אדי ובני משפחתו החליטו לא להסתפק באבחנה הרפואית הקונבנציונלית. הם החלו לחפש בקדחתנות אחר פתרונות אלטרנטיביים, ובין היתר מצאו גם מרפאה בשם "כוכב ההצלה" בגבעת שמואל, שבה עובד המרפא הסיני ד"ר לו צ'אנג גואנג. פגישת ייעוץ נקבעה, ואדי, מלווה באשתו ובילדיו, הגיע למרפאה.
בפגישה, שכללה מלבד הייעוץ גם טיפול בדיקור, ושתמורתה שילם אדי 650 שקלים, השתתפה גם מיכל גורביץ', מנהלת המרפאה בפועל שמלווה את כל הפגישות הייעוץ. מלבד הניהול גורביץ' היא גם פרסומת מהלכת ליכולותיו של המרפא הסיני: בראיונות לכלי התקשורת היא מספרת שנרפאה לחלוטין מסרטן הלימפה בזכות הטיפול שקיבלה.
המרפא הסיני הקשיב לסיפורו של אדי, ואז, לטענת המשפחה, הציע את מה שאף רופא קונבנציונלי לא העז להעלות על דל שפתיו: ריפוי מלא של הסרטן בתוך ארבע-חמש שנים. להצעה, לפי המשפחה, נלווה גם תג מחיר: יותר ממיליון דולר שישולמו לאורך ארבע-חמש שנות טיפול.
"זה היה מטורף, אבל הוא אמר שזאת העלות", מספרת בתו של אדי, מירי אריה (30). "כששאלנו אם אפשר להפחית מהמחיר הוא אמר שצריך להתקשר לסין ולדבר עם המשפחה שלו, שמייצרת את התרופה. המנהלת שלו הוסיפה שבכל רגע נתון מייצרים תרופה רק לשישה אנשים, מה שיצר עלינו לחץ למהר ולהחליט".
אריה שאלה אם היו מקרים שבהם הטיפול היקר לא הצליח. המרפא הסיני לא הכחיש, אולם לדבריה היו לו הסברים מדוע: "החולים באו אחרי כימותרפיה כשהגוף כבר הרוס, באו מאוחר מדי, וכו'. הוא היה מאוד נחרץ ולוחמני, והדגיש שאסור לאבד זמן".
חבילת הטיפול שהציע המרפא כללה, לפי המשפחה, חבילת תרופות מצמחי מרפא ודיקור. "הכול שם מאוד אפוף סודיות. יש חדרי טיפולים ושומעים אנשים צורחים. הסבירו לנו שהוא מטפל בטכניקה שונה ממה שמוכר, עם מחטים גדולות, וזה יותר כואב. עיקר העלות הם הכדורים. הוא הסביר לנו שצריך אותם לארבע עד חמש שנים, כשבכל שנה המחיר פוחת ב-25 אלף דולר: 300 אלף לשנה הראשונה, 275 אלף לשנה השנייה, וכך הלאה. במהלך השנים הללו, הוא אמר, הגידול ייעלם. המסר שלו היה שזאת העלות של הטיפול בסרטן. אולי אני צעירה ותמימה, אבל אותי הוא קנה. יצאתי משם בתחושה שאני מוכנה ללכת אתו".
משפחתו של אדי חזרה לביתה באחת מערי הדרום וחייה נקלעו לסחרור קשה. חלק מבני המשפחה אמרו כי לא ניתן לעמוד במחיר הכלכלי של הטיפול, אחרים אמרו שצריך לנסות בכל מחיר. רוזה, אשתו של אדי, מגדירה את שלושת הימים שלאחר הביקור במרפאה כ"גיהינום": "זה היה לקבל זבנג כפול. קודם חטפנו זבנג עם התגלות המחלה, ואז, כשבאה קצת תקווה, שומעים את המחיר. חשבתי שלא שמעתי טוב. מאיפה תגרדי כזה סכום? אני לא מאחלת לנסראללה את מה שעברתי. שלושה ימים לא ישנתי. התלבטתי. זה משהו נורא. כולם רוצים את הכי טוב לקרובים שלהם, ובשלבים שאת מיואשת, את גם נתפסת בכל הבטחה. להשתמש בחולשה של המשפחות זה נורא. אני לא נפלתי בפח, למזלי, אבל אני ממש רוצה להעניש את האנשים שמחפשים את החולשה הזאת".
