גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עורלה גויים

תשאלו כל יהודי וישראלי על מילת נשים, הוא יאמר לכם שמדובר במנהג ברברי ופרימיטיבי. דברו אתו על מילת גברים, והוא יאמר: ככה זה אצלנו, וגם ימצא נימוקים: זה בריא, זה יפה, זה כמו כולם. הוויכוח הציבורי בנושא מתעורר לאיטו, ובינתיים נפגעים למעלה מ-60 תינוקות בשנה

בתחילת החודש שעבר פורסמו שני מקרים של סיבוכים בעקבות ברית מילה. באחד מהמקרים נכרת כחצי מאיבר המין של התינוק במהלך הברית, והוא הובהל לבית החולים לאחר שהמוהל ניסה לפתור את הבעיה בכוחות עצמו במשך כחצי שעה.

פרסום המקרים גרר את הריטואל התקשורתי הקבוע: העיתונים דיווחו על עשרות מקרים של סיבוכי ברית מדי שנה (לבית חולים אסף הרופא לבדו, כפי שפורסם, מגיעים מדי שנה כ-60 מקרים של תיקוני ברית), רופאים רואיינו והסבירו שמילה היא הליך ניתוחי לכל דבר, וחבר הכנסת אילן שלגי (שינוי) מיהר לקפוץ על העגלה ולהגיש הצעת חוק לסבסוד ברית המילה כאשר היא נעשית על ידי רופא (ולא על ידי מוהל שאינו רופא). שלגי טוען שמטרת הצעת החוק היא לעודד הורים המעוניינים למול את בניהם לעשות זאת בצורה הבטוחה ביותר.

* אילן שלגי, יש הטוענים כי מיסוד המילה כהליך רפואי אינו מוסרי.

שלגי: "מילת נשים היא סיפור אחר. שם מדובר במסורת פגאנית שמכתיבה טקס פרימיטיבי והליך שפוגע בהנאה המינית של האישה במשך כל חייה. אני מכיר את הטרנד שאומר שברית מילה פוגעת בתינוק, אני אישית חושב שברית מילה בעם היהודי היא סימן להיותנו מחוברים למורשת שלנו ולתרבות היהודית".

* הצעת החוק שלך בכלל ריאלית?

"אחרי הבחירות הבאות, כאשר הכוחות הנאורים יגבירו את כוחם והכוחות החשוכים ייחלשו, אז היא תהיה ריאלית בהחלט".

היקף הסיבוכים הנובעים ממילה בישראל אינו ידוע במדויק. "רשמית, על סיבוכים כאלו אמורים לדווח למשרד הבריאות. בפועל, אף רופא לא מדווח על דברים כאלה", אומר רופא כירורג העובד בבית חולים גדול. "גם אם הייתי רוצה לדווח, אני לא יודע למי ואיך. וחוץ מזה, אם אדווח על סיבוכי ברית מילה המגיעים לטיפולי, העניין ישר יקושר לשמי. הרבנות תעשה את המוות למחלקה שלנו. דיווח על סיבוכי ברית זה לא דבר שרופא שרוצה להמשיך להתפרנס יעשה".

ואולם, ההערכות הן שאחת מכל 200 בריתות הנערכות בידי רופא מיומן ואחת מתוך 50 בריתות הנעשות בידי מוהל יסתיימו בסיבוך זה או אחר. הנתונים האלה אינם מרתיעים למעלה מ-95 אחוזים מההורים החילונים מלמול את בניהם. עבור חלק גדול מהציבור החילוני, ברית המילה היא המצווה היחידה שהוא מקיים במהלך כל חייו. רוב ההורים הנרגשים עושים זאת בלי הרהור שני, חלקם הקטן מתחבט ומתלבט, ומקצת מהמתלבטים מחליטים בסופו של דבר לא למול כלל.

העיקר הבריאות?

