רוני גל (מימין) וד''ר ירון דניאלי / צילום: כדיה לוי
בתחילת 2023, הפתיע ד"ר רוני גל, מהאנליסטים המוכרים והוותיקים של סקטור הביומד, את השוק כשהודיע על שינוי קריירה. מי שכיהן כאנליסט בכיר בבנק ההשקעות סנפורד ברנסטיין חצה את הקווים והצטרף לחברת התרופות נוברטיס כמנהל אסטרטגיה וצמיחה ראשי וחבר הנהלת נוברטיס העולמית.
● "האייל הזומבי": מחקר חדש מוכיח כי המחלה לא מסוכנת לבני אדם
● ראיון | חוקר ההזדקנות שמשוכנע: אנחנו מחפשים את הפתרונות במקום הלא נכון
המינוי היה חלק מהאסטרטגיה של המנכ"ל ואס נרסימהאן, שהצהיר אז: "אנחנו רוצים להביא לשוק לא את מספר התרופות הגדול ביותר, אלא את התרופות הכי חדשניות, בעלות האימפקט הגדול ביותר על חיי החולים".
השבוע, כחלק מאותה אסטרטגיה, ערכה נוברטיס כנס תחת השם "הציתו את הסקרנות שלכם", בשיתוף קרן הון הסיכון aMoon וחברת Start Up Nation Central. זה כמה שנים שהחברה עורכת כנסים כאלה, שבהם היא מציגה את החזון שלה ואת התחומים והאופנים שבהם היא מעוניינת לשתף פעולה עם חברות ביומד ישראליות ועם האקדמיה בארץ.
"רציתי את הריגוש של וול סטריט"
בשיחה עם ד"ר ירון דניאלי, שותף בקרן aMoon, הצביע גל על הכיוונים שבהם החברה רוצה להתמקד כיום, אבל עוד קודם לכן סיפר איך הגיע לתפקידו הנוכחי. "המנכ"ל נרסימהאן נהג להזמין אותי לתת הרצאות להנהלת החברה על מצב השוק, ובשלב כלשהו אמר לי, בוא לעבוד איתנו במשרה מלאה".
גל, שנולד וגדל בישראל, הוא בעל תואר שני בכימיה מ-MIT. "רציתי להמשיך לפוסט-דוקטורט במכון ויצמן, אבל אז הגיעה חברת הייעוץ BCG להציג בפני הכיתה שלנו ב-MIT, וזה מצא חן בעיניי", סיפר. "אמרתי, אנסה את זה שנתיים ואולי אחזור לאקדמיה". זה נגמר בשבע שנים בארה"ב ושנחאי. "הבנתי שאם אני חוזר לישראל, כנראה אגביל את הקריירה שלי לכאן, ורציתי לנסות את הריגוש של וול סטריט".
גל גויס לבית ההשקעות סנפורד ברנסטיין, ונשאר שם 17 שנה. דניאלי, שכיהן בעבר כמנכ"ל חברת התרופות הקטנה אלקוברה, סיפר בשיחה ש"התחושה שלנו הייתה שיש לו כדור בדולח. הגעתי אליו עם המצגת שלי לקראת הנפקה והוא אמר לי, 'עזוב, זה לא יעבוד. השקעתי חמש שנים מחיי רק כדי לגלות שהוא צדק".
גל מצדו השיב בצחוק ש-95% מהמוצרים בשלב שבו התחילה אלקוברה לא מגיעים לשוק, ולכן ההימור שלו לא היה מסוכן כל כך, אך דניאלי התרשם.
"חדשנות חייבת להגיע גם מבחוץ"
כשנרסימהאן גייס את גל, הוא הדגיש שהמטרה היא שגל ימשיך לאתגר את החשיבה של החברה. "החברה תיהנה מאדם שיוכל לערוך מחקר עצמאי. צריך עוד קול חדש שיודע גם לומר 'לא', כדי להשאיר משאבים להשקעה אמיתית בפרויקטים שכן", אמר אז.
