גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שתי קנוניות בנות מאה שנה

באפריל 1917 התגבשו בסנט פטרסבורג ובוושינגטון תמורות ששינו את העולם

הבית הלבן והקרמלין /  צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
הבית הלבן והקרמלין / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

זו הייתה האמא של כל הקנוניות. שום תיאוריית קונספירציה לא יכלה להשתוות אליה. הקושרים הגדולים ביותר של כל הזמנים עשו יד אחת כדי לשנות מעיקרו את מהלך ההיסטוריה. מעיקרו. את המהלך.

או אולי בעצם אין טעם לשפוט כוונות על-פי תוצאות. איש לא ישב ליד שולחן השרטוט ותווה את מפת העתיד. תכססנותם של המשתתפים הייתה טקטית. הם ניסו בסך הכול להקדים את אויביהם במהלך אחד. או ניסו רק להציל את עורם. הם לא שמעו את משק כנפי ההיסטוריה. זאת אומרת, אחד או שניים בוודאי שמעו. כך הם גם דיברו. לא היו להם מתנגדים שווי-ערך. אבירות לא הייתה שזורה בצופן הגנטי שלהם. הם שנאו שנאת-מוות. המוות לא היה מטאפורי. לאויביהם הם הועידו את "פח הזבל של ההיסטוריה" (ביטוי שלהם). הם היו יהירים ומרים כלענה. הם שמרו טינה, ונמנו וגמרו להנחיל את טינתם לסביבתם. מי שפקפקו ברצינותם שילמו מחיר כבד.

השבוע לפני 100 שנה הם עלו על רכבת בציריך, והתחילו את מה שקראו אחר כך "המסע אל התחנה הפינלנדית", במה שאנחנו חוזרים וקוראים עכשיו סאנקט פטרבורג. אז, במשך כמה שנים חטופות, היא נקראה "פטרוגרד", מפני ש"בורג" נשמעה גרמנית מדי. היא הייתה בירת רוסיה ב-200 השנה הקודמות.

כשעצרה הרכבת, 3,200 ק"מ ושמונה ימים אחר כך, בקע ממנה אינטלקטואל נרגן, בן 47, שרגליו לא דרכו במולדתו זה 17 שנה. שמו היה ולדימיר איליץ' אוליאנוב, אבל בחוגי המהפכנים המקצועיים הוא היה ידוע כ"לנין". שום דבר לא הכשיר אותו לשעה ההיא, חוץ מאשר רצון הברזל שלו וביטחונו הגמור שידועה לו "האמת ההיסטורית". שישה חודשים וחצי אחר כך הוא התייצב בראש ממשלה מהפכנית, שמרותה התקיימה בקושי בפטרוגרד.

שנתיים וחצי ו-10 מיליון מתים אחר כך, שלטונה היה פרוס על פני מרחב היבשה העצום שבין האוקיאנוס האטלנטי לים הבלטי, מהלך 13 אזורי זמן. 27 שנה אחר כך, גבולה המזרחי דה-פאקטו הגיע עד נהר האלבה, במרכז אירופה, והיה נדמה ששום דבר לא יעצור את המשך התקדמותה, עד האוקיאנוס האטלנטי ומעבר לו. המדינה שהם מצאו באיי חורבות ב-1917 הייתה למעצמת-על, עם כוח גרעיני מספיק כדי לכסות את כדור הארץ בשכבה עבה של נשורת רדיואקטיבית.

החודש לפני מאה שנה, ב-6 באפריל 1917, קרה עוד משהו, שבחשיבותו אי אפשר להפריז אפילו ננסה: נשיא ארצות-הברית וודרו ווילסון, בימים הראשונים של תקופת כהונתו השנייה, ביקש מן הקונגרס להכריז מלחמה על גרמניה. הוא נבחר רק חצי שנה קודם, בהפרש קטנטן, הרבה בזכות ההבטחה להוסיף ולשמור את ארצות-הברית מפני המלחמה, שהשתוללה באירופה מאז קיץ 1914, וקטלה את טובי צעיריה. אבל ניסיון גרמני נואש לחנוק את נתיבי השיט אל אירופה טרף את הקלפים. הצטרפותה של המעצמה התעשייתית הגדולה ביותר, עם עתודה עצומה ורעננה של כוח אדם, חתמה את גורלה של גרמניה. היא גם העמידה את ארצות-הברית בראש הדמוקרטיות המערביות.

