ארבעים הציערים המבטיחים 2016

- מגזין גלובס -

חלד איטה / צילום: שרה סוטר
פרופ' רוית חלד איטה
החוקרת הישראלית של מאדים
גיל: 36
אישי: נשואה + 2, מתגוררת בציריך (שנת שבתון)
השכלה: תואר ראשון במדעים ומסלול ישיר לדוקטורט, אונ' ת"א; פוסט דוקטורט במחלקה למדעים פלנטריים ב- UCLA

פרופ' רוית חלד איטה היא ההוכחה שביקום שלנו אין שום דבר משעמם – מהשאלה הגדולה האם יש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, ועד לרמת החלקיקים שמרכיבים את ענני הגז של כוכב צדק. איטה יודעת. היא הייתה בשני צדי הספקטרום הזה: את ההתעניינות שלה בחלל החלה כאשר כתבה עבודה בתיכון תחת הכותרת ״האם יש חיים תבונתיים חוץ ארציים?״, והיום היא חוקרת מבנים פנימיים של כוכבי לכת, במסגרת פרויקט ג'ונו היוקרתי והמפורסם של נאס"א (גשושית החלל שנשלחה לחקור את כוכב הלכת צדק).

איטה היא הישראלית היחידה בצוות החוקרים, ובנוסף לתפקיד הזה היא גם לוקחת חלק במשימות של סוכנות החלל האירופית: משימת החלל ג׳וס (JUICE) שמתמקדת בחקירת צדק והירחים שלו, וחלק מהצוות המדעי של משימת החלל פלטו (PLATO) שמתמקדת בגילוי ובאפיון של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. "שתי המשימות האלה ישוגרו אחרי 2020", אומרת איטה, "אז כרגע רק מכינים את הרקע ומי שעובדים קשה אלה בעיקר המהנדסים".

אז יש לך זמן פנוי.

"בוא נגיד שלא יחסרו לי עיסוקים בעשורים הקרובים".

בינתיים, איטה גם חוקרת באוניברסיטת ציריך היווצרות פלנטות (כוכבי לכת), מבנה פנימי של פלנטות ואפיונים שלהן. "אני בציריך לשנת שבתון, אבל עם אופציה להישאר לתמיד", היא מציינת. "בהינתן שבעלי פרופסור לפיזיקה באוניברסיטה בגרמניה (פרייבורג), יש בהחלט סיכוי שאשאר. מה גם שהתנאים למחקר פה מצוינים. הייתי רוצה לראות בארץ יותר תמיכה בזוגות שהם מדענים. בארצות הברית זה משהו שמודעים אליו, ונוטים לעזור לזוגות של אקדמאים. בארץ הרבה פחות, וזה חבל".

איך נראים החיים כזוג מדענים? יש הפריה הדדית? או שכאשר מגיעים הביתה עושים "קאט"?

"עושים קאט לגמרי. אנחנו כמעט לא מדברים על עבודה ויש הפרדה מאוד ברורה בין הבית והעבודה. אני לא מרגישה שיש הפריה, אבל יש הבנה של סגנון העבודה. מצד שני, זה ששנינו מדענים, עושה הכול יותר קשה. זה לא שיש לי בעל בבית שמטפל בילדים ונותן לי את רוב הזמן כדי שאני אטפח את הקריירה שלי. להיפך, יש לי בעל מדען שעובד המון, ואיכשהו על הדרך אני מנסה גם להיות מדענית. אנחנו מאוד שונים באופי ועוסקים בנושאים שונים, אז אין תחרות, אבל בהחלט שני סגנונות שונים ל'לעשות מדע'. לפעמים אני לא מבינה איך אני שורדת בין להיות מדענית, אימא ובת זוג, אבל איכשהו אני חושבת שאני מצליחה לאזן ביניהם".

יש לך שעות פנאי בכלל?

