תע''ש רמת השרון / צילום: תמר מצפי
בשרשרת המחדלים של 7 באוקטובר ושל המלחמה שפרצה בעקבותיו, עוד נידרש בהכרח למחדל החימושים. גם בנוגע לכמות החימוש שחיכתה במחסני החירום, וגם בנוגע לתשתית האספקה והייצור לחימושים חדשים ביום פקודה. על אחת כמה וכמה כשמדובר, לפחות לפי שעה, במערכה שהיא עדיין מוגבלת ומצומצמת יחסית בהיקפה (זו האמת המרה), וכשמערכת הביטחון רצה אחרי הזנב של עצמה.
● בלעדי | 100 שעות בלי חשמל: הדוח שחושף את הנזק מאי הקמת תחנות כוח חדשות
● הכלכלן הראשי: שוק הנדל"ן מתאושש אך עדיין נמצא ברמות נמוכות מהממוצע
מאיפה אני יודע? שימו לב לזה: הממשלה מקדמת כעת החלטה, המפורסמת פה לראשונה, לדחיית פינוי מפעל תע"ש רמת השרון. בשל "המאמץ המלחמתי", המדינה מבקשת לדחות את המועד לפינוי המפעלים עד 2027 לפחות, ללא הקנסות ודמי השימוש שהחברה הייתה אמורה לשלם במקרה של עיכוב. ככה, על הדרך, צריך להפנים שזה לא רק מבהיל ביטחונית, אלא אפילו דופק גם את שוק הדיור המקרטע שלנו.
תזכורת: במרץ 2018 נמכרה חברת תע"ש הממשלתית, יצרנית הנשק והתחמושת, לחברת אלביט מערכות שבשליטת מיקי פדרמן תמורת 1.8 מיליארד שקל. אחת הסיבות לתמחור, שכבר בזמן אמת נחשב נמוך למדי, הייתה התחייבות לפנות במהירות את מתחם המפעלים ברמת השרון, לטובת הקמת "עיר חדשה" שתכלול 36 אלף דירות על הקרקע. במקומם, יקומנו מפעלים חדשים ברמת בקע בנגב. עם פרסום המכירה, אמר שר האוצר משה כחלון כי "מעבר המפעלים יאפשר בניית אלפי יחידות דיור בלב אזורי הביקוש, לצד חיזוק התעשייה והתעסוקה בנגב".
לפי ההסכם, אלביט אמורה הייתה לפנות את מתחם תע"ש השרון, שטח של 6,000 דונם (פי שניים מגבעתיים למשל), עד 2023. "בשלב הראשון", נכתב בהודעת האוצר על ההסכם, "כבר במהלך 2019 יפונו כ-600 דונם, שיאפשר פיתוח של 10,000 דירות".
זה כמובן לא קרה. בעיקר באשמת המדינה, שלקחה את הזמן גם בנוגע לתכנון ולטיהור הקרקע. אבל אחרי לא מעט דחיות, ביולי 2023 נקבע סוף סוף תאריך אחרון לפינוי: סוף יוני 2024. המנגנון קבע קנסות שיגדלו אם החברה תתעכב בפינוי.
רק שכעת מלחמה. המדינה החליטה לבטל את הקנסות, כדי שהחברה לא תעצור אף מכונה. הודאה מפורשת באשמת מערכת הביטחון, שלא דאגה שנהיה מוכנים עם פס ייצור חדש.
הצעה "פסולה ובעייתית"
יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, שכבר פנטזה על הקרקעות הללו ככלי לצינון מצוקת הדיור, כתב השבוע לשר השיכון יצחק גולדקנופף ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הצעת המחליטים על עיכוב הפינוי "פסולה ובעייתית". לדבריו, "מדובר בהתערבות של הממשלה בהסכם פינוי שנחתם כדין עם חברה פרטית, שמהווה למעשה מתן הטבה כלכלית בסכום משמעותי לחברה זו. בכך מתעורר קושי משמעותי הן בהיבט של סבירות ההתערבות, הן בהיבט של שיוויון בהתנהלות המדינה מול יזמים שונים והן בהיבט של סמכות".