פגישתם הלא-ישירה של לנין ושל ווילסון בצומת הדרכים של ההיסטוריה הייתה הרת-גורל. השמיטו אחד מהם, וחלק מן העולם של ימינו לא היה נולד. השמיטו את שניהם, והרי אתם מוזמנים אל כוכב לכת אחר בהחלט.

אפשר להגיד על שני המאורעות האלה שהם היו תוצאת קנוניה. לא למלחמה ההיא כיוונו האמריקאים, כאשר הצביעו בעד ווילסון בנובמבר 1916. לא למהפכה ההיא כיוונו המוני הפועלים השובתים בפטרוגרד, כאשר הפילו את משטר הצאר, במארס 1917 (הלוא הוא פברואר של הלוח הישן, ומכאן "מהפכת פברואר").

פטריוטיות פרצה את הסכרים

הצטרפות אמריקה אל המלחמה קראה דרור לגל עצום של פטריוטיות - ולצמצום מיידי של החירויות הדמוקרטיות. יחידים, בהם מנהיגים פוליטיים, נרדפו עד צוואר, הועמדו לדין, והושלכו לכלא על בגידה, או על מרידה, מפני שפקפקו בצורך לשגר צעירים אמריקאים אל בית המטבחיים של אירופה. פטריוטיות פרצה את הסכרים ושנאת זרים געשה באין מפריע. אז, הזרים היו אמריקאים ממוצא גרמני, שרבים מהם התגוררו במערב התיכון של ארצות-הברית. עיתוניהם נסגרו, על בתי הספר שלהם נאסר ללמד את הלשון הגרמנית, שמות רחובותיהם שונו. זה היה רגע מחפיר, רמז למה שעלול לקרות בכל חברה דמוקרטית בשעת משבר.

ארצות-הברית נכנסה למלחמה בסימן התחייבותו החגיגית של הנשיא ווילסון, אינטלקטואל כבד ראש, לשעבר נשיא אוניברסיטה ידועה, "להבטיח את העולם לטובת הדמוקרטיה". רשימת העקרונות של ווילסון, שעוררה התרגשות מובנת כמעט בכל מקום, כללה שלום המיוסד על הגדרה עצמית, ללא סיפוחים וללא טובות הנאה. משטר בין-לאומי עמד לקום, שבו לא יישא עוד גוי אל גוי חרב.

ווילסון היה איש מורכב מאוד. הליברליזם הבין-לאומי שלו לא התיישב עם דעותיו הקדומות מבית. הוא האמין בכל לבו בהפרדה גזעית בין לבנים לשחורים. אפילו שירותם ההירואי של שחורים בשדות הקרב של אירופה לא שכנע אותו להציע שיפור במעמדם.

המהפכנים של לנין הבטיחו, לעומת זאת, שיווי זכויות לאלתר. אבל הם שנאו פרלמנטים וסלדו מפני בחירות בורגניות. מה הפלא - כאשר ניסו את כוחם בבחירות כאלה, שנתיים לפני המלחמה, הם קיבלו רק שבעה מושבים (מתוך 434). חודש אחד לאחר שתפסו את השלטון בפטרוגרד ובמוסקבה לא עמד להם כוחם למנוע בחירות לאסיפה מכוננת. הם נחלו תבוסה ניצחת - ופיזרו את האסיפה בכוח ביום שבו התכנסה, ינואר 1918.

זה היה אקורד הפתיחה של מלחמת האזרחים הרוסית, אשר ארכה כמעט שנתיים וחצי, והייתה שוות ערך - הן בכמות והן באיכות - של השואה. השוואה מקיפה ופרטנית בינה ובין השואה אפשר למצוא בספרו המונומנטלי של ריצ'רד פאייפס, ההיסטוריון היהודי האמריקאי, "המהפכה הרוסית". מעשי הזוועה נעשו בידי כל הצדדים (היו "אדומים" והיו "לבנים", אבל היו גם צבעים אחרים). רבבות יהודים נטבחו באוקראינה ובביילורוסיה בידי לבנים, כתומים וירוקים. אבל אחריותם של לנין וחבריו הייתה גדולה לאין שיעור.