היום גל עושה הרבה יותר מלומר מה לא יצליח. הוא מנהל את הפיתוח העסקי, את אסטרטגיית המוצרים החדשים ואת אסטרטגיית פורטפוליו המוצרים בפיתוח - כ-400 תרופות בשלבים שונים. הוא כפוף ישירות למנכ"ל.
"המאפיין הייחודי של תחום התרופות הוא שחדשנות חייבת להגיע גם מבחוץ", אומר גל. "היום כ-30% ממוצרי נוברטיס החלו את דרכם מחוץ לחברה, והמנכ"ל נרסימהאן מעוניין להגדיל את שיעורם לכ-50%. המודל שבו החדשנות עוברת מהאקדמיה לקרנות הון סיכון, שיודעים לעזור בהקמה של חברות צעירות ואז במנטורינג צמוד ואחר כך בהעברת השרביט אלינו כשהמוצרים או הטכנולוגיות בשלים מספיק, הוא מודל שעבר אופטימיזציה שהובילה אותו לכמעט שלמות אבל הוא לא מושלם עבור כולם".
מדובר במודל מעניין, בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מהחברות הצעירות כושלות מדעית או כלכלית, אך יש בכך גם היגיון. בהינתן שהסיכון העצום בפיתוח תרופות הוא בלתי נמנע (ובעתיד הנראה לעין, זה כך), הגיוני לחלק את הסיכון על פני כמה "אוחזים במקל" בשלבים שונים.
"כשפטנט פג, התרופה לא שווה לחברה"
"קצב החדשנות בפארמה וההשפעה על חיי אדם הם מדהימים", אומר גל. "בעוד 20 שנה, מחלות לב כבר לא יהיו גורם המוות המוביל בעולם. התחלואה בסרטן כבר מגיעה לאיזושהי התייצבות. כנראה הנוירולוגיה היא מה שיטריד אותנו, ואולי גם מערכת השתן. לאנשים מבוגרים קשה ללכת לשירותים".
כשדניאלי מציין שהוא מוטרד מהעלייה במחירי התרופות, גל מפנה את האצבע המאשימה למבנה מערכת הבריאות בארה"ב ורישום הפטנטים.
"בניגוד לתעשיות אחרות, חברות פארמה נתונות למגוון סוגי רגולציה, והצמיחה שלהן כאחוז מהתל"ג מוגבלת. מה שאתם רואים הוא גידול במחיר הרשום של התרופה בגלל סיבות שקשורות למבנה מערכת הבריאות בארה"ב בעיקר, אבל העלות האמיתית של התרופות למערכת הבריאות היא נמוכה יותר.
"הטיעון החזק ביותר שלנו הוא אובדן הפטנט. אני עדיין משלם למיקרוסופט כל שנה על מערכת ההפעלה למחשב שלי, אבל תרופה שהפטנט עליה פג, כמעט לא שווה לחברה האינובטיבית כלום. אני עובד בחברת תרופות ואני לא עני, החברות הללו רווחיות, אבל זה לא שאנחנו עושקים את המערכת. היום כשאני נמצא בפנים, אני יכול לומר את זה בוודאות".
החזון: פעם בשנה זריקה לכמה מחלות
לדברי גל, נוברטיס מחלקת היום את פיתוח התרופות שלה לפי מחלות ולפי טכנולוגיות. מבחינת מחלות, החברה עוסקת בעיקר במחלות לב, מוח, סרטן ואימונולוגיה. מבחינת הטכנולוגיה, נוברטיס מתמקדת בכימיה קלאסית, בפיתוח נוגדנים, מוצרים מבוססי RNA, תרפיה תאית (שימוש בתאים חיים כמנועים ליצירת תרופות בתוך הגוף) וטיפולי קרינה ממוקדים.
