מיזוג משמעותי ראשון של משרדי עורכי-דין ישראליים בארה"ב עומד להיכנס לתוקפו בסוף השבוע, לאחר שלושה חודשי ניסיון בהם הקפידו הצדדים להטיל איפול. מדובר בשלוחה הניו-יורקית של משרד שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות', המתמזגת עם משרד Heiman Law Group, בראשו עומד עו"ד ארן היימן.
הפירמה הממוזגת, שתיקרא "שבלת" (shiboleth), מעסיקה יותר מ-20 עורכי דין ומשפטנים, וככל הנראה היא משרד עורכי הדין הגדול ביותר מחוץ לישראל, המבוסס על ישראלים דוברי עברית. כל משרד הביא עימו כשמונה עו"ד, ובשלושת חודשי המיזוג כבר הורחב הצוות בארבעה נוספים.
מבחינת היימן, שיהיה השותף-המנהל של המשרד בניו-יורק, מדובר בחזרה למקורות. הוא עבד כשכיר בשבלת בת"א ובניו-יורק עד לפני ארבע שנים, אז החליט לפתוח משרד משלו. "המשכנו לשתף פעולה ולשמור על קשר צמוד", הוא מספר. "המשרד שלי פעל בהמשך המסדרון באותה קומה. משהחלטנו על המיזוג, הצעד הראשון שנדרשנו לו היה לשבור את הקיר, פשוטו כמשמעו, בין שתי החברות, ולשוב לעבוד יחד".
עו"ד אמנון שבלת, המייסד של משרד שבלת, אומר כי שלושת חודשי הניסיון שהוקצו לאינטגרציה בין עורכי הדין, הצוות, המערכות והלקוחות, בהחלט נתנו תוקף להחלטה ללכת קדימה ולהמשיך עם המיזוג. החל ב-1 באפריל, נפעל כחברה אחת לכל דבר ועניין.
משרד שבלת מתמחה בכל תחומי המשפט המסחרי וכן בהיי-טק ומחשבים, שוק ההון, ני"ע והנפקות, בוררות וגישור, קניין רוחני, עיזבונות, מיסים ונדל"ן.
משרדו של היימן עסק בעיסקאות נדל"ן מורכבות, עסקים של חברות קטנות ובינוניות ובליטיגציה מסחרית. בנוסף, המשרד ייסד ומפעיל את המרכז היחיד לגישור ולבוררות לישראלים בארה"ב. עו"ד היימן אומר, כי הכוונה היא להוסיף עוד שישה עורכי דין למשרד עד סוף השנה. "לשם כך איתרנו מקום למשרד חדש ב-Empire State Building, שגודלו יותר מכפול מגודל המשרד הנוכחי", אמר היימן.
עו"ד יעקב ישראלי, השותף-המנהל של שבלת בת"א, מסביר ל"גלובס" את הצורך במיזוג. "בשנים האחרונות אמנון (שבלת) התפתח מאוד, בעיקר בנוגע לעיסקאות נדל"ן גדולות בארה"ב, בליטיגציה ובניהול השקעות. היקף העבודה גדל באופן משמעותי אך לא היה מספיק 'חיילים' שיבצעו אותה. גם ארן היימן התפתח, בעיקר בתחום ני"ע ובטיפול בחברות ישראליות הנסחרות בארה"ב.
מאחר שבלאו הכי היה זה מקום פיסי אחד עם תרבות עיסקית דומה, המיזוג היה דבר טבעי. לדעתי, זה גם המשרד הלא-אמריקאי הכי גדול בארה"ב".
מסיבות מסחריות, המשרד האמריקני מוגדר כשלוחה (affiliate) נפרדת, כאשר השותפות עם המשרד התל-אביבי היא מהותית, אך מדובר בשני מרכזי רווח נפרדים, כשהשותפים מתחלקים רק ברווחי השלוחה שלהם.