אחד הבולטים שבהם, הירש אפלבאום, שנטל את השם המהפכני הלא-יהודי "גריגורי זינובייב", הכריז בסתיו 1918: "עלינו לסחוף איתנו 90 מיליון מתוך 100 מיליון תושבי רוסיה הסובייטית. אשר לכל השאר, אין לנו איתם ולא כלום. אותם יש להשמיד". ואמנם, בערך 10 מיליון "אויבי מעמד" חוסלו בידי הבולשביקים. "יזרמו-נא נהרות של דם הבורגנים", קרא בטאון הצבא האדום, "עוד ועוד דם, וכל המרבה הרי זה משובח". אגב, זינובייב עצמו יוצא להורג בידי חברו לנשק סטלין 20 שנה ופחות אחר כך.

"הנורא בכלי הנשק"

הצלחתה של קבוצת מהפכנים קטנטנה להשתלט על הקיסרות הרוסית היא מאורע שקשה לתפוס. הבנתו מחייבת הסברים המתרחקים מן הפוליטיקה, הכלכלה והסוציולוגיה, ונארגים בנפש האדם. הקושי למצוא הסברים כאלה הביא את ווינסטון צ'רצ'יל אל ביטוי ההשתאות המפורסם שלו. "רוסיה", הוא אמר, "היא חידה העטופה בתעלומה ונמצאת בתוך מסתורין".

צ'רצ'יל הוא גם זה שהעניק אפיון ביולוגי מצמרר לאקט הקנוניה, שהביא את לנין אל "התחנה הפינלנדית". הוא כתב על שלטונות גרמניה כי "בתחושת יראה הם כיוונו את הנורא בכלי הנשק לעבר רוסיה. הם הובילו את לנין בקרון רכבת חתום משווייץ לרוסיה כמו היה חיידק של מגיפה".

הרעיון לשסות מהפכנים אלימים במדינה הרוסית המתמוטטת ניסר בחללה של גרמניה לפחות שנתיים. הגרמנים קיוו לסיים את המלחמה בניצחון מהיר בחזית המערב בסתיו 1914. המלחמה התארכה מאוד, אבדותיה כבדו והלכו, ומעט-מעט התחילה הקרקע להישמט מתחת לרגלי גרמניה. גרמניה ובעלת בריתה החלושה אוסטריה-הונגריה לחמו בשתי חזיתות בעת ובעונה אחת. בחזית רוסיה, הגרמנים נחלו תחילה ניצחונות עצומים, אבל קיפאון השתרר שם בערך מאמצע 1915. הוצאת רוסיה מן המלחמה נעשתה צורך אסטרטגי וקיומי.

הקנוניה התחילה לקרום עור וגידים בקיץ 1915. הסרסור לדבר עבירה היה הרפתקן יהודי, מן האנשים המעניינים ביותר של זמנו, אלכסנדר הלפאנד, שנטל את הכינוי המהפכני "פארבוס" ("הקטן", בלטינית, שהיה כינוי משעשע בשביל איש עב-מותניים וכבד גוף). קורותיו ברוסיה בשנים הראשונות של המאה - רדיפת המשטרה, מאסרו, משפטו, הגלייתו לסיביר - "הפכו את שנאתו למשטר הצארי לאישית", כותבת קתרין מרידייל בספרה המרתק "לנין על הרכבת", שיצא בשנה שעברה.

ב-1910, ארבע שנים לאחר שנחלץ מציפורני המשטרה הרוסית, ונעלם אי שם בבלקנים, פארבוס חזר והגיח בקונסטנטינופול/איסטנבול. הוא היה כה דלפון, עד שהיה עליו להסתיר את החורים בנעליו. "אבל בתוך שנתיים או שלוש, מכוח מסחר ועסקאות עם סוכנים טורקיים וגרמניים, הוא הפך את עצמו לעשיר מופלג", כותבת מרידייל.