מעבר לעוד שחיקה במשילות ובמשמעות של הסכם כתוב של המדינה מול המגזר הפרטי, ברמ"י מתריעים על אובדן מיליארדי שקלים לקופת המדינה מדי שנה. לפי בדיקה ראשונית שהם ערכו, גם בהינתן הריבית הגבוהה, קצב השיווקים בתנאים הנוכחיים ועלות הטיהור והפינוי, שווי קרקע ליחידת דיור ברמת השרון עומד על 1.5 מיליון שקל לפחות. רק השבוע מכרה המדינה קרקע ל-528 דירות במתחם תע"ש השלום בתל אביב, תמורת 711 מיליון שקל. תכפילו באלפי דירות בשנה, ותבינו את הפוטנציאל למילוי הקופה, ודאי בשנים שהיא כל כך זקוקה למילוי. לפי הערכת רמ"י, בניכוי עלויות טיהור ופינוי הקרקע, מדובר על הכנסות צפויות של 32.8 מיליארד שקל. "משמעות הדבר, כי בגין כל שנה של עיכוב נגרם נזק כלכלי של 1.6 מיליארד שקל למדינה, בחישוב עלות גיוס החוב האלטרנטיבי בהשוואה למצב בו ההכנסה הייתה מתקבלת על פי תנאי ההסכם".
אבל 36 אלף יחידות הדיור ימשיכו לחכות. מה בוער. כמו שכותב מנכ"ל רמ"י לשרים: "הפגיעה הצפויה מדחייה איננה רק כספית, אלא בראש ובראשונה פגיעה קשה ביצירת מלאי תכנוני של יחידות דיור במרכז הארץ, ועל כל המשתמע מכך".
המכונות מוכרחות לייצר
בשורה התחתונה, כנראה אין ברירה. בהינתן המציאות העגומה, המכונות מוכרחות להמשיך לייצר תחמושת מצילת חיים. אבל מערכת הביטחון - שיושבת על יותר מ-60 אלף דונם רק במרכז הארץ - אפילו לא מנסה למשל להציע בתמורה זירוז וקידום פינויים אחרים. מה לה ולצורך לראות גם הכנסות בדוחות הכספיים.
כוכבי השבוע
מצוין: עוד חגיגה בקטר ההייטק
עד כמה 12 מיליארד דולר זה שווי עתק? זה השווי בו נסחרים היום בבורסה הבנקים לאומי או הפועלים. זה 50% יותר מהשווי של קבוצת עזריאלי. ולכן, אף שמרבית הישראלים לא ממש מכירים את חברת וויז - לא WAZE מהפקקים אלא WIZ מהסייבר, כולנו יכולים לחוש גאווה לאומית לאחר שהחברה הישראלית גייסה השבוע מיליארד דולר, לפי שווי של 12 מיליארד דולר. חברה שהוקמה רק בשנת 2020, כשהעולם כולו נכנס למחילות מפני איומי הקורונה. לפני כשנה, בפברואר 2023, היא הודיעה על גיוס 300 מיליון דולר, לפי שווי שוק "צנוע" של 10 מיליארד דולר. רק בהפרש אפשר להכניס את שוויה של כל שופרסל, לדוגמה, ולהישאר עם עודף גדול ביד.
ערב יום העצמאות, כשבחוץ מלחמה ולא מעט סקפטיות בנוגע לקטר ההייטק הישראלי, זו בשורה חשובה ונהדרת. ורק לא לחשוב שהיא מובנת מאליה.
בלתי־מספיק: ממשיכים לחגוג בית חולים על הנייר
ובזמן שעוד חברת סייבר תל אביבית פורחת, נזכרתי בהבטחת הממשלה שלפיה באר שבע היא זו שתהיה בירת הסייבר של ישראל, והרבה מעבר. "באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי", הכריז במרץ 2014 ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עד כמה זה קורה לאט, קיבלנו השבוע תזכורת מצוינת. אז, ב-2014, אושרה גם החלטת ממשלה להקים בית חולים בבאר שבע. "נחזק את תושבי הדרום ונבנה עבורם מענה רפואי איכותי, שיביא לצמצום הפערים ולשיפור איכות החיים", הכריז שר האוצר יאיר לפיד. עשור חלף, הפערים התרחבו, והשבוע שוב אושרה החלטת ממשלה להקים בית חולים, אותו בית חולים בבאר שבע. "עושים ציונות בנגב", הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "יום היסטורי למדינה ולמערכת הבריאות הישראלית, החלטה פורצת דרך", הוסיף שר הבריאות אוריאל בוסו.