לבת מירי היו פחות התלבטויות. "לתקופה קצרה זה יצר קרע במשפחה. אמא שלי אמרה בשום פנים ואופן לא. אני אמרתי אם זה באמת נותן תקווה, אולי כדאי לקחת משכנתא ולתת לזה צ'אנס. הגענו בשלב מאוד מוקדם של הגילוי, והבנאדם מבטיח ריפוי, מבטיח חיים. מה, לא ניתן את כל הכסף שלנו בשביל זה? אני מוכנה לקחת משכנתא ולהיכנס לחובות אם יבטיחו לי את החיים של אבא שלי. מצד שני, אנחנו שני ילדים במשפחה, ואם ניקח את הטיפול יהיו שתי משפחות שיישאו נטל כבד על הגב כל החיים. אני הרי לא אוכל לקחת עוד משכנתא כדי לקנות דירה. כל העניין שם אותך במקום שנותנים לך לרגע להיות אלוהים".
בעוד ההתלבטות נמשכת עשתה המשפחה שורה של בירורים בניסיון למצוא גורם רשמי שמכיר את המרפא. גורם כזה לא נמצא, והמשפחה החליטה לוותר על התרופות היקרות וללכת לטיפול כימותרפי קונבנציונלי. "כל רופא שהתייעצתי אתו", מספרת אריה, "אמר שהסכומים האלה מדליקים נורה אדומה, שזה נשמע כמו סחטנות לשמה וניצול של מצוקה. אמרו לי, רגע, בואי נחפש פרסומים מדעיים. בסוף זה ירד מהפרק בגלל הסכומים, אבל ההורים שלי החליטו לנסות בכל זאת את הטיפול בדיקור. המרפא הבטיח שאחרי דיקור או שניים הגוף ירגיש את ההבדל, אבל זה לא עשה לאבא שלי כלום, והוא הפסיק". אדי לא הגיב לטיפול הכימי שקיבל, והמשפחה פנתה לטיפול תרופתי ניסיוני.
גורביץ', בתגובה שנתנה בשם המרפא, הכחישה לחלוטין את הסכומים שעליהם מעידה המשפחה, וכן כל הצעה למתן טיפול תרופתי כלשהו.
לא זניח
מחקר שערכה חברת BDI-COFACE (ביזנס דאטה) מעלה כי הטיפולים הרפואיים האלטרנטיביים תופסים נתח משמעותי משוק הרפואה בישראל: מדי שנה מתבצעים כ-1.4 מיליון טיפולים אלטרנטיביים בידי כעשרת אלפים מטפלים. מדובר בשליש מכלל הטיפולים הרפואיים הניתנים בישראל. כמעט מחצית מהטיפולים האלטרנטיביים מבוצעים במסגרת קופות החולים, והטיפולים הנפוצים ביותר הם אקופונקטורה ועיסויים. הכנסות הענף מוערכות בכ-210 מיליון שקלים לשנה, לא כולל תרופות ומוצרים.
אבל למרות היקף הענף וחשיבותו מדובר בשוק פרוץ לכול: משרד הבריאות כלל אינו מפקח על המתרחש בו, ולפציינט אין למעשה דרך לדעת אם ההסמכה של המטפל ראויה או אם כישוריו מספקים. הצעות שעלו במשך השנים להסדרת הענף נדחו בשל מגוון אינטרסים של כל הצדדים המעורבים. דוגמה אחת מיני רבות היא ההצעה להתנות הכרה במטפל בהכשרה אקדמית שלו, שנפסלה על הסף על-ידי נציגי המטפלים.
לפני יותר משנה מינה משרד הבריאות ועדה שתפקידה להסדיר את ההכרה בלימודי הרפואה האלטרנטיבית. בראש הוועדה עומד ד"ר יצחק זיידיס, מבית החולים שיבא. "ביקשנו דחייה, כי היינו עדיין לא מבושלים. הנושא מאוד רחב, עם ניגודי אינטרסים לא קטנים, ולוקח זמן להגיע להסכמה", מסביר זיידיס את התמשכות הדיונים. "הרפואה המשלימה בישראל אכן לא מוסדרת - לא בהגדרות, לא במטפלים, לא בטיפולים ולא בשום דבר". יחד עם זאת, זיידיס מוסיף שפוטנציאל הנזק של הרפואה האלטרנטיבית קטן מאוד, אלא אם כן המטפלים מורים על הפסקת השימוש ברפואה קונבציונלית. "אנחנו לא בפיגור כלפי העולם, אבל השאלה אם אנחנו לא רוצים להקדים אותו, בצורה של מערכת שתבטיח את איכות הטיפול. וזו אחת הסוגיות שבה אנו מתחבטים בוועדה".