נהוג להצדיק את המילה מסיבות בריאותיות, אך מחקרים מצביעים על כך שהמילה אינה תורמת לבריאות הגבר, ולעיתים אף להיפך. נראה, שהמיתוס נעוץ בזמנים שבהם התנאים ההיגייניים לא היו טובים, והנימולים זכו ליתרון על פני הערלים. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות אף מראים על עליה ניכרת בשכיחות הזיהומים בדרכי השתן בשבועות שאחרי הברית.

גם ההנאה המינית, גם של הגבר וגם של האישה, נפגעת כתוצאה מהמילה. עטרת הפין, שבאופן רגיל אמורה להיות מכוסה על ידי העורלה ולהיחשף רק במצבים אינטימיים, מאבדת מרגישותה כאשר אין לה את ההגנה שמספקת העטרה. נשים שהשתתפו במחקרים הבוחנים את השפעת המילה על ההנאה המינית של האישה דיווחו על הנאה מינית רבה יותר כאשר בן זוגן היה ערל.

כל האגודות הרפואיות ברחבי העולם שנדרשו לנושא, ביניהן האגודה הבריטית, האמריקאית, האוסטרלית והניו-זילנדית קבעו כי אין אינדיקציה רפואית לביצוע מילה כהליך שיגרתי, והמליצו להימנע מלבצעו ככזה.

הרבה פעמים, הפחד מהשונות הוא שמכריע את הכף. הורים רבים חוששים שהימנעות ממילה תחשוף את בנם למבוכה וללעג מצד חבריו הנימולים. רונית טמיר, ממקימי קה"ל (קהילת הורים לילדים שלמים) אומרת שכיום, להערכתה, יש בישראל כ-3,000 ילדים לא נימולים ילידי הארץ. העלייה הגדולה במספר הילדים הלא נימולים החלה בשנת 1999. עד אז היו רשומים בקה"ל מאות בודדות של ילדים שלא נימולו. מאז מספרם עולה משמעותית מדי שנה.

טמיר מספרת כי המטרה המקורית להקמת קה"ל הייתה ליצור מסגרת חברתית נוספת עבור בנים לא נימולים כדי שבעתיד, אם יתעוררו בעיות חברתיות או שאלות חריפות על הזהות העצמית עם העורלה, אפשר יהיה לטפל בהן ביחד או להכיר בין הילדים לתמיכה. "בפועל, באופן מובהק וגורף, לא נתקלנו אצל הבנים בשום בעיה חברתית שנובעת מהיות העורלה במקומה. לכן הפכנו לגוף שנותן תמיכה, מידע וייעוץ בעיקר להורים לעתיד המתלבטים בעניין זה".

בעקבות המקרים האחרונים של סיבוכי ברית, פרסם מאיר שלו ב"ידיעות אחרונות" מאמר בו כתב: "שני תינוקות נפגעו השבוע במהלך ברית מילה, והדבר שב והעלה את שאלת רישויים של מוהלים והפיקוח עליהם. אבל נשמעו גם תהיות על עצם מצוות המילה, ובעניין זה אני מבקש להוסיף שלא רק על המילה עצמה אפשר לתהות, אלא על ההתלהבות שאנחנו מגלים בשמירתה. ואכן יש כאן תופעה מוזרה בהחלט. איך קורה שיהודים חילונים, חופשיים - ואני כולל את עצמי ביניהם - כאלה שבועלים נידות ואוכלים טריפות ביד חזקה ובלסת נטויה, ומתנזרים אף ממצוות יפות וחשובות כמו שמירת השבת, שומרים דווקא על המצווה הזאת - הקשה, האכזרית והפרימיטיבית מכל המצוות. דומה שהדבר חורג מסתם קונצנזוס או משיקולי בריאות, אבל לסוד העניין אין לי תשובה. חידה היא ותהי לחידה".

"האמת", אומר שלו, "שיש לי רגשות מעורבים בעניין. אני באמת תוהה על ההקפדה שלנו, החילונים שמשתמטים בתוקף ממצוות חשובות ויפות, דווקא על המצווה הזו. בכל פעם שאומרים לי משהו על בני דתות אחרות שעושים מעשים ברברים ואכזריים אני אומר: הבה לא נשכח מה אנחנו עושים. אני מרגיש לא נוח עם זה שלוקחים תינוק חסר ישע ועושים לו את זה, אולי עדיף היה לחכות עד שיהיה בן 13 או 18 ולשאול לדעתו".

