצול הזמן לעיסוק בתחביבים.

מכאן שמצב חירום מעמיק מצוקות וקשיים, אך גם מגבש ומצמיח כוחות. לצד זאת, הזמן משחק תפקיד, וככל שהזמן עובר - השחיקה הנפשית גדלה.

לפתור את שלל הבעיות

פרק נוסף בסקר עוסק בתנאים שמציבים תושבי הצפון בנוגע לחזרה הביתה. 74% מהמשיבים מתנים את חזרתם בפתרון ביטחוני יציב בדמות פעולה צבאית שתסיג את חיזבאללה מגבול לבנון או לכל הפחות נוכחות צבאית קבועה במקום. 55% מאמינים שרק מלחמה כוללת תביא לשינוי המצב. הסוגיה המרכזית היא האכזבה מיוניפי"ל כגוף אשר לא אכף את החלטה 1701 של מועצת הביטחון, לכן רבים בצפון סקפטיים לגבי הסדר מדיני.

 

במקביל יש ציפייה לטיפול שורש בתחומים חברתיים וכלכליים כגון שיפור דרמטי בשירותי הבריאות, יצירת אפשרויות תעסוקה, פיתוח תרבות ופנאי ושדרוג משמעותי בתשתיות האזרחיות. ללא טיפול בחזית האזרחית החזרה תהיה חלקית בלבד - כך על פי הסקר.

לגבי העתיד 73% מעריכים שאוכלוסיית האזור תלך ותקטן, ורק 32% בטוחים שהמשבר יחלוף והדברים יחזרו לקדמותם. חלק גדול אינם סומכים על המדינה ועל הרשויות שיעשו ככל יכולתם להבטיח חזרה מהירה (63%).

אהרון־גוטמן מציינת כי בניגוד לשיקום הדרום, שלטובתו מונתה מנהלת תקומה, בצפון אין גורם מתכלל. התוצאה היא חוסר בהירות וחוסר יכולת להתוות מדיניות. מה כן עושים? מחלקים מענקים לתושבים שפונו. היא מכנה זאת "כסף רך". "זה דרמטי והציל משפחות רבות. הכסף הזה מאפשר לשלם משכנתה, הלוואות, צרכים יומיומים - אבל לא נותן לאנשים תשתיות ציבוריות איתנות וזו בעיה גדולה", היא אומרת.

לדבריה, וכך גם לפי המחקר, כדי להחזיר את התושבים תידרש עבודה רחבה ומקיפה שצריכה הייתה להתחיל לפני חודשים. "אם עוקבים אחר האופנים שבהם הממשלה מטפלת בתוכנית הצפון, רואים שהיא נכשלת במשימתה".

ההבטחות להקים מנהלת בצפון לא התממשו, ואהרון־גוטמן חושבת שיש לכך חשיבות רבה. "חלק מחולשת האזור היא פיצולו לרשויות רבות וקטנות - אשר מתחרות זו בזו ולא משתפות פעולה. נוסף על כך, למרות שבמשך שנים גופים רבים עסקו בתכנון אסטרטגי לצפון - הממשלה החליטה לא להחליט בעניינו. כאשר הופעל עליה לחץ ציבורי - יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הביא הצעת מחליטים מחוררת".

עיקר הביקורת שלה לגבי התוכנית הוא "היותה תוכנית שמשנה לטובה את חייהם של בעלי חברות התכנון והאסטרטגיה - ומזיזה מעט מאוד בחייהם של תושבי הצפון. לדוגמה, בקריית שמונה נפגעו בתי ספר מירי טילים. ההצעה להחלטת ממשלה מנחה את הרשות להתחדשות עירונית לתכנן את השיקום, אבל לא מתקצבת אותו. אין שם כסף לבנייה מחדש של הבתים ושל בתי הספר. זה עלבון לתושבי הצפון. התוכנית לא צריכה לתת רסיסי כספים לתכנון - אלא כספים גדולים לביצוע".

מבירור שערכנו בקרב הגורמים הרלוונטיים, נאמר לנו כי נכון לעכשיו האירוע בצפון שונה בתכלית ממה שראינו בדרום, וכי במשרד ראש הממשלה עומדים בקשר רציף עם ראשי הרשויות ופועלים בכל דבר הנדרש. הרציונל הוא שהעבודה תרוכז על ידי גורם אחד, משרד ראש הממשלה, אך יתר השרים והמשרדים יהיו מעורבים גם כן, כל אחד בתחומו.

