צילומים: מארק ישראל סלם ("ג'רוזלם פוסט"), AP; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), כרים חאן, הודיע כי הגיש היום (ב') בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט וכן נגד יחיא סינוואר ובכירי חמאס מוחמד דף ואיסמעיל הנייה. מי יכריע, מה ניתן לעשות עכשיו, ומהן השלכות ההחלטה? גלובס עושה סדר.
● פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי
● "בקשה שערורייתית": תגובות חריפות בעולם נגד החלטת התובע בהאג
● ההחלטה הפתאומית: פרטים חדשים מאחורי הודעת התובע בהאג
מי יכריע בבקשה, ומה הסיכוי שהיא תתקבל?
מי שמקבל את ההחלטה הן שלוש שופטות הרכב קדם-המשפט מבנין שבאפריקה, מקסיקו ורומניה.
חאן מוערך מאוד בקהילה המשפטית הבינלאומית ונחשב למקצועי, רציני והגון. את ההחלטה קיבל יחד עם שני יועצים בעלי שם שהוסיף לצוות בחודשים האחרונים - ברנדה הוליס, עורכת דין אמריקאית, ואנדרו קיילי, שהיה התובע הצבאי הראשי של אנגליה.
לאור תמיכת המומחים בעלי השם בבקשה ולאור העובדה שמרבית בקשותיו מתקבלות, ההערכה בישראל היא שבית הדין יקבל את הבקשה. עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיום שותף במשרד פירון, אומר לגלובס כי "למרבה הצער, נוכח אופי הפעולה של בית הדין והנטייה המובנית בו, הרי שניתן להניח שללא הפתעות מיוחדות ומעורבות בינלאומית מדינית, בסופו של דבר הבקשה של התובע תאושר".
לדברי ד"ר עדו רוזנצוייג, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת חיפה, "הסיכוי שמותב קדם-המשפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי יאשר את צווי המעצר הוא גבוה בשל הרף הראייתי הנמוך שנדרש בשלב הזה. ישראל יכולה לבקש מהמותב שלא להוציא את הצווים, ולטעון כי אין לבית הדין סמכות, ובנוסף להסתמך על עיקרון המשלימות, אך לדעתי מהלך כזה לא סביר שיצליח".
לדברי פרופ' אליאב ליבליך, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת תל אביב, "ישראל יכולה לפנות לבית הדין ולטעון שהיא חוקרת את החשדות האלה בעצמה. אבל בשביל שזה יקרה, צריך שבאמת ייפתח תיק נגד נתניהו וגלנט בגין פשעים מקבילים לפשעים שנחקרים כאן. להערכתי אין סיכוי שזה יקרה".
בעקבות ההחלטה, שר החוץ ישראל כ"ץ הודיע כי הנחה להקים באופן מיידי חמ"ל מיוחד במשרד החוץ במטרה להיאבק נגד ההחלטה. "בכוונתי לשוחח עם שרי חוץ במדינות מובילות בעולם כדי שיצאו נגד החלטת התובע ויודיעו כי גם אם יוצאו צווים - אין בכוונתם לאכוף אותם על מנהיגי מדינת ישראל".
איך נימק התובע את הבקשה להוצאת צווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון?
התובע חאן טוען כי יש ראיות לכך שראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט ביצעו עבירות של הכוונת התקפות נגד אוכלוסייה אזרחית, גרימה להרעבה כשיטת מלחמה, פגיעה בגוף ובבריאות והרג מכוון.
התובע טוען כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, אבל זכות זו לא פוטרת אותה מציות למשפט הבינלאומי ההומניטרי. לעמדתו, האמצעים שישראל בחרה כדי להגשים את מטרותיה בעזה הם פליליים. חאן מציין בהחלטה כי בחודשים האחרונים הוא הדגיש כי הרעב כשיטת מלחמה ושלילת הסיוע ההומניטרי מהווים עבירות.
לבכירי חמאס מייחס חאן "השמדה כפשע נגד האנושות, רצח כפשע נגד האנושות, לקיחת בני ערובה כפשע נגד האנושות, אונס ומעשים אחרים של אלימות מינית כפשעים נגד האנושות, יחס אכזרי כפשע מלחמה ופגיעה באופן חמור בכבוד האישי כפשע מלחמה".