בהתקרב יום השנה הראשון לפרוץ המלחמה, אביב 1915, פארבוס הגיש את מתכון המהפכה שלו לממשלת גרמניה. מטרתו, אמר, היא "להחריב את המנגנון הפוליטי הריכוזי העומד ביסוד האימפריה הצארית, אשר יאיים על שלום העולם כל זמן שיורשה להתקיים". המלים האלה עצמן נאמרו אחר כך במשך עשרות שנים על מדינת המשטרה הסובייטית, אשר קמה על חורבות הקיסרות.

החיידק עבד להפליא

מיליוני מרקים זרמו מקופת גרמניה אל הרשת המסובכת שפרש פארבוס. היו שזורות בה הברחות של סחורות גרמניות לרוסיה לצד סובסידיות נדיבות לתאים מהפכניים. היא פעלה מבירות ניטרליות, בייחוד קופנהאגן ושטוקהולם. אבל שיאה הגיע באפריל 1917, כאשר הסדירה את מסעם השערורייתי של הבולשביקים דרך גרמניה אל שוודיה ואל פינלנד. זו האחרונה הייתה אז חבל חצי-אוטונומי בתוך הקיסרות הרוסית. מפינלנד יצאה הרכבת אל פטרוגרד/פטרבורג הסמוכה, ועצרה ברציף של "פינלנדסקי ווקזאל", הלוא היא "התחנה הפינלנדית".

זה היה מעשה בגידה בכל מובן שהוא. לא זו בלבד שלנין שיתף פעולה עם האויב כדי להגיע לפטרוגרד, אלא שהוא עשה כן מתוך התחייבות להוסיף ולשרת את צרכיו של האויב ואת רצונותיו. הבולשביקים תפסו את השלטון בכוח (וקראו לזה לימים "מהפכה") ב-26 באוקטובר 1917 (לפי הלוח הישן). חודש ופחות אחר כך הם חתמו הסכם שביתת נשק עם גרמניה. באחד במארס 1918 הם הסכימו לתכתיב גרמני, וחתמו על הסכם שלום שגלל ויתורים טריטוריאליים עצומים, כולל עצמאות לאוקראינה ולגרוזיה בחסות גרמנית. בזה התפנו הבולשביקים לפאזה הבאה: חיסול אויביהם מבית.

החיידק עבד להפליא. ציפיות גרמניה התמלאו. אבל האמריקאים כבר נחתו בחופי אירופה. 7 חודשים לאחר הסכם השלום עם רוסיה בברסט-ליטובסק, גרמניה עצמה התמוטטה. רוסיה הסובייטית חזרה והשתלטה על חלק ניכר מאוקראינה וביילורוסיה. עוד מעט היא תהלך אימים על שאר אירופה, ותתקרב להפליא להניב מהפכה קומוניסטית בגרמניה, בפולין ובהונגריה. תוהו ובוהו יתפשט באיטליה. התוצאה המיידית באיטליה הייתה פשיזם. התוצאה ארוכת הטווח בגרמניה הייתה נאציזם.

רבע מאה לאחר מסע הרכבת של לנין, ארצות-הברית תחזור ותצטרף אל מלחמה גלובלית בניסיון להציל את אירופה מידי גרמניה. אחר כך, במשך 40 שנה, היא תנהיג את הדמוקרטיות המערביות במאבק התגוננות נגד יורשי-יורשיו של לנין. מאה שנה לאחר מסע הרכבת, תהום חוזרת ונפערת בין מדינת משטרה ריכוזית ברוסיה ובין המערב הדמוקרטי.

האם אפשר ללמוד מן ההיסטוריה? אפשר לנסות, במידות משתנות של הצלחה. ההיסטוריה כמובן אינה חוזרת, אלא רק לפעמים, ובכל מקרה היא מעוררת אסוציאציות מעניינות.

