ההישג הגדול ביותר שלה עד כה הוא תיק דור אלון-סונול. היא אמנם לא החלה בו, אך סיומו הדרמתי היה בתקופתה. קן החליטה לאשרר את החלטת קודמה, דרור שטרום, שלא לאפשר את מיזוג החברות. בית הדין להגבלים עסקיים קיבל את הערעור שהגישו החברות, וקן נאלצה לספוג מפי נשיא דור אלון, דודי ויסמן, הכפשות וכינויים כגון "חסרת ניסיון" ו"לא מקצועית". לא חלפו ימים רבים, ובית המשפט העליון הפך את פסיקת בית הדין להגבלים עסקיים ואישר את קביעתה של קן שלא לאפשר את המיזוג.
לאחרונה הביאה את חברות כרטיסי האשראי להסכם עקרוני להפחית את עמלת הסליקה הצולבת, דבר שיש לו השלכות ניכרות על הצרכנים. היא טיפלה במיזוג של שופרסל וניו-פארם, שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל מגבלות שהציבה; גיבשה צו מוסכם בפרשת עלית-קדבורי, שעניינה פעולות שביצעו בכירי עלית לדחיקת רגליה של כרמית, משווקת קדבורי בארץ. קן התעקשה במקרה זה כי למנהלים הבכירים תהיה מחויבות אישית לקיום הצו; היא זירזה את מכירת ארקיע על ידי מתן דד ליין לנאמן, עו"ד חנינא ברנדס; הגיעה להסדרי טיעון בפרשת הירקות הקפואים, שהסתיימה לאחרונה בהרשעתם של מרבית הנאשמים אף שלא כולם הצטרפו להסדר הטיעון; הוציאה קביעה נגד תעשיות מלח על כך שהייתה צד להסדר כובל; ו"סחבה" את ראשי בזק לחקירה פלילית בחשד לניצול כוח לרעה על ידי מונופול.
קן למדה לתארים ראשון ושני במנהל עסקים. בשנת 1992 הצטרפה למשרד התמ"ת והתקדמה מהר לתפקיד מנהלת מחלקת אירופה במנהל סחר חוץ. בשנים 1998-2001
שימשה נספחת מסחרית בלונדון, ובשנים 2001-2005 שימשה סמנכ"לית משרד התמ"ת ומנהלת מנהל סחר חוץ.
קן היא הרביעית בתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים, ושלושת קודמיה היו גברים. מספרים עליה שהיא משדרת אמינות. "התחושה היא שאין לה שום אינטרסים, ההחלטות שלה נקיות לגמרי", אומר עורך דין שמכיר אותה. לפני שהיא מקבלת החלטות היא מרבה להתייעץ, אך ברגע שקיבלה החלטה "קשה להזיז אותה מעמדתה".
כ"סיוויל סרוונט" טיפוסית, היא רואה את עצמה ממשיכה במגזר הציבורי, שהוא מעניין ומאתגר בעיניה.
