"אני חושב שזה זול. על כל אחד שבא אליי אני מפסיד כסף. טיפול עשרת אלפים עולה יותר". על המשפט הזה לא חתום מוסכניק או איש מכירות ממולח, אלא פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז לאבחון מוקדם של סרטן בבית החולים איכילוב בתל אביב. הוא אמר את הדברים בכתבה ששודרה בערוץ 2, כדי לשכנע כי 1,450 שקל עבור סדרת בדיקות שנמשכת כשלוש שעות, זו הוצאה משתלמת לכל הדעות. "אני חושב שכל אחד צריך להתייחס לגוף שלו טוב יותר מאשר הוא מתייחס לאוטו שלו", הוסיף הפרופסור.
בזה אחר זה, צצים להם פרסומים שונים על עוד ועוד שירותים רפואיים חדישים, שבאורח פלא ניתנים רק באופן פרטי. באורח פלא לא פחות, מי שמספקים את השירותים הפרטיים הללו הם דווקא אותם בתי חולים ממשלתיים וציבוריים, שמובילים בתקופה האחרונה קמפיין נגד התעצמות הרפואה הפרטית בישראל. השירותים של איכילוב מככבים במיוחד, אבל הם לא היחידים. בסורוקה קוראים להם שר"מ (שירותים רפואיים מיוחדים), בבילינסון שר"י (שירותים רפואיים ייחודיים), ובתל השומר ובמאיר לא חשוב איך קוראים להם, שם תמצאו רפואה פרטית בצורה הבוטה ביותר, ועוד נגיע לזה בהמשך.
"אנחנו באמת לא מרוויחים מזה"
באיכילוב מבהירים כי השירותים הפרטיים ניתנים באמצעות תאגיד הבריאות של בית החולים, ובכל מקרה מדובר רק בשירותים שאינם קיימים בסל הבריאות, ושאינם באים על חשבון שעות העבודה אלא אחר הצהריים. בפועל, המרפאה לגילוי מוקדם של סרטן דווקא פועלת בבוקר. עדות לכך אפשר לשמוע מפי רופאי המרפאה בסרטוני התדמית, וגם באותה כתבה ששודרה בערוץ 2, שמקפידים לברך "בוקר טוב" את הנבדקים שמגיעים אליהם.
אביבה שמר, מנהלת השיווק הוותיקה והקריאטיבית של איכילוב, מדגישה כי השירותים הפרטיים הם לא תולדה של מהלך שיווקי, אלא תוצר של מחקרים ממושכים והם ניתנים כמענה לצורך רפואי. כך היא מתארת את "המעבדה למציאות מדומה", מרפאה שמטפלת בחולי פרקינסון ואנשים אחרים שסובלים מהפרעות הליכה, בין היתר, כתוצאה מאירוע מוחי - מעבדה שכיכבה גם היא בטלוויזיה רק בשבוע שעבר: "זה פועל יוצא של מחקר שנערך על-ידי שני חוקרים רציניים מאוד, שאחד מהם קיבל רק באחרונה מלגה של 60 מיליון דולר. הטיפול כולל סדנה בת 10 מפגשים, ואנחנו באמת לא מרוויחים מזה".
בחודש הבא יחנכו באיכילוב שירות פרטי נוסף - סקר מיוחד לנשים, שיעלה ככל הנראה כמה מאות שקלים לפחות. "העיקרון יהיה בדיוק כמו זה של המרכז לגילוי מוקדם של סרטן", מסבירה שמר, "זה אומר מודל של One stop shop, סדרה של שמונה בדיקות בביקור אחד. הרעיון הזה הגיע אלינו מנשים שהשתתפו בסדנאות העשרה שאנחנו מקיימים מידי שבוע, והן שאלו 'למה שלא נערוך את כל הבדיקות החשובות במקום אחד, בלי לטרטר אותן בין רופאים'. הכוונה היא, בין היתר, לבדיקת צפיפות עצם, צוואר רחם, פאפס ועוד. קופות החולים לא מציעות היום שום סקר כזה, גם לא סקר מנהלים שקיים רק בבתי החולים, וזה לא סוד שהציבור מעדיף לעבור היום את הבדיקות האלה כמה שיותר מהר - כי זמן זה כסף".
עוד מזכירה שמר כי 40% מההכנסות של אותם שירותים הניתנים על-ידי תאגיד הבריאות, מופנים לטובת הפעילות הציבורית של בית החולים. כך, לפחות לכאורה, כולם מרוויחים מהסידור הזה.
