עומר וסביון הם היישובים העשירים ביותר בישראל, ומדורגים ברמה החברתית והכלכלית הגבוהה ביותר - אשכול 10. כך מסרה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
דירוג היישובים לפי הרמה החברתית-כלכלית מתבסס על נתונים שנאספו עוד ב-2002, אך כלכלני הלמ"ס מדגישים, כי בשנתיים האחרונות לא חלו שינויים גדולים בנתונים ובדירוג והם תקפים היום.
מבין ארבע הערים הגדולות, ירושלים היא הענייה ביותר עם דירוג חברתי- וכלכלי נמוך מאוד (אשכול 4). שלוש הערים הגדולות האחרות עשירות יותר : תל-אביב באשכול 8, חיפה וראשון לציון באשכול 7.
מבין המועצות האיזוריות - אפעל, גדרות וגן רווה הן העשירות ביותר ומדורגות באשכול 9 ו-10. המועצות האיזוריות העניות ביותר הן אל-בטוף, בוסתן אל- מרג' ונחל שורק, שדורגו באשכול 1 ו-2.
מבין 74 היישובים העניים ביותר, שדורגו באשכול 1 ו-2, רק עשרה הם יישובים יהודיים, הנמנים כולם על המגזר החרדי ועיירות הפיתוח (לפי דירוג יורד): עמנואל - (מקום 13); קרית יערים (מקום 23), בני ברק (מקום 40), אלעד (מקום 42), נתיבות (מקום 60) ואופקים (מקום 74).
דירוג נמוך לפיתוח
64 מהיישובים בדירוג החברתי-הכלכלי הנמוך ביותר הם מהמגזר הלא-יהודי. מרביתם כפרים ויישובים בדואים וערבים בגליל ובנגב, עליהם נמנים בין השאר: אום אל-פאחם (מקום 24), טייבה (מקום 62), אבו גוש (מקום 65) ונצרת (מקום 74).
בדירוג חברתי-כלכלי נמוך נמצאות גם ערים בינוניות וגדולות מהמגזר היהודי. עליהםןנמנים: צפת (מקום 84), עכו (91), רמלה (100), אשקלון (103), לוד (104), טבריה (105), אשדוד (107), קצרין (114), עפולה (117) באר שבע 124, נצרת עילית (125), בת-ים (136), חדרה (128), נתניה (129) ואילת 135.
בדירוג חברתי כלכלי נמוך (אשכול 3 ו-4) נמצאות כמעט כל ערי הפיתוח בגליל ובנגב שהוקמו בשנות ה-50 וה-60: קרית מלאכי (מקום מגוריו של נשיא המדינה, משה קצב), בית שמש, ירוחם, שדרות (מקום מגוריו של יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ), אור עקיבא, חצור הגלילית, קרית גת, דימונה, מגדל העמק, בית שאן (מקום מושבם של שר החוץ לשעבר דוד לוי ובניו), מצפה רמון, שלומי וקרית שמונה.
בניגוד לתחושות בציבור, לפיהן ההתנחלויות מעבר לקו הירוק מבוססות מבחינה כלכלית, מתברר, כי בדירוג החברתי-כלכלי הנמוך נמצאים גם כמה יישובים ביו"ש: קרני שומרון (מקום 118), אריאל (133) מעלה אדומים (134), וקדומים (138).
רוב הערים הבינוניות והגדולות במרכז הארץ מבוססות מאוד מבחינה חברתית וכלכלית, ומדורגות באשכול 9. ביניהן: גבעתיים, רעננה, קרית אונו, הרצליה, שוהם, גבעת שמואל, מטולה, רמת גן, הוד השרון, מבשרת ציון, כפר סבא, בנימינה, מודיעין, יהוד, נס ציונה, פתח תקוה.
10 אשכולות
בין המשתנים שהשפיעו על דירוג היישובים: ההכנסה הממוצעת לנפש כולל פנסיה, מספר כלי הרכב למשפחה, אחוז הזכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות, שיעור דורשי העבודה, יחס התלות בין האוכלוסייה הצעירה בגילאים 0 עד 19 ושל המבוגרים בני 65 ומעלה, לבין מספר התושבים בגלאי העבודה (64-20) ואחוז מקבלי הבטחת הכנסה.
210 עיריות ומועצות מקומיות דורגו ב-10 אשכולות, כאשר היישובים ברמה הגבוהה ביותר (מספר 10) מאופיינים ברמת הכנסה ממוצעת לנפש גבוהה, עד פי שבעה מהכנסה הממוצעת לנפש ברשויות ברמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.
שיעור הזכאות לבגרות הגבוה ביותר נרשם ביישובים: אלקנה, שבי ציון, נווה אפרים, קדומים, כוכב יאיר, כנרת, סביון ומכבים-רעות. היישובים בהם שיעור הזכאות לבגרות הוא הנמוך ביותר הם: מודיעין עלית, קרית יערים, אלעד, ביתר עילית, ג'סר א-זרקה, בני ברק, חורה, מעלה עירון וערערה.