בחיי היום יום עלול להיווצר מצב בו מידע פנימי של חברה, שאינו ידוע לציבור, ינוצל ע"י איש פנים בשל קירבתו לחברה. דבר זה הינו פסול ופגום הן מבחינה מוסרית והן מבחינה חוקית. אם אדם שיש בידו מידע פנים, מוסר חוות דעת על נייר ערך של חברה, לאדם אחר שעלול לעשות שימוש במידע הפנים או לנצל את חוות הדעת לצורך עיסקה או ימסור אותה לאחר - גם מעשה זה מהווה עבירה פלילית.
חוק ניירות ערך אוסר על איש פנים (מנכ"ל, בעל מניות עיקרי בחברה אשר יש לו גישה למידע פנים ביום הקובע - בו נעשה השימוש במידע הפנים, או תוך 6 חודשים שקדמו לו, בן משפחה של אחד מהנ"ל או תאגיד בשליטתו או אחד מהנ"ל) לעשות שימוש במידע פנים. מידע פנים הוא מידע של התפתחות החברה, על שינוי מצבה, על התפתחות או שינויים צפויים או מידע אחר על החברה שאינו ידוע לציבור, ושאילו נודע לציבור יכול היה לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך של החברה.
שימוש וניצול של מידע פנים הינם עבירה אשר קשה להוכיחה. אך קיימת חזקה כאשר איש פנים מרכזי בחברה עושה פעילות בניירות ערך, כגון קניה או מכירה, והפעילות נעשתה תוך 3 חודשים מיום שקנה או מכר את ניירות הערך, הרי במקרה זה קיימת ראיה, לכאורה, כי אותו אדם עשה שימוש במידע פנים.
חובתו של נושא מישרה, לרבות דירקטור, לגלות עניין אשר יש לו בו נגיעה אישית, במישרין או בעקיפין, בחברה בה הוא מכהן או בעיסקה קיימת או מוצעת של החברה. הוא יעשה זאת על ידי מסירת הצהרה על אופן הנגיעה, זמן סביר לפני ביצוע ההתקשרות בישיבת הדירקטוריון הראשונה שלאחר המועד בו נעשה לבעל עניין אישי. בהצהרה הוא יפרט את מהות עניינו האישי בעיסקה. אסור לנושא משרה להיות נוכח ולא להצביע בדיונים בעניין אישור פעולה או התקשרות אשר יש בה לו עניין אישי.
הנוהלים שאומצו ע"י הבורסה לניירות ערך בתל אביב הם שבכל מקרה של עיסקה עם בעל עניין בחברה לרבות דירקטור, הנושא יאושר ע"י הדירקטורים החיצוניים בחברה, בנוסף לאישור בישיבת הדירקטוריון. הבורסה לני"ע דורשת כי עיסקאות ע"י בעלי עניין בחברה יובאו לאישורה המוקדם של הבורסה.
דירקטור המנצל לטובתו האישית עיסקה ממנה הוא מקבל רווח נסתר אשר הגיע אליו עקב תפקידו או מעמדו בחברה או תוך שימוש במידע פנים, חייב להשיב לחברה כל רווח כזה אפילו אם החברה עצמה לא היתה יכולה לזכות ברווח זה.
אחד מעקרונות היסוד שעוגנו בפסיקה הוא העיקרון של חובת האמון לפיו על דירקטור ועל אנשי פנים לא לנצל מידע פנימי לתועלתם האישית. שוק ההון חייב להיות אמין לכל הציבור וקיים איסור חמור של אנשים קרובים לחברה לנצל לטובתם או לטובת מקורבים להם מידע שהגיע לידיהם על החברה. הדבר מובן היות שהציבור לא ירצה להיכנס להשקעות בשוק ההון, כאשר הוא נמצא בעמדה נחותה. איסור על ניצול מידע פנימי מבטיח שוק הוגן ומשוכלל בניירות ערך.
קיים קושי לא קטן לבדוק ולגלות מקרים בהם נעשה שימוש במידע פנימי, גם אם יש תנודות בשערי המניות.
מעורבותם של התאגידים הקשורים זה בזה וזרימת אינפורמציה הדדית, עלולה ליצור מצב של ניגוד עניינים. במצב כזה ינצל תאגיד את המידע המצוי בידו לצורך העברתו ומסירתו לתאגיד אחר הקשור בו או לקבוצה או ליחידים הקשורים לאותו תאגיד.
בנק ישראל היה ער לאפשרויות העברת מידע בין בנק לתאגידים הקשורים לבנק וחייב את הבנקים לקיים מבנה ארגוני ובו "חומות סיניות" בכל הקשור לעיסוק בשוק ההון. כלומר, הבנקים חוייבו לפעול בעיסוקים של חתמות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול תיקי השקעות עבור לקוחות וניהול קופות גמל באמצעות תאגידים הנשלטים ע"י הבנקים. כן נקבעו כללים לגבי הרכב הדירקטוריונים, הפרדה בין המבנה הארגוני המקצועי והעסקי, ועדות והרכב המנהלים ועובדי התאגידים הנ"ל.
השאלה המתבקשת היא אם מבחינה מעשית בנק יכול ליצור "חומות סיניות" בין אגפיו ומחלקותיו השונים אשר להם קשר יומיומי והאם ניתן למנוע, למשל, דליפות בין אגף המסחר בניירות ערך לבין אגף העוסק בחיתום. התשובה לשאלה נעוצה במידת הנחישות של הבנקים לפעול ולקבל החלטות ענייניות ללא שיקולים זרים.
הכותב הינו יועץ משפטי בבנק קונטיננטל לישראל בע"