"נחשפו לשירותים סבירים"

המחקר מעלה סוגיה נוספת והיא אובדן השליטה של הממשלה והרשויות על התושבים שפונו מאזור קטן יחסית למאות נקודות שונות ברחבי הארץ. "הפינוי שבר את המבנה הקהילתי", נכתב בדוח, "רוב המשיבים מפוזרים לכל אורך מרכז הארץ ושפלת החוף. ככל שיש יותר ילדים, מרחק הפינוי גדול יותר".

המפגש עם המציאות החדשה גם מחדד עבור המפונים את הפערים מול המרכז. החוקרים כותבים כי "המפונים נחשפים בחודשים האחרונים לאיך נראים שירותים ציבוריים סבירים - דברים שהם לא תמיד זוכים להם בצפון: תחבורה ציבורית נגישה, מערכת בריאות מתפקדת, סביבת חיים עשירה יותר בהזדמנויות".

הפתרון לכך, לפי המחקר, הוא בין היתר השקעות עתק בתשתיות ציבוריות. הדוח מציע לראות במלחמה אירוע מחולל שבאמצעותו ניתן להרוס את השכונות הוותיקות שבהן מבנים לא ממוגנים במצב תחזוקתי נמוך - ולבנות שכונות חדשות שמדגישות את האיכויות האזוריות.

עוד ממליץ הדוח לפעול להעצמת הרשויות המקומיות כגורם מרכזי בהובלת תהליכי השיקום. ההנחה היא כי הן הגורם הקרוב ביותר לצורכי הקהילות ובעל הידע והיכולת לספק מענה מותאם ואפקטיבי. בין ההמלצות הקונקרטיות: הגדלת תקני כוח האדם המקצועי ברשויות בצפון, תמיכה בפיתוח תשתיות דיגיטליות שיהדקו את היכולת לקבל החלטות מבוססות נתונים, הקמת חמ"ל אזרחי ברשויות, הטמעת טכנולוגיות לקשר עם התושב ועוד. לפי החוקרים, המלחמה יכולה להיות בור בתהליכי הפיתוח בצפון - אך גם קרש קפיצה.

עוד כתבות

הכניסה לנהריה / צילום: אייל פישר

2 פצועים קל במטח לקריית שמונה, שרפה פרצה בנהריה - ככל הנראה משבר מיירט

הירי לצפון לא עוצר: עשרות רקטות שוגרו היום גם לקצרין - שם משתוללת שרפה • מוקדם יותר: 2 כטב"מים התפוצצו באזור עכו ונהריה • על רקע ההצעה הישראלית לעסקה: קבינט המלחמה יתכנס הערב ב-20:00 - בהשתתפות ראשי צוות המשא ומתן • בבית הלבן מבהירים: "ההצעה הישראלית הועברה לחמאס ביום חמישי" • גלנט מצהיר: "מקדמים חלופה שלטונית לחמאס" ● עדכונים שוטפים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; קית' גיל שוב מקפיץ את מניית גיימסטופ

מדד ניקיי עלה ב-1.3% ● הבורסה בהודו בשיא כל הזמנים, תוצאות מקדמיות של הבחירות מצביעות על ניצחון של מודי ● האינפלציה בטורקיה עלתה ל-75% ● החוזים העתידיים בוול סטריט מצביעים על עליות ● הבנקים המרכזיים מגמישים את התנאים להורדת הריבית, באירופה ובקנדה צפויות השבוע הורדות ריבית

בנימין נתניהו וג'ו ביידן / צילום: ap, Alex Brandon

ביידן ונתניהו משתתפים במשחק מסוכן: ניצול הדדי של חולשות פוליטיות

נאומו של נשיא ארה"ב בסוף השבוע היה מחושב, נועז, רב–סיכונים — וערמומי ● הוא מעמיד את ראש ממשלת ישראל בפני בחירה: בין המשך המלחמה, קרע מדיני וזיהוי מלא של ישראל עם הרפובליקאים, לבין המשך התמיכה הדו–מפלגתית הרחבה, פוליסת הביטוח של ישראל באמריקה

השאלות החשובות בבדיקה לאחור / צילום: Associated Press, Seth Wenig

כאשר ביצועי העבר לא מנבאים אפילו את ביצועי העבר

וול סטריט אוהבת להתרברב בתשואות שהיא לא באמת הניבה ● יש לשאול על כך כמה שאלות חשובות