חאן הזכיר את ביקורו בישראל שעשה עליו רושם ואת החטופים שנמצאים בתנאים לא אנושיים. הוא מצא כי יש יסוד סביר להניח שהחטופים היו נתונים לאלימות מינית, לרבות מעשי אונס, בעודם בשבי. "הגענו למסקנה זו בהתבסס על ראיות ובהן תיעוד רפואי, חומרי וידאו ומסמכים מזמן אמת וראיונות עם קורבנות, ניצולות וניצולים. בנוסף, משרדי ממשיך בחקירת דיווחים על מעשי אלימות מינית שבוצעו ב-7 באוקטובר".
עוד מפרט חאן כי הוא מסתמך על עדי ראייה משש זירות תקיפה מרכזיות: כפר עזה, חולית, אתר פסטיבל המוזיקה סופר נובה, בארי, ניר עוז ונחל עוז.
עו"ד נזרי אומר כי "ההשוואה המשתמעת מההחלטה בין מדינה דמוקרטית שפועלת לפי כללי המשפט הבינלאומי, וניתן לבדוק תלונות באופן עצמאי, ובין ארגון טרור שבהגדרה מפר כל נורמה בינלאומית - היא מקוממת ועצובה ומצביעה על צביעות מובנית בבית הדין. צריך גם לזכור מדינת ישראל מעולם לא הכירה בסמכותו של בית הדין הפלילי - בשונה מבית הדין לצדק בהאג שדן במעשי מדינות ולא באישים, ושם ישראל משתתפת בהליך שיזמה דרום אפריקה".
האם ארה"ב יכולה למנוע את הוצאת הצווים?
לא באופן ישיר, אך היא בעלת השפעה. פרופ' ליבליך מסביר כי ארה"ב לא יכולה למנוע את הוצאת הצווים פורמלית. היא יכולה ללחוץ, אבל ארה"ב אינה מדינה חברה בבית הדין ואינה שולטת בו.
מה משמעות צווי המעצר?
המשמעות היא שכל 124 המדינות החברות בבית הדין יצטרכו לציית לצווים ולעצור את מי שנכנס לשטחיהן. כלומר, בכירי המדינה לא יוכלו להיכנס למדינות האלה מבלי להסתכן במעצר.
ארה"ב לא נמנית עם המדינות החברות בבית הדין. גם ישראל לא נמנית עם החברות בבית הדין, אבל התובע קבע כי יש לו סמכות שיפוט על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והרשות הפלסטינית הוכרה כחברה בבית הדין.
יש לציין כי גם אם יוצאו צווי מעצר, אין זה אומר שיוגש כתב אישום.
ההערכה בישראל היא שהמדינות החברות בבית הדין לא ירצו להפר את הצו, ולכן יעדיפו שנתניהו וגלנט לא יבקרו בשטחן. הן לא ירצו להפר את המחויבות שלהם לבית הדין. חשש נוסף הוא שמדינות עלולות להוציא צווי מעצר נגד דרגים נמוכים יותר בצבא ובממשלה בעקבות החלטה זו.
מהן ההשלכות של הצווים?
מעבר למשמעות הפרקטית של כניסה למדינות החברות בבית הדין, הצווים יסמנו את ישראל כמדינה לא לגיטימית ועלולים ללבות את גל האנטישמיות שממילא גובר.
בנוסף, הוצאת צווים עלולה לגרור הטלת סנקציות כלכליות על ישראל, בהן אמברגו נשק, מהלך שכבר ראינו בחודשים האחרונים.
ברקע, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) צפוי להחליט אם להוציא צווים לעצירת המלחמה בעזה, וההחלטה לבקש צווי מעצר עשויה לתת לו רוח גבית.
הצווים גם יכניסו את ישראל לקבוצת המדינות בעלות הרקורד הבעייתי, של רוסיה, סודן ולוב, ועלולים להביא לכך שמדינות יימנעו מלהיפגש עם מנהיגים ישראלים.
ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי והיום שותף במשרד עורכי הדין הרצוג, אומר לגלובס כי "זו התפתחות קשה מאוד. זה לא ייגמר בהכרח רק בבקשה לצווי מעצר. המצב יכול להוביל לצעדים שהמדינות ינקטו נגדנו. זה לא מכה קלה בכנף. יש לה משמעויות רחבות ביחס למדינת ישראל ולמעמדה הבינלאומי, ויכולות להיות לכך תוצאות ברמה המדינית והביטחונית".
ד"ר רוזנצוייג מסביר כי "צפוי גם נזק תדמיתי וייתכן שאף ביטחוני וכלכלי למדינת ישראל. נזק תדמיתי - בשל כך שבראש המדינה עומד אדם שיש נגדו צו מעצר בינלאומי; ונזק ביטחוני-כלכלי - בשל הסיכוי שמדינות נוספות יחליטו להשהות או להגביל את הסחר עם מדינת ישראל בעקבות החשדות שעומדים נגד ראשי המדינה".