יו"ר ארגון הגג של האיגודים המקצועיים לרפואה משלימה יאיר שמר אומר שלכל המעורבים יש אינטרס משותף למנוע שרלטנות. "הגענו בוועדה למבוי סתום. הרופאים, למעשה, כגילדה מקצועית, תוקעים את התהליך ומתנגדים לכל הצעה שלנו. כדי לא לחכות אנחנו רוצים לנסות לעשות רגולציה עצמית, כלומר לבנות מועצת הסמכה ארצית שתפקח על מסלולי הלימודים המקצועיים".
אולם בין אם דיוני הוועדה מתמשכים בשל מורכבותו של הנושא, או לחלופין בשל חילוקי הדעות בין הצדדים הלוקחים חלק בדיוניה, המצב בשטח, במילותיו של ד"ר זיידיס, הוא "איש הישר בעיניו יעשה". ובסיטואציה כזאת, גם אם רוב המטפלים האלטרנטיביים מחויבים לבריאותם ולשלומם של הפציינטים שלהם, יש גם מי שמנצלים את המצב בציניות.
מחט באורך 15 ס"מ
את טיפולי הדיקור מבצע ד"ר לו צ'אנג גואנג בבית פרטי בקריית שמואל. הקירות עירומים כמעט מכל קישוט, מלבד מכתבי תודה בודדים ממוסגרים וחדרי טיפולים סגפניים למראה. חדר ההמתנה, בניגוד אליהם, דווקא שוקק חיים. באחד הימים השבוע המתינו בו שורה של מטופלים, וביניהם פעוט בן שנתיים הסובל ממחלת ריאות כרונית ומחובר למכונת חמצן, חולת סרטן, חולה פרקינסון, ילד כבד שמיעה וילדה הסובלת מפיגור שכלי.
הפעוט עם מחלת הריאות הוכנס לחדר הטיפולים לדיקור, ולאחר פרק זמן קצר הוצף חדר ההמתנה בקולות בכי קורעי לב. אביו, צעיר חרדי, סיפר כי אחיו הגדול של הפעוט מת לפני כשנה מאותה מחלה. למרפאה הגיעה המשפחה לאחר ששמעה ראיון שהעניקה גורביץ' לרדיו מקומי, ובו סיפרה כיצד נרפאה. "הד"ר הבטיח שיפור אחרי כמה חודשים. אנחנו באים כבר חודשיים, כמה פעמים בשבוע, ויש שיפור. הילד גדל מעט ועלה במשקל, זה כבר רווח נקי".
את הדיקור עושה המרפא בעצמו כשהוא מדלג בין שני חדרי טיפולים. חלק מהמבוגרים מטופלים במחטי ענק - 15 ס"מ אורכן ו-3.5 מ"מ קוטרן. כשהוא מתפנה לראיון, ד"ר לו צ'אנג גואנג, בשנות החמישים שלו, מתברר כאדם אנרגטי ונלהב בדיבורו. הוא פתח ואמר בנחרצות שהוא משוכנע שיכול היה לרפא את ראש הממשלה אריאל שרון בדיקור ובעשבי מרפא אחרי האירוע המוחי הראשון. גורביץ' קוטעת אותו, והד"ר מיד מיישר קו: "אנחנו לא נותנים כל טיפול צמחי במרפאה", הוא מדגיש. ההכחשה הגורפת שעליה הקפידה גורביץ' שוב ושוב ביחס למתן תרופות, נתקלה בהרמת גבות מצד בני משפחה של חולה שטופלה, ונפטרה. אחד מהם מספר ש"התשלום בעבור כדורים שהם תמציות צמחים התבצע בבית פרטי, בכתובת אחרת בגבעת שמואל, ולא בקליניקה שבה מתבצעים הדיקורים". ההכחשה של גורביץ' נשארה בעינה גם כשהוצגה לפניה שקית כדורים, בצורות ובצבעים שונים, שלטענת משפחתה של החולה נרכשה שם. גורביץ' אמרה ש"חוץ מהכדור הלבן עם הציור של הדג לשיכוך כאבים - אני לא מזהה את התרופות". לאותה הכחשה גורפת זכו גם שאלות ביחס לגובה התשלומים. "מיליון דולר? למי בכלל יש סכום כזה?" תהתה גורביץ'.