בן פסטרנק / צילום: ניר אלון

החברה הביטחונית שנמכרת בשווי של עד 100 מיליון שקל

קבוצת ה-IT אמן רוכשת את חברת אר.אס.אל, שלא נהנתה מהגאות בתחום התעשיות הביטחוניות, בעסקה במספר שלבים אשר משקפים לחברה שווי של עד כ-100 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בירידות; קמטק צללה בכ-6.5%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.2% ות"א 90 יורד בכ-1.1% ● בבורסה מזהים שמשקיעי חוץ המשיכו לצמצם החזקות במניות מקומיות ● בבורסה בת"א יפורסמו דוחות חברת הנדל"ן קבוצת אשטרום ורשת גולף ● בפוריה פיננסים מעריכים כי השקעה במדד S&P 500 עלולה להיות מסוכנת ● פעילים ניהול תיקים: מתרחק המועד להפחתת ריבית בישראל ובארה"ב

שלטי הנחה לרכישת דירות חדשות בתל אביב / צילום: דרור מרמור

התרגילים והסיכונים: "אנשים לא קונים דירה, אלא אופציה על דירה"

בשנה האחרונה יזמיות הנדל"ן מציפות את השוק במבצעים נוסח "קנו עכשיו ושלמו עם קבלת המפתח" ● כך, הן יכולות לרשום מכירות גבוהות על הנייר, כאילו הריבית הגבוהה לא מצננת את השוק ● אבל בפועל, תזרים המזומנים של חברות הנדל"ן צונח ומומחים מזהירים מפני מפולת שתוביל לקריסת חברות קטנות

סיכום שווקים / צילומים: שלומי זירה, אנבידיה, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה בכירי המשקיעים ממליצים לשים את הכסף - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהלי בתי ההשקעות הגדולים בישראל מביעים חשש מהכיוון אליו צועדת הכלכלה הישראלית  ● אנבידיה זינקה בשלושת ימי המסחר האחרונים ביותר מ־20%, מה הוביל לכך? ● המניות הישראליות שייכנסו, ומה עוד חשוב לדעת לקאת עדכון מדד ראסל ביוני ● ועוד כתבות על המצב בשווקים

תותח וולקן / צילום: ויקיפדיה Thomas Fedor

6,000 פגזים בדקה: הפתרון היצירתי של ישראל ליירוט הכטב"מים של חיזבאללה

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" שיגר חיזבאללה יותר מ־2,500 כטב"מים לעבר ישראל, וכעת צה"ל בוחן דרך חדשה להתמודדות ● נשק ההגנה שנשקל הוא תותח הוולקן הוותיק, שיורה תחמושת בקצב של 6,000 פגזים בדקה, ועלות היירוט שלו נמוכה מכיפת ברזל

יו''ר ספיר קורפ, אלכס ספיר / צילום: יח''צ

שותף בנדל"ן עם טראמפ ומכר פנטהאוז בקריפטו: הטייקון שמקדם הסדר חוב בת"א

חברת הנדל"ן ספיר קורפ מציעה מתווה הסדר חוב, לנוכח אי יכולתה למכור מלון במנהטן שיממן את התשלום הקרוב בחודש יולי ● הבעלים אלכס ספיר, שנחשב מקורב לנשיא ארה"ב לשעבר, יכניס את היד לכיס ויעמיד לחברה עד 10 מיליון דולר

נתן שרנסקי / צילום: אלכס קולומויסקי

"בגולאג הייתי הרבה יותר חופשי ממי שחקר אותי": האיש שנלחם לטובת העם היהודי בראיון

שרנסקי, דמות מפתח במאבק לחופש היהודי והציוני, מביע אופטימיות לגבי עתיד מדינת ישראל אך גם לא חוסך בביקורת עליה ● את כישלון המודיעין וההנהגה להתמודד עם האיום הפלסטיני ב–7 באוקטובר הוא מאשים ב"רוח אוסלו" ● וגם: על מה התכתב עם המנהיג האופוזיציונר הרוסי אלכסיי נבלני לפני מותו?

תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

סוף לסאגה: הושלמה העברת תחנת הכוח אשכול לדליה אנרגיה

אשכול היא הגדולה מבין התחנות שנמכרו ע"י חברת החשמל במסגרת מתווה הרפורמה שנחתם בשנת 2018 ● תמורת העסקה עמדה על סך כ-9.1 מיליארד שקל ותשלומים נוספים, לאחר שבמכרז הראשון הציעה דליה 12.4 מיליארד שקל אך חזרה בה

מכרו חברות ב־2 מיליארד דולר. האם המשבר הסתיים? / איור: גיל ג'יבלי

הושלם הגיוס הגדול ביותר והשכר בשיא: האם המשבר בהייטק הסתיים?