עוד כתבות

מוג'תבא חמינאי / צילום: Reuters, Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

וילה ב-40 מיליון דולר ומלונות פאר: חמינאי הדור הבא

מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון של איראן, צפווי להיבחר לרשת את אביו • הוא אומנם לא החזיק באף פעם בתפקיד רשמי במשטר, אבל במשך שני עשורים ניהל את משרד אביו • במקביל, הוא בנה אימפריית נדל"ן ענקית: ממלונות הילטון בפרנקפורט ועד אחזקות בדובאי ופריז

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

עם 40 אלף שקל בחודש בממוצע: בנק לאומי מציע לעובדים גם אופציות

עם פרסום התוצאות הכספיות לסיכום השנה, בנק לאומי הודיע כי יציע לראשונה ליותר מ-7,000 עובדיו להמיר חמישית מהבונוס השנתי לאופציות למניות הבנק ● עד כה היו זכאים לכך רק חברי ההנהלה ● עלות השכר הממוצעת לעובד (כולל מענקים) עמדה אשתקד על 482.5 אלף שקל - 40 אלף שקל בחודש

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● המקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה מעורבת בתל אביב; ג'י סיטי זינקה בכ-9%, נקסט ויז'ן נפלה בכ-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ● מדד הביטוח הוביל את העליות וקפץ בכ-3.8% ● מניות השבבים המקומיות ירדו בעקבות המגמה השלילית בוול סטריט אתמול ● מנגד, מניות התוכנה התאוששו ● אלביט הפכה למניה הגדולה ביותר במדד ת"א 35

סופרקמרקט בתל אביב, השבוע / צילום: גלית חתן

"שאגת הארי" מול "עם כלביא": הפעם הישראלים קונים פחות

השוואה בין שני המבצעים מול איראן מעלה כי הציבור נותר אדיש למצב עד לרגע התקיפה - כך עולה ממדד הפניקס גמא הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי

חביות נפט / צילום: Shutterstock, RachenStocker

תשואה של מעל 400% בחמש שנים: בימים של קפיצה בנפט כדאי להכיר את המדד הזה

שותפויות להפקת גז ונפט, חברות הפועלות בתחום האנרגיה המתחדשת ותעודות סל על סחורות ומניות ● הדרכים שבהן ניתן להשקיע ולהרוויח מהתייקרות מחיר הנפט ● וגם: המדד האנרגטי שהניב למשקיעים בת"א תשואה של 433% בחמש שנים - יותר מכפול מת"א 35

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

חלקן איבדו עשרות אחוזים, עכשיו המניות הללו קופצות בחסות המלחמה

"שאגת הארי" החזיר לקדמת הבמה את המניות הביטחוניות שזינקו בחדות ביום המסחר הראשון לפרוץ המלחמה עם איראן ● אבל לצד השמות המוכרים, קפצו גם שורה של מניות ישראליות בתחום שנסחרות בוול סטריט. עבור חלקן מדובר בהפוגה קלה מירידות של עשרות אחוזים

מיקי פדרמן / צילום: אביב חופי

בזכות מניה אחת: איש העסקים שהרוויח 5 מיליארד שקל ביומיים

החברה הביטחונית, בניהולו של בצלאל (בוצי) מכליס ובשליטתו של מיקי פדרמן, עקפה את שווי חברת התרופות טבע ובנק לאומי ● בשני ימי המסחר האחרונים אלביט הוסיפה לשווי השוק שלה כ-12 מיליארד שקל, ושווי ההחזקה של פדרמן זינק במעל 5 מיליארד שקל

תערוכת טכנולוגיה באמירויות, כר פורה לחוות שרתים / צילום: Shutterstock

ביש המזל של אמזון והשאלה: האם חוות השרתים יירדו מתחת לקרקע

ענקיות האינטרנט הימרו על הכסף הגדול של המפרציות והקימו שורת חוות שרתים באזור ● האם פגיעת הכטב"ם תביא אותן לחשב מסלול מחדש ולצאת משם, מהו הנזק שנגרם, האם הדאטה סנטרים יעברו אל מתחת לקרקע, ומי המרוויחים והמפסידים מהאירוע ● גלובס עושה סדר

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

כותרות העיתונים בעולם

"כמעט כל חיל האוויר של ישראל משתתף בתקיפה באיראן"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בוול סטריט ג'ורנל משחזרים איך התבצע חיסול חמינאי, רוב האמריקאים מתנגדים לתקיפה באיראן, והאיראנים חוששים שהמדינה תהפוך לעיראק 2 • כותרות העיתונים בעולם