"ברור שיש לי שעות פנאי. בכלל, ברגע שאני חוזרת הביתה, אני מנסה להיות מישהי אחרת, ואני כמעט ולא עובדת מהבית. אתה יכול לשאול את המשפחה שלי - אין להם מושג מה אני באמת עושה בעבודה".

בואי נחזור למחקר המדעי. נדמה שבשנים האחרונות, התדמית של כיבוש החלל סובלת מפרדוקס: מצד אחד, הרבה חברות מסחריות רוצות לפעול מחוץ לגבולות כדור הארץ; ומצד שני, סוכנויות החלל סובלות מקשיים מימוניים, ויש האומרים שחלק מזה נובע מדעת קהל שמתנגדת לחקר היקום בתקופה של מצוקה כלכלית וחברתית. מה דעתך בנושא ? 

"יש כאן בעצם שני נושאים. האחד זה סוכנויות החלל. מעבר לבעיות תקציביות, כל משימת חלל דורשת המון הכנה, וחלק מהדרך שבה הן פועלות יכולה להצטייר כקונסרבטיבית, אבל הסיבה היא שמדובר בהרבה כסף ושזה מכספי ציבור. לחברות פרטיות אין את הבעיה הזו, אז הן יכולות להרשות לעצמן להעז יותר גם אם יהיו כישלנות.

"אם תלכי בארצות הברית ותשאלי אנשים ברחוב אם הם מסכימים לתרום עלות של כוס קפה בחודש בשביל נאס״א, רובם יגידו שכן. אני חושבת שיחסית לתקציב שאנחנו מקבלים, התרומה של המדע היא עצומה"

"הנושא השני זה ההצדקה של המימון. אם תלכי בארצות הברית ותשאלי אנשים ברחוב אם הם מסכימים לתרום עלות של כוס קפה בחודש בשביל נאס"א, רובם יגידו שכן. אני חושבת שיחסית לתקציב שאנחנו מקבלים, התרומה של המדע היא עצומה. בארץ, וגם באירופה, יש פחות קשר בין סוכנויות החלל והציבור, וזה גורם לסוג של ריחוק. בנאס"א חלק גדול מהתקציב מיועד ליחסי ציבור - ולכן יש תמיכה יותר חזקה.

"באופן עקרוני, אני חושבת שלפתור בעיות מדעיות זה משהו שתורם לאנושות, גם באופן פרקטי אם מדובר בטכנולוגיה וגם במובן הפילוסופי יותר של קידום הידע האנושי. אני גם חושבת שאנשים מתעניינים בשאלה האם יש חיים מחוץ למערכת השמש גם אם הם לא מדענים. יחסית לתחומים אחרים, המדע לא מקבל הרבה כסף. אם הייתי ממקבלי ההחלטות, הייתי נותנת יותר כסף למדע ולחינוך".

"כן, אפשר לחשוב על מאדים כאלטרנטיבה אם נצליח ליצור שם אטמוספירה יציבה ותנאים נוחים לבני אדם – אבל בינתיים הייתי רוצה לראות שאנחנו דואגים לכדור הארץ"

עד כמה סביר הסיכוי שאי-פעם תהיה התיישבות אנושית או פעילות אנושית כלשהי במאדים ?

"אני חושבת שיש סיכוי סביר שזה יקרה מתישהו, גם אם זה בעתיד הרחוק, ככל הנראה לא בזמן החיים שלי. נחיתה על מאדים זה משהו שמדברים עליו ומבחינה טכנולוגית זה אפשרי. התיישבות זה כבר סיפור אחר, חלק מזה נובע מעודף הניצול של המשאבים על הפלנטה שלנו. כן, אפשר לחשוב על מאדים כאלטרנטיבה אם נצליח ליצור שם אטמוספירה יציבה ותנאים נוחים לבני אדם – אבל בינתיים הייתי רוצה לראות שאנחנו דואגים לכדור הארץ".

כתב: מיקי לוי