לאחר שנתיים קשות נראה שחל מפנה בהייטק הישראלי, כשבחודשים האחרונים יותר מעשר חברות נרכשו, ההשקעות עלו, ושכר העובדים הגיע לשיא של כל הזמנים ● אולם חלק מהמומחים לא ממהרים להגדיר זאת כהתאוששות, וטוענים: "יש פה שתי כלכלות נפרדות, אחת של 'כוכבי תעשייה' והשנייה של כל השאר"

דוד לוי / צילום: Matty Stern / U.S. Embassy Tel Aviv, ויקיפדיה

השר לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86


מפועל בניין לחתן פרס ישראל: דוד לוי, שעלה ממרוקו והתקדם מעבודה בבניין לפוליטיקה המקומית והארצית, הלך לעולמו • הוא הניח אחריו אישה ו-12 ילדים • לוי כיהן במשך למעלה מעשור כסגן ראש הממשלה, ניהל את משרד הבינוי והשיכון ולאחר מכן את משרד החוץ • בשנת 2014 הוזכר לוי כמועמד לנשיאות, ובערוב ימיו קיבל את פרס ישראל למפעל חיים

מכוניות חונות בכחול לבן בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

הסוף לחניה חינם בכחול לבן בכל העיר: עיריית תל אביב משנה מדיניות ומעלה מחירים. כל הפרטים

עיריית תל אביב הודיעה על עדכון מדיניות החניה בעיר ועל העלאת תעריפים גורפת ● החל בינואר 2025 יידרשו תושבי העיר לשלם עבור חניית רחוב שאינה באזור מגוריהם - בהתאם לנדרש בחוק ההסדרים משנת 2021 ● מספר אזורי החניה בעיר יוכפל ● אלה התעריפים החדשים

ג'יימי דיימון / צילומים: AP, Ludovic Marin ו־Shutterstock

המלך של וול סטריט: בדרכו החוצה מצמרת הבנקאות, ג'יימי דיימון זורק כמה נבואות זעם

העומד בראשו של ג'יי.פי מורגן, שהפך הודות לניווטו לבנק האמריקאי המוביל בשווי שוק ונכסים, ידוע גם כרואה השחורות של הענף ● פעם אחר פעם הוא מזהיר מפני אינפלציה גבוהה, מיתון עולמי ואיומים גיאו–פוליטיים, וזוכה לאוזן קשבת מהמנהיגים הבכירים ביותר ● כעת הוא רומז שהפרישה שלו תהיה מוקדמת מהצפוי, ומספק עוד תחזית שחורה לקינוח: "היערכו לתרחיש הגרוע ביותר"

פרויקט של עמרם אברהם בחדרה / צילום: איל יצהר

מי חברת הנדל"ן שמכרה כבר 1,000 דירות מתחילת השנה?

חברות הנדל"ן מדווחות כל אחת בתורה על עלייה משמעותית במכירות שלה, הן ברבעון הראשון של שנת 2024 והן ברבעון השני ● בולטת במיוחד חברת עמרם אברהם, אשר נהנתה מזינוק של 1,360% במכירת דירות ברבעון הראשון של השנה - אלה הסיבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חברה זכתה בקרקע לבנייה. ואז הגיעה הצעה במיליון שקל יותר

בני זוג שחיו כידועים בציבור נפרדו לאחר כשבע שנים, במהלכן נולדו להם שני ילדים - האישה דרשה זכויות בחברות שהקים בעלה ● כונסי נכסים ביקשו לפתוח מחדש הליך התמחרות לרכישת קרקע לאחר שחברה כבר זכתה בו, בשל קבלת הצעה גבוהה יותר ● וגם: למי שייכת דירת מרתף משותפת לבעלי הבניין, שנמכרה מספר פעמים? ● שלושה פסקי דין בשבוע

אננסים למכירה בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Shutterstock

שנה לפתיחת השוק ליבוא אננס: המחירים נחתכו בחצי, והצריכה הוכפלה

למרות שמשרד החקלאות פתח את יבוא האננס מקוסטה ריקה בלבד, מחיר הפרי צנח בכמעט 50% - והפרי הפך לנגיש יותר עבור הצרכן הישראלי ● הנתונים מצביעים על כך שכשמסירים רגולציות חוסמות יבוא - המחירים יכולים לרדת, לעתים אף מבלי לפגוע באופן משמעותי בייצור המקומי

ירושלים / צילום: Shutterstock

ירושלים הפכה לעיר הראשונה בישראל עם יותר ממיליון תושבים

לכבוד יום ירושלים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים שונים על עיר הבירה - בנשואי ילודה, בנייה, חינוך ואבטלה ● מהנתונים עולה בין היתר כי למרות גודלה ומיקומה המרכזי, ירושלים היא עיר בעייתית למדי מבחינת תעסוקה