כמה שווה תקווה
לא כולם מתחרטים על ה"השקעה", גם כאשר הטיפול נגמר במות יקירם. ייתכן כי לקרובים קשה להודות שהכספים שהושקעו בטיפול היו לשווא, במיוחד אם התקבלו כתרומות, וייתכן גם כי התקווה מעצם הטיפול הייתה שווה מבחינתם את המחיר. קרוב של החולה שנפטרה: "החלטנו ללכת על זה בגלל התקווה, בגלל שרצינו לחיות. רצינו לנסות. האמת היא שאני מאוכזב - הייתי יותר מרוצה אם היא הייתה בחיים, ואני גם לא יודע אם בזכותו היא חייתה יותר. מה שכן, הייתי מרוצה מכך שתמיד יצאנו ממנו מעודדים. היו כל מיני בעיות, אבל גם כשהמצב היה קשה הוא תמיד נטע בנו תקווה, ביטחון ושמחה. ותקווה זה דבר נורא גדול, שגם נותן חיים".
משפחתה של החולה מספרת כי במשך כשמונה חודשים שילמה למרפא כ-100 אלף דולר. "הסכום המקורי שהוא ביקש היה הרבה יותר גבוה, ומאוד הטריד. הצלחנו להוריד אותו אחרי הרבה לחץ והתמקחות", מספר הקרוב. "אבל אנשים עושים כל מיני דברים כדי לעזור לעצמם. מדובר באדם עם יכולות שיכול לעזור לחלק, ולחלק לא. במקרה שלנו, את תחילת הטיפול יכולנו להרשות לעצמנו בלי לבקש טובות, ואחר כך התחלנו לגייס עזרה".
"האם התקווה הזאת הייתה שווה 100 אלף דולר? אני חושב שהתשובה היא יותר עניין של גישה. אנשים בשנה האחרונה לחייהם מוציאים הכי הרבה כסף. הם משתוללים עם ניתוחים וטיולים, אז מבין האפשרויות שיש, זאת נראית לי אפשרות טובה שלא מזיקה. היא לא כרוכה בטלטלות ובלגן, ואולי היא גם יעילה. זה אומנם לא הצליח, אבל אני לא מרגיש מרומה ממנו יותר מאשר מהרפואה הקונבציונלית, כי זה אינפנטילי להאמין בהבטחות ריפוי. הוא אדם עם יכולות שמבטיח הרבה ומקיים חלק כן, וחלק לא. אני גם לא יודע להגיד אם הייתי חוזר על זה".
עמיתים מתחום הרפואה האלטרנטיבית הרבה פחות סלחנים מהקרוב. יו"ר ארגון הגג של האיגודים המקצועיים לרפואה משלימה, יאיר שמר, טוען שעצם הדרישה לסכומים כה גבוהים היא צינית: "הבטחת ריפוי, זה לא אתי ולא נכון, במיוחד כשמדובר בחולים סופניים שמוכנים לעשות הכול. סרטן זו מחלה בלתי צפויה בכל הנוגע לריפוי. אתה לא יכול להבטיח ריפוי, אלא מקסימום הקלה. לגבי הסכומים זה זועק לשמיים: אין שום הצדקה לבקש סכומים כאלה. מדובר בניצול ציני של חרדת מוות".
ד"ר יאיר מימון, מנהל המרפאה האלטרנטיבית באיכילוב, ד"ר לרפואה סינית ובעל קליניקה פרטית בעצמו, מוסיף שכל סכום שהוא מעל למאות שקלים בתחום האלטרנטיבי, הוא שערורייתי. "זה נשמע כמו הבטחת שווא, על גבול הפלילי. אני לא מכיר ריפוי לסרטן לבלב. בסרטן, מי שמתחייב או שהוא לא ריאלי, או שהוא בגדר נביא. לכל סרטן יש דינמיקה משלו, ולצערנו אף אחד לא יכול לדעת מראש". לגבי המחיר אומר מימון ש"יש דבר כזה שקוראים לו מוסר והגינות. זה צריך להיות בכל מקום ובכל רמה בין בני אדם, על אחת כמה וכמה בסיטואציות רפואיות. אם מישהו דורש סכומים כמו מיליון דולר זה לגמרי עובר את גבולות ההיגיון. אם היה איזה שהוא טיפול כזה ייחודי ומדהים, הוא לא היה נמכר לאנשים בודדים. חברות תרופות היו מוכנות לשלם מליארדים".
גורביץ', בתגובתה, הכחישה כי המרפאה גבתה 100 אלף דולר מהחולה וממשפחתה. ביחס להבטחת הריפוי, זו ניתנת על-ידי המרפא על סמך ניסיונו, ולא בכל הסוגים של הסרטן. ד"ר לו צ'אנג גואנג מאשר בשיחה כי הוא מתנגד לטיפולים כימיים, אבל גורביץ', שמתערבת מיד, מסבירה שהוא דווקא לא תמיד שולל כימותרפיה, ומזכירה לו מקרה שבו המליץ לחולה לבצע אותם. הד"ר מהנהן בהסכמה.