פרופ' ליבליך מוסיף כי להוצאת הצווים יש "השפעה קטסטרופלית על המוניטין של ישראל ככלל. אני מתקשה לראות איך הם ממשיכים לעבוד מול מקביליהם במדינות החברות, איך יחלקו אתם מידע, ויש לזה גם השלכות על העברת נשק".
איך התקבלה ההחלטה בישראל?
בישראל זועמים על ההשוואה בין נתניהו וגלנט, שמובילים מלחמה בארגון טרור בעקבות התקיפה האכזרית, מול בכירי חמאס שביצעו את המתקפה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא להחלטה "עיוות מוחלט של המציאות". לדבריו, "הצו האבסורדי והשקרי של התובע בהאג לא מכוון רק נגד ראש ממשלת ישראל ונגד שר הביטחון - הוא מכוון נגד מדינת ישראל כולה. כראש ממשלת ישראל, אני דוחה בשאט נפש את ההשוואה של התובע בהאג בין ישראל הדמוקרטית לבין רבי-המרצחים של החמאס. זהו עיוות מוחלט של המציאות. כך בדיוק נראית האנטישמיות החדשה, היא עברה מהקמפוסים במערב לבית המשפט בהאג".
השר בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, תקף את ההחלטה: "מדינת ישראל יצאה למלחמה הצודקת ביותר, לאחר טבח שביצע ארגון טרור באזרחיה. מדינת ישראל נלחמת באופן המוסרי ביותר בהיסטוריה, תוך הקפדה על החוק הבינלאומי. ולמדינת ישראל יש מערכת משפט עצמאית וחזקה. הצבת מנהיגי מדינה שיצאה לקרב הגנה על אזרחיה, באותה השורה עם טרוריסטים צמאי דם - היא עיוורון מוסרי ופגיעה בחובתה ויכולתה להגן על אזרחיה. קבלת עמדת התובע, תהיה פשע היסטורי שלא יימחה".
שר החוץ ישראל כ"ץ כינה את ההחלטה "שערורייתית", "מתקפה חזיתית חסרת מעצורים על קורבנות ה-7 באוקטובר ו-128 החטופים שלנו בעזה", והוסיף: "הנחיתי להקים באופן מיידי חמ"ל מיוחד במשרד החוץ, עם כל הגורמים המקצועיים, במטרה להיאבק נגד ההחלטה, שנועדה בראש הראשונה לכבול את ידיה של מדינת ישראל ולמנוע ממנה את זכות ההגנה העצמית. בכוונתי לשוחח עם שרי חוץ במדינות מובילות בעולם כדי שייצאו נגד החלטת התובע ויודיעו כי גם אם יוצאו צווים - אין בכוונתם לאכוף אותם על מנהיגי מדינת ישראל".
יו"ר הימין הממלכתי, ח"כ גדעון סער, מסר כי מדובר ב"עדות לפשיטת רגל של מוסדות המשפט הבינלאומי". לדבריו, "עצם ההקבלה בין ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל - מדינה הנלחמת לפי כללי המשפט הבינלאומי ומלווה על-ידי מערכת משפט עצמאית - לג'יהאדיסטים של החמאס, היא שערורייתית".
ואילו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסר: "שליחת נציגי ישראל לדיון בבית הדין האנטישמי הייה טעות חמורה מלכתחילה. ראש הממשלה ושר הביטחון חייבים להתעלם מהתובע האנטישמי של בית הדין האנטישמי ולהורות על הגברת המתקפה נגד חמאס, עד הכרעתו המוחלטת".
גם מטה משפחות החטופים גינה את ההחלטה. "מטה המשפחות דוחה את הסימטריה בין הנהגת ישראל לבין מרצחי חמאס, ומאמין שהדרך להוכיח זאת שוב מול כל העולם, היא על-ידי כניסה מיידית למשא-ומתן שישחרר את החטופים, החיים לשיקום והנרצחים לקבורה", נמסר מטעם המטה, שהוסיף כי "מטה המשפחות מברך על הוצאת הצווים נגד בכירי חמאס, אשר מהווים הכרה נוספת בפשעים נגד האנושות שהם ביצעו, ועדיין מבצעים, נגד אזרחי מדינת ישראל, ובהם 128 חטופים שעדין נמצאים במרתפי חמאס וסובלים מהתעללות יום-יומית".