על קו הזינוק, לפני המירוץ, התחושות נעות בין חששות מהלא נודע, לבין ביטחון עצמי הנוגע ליכולות הפיזיות ולהכנה המנטלית לקראת התחרות. גם החוששים וגם הבטוחים בעצמם חווים התרגשות מהמעמד, מהתהליך שעברו ומהחוויה המצפה להם. אצל שלומי חיימי, רוכב העל הישראלי ואחד מנציגי המדינה באולימפיאדה, עמידה על קו הזינוק היא כבר עניין שבשגרה, ובכל זאת הוא מתרגש בכל פעם מחדש. "כשאני עומד על קו הזינוק, כמה דקות לפני יריית הפתיחה, יש תחושת התרגשות, למרות שהרמה תלויה באירוע ובחשיבות שלו".
ובאולימפיאדה?
"המעמד בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים מאוד ריגש אותי. לשמחתי, הייתי מוכן היטב והסיטואציה רק דחפה אותי קדימה לביצוע מצוין".
דרכו של חיימי לאולימפיאדה ארכה כשלוש שנים והייתה רצופה בהתמודדויות ובחוויות, חלקן גם במירוץ אפיק ישראל שבו השתתף כבר פעמיים. חיימי, שהשתתף בתחרויות אופניים בקנה מידה בינלאומי, מפרגן לאפיק ואומר: "זה אירוע פורץ גבולות ברמה הבינלאומית ומאורגן בצורה מקצועית. אירוע בסדר גודל כזה בארץ מוסיף המון צבע ועניין בענף האופניים, דוחף אותו קדימה ותורם לתרבות הספורט בישראל".
כמי שמתמחה בענף הקרוס קאנטרי האולימפי, חיימי מורגל למירוץ שטח אינטנסיבי וטכני שאורכו כ-35-30 ק"מ, ושנמשך כ-90 דקות. לאפיק יש אופי ודרישות שונות לגמרי כיוון שזו תחרות אופני הרים רב יומית, ארוכה ומאתגרת. "ההכנה שלי למירוץ הנוכחי לא אופטימלית, אך אשתדל להכאיב לאחרים עד כמה שניתן", הוא אומר בקריצה וכבר ממהר לתחרות הבאה בחו"ל.
תופס תאוצה
מירוץ אפיק ישראל, שזו שנתו הרביעית, קיבל השנה שחקן חיזוק, כשחברת פלייטיקה נרתמה למהלך ופרסה חסותה (ופחות או יותר במקביל גם ביצעה אקזיט מוצלח), והפכה את גל צחור, היזם והמנהל, לרגוע יותר. "זה ממש בית", הוא מסביר ומקווה ששיתוף הפעולה יימשך גם בשנים הבאות.
פלייטיקה לא לבד בחסויות: "בהתחלה הייתי לבד, חשבו שאני משוגע, אבל אחרי שנתיים הלכו ונפתחו עוד דלתות". השנה נרתמו למירוץ רשויות, ארגונים ירוקים, משרדי ממשלה, מועצות, אגודות ספורט וגופים נוספים שנתנו גב לאומי ליוזמה המבורכת. "אני מרגיש את ישראל איתי כמו שאבא שלי נתן את החיים שלו לישראל", אומר צחור בהתרגשות, ומזכיר שאת הרעיון הגו שניהם וקיוו להוציאו לפועל ביחד מתוך האהבה המשותפת לאופניים. אבל חייו של אביו, גיורא צחור, בכיר במוסד, נקטעו כשעשה בדיוק מה שהוא אוהב ורכב על אופניים. "אם זה לא היה לזכרו, הייתי מוותר מזמן, כי ראיתי כל-כך הרבה דלתות סגורות וקירות שצריך להיכנס בהם בראש, אבל באתי מהחלונות, הייתי ממוקד והצלחתי".