"מכתיב את סדרי העדיפויות"
אבל את פרופ' גבי בן נון, לשעבר סמנכ"ל במשרד הבריאות, מהאנשים שעיצבו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וכיום מרצה באוניברסיטת בן גוריון, הדברים של שמר לא משכנעים במיוחד. "בהחלט שיש כאן בעיה", הוא קובע. "ישנה נטייה הולכת וגדלה במערכת הבריאות הישראלית לערב בין שירות ציבורי לפרטי. זה בא לידי ביטוי גם במערכי הביטוח המסחריים והציבוריים (הביטוחים המשלימים, ש"נ), וגם באספקת השירותים - יותר ספקים ציבוריים יוצרים פעילויות פרטיות מכיסו של האזרח. פעם זה תיירות מרפא ופעם זה אותו סקר לגילוי מוקדם של סרטן. כל עוד התופעה הזאת הייתה בשולים, מילא. אבל היום, ככל שהיא גדלה, חייבים לערוך ראייה מחודשת של מערך היחסים בין המגזר הציבורי לפרטי".
דברים תקיפים יותר משמיע גורם בכיר במערכת הבריאות, שמפאת חריפותם מעדיף להישאר בעילום שם. "זה גל שהופך לצונאמי", הוא אומר. "יש פה התניה של שירות בקבלת תשלום, ולא יעזור להגיד שזה 'שירות מחוץ לסל', כי הוא ניתן בתוך חצר בית החולים הציבורי. במקום להפנות משאבים לשירותים ציבוריים, מפנים אותם לכל מני נישות". לדבריו, אם נכונה הטענה כי מדובר בשירותים חשובים שמבוססים על מחקר, הרי שראשי בית החולים היו צריכים להילחם על כך שכלל החולים יזכו בשירות זה, ולא רק אלה שמשלמים 1,500 שקל. "מתכנסת לה כל שנה ועדת סל התרופות והטכנולוגיות, ואם יש מחקר כל-כך חשוב, אפשר להגיש בקשה להכרה בטכנולוגיה החדשה ואולי היא תיכנס לסל".
אותו גורם בכיר מסרב להשתכנע כי בתי החולים יודעים לעשות הפרדה בין פרטי לציבורי: "לא משנה כמה תנסה להפריד, כשיש לך פעילות פרטית בתוך חצר בית החולים הציבורי, איכשהו זה יבוא על חשבון הרפואה הציבורית בצורה ישירה או עקיפה. זה שואב את תשומת הלב של הרופא, את האנרגיות הניהוליות והשיווקיות, וזה מכתיב את סדרי העדיפויות".
האימפוטנציה של משרד הבריאות
במשרד הבריאות מקפידים לומר כי הם דוגלים במדיניות לצמצום השירותים הפרטיים בכל בתי החולים, ובריכוז מאמץ לפיתוח השירות הרפואי הציבורי. התגובה הרשמית של המשרד נפתחה באמירה שאינה משתמעת לשתי פנים: "לא אושר שירות פרטי לשום בית חולים ממשלתי". אבל אז הגיע ההמשך: "במספר תחומים מצומצם, בתי החולים יזמו פעולות בהן מוצעים לאזרחים סלי שירותים, כגון סקר בריאותי או סל בדיקות לגילוי מוקדם. גם שירותים אלה כפופים לצו פיקוח ואסור שהגבייה תהיה גבוהה מהתעריף של כלל הבדיקות". במשרד הבריאות עונים גם על הדיסוננס בדבריה של אביבה שמר מאיכילוב ומסבירים, כי במקרים מסוימים, לפי התקנות של תאגידי הבריאות, ניתן להפעיל שירותים גם בשעות הבוקר.
התגובה של משרד הבריאות עשויה הייתה להתקבל כסבירה עד לרגע ההתייחסות לבית החולים שיבא בתל השומר. זוכרים שהבטחנו להרחיב בעניין בית החולים הזה? במשרד הבריאות אמרו לנו חד-משמעית: "לפי הוראות משרד הבריאות, שירות מיילדת פרטית - אסור. ככל הידוע, השירות בשיבא הופסק ואם נשים נעזרות בדולות, הרי שהדבר מבוצע ללא תיווך בית החולים".
