נחלת ראובן נקראת על שם מייסד הנחלה, ראובן לרר. הנחלה הוקמה בשנת 1878 בדרומה של נס-ציונה של היום, על ידי גוסטאב רייסלר, גרמני מכת הטמפלרים. בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 פגש לרר באודסה את ברייסלר, שהציע לו את אחוזתו תמורת אחוזת משפחת לרר באודסה. כך זכה ראובן לרר לנחלה בארץ ישראל.
בשני תחומים יש לראובן לרר בכורה כחקלאי בארץ ישראל: הכנסת נושא הכוורנות המודרנית, וגידול ענבי המוסקט ההאמבורגי השחורים. באתר אחוזת לרר החלה היוזמה להנחת היסוד לקרן הקיימת לישראל. פרוייקט שימור בית לרר החל ביוזמת המועצה לשימור אתרים, שצירפה את הבית לרשימת 50 האתרים בעלי העדיפות לשימור. השימור נעשה בשיתוף עם קק"ל ועיריית נס-ציונה. קונספט השימור לנחלת ראובן, בתכנונם של האדריכלים ג. קרטס וש. גרואג, מבוסס על שיקום בית האריזה משנת 1925 בשטח של 150 מ"ר, שיקום הבאר, בריכת ההשקיה ומערכת ההשקיה, שחזור מבנה המניין הראשון (התיישבות 10 המשפחות הראשונות בתחומי הנחלה, ב-1887), ע"פ עדויות וחקירה, בשטח של 125 מ"ר.
הפרוגרמה לנחלת ראובן לפי ההצעות שהועלו עד היום: הקמת מוזיאון דבש, המייצג את התפתחות הכוורנות בארץ ישראל; תצוגה לתולדות האתר, קפטריה וחנות למוצרי דבש. מעצבת התצוגה: תלמה לוין. אומדני העלות הם בסביבות 420 אלף דולר, ואינם כוללים תשתיות ראשיות לאתר, ניהול ותכנון. יידרש גם תחקיר היסטורי ותיעוד פיזי של האתר.