גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרים כבהא / צילום: תמר מצפי

בימים אלה של שחיתות מכיוון השלטון, מיזמים חברתיים מספרים איך אפשר לעשות את זה אחרת, בדיון "אחריות חברתית" שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" תחת הכותרת "האם החברתי יכול להיות גם עסקי ולהצליח?".

בדיון השתתפו ססיל בליליוס, מייסדת קרן ההשקעות אימפקט פירסט; דיוויד ברונר, בעלים Dr. Bronner ; יואל חשין, מייסד ויו״ר B Community 2; שרי נוריאל, מנכלית ציונות 2000; ירון נוידרפר, מנכ"ל סושיאל פייננס; מרים כבהא, נציבת שיוויון הזדמנויות בעבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואלה אלקלעי, יו"ר IBI ניהול תיקים. את הדיון הנחה אנדרה טבקוף, עורך דעות וקהילה ב"גלובס".

מהדיון עלה כי האחריות החברתית היא נושא שמעניין בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים. "יש הבנה שהשקעה ממשלתית אינה מספיקה ושצריך להגיע למטרות האלה בכל מני דרכים פיננסיות בעיקר. ישראל נכנסה קצת באיחור אבל יש כבר 120 מיליארד דולר בתוך התעשייה הזאת." אמרה ססיל בליליוס, מייסדת קרן ההשקעות אימפקט פירסט.

לדבריה, לרעיון השקעות האימפקט יש שלושה יסודות: "דבר ראשון, מדובר בהקשעה בחברות שהכוונה שלהן היא לעשות אימפקט. הכוונה הזאת צריכה להיות עמוק בתוך ה-DNA של החברה. דבר שני זה השקעה שמביאה רווחים פיננסיים. הדבר השלישי הוא הנושא של מדידה והערכה של האימפקט החברתי. כמו שמודדים יעדים כלכליים ולפי זה בודקים איך ממשיכים ומה מתקנים, ככה צריך למדוד גם אימפקט. אם אנחנו לא מסמנים בתחילת הדרך את הבעיה ודרכים לפתור אותה, אז אנחנו לא יכולים בסוף לבחון אם הגענו ליעדים שהצבנו."

"דוגמה להשקעה שעשינו לאחרונה זה חברת אנג׳לסנס" בלילוס אמרה. "החברה באה לפתור בעיה להורים לילדים שלוקים באוטיזם. הם נוטים לשוטט ולהעלם, וההורים שלהם לא יודעים איפה הם אם הם לא נמצאים לידם כל רגע." המוצר של אנג׳לסנס הוא מוניטור שנועד לעזור להורים לילדים אוטיסטיים לדעת איפה הילדים נמצאים בלי שיהיו איתם בכל רגע נתון, וכך לאפשר להם יותר עצמאות. "זו דוגמה לחברה שהיא גם רווחית ועצמאית, גם מייצגת את ישראל בעולם, וגם עושה אימפקט. אנחנו רוצים שישראל תהפוך מהסטארטאפ ניישן לאימפקט ניישן."

בפאנל דיבר גם דיוויד ברונר, הנכד של ד"ר ברונר, ובעלי Dr. Bronner . ד"ר ברונר הוא יהודי שהגיע מגרמניה לארה"ב ואיבד רבים מבני משפחתו בשואה. דיוויד ברונר סיפר שהטרגדיה הזאת גרמה לסבו להתחיל לקדם את רעיון ה"ALL ONE" - כולנו אחד, שמנחה את חברת הסבונים עד היום. ברונר סיפר שהחברה שמה דגש על קיימות סביבתית ועל העסקה הוגנת, ובעיקר על הוגנות לספקים. לדבריו, הם פועלים ישירות מול החוואים כדי לחסוך את עלויות התיווך, ובכך מרוויחים היכרות אישית עם התוצרים ותהליך הייצור ומוודאים שמדובר בייצור הוגן ובריא לסביבה. אחת הדוגמאות שהביא דיוויד היא שד"ר ברונר עובדת עם ייצרני שמן זית פרטיים מישראל ומג'נין. "יש לנו שמן זית יהודי, מוסלמי ונוצרי, וזו דוגמה נפלאה לחזון 'כולנו אחד' של סבא שלי".

"כשאנחנו לוקחים אחריות על הבחירות הצרכניות שלנו אנחנו יכולים לשנות את המציאות בכדור הארץ." אמר ברונר. הוא הסביר שהאג'נדה ההוגנת של החברה משרתת גם מודל עיסקי: "כשאתה נלחם את המלחמה שחשובה לצרכנים שלך ומספק את המוצרים שהלקוחות רוצים אז אתה מקבל מזה תשומת לב. אנחנו כל הזמן בחדשות. בנוסף, אנשים באים לעבוד אצלנו בשביל הרבה פחות כסף ממה שהיו מרוויחים אצל המתחרים, כי הם מזדהים עם המשימה שלנו. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להעסיק את הכשרונות הכי גדולים בזכות זה שאנחנו ממוקדי משימה."

ירון נוידרפר, מנכ"ל סושיאל פייננס סיפר על מודל השקעה חדש - איגרת ההון החברתי: "זה מכשיר השקעה יחודי שבו הכסף שמגוייס ממשקיעים משמש להשקעות חברתיות הארדקור ועם היעדים החברתיים מושגים, הממשלה תחזיר את הכסף למשקיעים. הממשלה רוצה לעשות את זה כי יש לה תועלת כלכלית מהקלה בבעיה חברתית. כך כולם יוצאים נשכרים, ואם זה מצליח גם המשקיעים."

לדבריו, "מי שחושב שאי אפשר לעשות גם חברתי וגם תשואה, חברת המדדים הבינלאומית MSCI בדקה ומצאה שרמת התשואה למשקיע בחברות עם ערך חברתי או סביבתי גבוה מדיד, גבוהה יותר בשנים האחרונות." ניתן לראות את השינוי הזה החל מ-2008, לדבריו, "מתי שהעולם הבין שמי שרק רוצא לעשות כסף על חשבון העובדים, על חשבון הלקוחות, דינו להיעלם."

יואל חשין, מייסד ויו״ר 2 B Community , כינה את המגמה של השקעות אימפקט "המהפכה הקופרניקנית בעולם העסקים". לטענתו, כמו שקופרניקוס העביר את העולם מתפיסה בה כדור הארץ עומד במרכז, לתפיסה בה השמש עומדת במרכז, כך השקעות האימפקט עוברות מהתמקדות באינטרסים של בעלי המניות לתפיסה שמתמקדת בקידמה. לדבריו "אין אף ניאו-ליברל או איש עסקים רציני שיספר שתכלית החברה היא להשיג רווחים למען רווחים. הרווחים אינם אלא אמצעי".

לטענתו "כדי לחולל שינוי משמעותי ועמוקאי אפשר לפנות רק למשקיעים ולתאגידים. גם הצרכנים ולא רק המשקיעים מספקים את הקפיטל. התאגדות צרכנית יכולה נניח להחליט יחד לא להכנס במהלך יום אחד לעסקים שאינם נגישים לנכים. התוצאה תהיה שבעלי עסקים יעשו הכל כדי להנגיש את העסקים שלהם. זו רק דוגמה אחת. אנחנו יכולים לחולל כך שינוי גם ביחס לעובדים וביחס לאיכות סביבה."

הדיון נגע גם בנושא של מוביליות חברתית: "בחורה ערבייה שלמדה, השקיעה והצטיינה, ועדיין שוק העבודה סגור בפניה היא אחת ממאות מקרים דומים שמגיעים לפתחה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בכל שנה", סיפרה מרים כבהא, נציבת שיוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הרווחה.

לדבריה, למרות שהחוק בארץ מאוד מתקדם, התופעה קיימת במימדים רחבים. "החלטנו לבדוק מה קורה בשוק העבודה ועד כמה הוא מגוון לגבי חמש האוכלוסיות המודרות ביותר: נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה. אנחנו רואים שערבים ויוצאי אתיופיה משולבים אבל בעיקר בענפי צווארון כחול, עם פערי שכר מדהימים. גם נשים משולבות אבל עם פערי שכר שמגיעים, בענף הביטוח ל-55%."

לדברי כבהא, "היום בכל העולם, כשמדברים על מקומות עבודה מגוונים אתנית, משיגים רווח כלכליים גדולים יותר. מכון מקינזי בדק ומצא שלמקום עבודה מגוון יהיה רווח כלכלי של בין 35-15% יותר ממקום עבודה שאינו מגוון."

שרי נוריאל, מנכ"לית "ציונות 2000", קראה למעסיקים לעבור מגישה פאסיבית לגישה אקטיבית: "המון מקבלי החלטות אומרים שהם רוצים חרדים באירגון, או חברות קטנות מהפריפריה. הם אומרים 'תביאו אותם ונעבוד איתם'. בשטח ובמציאות צריך להסתכל על הפרקטיקות היומיומיות של האירגון ולהבין שאם אנחנו לא מפרקים את החסמים האלה אנשים לא יצליחו להשתלב."

אלה אלקלעי, יו"ר ניהול תיקים IBI , טענה שהשקעה במודלים שעושים אימפקט סביבתי וחברתי היא בטוחה ומשתלמת יותר. לטענתה, המודל העסקי של חברות מתחומי האנרגיה המתכלה אינו יציב, ולכן הם דורשים יותר התערבות רגולטורית. "אם בוחנים אנרגיה מתחדשת מול אנרגיה מתכלה, רואים שלא צריך סובסידיות בשביל להשקיע באנרגיה מתחדשת, ומצד שני צריך עיוות של רגולציה בשביל לשמור על השוק של אנרגיה מתכלה." הסיבה לכך, לדבריה, היא שהביקוש לאנרגיה מתחדשת הוא אין סופי, ולכן תמיד יש מקום להיצע בתחום. "רוחות השינוי כאן, אנחנו חווים אותן סביבנו, במקום לבנות חומות - סעו עם הרוח".