* למה לדעתך אנחנו דבקים דווקא במצווה הזו?

"לא ברור לי. אולי משהו בחיתוך הפיסי צורב את עצמו בתודעה שלנו יותר ממצוות אחרות".

הפרופסור עוזי אורנן, בלשן ומרצה לבלשנות חישובית בטכניון, ממייסדי הליגה למניעת כפייה דתית, אומר שלא צריך לשאול מדוע לא למול, אלא שצריכה להיות סיבה טובה למה כן. "מי שמל את ילדו צריך להצטדק ולהסביר מדוע הוא לוקח ילד ומטיל בו מום. אני יכול להבין את האיש הדתי, הוא עושה זאת מפני שזו מצווה, אבל מי שלא מחשיב את עצמו כדתי אלא רואה עצמו כאדם בעל מחשבה חופשית, לא מתאים שיעשה דבר כזה".

* ובכל זאת, רוב החילונים עושים את זה.

"משהו מנבכי הנשמה היהודית מנקר ואומר לנו שכך צריך לעשות. לדעתי, זה עניין של זמן. ישראל בדרך כלל הולכת אחרי מה שנעשה בארה"ב, רק באיחור. בארה"ב, ההתפכחות מרעיון המילה התחילה לפני כעשרים שנה, עד אז, רוב התינוקות שם נימולו. היום שיעורי המילה שם הולכים ויורדים וגם אלינו זה יגיע, כי האמת המדעית היא מאוד ברורה וחד משמעית".

מלבד היהודים המצווים לערוך ברית מילה, והמוסלמים, אצלם מוזכרת המילה בכתבים החיצוניים של הקוראן, רבים מעמי העולם אימצו את הנוהג לאחר מלחמת העולם השנייה. ד"ר אבשלום זוסמן-דיסקין, גנטיקאי וראש העמותה נגד חיתוכים באיברי המין, מספר שעוד במאה התשע עשרה החלה עלייה בשיעור הנימולים בארצות הברית. אז, הומלצה המילה (בין השאר ע"י ד"ר קלוגס, אחיו של ממציא דגני הבוקר האמריקאים) כמרפא לשורה של מחלות והפרעות עצביות, וכהרתעה יעילה נגד אוננות אצל הבנים. באמצע המאה העשרים הגיעו שיעורי המילה בארה"ב ללמעלה מתשעים אחוזים, אך מסוף שנות השישים החלה ירידה בשיעור הנימולים שעומד כיום על 55%-66%.

באירופה שיעורי המילה זניחים והיא נהוגה בעיקר בקרב יהודים. "מעניין לראות את הקשר הקיים בין מילת נשים למילת גברים" אומר ד"ר זוסמן-דיסקין. "מילת נשים לעולם לא תתקיים לבדה. אין מקום בעולם שבו נהוגה מילת הנשים ומילת הגברים לא קיימת. המצב החמור ביותר הוא באפריקה, שם אחוז גבוה מאוד מהגברים הנימולים מתים כתוצאה מהמילה. אך העליונות שאנו חשים על פניהם אינה מוצדקת - דווקא מילת הנשים, למעט במצרים ובסודאן (שם נהוגה המילה הפרעונית הכוללת חיתוך של כל איבר המין הנשי ותפירתו), נהוגה ברוב המקומות בצורתה החלקית, כלומר חיתוך חלקי של השפתיים הגדולות או כריתה של עורלת הדגדגן, וזו, מבחינת הנזק לאיבר, מקבילה ולפעמים אף קלה יותר ממילת הגברים הנהוגה במסורת היהודית".