לא מסתיר
ד"ר לו צ'אנג גואנג לא מסתיר את טענתו כי הוא יכול לרפא סרטן. להפך - הטענה פורסמה בראש חוצות. כך, למשל, ב-30 ביולי השנה פורסמה מודעה ב"מעריב". במודעה נראה גואנג עם גורביץ', המוצגת כמטופלת. "ד"ר לו מוגדר על-ידי משרד הבריאות כמציל חיים..." נטען במודעה. "הוא הצליח לראשונה בישראל לרפא עקרות וסרטן (השד ולמפה) ללא טיפול כימותרפי". הדוקטור עצמו מוצג במודעה באופן ציורי כנצר לשושלת רופאים בת 500 שנה, שטיפלה בקיסרי סין. "במשך הדורות חקרו ופיתחו רופאי המשפחה תרופות סיניות מצמחי מרפא נדירים. את סודות הרפואה העבירו בסודיות מאב לבן. אפילו לבנות המשפחה לא גילו את רזי רפואתם", נאמר שם. עוד נטען כי הרופא היה מנהל בית חולים צבאי בסין, לימד שנה במכללת רידמן, ואף לימד רופאים בצה"ל. "ד"ר לו טיפל בהצלחה במגוון בעיות, נחל הצלחות אדירות ונדירות בטיפול, ומהווה נכס ואוצר ידע שלא יסולא בפז למדינת ישראל... אנשים רבים בפוליטיקה הגדירו אותו כ'מציל חיים'", חותמת המודעה.
בהיעדר כל הכרה רשמית של המדינה במטפלים אלטרנטיביים, ברור שהצגתו של המרפא כמטפל מוכר על-ידי משרד הבריאות, מטעה בלשון המעטה. המשרד בתגובתו קובע חד משמעית ש"הד"ר אינו רשום במשרד הבריאות כבעל רישיון לעסוק ברפואה או כבעל הרשאה כלשהי". דובר המשרד מוסיף שאין לו כל מידע על הצלחותיו או כישלונותיו של המרפא, ו"למותר לציין כי מעולם לא הוגדר ד"ר לו צ'אן גואנג על-ידי משרד הבריאות כ'מציל חיים'". המשרד לא הסתפק בתגובה הזאת, אלא גם פנה למשטרה והגיש תלונה נגד גואנג בחשד שהוא מתחזה לרופא.
גורביץ' דוחה את הדברים וטוענת שלד"ר יש אישור ממשרד הבריאות. כהוכחה היא מציגה צילום של מכתב ממנכ"ל משרד הבריאות, שבו הוא ממליץ להאריך את שהותו בישראל, ובקשה דומה מראש הממשלה אהוד אולמרט מתקופת כהונתו כשר התמ"ת. ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה כי כמתחייב מהנוהל הקבוע שר התמ"ת נדרש להמליץ בפני שר הפנים על הארכת שהייה. למרפא, אומרים במשרד, היו המלצות רבות בשל הטיפול בחיילים פצועים, ולכן נשלח מכתב ההמלצה לשר הפנים. משרד הבריאות טען בתגובה כי מדובר במכתב שעסק ב"נושאים טכניים" הקשורים להסדרת מעמדו של המרפא בישראל, ולא בהכרה כלשהי בכישוריו.
ההחלטה בלתי אפשרית
חולים חשוכי מרפא ובני משפחותיהם מסרבים לקבל כגזירת גורל אבחנות קשות של הרפואה הקונוונציונלית ופונים לערוצים אלטרנטיביים בניסיון למצות כל תקווה, גם אם הם כרוכים בתשלום סכומי עתק. העובדה ששוק הרפואה האלטרנטיבית פרוץ לחלוטין לא מסייעת להגן עליהם. המרואיינים לכתבה הזאת מדגישים כי גם בתנאים של שוק חופשי התמונה מורכבת יותר מאשר "רוצה תשלם, לא רוצה אל תשלם". בסיטואציה של מחלה קשה, הם אומרים, משפחות תמיד יעדיפו לקבל את ההחלטה שנותנת תקווה, גם אם אין לה כיסוי. ובמצב הזה, הם מדגישים, לא סביר שאין רגולציה כלשהי שתסייע להם. "
