בניין בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ביקר בחריפות הערב (ב') את החלטת התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים חאן, לדרוש הוצאת צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט.
גם בעלות בריתה של ישראל באירופה - בריטניה, צ'כיה ואוסטריה - מתחו ביקורת על ההחלטה בשורת התבטאויות פומביות היום. מנגד, בלגיה - המובילה קו פרו-פלסטיני באיחוד האירופי בחודשים האחרונים ומתכוונת להכיר בקרוב במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי - הביעה תמיכה ב-ICC.
● שאלות ותשובות | האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת
● פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי
● ההחלטה הפתאומית: פרטים חדשים מאחורי הודעת התובע בהאג
"הבקשה של התובע הכללי של ה-ICC לצווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים היא שערורייתית", אמר ביידן בהודעה רשמית שיצאה מטעם הבית הלבן. "הרשו לי להיות ברור: מה שהתובע הזה לא ירמוז לגביו, אין שום הקבלה או שוויון - כלום - בין ישראל לבין חמאס. אנו נעמוד תמיד עם ישראל נגד האיומים על ביטחונה".
"עלינו לא לשכוח שהיה זה חמאס שתקף את ישראל באוקטובר"
מוקדם יותר האשים שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן את התובע חאן בכך שנחפז להגיש צווי מעצר ו"לא הרשה למערכת המשפטית הישראלית את האפשרות ההולמת והמלאה להתקדם באופן עצמאי". בלינקן הוסיף כי ארה"ב אינה סבורה כי ל-ICC יש סמכות לדון בנושא. הוא אמר כי ארה"ב "דוחה מן היסוד" את הבקשה של חאן לצווי מעצר.
ארה"ב אינה חתומה על האמנה שמכוחה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי (כמו גם ישראל, סין, הודו, רוסיה ומדינות נוספות), אולם ההחלטה זכתה לגינויים גם מצד בריטניה, אחת החברות המייסדות שלו. "אנו לא מאמינים שבקשת הצווים תסייע להוציא את בני הערובה, להכניס סיוע או להשיג הפסקת אש ארוכת-טווח. אלה נשארו בעדיפות העליונה של בריטניה", אמר דובר של הממשלה הבריטית. בנוסף, ציין, "בריטניה לא הכירה בפלסטין כמדינה, וישראל אינה מדינה החתומה על אמנת רומא", ולכן לדעת בריטניה אין לבית הדין סמכות לשפוט בנושא.
הקנצלר האוסטרי קרל ניהמאר ביקר גם הוא את ההחלטה. "אנו מכבדים באופן מלא את העצמאות של ה-ICC. עם זאת, העובדה שמנהיג ארגון טרור שמטרתו המוצהרת היא השמדת מדינת ישראל מוזכר באותו הקשר כמו מנהיגים שנבחרו דמוקרטית, אינה ניתנת להבנה".
ראש ממשלת צ'כיה, פטר פיאלה, שגם הוא מוביל קו פרו-ישראלי בתוך האיחוד האירופי ובאופן עצמאי, אמר לתקשורת כי "ההחלטה היא אומללה ולחלוטין בלתי מתקבלת. עלינו לא לשכוח שהיה זה חמאס שתקף את ישראל באוקטובר.... התקפה ללא כל פרובוקציה שהביאה למלחמה הנוכחית בעזה".
צ'כיה ואוסטריה, יחד עם גרמניה, כלל לא מכירות בסמכות של בית הדין להתערב בעניינים המתרחשים ברשות הפלסטינית ובעזה.
עם זאת, בלגיה הסתמנה כמדינה האירופית הראשונה להביע תמיכה מרומזת בהחלטתו של חאן. סגנית ראש הממשלה, פטרה דה-סוטר, כתבה ברשת החברתית X כי בלגיה תמשיך לסייע ולממן את בית הדין הפלילי בהאג. "בלגיה תמשיך לתמוך בעבודה של בית הדין הפלילי הבינלאומי", כתבה אחרי ההחלטה עליה הודיע התובע חאן בצהריים, בראיון ב-CNN.
חאן אמר כי הוא הסתייע בעבודתו ב"פאנל עצמאי" של שמונה מומחים משפטיים. אלה - ביניהם אמל קלוני (אשתו של ג'ורג' קלוני), משפטנים בכירים ואחרים - כתבו היום במכתב פתוח לתקשורת כי עבודתם הייתה "הוגנת וקפדנית". קלוני הוסיפה בהצהרה לתקשורת כי היא "תומכת בצעד ההיסטורי של התובע הכללי", וכי "אסור שאף תוקפן יהיה מעל החוק".