נקדים ונאמר, הדולות לא מעניינות אותנו. בניגוד להנחה של משרד הבריאות, ויותר חשוב - להנחיה של משרד הבריאות - שיבא מספק מיילדת פרטית מתוך צוות המיילדות הקיים, בכותלי בית החולים, עבור תשלום בסך 3,300 שקל. כן, גם היום. התקשרנו ביום ד' לאחר השעה חצות, כי מסתבר שכשהשירות פרטי בית חולים ציבורי יודע לענות לטלפון גם בשעות כאלו. שאלנו האם הופסק השירות של מיילדת פרטית, ואשת השירות האדיבה מ"בייבי שיבא" ענתה: "מה פתאום! התשלום הוא 3,300 שקל, אתה צריך להוריד טופס מהאתר ואתה יכול לפקסס אותו כבר עכשיו". כששאלנו האם המיילדות נמנות עם צוות בית החולים, היא ענתה: "בטח, המובחרות שלנו".
שירות דומה של מיילדת אישית מוצע גם בבית החולים מאיר בכפר סבא, תמורת 2,650 שקל.
ניגוד אינטרסים מובנה
השיחה הזאת הדגימה מעט את האימפוטנציה של משרד הבריאות, שנמצא מאז ומתמיד בניגוד אינטרסים מובנה, כמי שמשמש גם כרגולטור וגם כבעלים של בתי החולים הממשלתיים. היא גם הוכיחה את מידת הצביעות של המדינה שאוסרת מצד אחד בחירה של רופא מנתח בבתי החולים הממשלתיים (שר"פ), אבל מעלימה עין במקרה הטוב משורה של שירותים פרטיים אחרים.
ניגוד עניינים זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה שפרופ' ארנון אפק, שמונה רק באחרונה לראש מנהל רפואה במשרד הבריאות ובוודאי מכיר את הפניה הזו של "גלובס" מתוקף תפקידו, שימש עד לתפקידו החדש כסגן מנהל תל השומר. את שירות המיילדת הפרטית הוא בטח מכיר, או לכל הפחות יודע למי להתקשר כדי לשאול אם השירות עדיין קיים.
תגובות
משרד הבריאות: "נפעל לאסור פעילות זו בכלל בתי החולים הציבוריים"
תגובת בית חולים איכילוב: "השירותים המוגדרים על-ידינו כפרטיים לא ניתנים עבור מאושפזים, ועל כן, בין היתר, בית החולים לא מציע שירות של מיילדת אישית. פעילויות שאינן בסל הבריאות ואשר ניתנות תמורת תשלום בתאגיד, הרי שאין בהן בחירת רופא ואין בהן העדפה בטיפול, ולכן הן לא עומדות בהגדרה של רפואה פרטית. בהתאם לתקנות תאגידי הבריאות, הרי שאין מגבלה באשר לשעות הפעילות של רפואה מונעת, ובלבד שבזמן עבודתם של הרופאים בתאגיד, הם משתכרים מקופת התאגיד בלבד. יש לציין, כי התאגיד מממן מפעילותו, בין היתר, תקנים רבים בעבור הפעילות השוטפת של בית החולים".
באיכילוב שבים ומבקרים את העובדה שלא ניתן לממש את החלק המרכזי בביטוחים המשלימים, קרי האפשרות לבחור רופא, אלא בבתי חולים פרטיים. הציבור משלם לביטוחים המשלימים של הקופות בין 2 ל-3 מיליארד שקל כל שנה, אבל הוא אינו יכול לנצל אותם בבתי החולים הציבוריים. הסיבה והמטרה היא לשמר את רווחי הביטוחים המשלימים כ'קופה הקטנה' של הקופות".
תגובת משרד הבריאות: "הפנייה של 'גלובס' העלתה כי קיים שירות בתשלום של מיילדות. מנקודת מבט המשרד, מדובר על שירות שאיננו רצוי ואינו שונה במהותו ממודל השר"פ (שירותי רפואה פרטיים), שנאסר על בתי החולים הממשלתיים בעבר. המשרד יפעל לקבלת חוות דעת משפטית לאסור פעילות זו בכלל בתי החולים הציבוריים.
לפי עמדת המשרד, השירותים צריכים להינתן במסגרת התעריפים ולהיות פתוחים בפני כלל האוכלוסייה באופן שוויוני וללא התניית תשלום. הדבר אינו נוגע לבדיקות סקר או רפואה מונעת".
תגובת בית החולים מאיר: "במקרה ותהיינה הנחיות חדשות של משרד הבריאות, נפעל לפיהן".
תגובת בית החולים שיבא: "בשיבא לא קיים שירות 'מיילדת פרטית'. יחד עם זאת, בכל בתי החולים הציבוריים מתקיים שירות 'שמירה פרטית על חשבון משפחה'. השירות מאפשר למשפחות המעוניינות בכך לשכור שירותי איש צוות סיעודי על חשבונם. האמור כולל את כל המחלקות, לרבות חדר הלידה".