ב-2001 העביר ד"ר זוסמן-דיסקין שאלונים בנושא ברית מילה לכ-200 סטודנטים בשנות העשרים המוקדמות. לדבריו, הסיבה העיקרית שציינו רוב העונים לכך שימולו את בניהם היא הזהות היהודית-לאומית שלהם. דווקא הסיבה של 'פחד משונות' קיבלה מכה בשאלון. "אחת השאלות שהופיעו", מספר דיסקין, "הייתה: 'אם היית עובר לגור בארץ אחרת בה רוב הילדים היו ערלים האם עדיין היית מל את בנך?', והתשובה שקיבלתי הייתה זהה: הם היו מלים בגלל שזה מאפיין של העם שלנו".

חנוך בן ימי, ד"ר לפילוסופיה, החל להתעניין בנושא המילה לפני כעשר שנים, לאחר שצפה, בעת שהות באנגליה, בתוכנית טלוויזיה בנושא. "עד הייתי שרוי באותן דעות קדומות וגישת המובנות מאליה שרוב הישראלים שרויים בה. התוכנית ההיא טלטלה אותי".

מאז, לצד עבודתו האקדמית, חקר בן ימי את מקורות המילה ואת ההשלכות שלה על הבריאות וההנאה המינית. מקורות המילה הגברית, לדבריו, אינם ברורים לחלוטין. נראה שהמנהג היהודי מקורו באפריקה. הוא הגיע לחצי האי ערב ולמצרים, משם אימצו אבותינו את המנהג ועיגנו אותו במצוות.

הטיעון האסתטי

"מעניין לראות שההצדקות המובאות למילת גברים דומות מאוד להצדקות המובאות למילת נשים. חברות המלות נשים עושות זאת כדי להפחית את היצר המיני אצל האישה, וגם מילת הגברים הוצדקה כך על ידי הרמב"ם, למשל, שאמר כי "בעולת הערל קשה לפרוש", כלומר: אישה שנבעלת על ידי ערל קשה לה להפסיק. טיעון נוסף המשמש את המצדדים במילת נשים הוא כי האיבר הנשי נראה יותר אסתטי לאחר המילה. לנו אולי זה נשמע מוזר ואפילו חולני, אבל הרי אנו משתמשים בדיוק באותו הטיעון כדי להצדיק מילת גברים. השיפוט האסתטי מושפע מההבנה שלנו את מה שאנחנו רואים. אם היית רואה מישהו קטום אוזן, למשל, המראה היה מפריע לך כי את מבינה שהאוזן שלו נכרתה. אתה לא יכול לדעת שמילת נשים משחיתה את האיבר הנשי ולהמשיך לראות באיבר נימול דבר יפה, ובדיוק באותו האופן, אנשים שמבינים את הנזק במילת גברים, לא יוכלו בדרך כלל לראות איבר גברי נימול בלי לראות בו משהו פגום".

גם במדינות ערב, אנשי רוח ואינטלקטואלים מובילים את המאבק במילת גברים. ד"ר סמי אל דיב, חוקר פלסטיני ומומחה לחוק ערבי ואיסלאמי, שכתב ספר מקיף על מילת נשים וגברים, שנשאל מתי יופסק נוהג המילה בארצות ערב אמר: "כמה זמן ייקח להכרית את המנהג? תלוי כמה אנשים מעורבים בפעילות נגדו. זה דומה למלחמה ושלום. כמה זמן תהיה מלחמה במזרח התיכון וכמה זמן יידרש כדי לבסס שלום? תלוי בשחקנים שבמגרש. אין ניסים. אבל אני חושב שיהודים הם שחקנים ראשיים בקרב הזה. אם הם יפסיקו למול, זו תהיה תחילת הסוף. למה? משום שהמערב אינו יכול להתערב נגד מילה של גברים (כפי שהוא עושה לגבי מילה של נשים) או לעזור מבחינה כלכלית לאלו הנאבקים נגדה, כל עוד היהודים לא מפסיקים למול ומתחילים להאבק נגד המנהג הזה". בישראל, כך נראה, השיח הציבורי בנושא רק החל. מצד שני, הוא "רק מתחיל" כבר לא מעט שנים.

עוד כתבות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד