ח"כ ג'מאל זחאלקה/ צילום:תמר מצפי
האם למבקר המדינה מותר לחשוף שחיתות בנצרת, והאם למשטרה מותר לעצור פעילים של בלד בחשד שחיתות, מבלי שייפול עליהם החשד של "גזענות"? לא לדעת בלד. המפלגה, שהקים עזמי בשארה כדי לסיים את מדינתו של "השבט היהודי-הישראלי" ("הארץ", 20 בפברואר 2016), יצאה בשבוע שעבר בהתקפה על שלטון החוק בישראל. ברצינות, או לא ברצינות, היא ייחסה את חקירת השחיתות ל"פשיזציה וגזענות נגד הציבור הערבי בכללותו" (ynet, 18 בספטמבר).
מה מעניין שאוסף הפטפטנים המרקסיסטיים, הכותבים את הודעותיה של בלד לעיתוני השבט היהודי, הוסיפו, בוודאי מבלי להתכוון, הבעה מרשימה של אמון במערכת הצדק של השבט. "כל ניסיונות הרדיפה הפוליטית נגד בלד נכשלו, וגם הפעם יתברר שההר יוליד עכבר", הם כתבו. ממה נפשך, כדי שההר יוליד עכבר צריך שלטון החוק לנצח, ואם שלטון החוק מנצח, אולי מדינת השבט היהודי אינה פלטפורמה של "דיכוי, אפליה ושלילת זכויות" (שם).
בלד היא מפלגה המאשרת חזור ואשר, שעצם השתתפותה בכנסת של השבט הישראלי היא טכסיס טקטי. הלאומנים של בלד הם אמנם לאומנים, אבל רק"ח הישנה הייתה בית גידולם, וטכססנות סטליניסטית של שנות ה-30 היא לחם חוקם. הקומינטרן במוסקבה (הגוף שתיאם חתרנות קומוניסטית רב-יבשתית) התיר לאוונגרד של הפרולטריון את השימוש בכלים שהדמוקרטיה הבורגנית העניקה בחולשתה ובכסילותה אפילו לאויביה המוצהרים: התמודדות בבחירות דמוקרטיות, שהאוונגרד יאסור כאשר יגיע לשלטון, וחברות בפרלמנטים, שיום מקווה אחד האוונגרד יפזר בכוח.
אין עוד מרכז מדריך ומכוון במוסקבה, וקומוניזם הוא קוריוז סאלוני, אבל בלד עדיין ניזונה ממקורות ההשראה ההם. האינטליגנציה הרדיקלית של השבט היהודי אמנם מזדקפת בהערכה כל אימת שהניאו-סטליניסטים יוצקים דיו אל עיתוניה, אבל בבלד לא נפתחו החלונות לצורך אוורור מאז יצא עזמי בשארה לגלותו ההירואית, כדי להימלט מפני שלטון החוק.
מה נלעגת היא בלד בימים האלה
אפילו בשעה שהמשטרה של השבט היהודי מושיבה את ראש העיר נתניה (לכל הרוחות, לא "ראשת") בכלא, וראש עיריית רמת-גן עומד למשפט, וחקירות מסועפות מתנהלות בכל רחבי השלטון המקומי, אי אפשר להגיד "שחיתות" ו"נצרת" בנשימה אחת. כידוע, אין שחיתות בשבט הערבי, יש רק גזענות יהודית.
מה נלעגת היא בלד בימים האלה, מה נלעגים מליצי היושר שלה, מה נלעגים הרדיקלים והליברלים היהודיים הנושאים את כליה. כמובן, אנשיה הם רק חשודים, ושלטון החוק מחייב להניח את חפותם. אבל אם ההר של בית המשפט היהודי לא יוליד את העכבר המקווה, מותר להניח שבלד לא תכה על חטא. היא תודיע בשער בת רבים, שאין עוד דמוקרטיה יהודית בפלסטין, לא מפני שלא תהיה דמוקרטיה, אלא מפני שמטרת בלד הייתה מאז ומעולם לחסל את הדמוקרטיה הזו, כשלב הכרחי בחיסול מדינת הלאום של השבט הנ"ל.
כך או כך, זריזותה של בלד לייחס את חקירת השחיתות של אנשיה ל"גזענות" מתחרה רק בזריזותם של דוברים ישראליים לייחס כל ביקורת על ישראל ל"אנטישמיות". אין זאת אומרת שאין אנטישמיות, וחלק מן הביקורת על ישראל אמנם נובעת ממנה, אבל יש למרבה המבוכה הרבה פרו-ישראליות בין אנטישמים.
שורשיו האנטישמיים של הימין הרדיקלי בארצות-הברית חוזרים ומתחוורים בימים האלה, כאשר במדיה החברתית הפרו-טראמפית נפוצות בדיחות על מחנות ריכוז, על אהילים מעור אדם ועל תאי גז. אבל זו אנטישמיות רצינית ומפורשת. בדיפלומטיה הדני-דנונית, האשמות של אנטישמיות מכוונות בדרך כלל נגד ביקורת ליברלית או שמאלית על ישראל.
בשבוע שעבר הכריז יורש העצר של דונלד טראמפ, דונלד טראמפ ג'וניור, כי הדמוקרטים היו רוצים להצעיד את הרפובליקאים אל "תאי הגז". הנהלת המפלגה הרפובליקאית נחפזה לנסות ולכבות את השריפה. ג'וניור לא התכוון לתאי הגז של אושוויץ, היא אמרה, אלא לתאי הגז שבהם נהגו להוציא אנשים להורג בארצות-הברית.
כן, זו הייתה פעם אחת השיטות, ללמדך משהו על דרגת הברבריות של עונש מוות, אבל היא חדלה לשמש הוצאות להורג, והיא מותרת פורמלית רק בשלוש מ-50 המדינות של ארצות-הברית. כשאדם אומר "תאי גז" הוא מנסה לעורר אסוציאציה של מחנות מוות נאציים, לא של הוצאה להורג באריזונה.
"בימי חג החנוכה"
הטמטום המביא מישהו לזילות לשון כזאת הוא אותו הטמטום המביא את בלד לשימוש הלשון "גזענות" כל אימת שמישהו מדגדג אותה מתחת לאוזן הלא נכונה, והוא אותו הטמטום המביא את מר נתניהו לדבר על מזימות הפלסטינים לעשות "טיהור אתני" של יהודים.
מה עצוב להזכיר כאן את מקור תועבת הלשון הזו. הזכויות עליה שמורות לשמעון פרס, שרובנו מתפללים לשלומו, ומעריצים את מידותיו התרומיות. היו לו, באופן בלתי נמנע, גם מידות לא-תרומיות.
כאשר חתר תחת יצחק רבין, בממשלת רבין הראשונה, לפני 40 שנה, הוא צייר את עצמו כבעל בריתם הטבעי של מתנחלים ושל שוחרי סיפוח. הוא הרשה את אחת ההתנחלויות הלא-חוקיות הראשונות, בסבסטיה. היא הייתה התגרות בשלטון החוק. פרס, אז שר הביטחון, סירב למנוע אותה מפני שאיך אפשר למנוע מיהודים להתיישב "בימי חג החנוכה" (שמעתי את הדברים האלה מפיו). הוא גם הכריז אז, שלא ייתכן כי "רק על יהודים" תיאסר ההתיישבות ביהודה ושומרון.
אוסף מוזילי הלשון צריך הוקעה והתנערות, יהיו מקורותיהם הרעיוניים אשר יהיו. אבל אמת-מידה שווה לא תוחל, מפני שאנחנו כולנו מוזילי לשון, ללא יוצא מן הכלל. נמאסנו.