קניות ברשת / אילוסטרציה: Shutterstock, William Potter

60 יום לחבילה: זמני המשלוחים של עלי אקספרס ודומיו מזנקים בשל המלחמה

מאז פרוץ המערכה האיראנית, ישראל הפכה ליעד עם חוסר ודאות תפעולית, וכמה מהאתרים המועדפים על הצרכנים הודיעו על דחייה במשלוחים לחודש מאי במקרה הטוב והפסקת השירות במקרה הרע ● כיצד מושפעות עלויות השילוח, ומה אפשר לעשות בינתיים

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שוב ירי משולב מאיראן ומלבנון; שר ההגנה האמריקאי: איראן גמורה

לא ידוע על נפגעים במטח האחרון ● שני לוחמי צה"ל נפצעו בינוני בדרום לבנון ● לראשונה במלחמה: חיזבאללה שיגר רקטות מצרר ● צוללת אמריקאית תקפה ספינת מלחמה של איראן ליד סרי לנקה; עשרות הרוגים ונעדרים ● נאט"ו יירטה טיל איראני ששוגר לטורקיה ● חוסל בכיר במשמרות המהפכה שעמד מאחורי ניסיון ההתנקשות בטראמפ ● היסטוריה בטהרן: מטוס F-35 ישראלי הפיל מטוס איראני ● עדכונים שוטפים

תקיפות באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

המטוס הפרטי ושאלת ההדלפה: הוויכוח בין אנשי קשת 12 וערוץ 14

העימות הפומבי בין פרשן ערוץ 14 יעקב ברדוגו לבכירי חדשות 12 סביב השאלה כיצד ידעו על התקיפה המתקרבת, הפך בתוך שעות לשיח סוער על הדלפה אפשרית מצה”ל - ולקרב רמיזות על מקור המידע ● לפי שעה אין אישור רשמי לאף אחת מהגרסאות, אך ברשת הספקולציות ממשיכות להתגלגל

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

יותר ישראלים יצאו מאשר חזרו: כמה יעלה לכם לצאת מישראל

כ־15 אלף ישראלים יצאו מהמדינה בתוך חמישה ימים דרך מעברי הגבול היבשתיים, לעומת כ־10 אלף שנכנסו ● בצל סגירת נתב״ג לטיסות יוצאות, טאבה ועקבה הופכות לשער היציאה המרכזי, זאת על אף אזהרת המסע שחלה על מצרים וירדן ● העלויות נעות בין מאות שקלים לאגרות וויזה ועד מאות דולרים לכרטיס טיסה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החל ממחר: השינוי בבורסה בת"א שיסייע למשקיעים להתמודד עם חוסר ודאות

הבורסה משיקה פקיעה יומית באופציות על מדד ת"א 35 ● המשמעות: משקיעים מתוחכמים יוכלו להגיב בכל יום לאירועים גיאופוליטיים וכלכליים וגם "לבטח" את עצמם מפני תנודתיות חדה במדד הדגל

איור: גיל ג'יבלי

"בן ערובה של האיראנים": לאן הולכים מחירי הנפט ואיך זה ישפיע לנו על הכיס

חסימת מצרי הורמוז מאיימת להקפיץ את מחיר חבית הנפט ל-100 דולר, וללבות את האינפלציה העולמית ● למרות ההבטחות של טראמפ והגדלת התפוקה של אופ"ק, פרמיית הסיכון מטפסת ● כך הופך הנפט לנשק אסטרטגי במערכה מול איראן - ומה זה יעשה למחיר הדלק בישראל?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם היום?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה היום ● "ת"א נסחרה בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי הירידה במניה: Wix משקיעה ב-AI ומגייסת 250 מיליון דולר

בסיכום שנתי, הכנסות Wix צמחו ב-13% ● חברת ההשקעות Durable Capital Partners תשקיע בחברה 250 מיליון דולר בדיסקאונט של 5% ● Wix: "מצפים לשנה משמעותית" ● ג'פריס: "נשארים בהמלצת 'קנייה' למשקיעים סבלניים"