"אנחנו צופים האצה בחדשנות בתחום הנוירולוגיה בזכות השימוש ב־RNA, משום שהתרופות הללו יכולות להגיע בקלות רבה יותר למוח", אומר גל. "בעבר הייתי מדבר עם נוירולוגים והם היו צוחקים, בעצב, על כך שהתפקיד שלהם הוא Diagnose and Adios, כלומר - אבחון והכנה לדעיכה הבלתי נמנעת. היום זה כבר לא המצב. יש להם מה להציע אפילו במחלות קשות מאוד כמו ALS".
בתחום הקרדיולוגיה, האתגר העיקרי לדבריו הוא ההתמדה בטיפול. "אנחנו מביאים לשוק ומחפשים עוד טיפולים שאפשר לתת בזריקה ארוכת טווח, בתקווה שנוכל להגיע פעם־פעמיים בשנה לרופא ולקבל בזריקה אחת טיפול להורדת כולסטרול, לחץ דם ואולי משקל". נוברטיס טרם השיקה מוצרים בקטגוריה הלוהטת של טיפול בהשמנה, אך היא בהחלט שמה אותה על האג'נדה שלה.
גם בעתיד מדומיין כזה, מיליוני אנשים עדיין יסבלו ממחלות לב, למרות הטיפול התרופתי. "מנקודת מבטנו, זה שוק מאוד אטרקטיבי, אבל הניסויים הקליניים שהרגולטורים דורשים בשווקים הללו הם ענקיים וארוכים, והמדינות מנהלות מו"מ קשוח על המחיר, כי הן יודעות שהתרופות הללו יינתנו להמון חולים. ובכל זאת, אנחנו רואים את הקטגוריה הזו כמקור צמיחה משמעותי היום ובעתיד, ויש לנו כ־30-40 מולקולות בפיתוח בתחום הזה".
בתחום התרפיה התאית, נוברטיס הייתה בין החלוצות בטיפולים מסוג CAR-T בסרטן הדם, והיום היא עוסקת בהרחבת הטיפול לסוגי סרטנים ומחלות נוספים. "במקביל, אנחנו מאוד רוצים לשפר את הלוגיסטיקה של הטיפול עצמו. היום מתן התאים הוא מאוד מסובך ויש סיכון לחולה. אנחנו רוצים להגיע לשליטה הרבה יותר טובה בתאים הללו, כך שהטיפול יהיה הרבה יותר נוח, מהיר ונגיש".
מרכז מו"פ בישראל? לא בקרוב
לדברי גל, נוברטיס מעסיקה כ-150 איש שתפקידם לייצר שיתופי פעולה. "יש לנו סקאוטרים שמדברים עם השוק כל הזמן, וכשהם רואים מוצר בשל, הם מביאים אותו לראש התחום הרלוונטי בחברה", הוא מספר על תהליך העבודה. "אחרי שיחות שאורכות שבועיים-שלושה, אם התשובה חיובית, אנחנו מקימים צוות של כעשרה אנשים, שעושה תהליך דיו דיליג'נס קצר. אם הוא מצליח, בוחנים את המוצר בראי האסטרטגיה של החברה".
הקשר עם האקדמיה, הוא אומר, מתחיל לעתים קרובות מהמדענים של נוברטיס, שעוקבים אחרי המדע בתחומם ומצביעים על חוקרים שעושים להערכתם דברים מעניינים.
האם נוברטיס תשקול להקים מרכז פיתוח בישראל? בתגובה לשאלה מהקהל, ענה גל: "זו שאלה הוגנת. יש לנו בישראל נוכחות שהיא מעבר לשיווקית, למשל שיתופי פעולה וניסויים קליניים רבים, אבל קבוצת מו"פ תוקם כאן רק אם נתרשם שאפשר לעשות כאן משהו שאי-אפשר לעשות בשום מקום אחר. לא נקים כאן קבוצת מו"פ בלי לראות פה פקטור מבדל".
גילוי מלא: סיקור הכנס נעשה בשיתוף בין נוברטיס לגלובס על פי שיקולי עריכה ועניין לקוראי גלובס. הכנס נערך בשיתוף קרן aMoon וסטארט-אפ ניישן סנטרל