עובד לשעבר בחברת נגב קרמיקה תובע מהחברה בבית משפט השלום ברחובות פיצוי בסך כ-700 אלף שקל, בטענה כי החברה אינה אוכפת את איסור העישון בעבודה, והעישון הכפוי אליו נחשף גרם לו לאסטמה.
באמצעות עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון, טוען אבי גרינברג (31) כי מאז ינואר 2007 הוא עבד במחלקת ההפצה והאחסון ב"נגב". לדבריו, לאחר תקופת הסתגלות קצרה הוא ראה שעבודתו חושפת אותו לכמות מאסיבית של עישון סיגריות, משום שתמיד עישנו לידו שניים עד שמונה עובדים, מהם שניים מעשנים כבדים ביותר.
לטענתו, חלק מהעובדים היו מעשנים אף בחדר בו עבד, לרבות בשולחן על-ידו ממש. הבעיה הוחמרה כשנבנה חדרון בסמוך, שם עישן בקביעות מנהל המשרד. לדברי גרינברג, לאחר כשלושה חודשי עבודה הוא פנה למנהל התפעול וציטט בפניו את החוק האוסר על העישון במקומות עבודה, ציין את הסבל שגורם לו העישון הכפוי ואת הנזק לסובבים, וביקש לתקן את המצב אך לא נענה. ניסיונו להיפגש עם המנכ"ל הקודם, אמיר רפפורט, לא צלח משום שהאחרון פוטר כשאפריקה-ישראל רכשה את נגב. ניסיונותיו להיפגש עם המנכ"ל הנוכחי, כשלו אף הם.
העובד טוען כי ציין באוזני האנשים אליהם פנה שמצבו נעשה רע עד שהוא נאלץ לעבוד עם משאף. לטענתו, בשל המחלה הוא נאלץ להתפטר מעבודתו מבלי לקבל פיצויי פיטורין.
לתביעתו צירף חוות-דעת רפואית של פרופ' מרדכי קרמר, מומחה בעל שם למחלות ריאה, המאשרת לכאורה כי התפתחה אצלו מחלת אסטמה נשימתית קשה כתוצאה מהחשיפה לעישון הכפוי.
גרינברג טוען כי נגב קרמיקה אחראית לקיום החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים בשטחה, "קל וחומר, כאשר עובדים בכירים שלה מנויים בין מפיריו הבולטים של האיסור שבחוק על העישון במקום העבודה". לדבריו, "נגב" הפנתה אותו למבטחת שלה, "מגדל", שטענה שהמקרה אינו מכוסה בפוליסת צד ג' וחבות מעביד.
אלא שגם בלי קשר לחוק זה, הוא מוסיף, "חובתו של המעביד היא לספק לעובד סביבת עבודה, שבה לא ייחשף לחומרים רעילים הנפלטים מעשן הסיגריה ופוגעים בבריאותם של הנחשפים להם בכלל, ולהתפתחותה של מחלת האסטמה בפרט. הפרת חובה זו מחייבת את המעביד בתשלום בגין הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהחשיפה". טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 2097/08).