וההצלחה אכן מסחררת, כי השטח מדבר. "השנה יש תכונה סביב האירוע ועובר מסר שהמירוץ עשה שינוי. הוא צבר תהודה וגרם למאות רוכבים להתכונן, להירשם, להתארגן, להיערך ואפילו לקנות כרטיס טיסה כדי להשתתף. יש יותר התמקצעות בענף, וזה מרגש ומשמח שעשיתי משהו בקנה מידה לאומי, ושאין עוד אחד כזה. משהו פה זז ויש עדנה לספורט בכלל ולענפי הסיבולת בפרט, ואני שמח להיות האדם שמאפשר לזה להתפתח".
באווירה גלילית
המירוץ, שנמשך שלושה ימים, חולף על פני כ-300 ק"מ והשנה חווה גם רילוקיישן ועובר לגליל העליון. הבסיס נקבע במלון גליליון החדש, ולא בכדי. "פעם אמרתי שאת חוויית המשתתף בתחרויות בעולם אנחנו מצליחים לחקות, אבל מבחינת משאבים - לא. לכן השנה, מבחינת הרמה הייתה אבולוציה כי הפנינו את כל המשאבים לרוכבים. כפר התחרות ממוקם במלון חמישה כוכבים, ואין לזה אח ורע בעולם. ערכות המשתתף שהכנו הן עם מוצרים מדהימים והחתירה למצוינות היא דרך כל פרט ופרט". המשתתפים יהנו בכפר, בין היתר, ממתקנים ברמה גבוהה, מתחם עיסויים, תחנת שטיפה לאופניים, אמבטיות קרח, וכמובן ארוחות שף משובחות.
לב התחרות הוא שלושת המקצים - אחד בכל יום, שיחלפו בנופי הגליל העליון, אצבע הגליל ורמת הגולן ויעניקו ל-600 המשתתפים אתגר וחוויה חדשים. המסלולים, שמרביתם עוברים בשטח למעט כמה קטעי גישור קצרים בכביש, הרריים ולכן קשוחים להפליא. הטופוגרפיה מזמנת המון עליות, וזו הסיבה שאפיק ישראל הפך למירוץ האופניים הקשה ביותר בארץ. ויש גם שינוי אנושי, לדברי צחור: "יש בגליל קצב שונה, נועם הליכות וטמפרמנט אחר של האזור. יש אנשים טובים שרוצים לעזור ולהתנדב וגורמים להרגיש אחרת".
כעשירית מ-600 המשתתפים יגיעו מ-14 לאומים שונים משום שהתחרות רשומה באיגוד האופניים הבינלאומי (UCI) ומופיעה ברשימה היוקרתית של מירוצי הרים רב יומיים בעולם. נציגים מקנדה, איטליה, צרפת, בלגיה, ארה"ב, בריטניה ועוד ידוושו בשבילי הצפון, ואם ההרשמה לא הייתה נסגרת במאי, סביר להניח שהיו מגיעים למספרים גבוהים יותר. שמות כמו Martin Gluth הגרמני, Pietro Sarai ו-Marzio Deho, צמד איטלקי שהגיע למקום השלישי בעולם במרתון, וזוג הרוכבים Hans Becking ההולנדי ו-Jiri Novik הצ'כי יטפסו בשבילים ויתגלגלו במורדות ויוכלו ליהנות ממסלול איכותי ומנופים יפהפיים. גם משרד התיירות תורם את חלקו ומארח עיתונאים רוכבים מקצועיים שפוגשים את ישראל ואת הישראלים במקום היפה של הספורט ואחר כך מפרגנים בעולם.
השאיפה היא שהביקוש ימשיך ויעלה, והאירוע יגדל מדי שנה. אז נכון שאולי לא יהיה כאן מאבק יוקרתי בין אתרים, כמו שקורה בין העיירות בצרפת שנלחמות על הזכות לארח את הטור דה פראנס, אבל המודעות תעלה, יותר דלתות ייפתחו, יותר משתתפים יזכו לחוויה, ומי יודע, אולי יום אחד יתווספו אירועים נוספים ללוח השנתי. בינתיים, אפשר להגיע כדי לצפות ברוכבים מדוושים אופניהם לדעת בשבילי הגליל וליהנות מהפנינג ספורט שמח.
פלייטיקה אפיק ישראל - 29.9-1.10. www.epicisrael.org.il