עם הודעת הביטול שמסר משרד הפנים, אמרו אנשי HP ישראל שהחברה העולמית "לא מרוצה" מהמצב. ואכן, לפני שבוע נחשף ב"גלובס" שענקית המחשוב העולמית עומדת לפנות לערכאות משפטיות ולגופי פיקוח מקומיים אחרים (משטרה ומבקר המדינה) לגבי ההתנהלות במכרז. כדאי להבין, מקרה בו חברה בינלאומית לא מרוצה מהתנהלות מכרז ציבורי במדינת ישראל, הוא דבר סטנדרטי, כמעט מובן מאליו. אבל נקיטת אמצעים אגרסיביים לבירור מה קרה סביב המכרז, זה חידוש גדול.
"אנחנו עומדים להגיש עתירה לבית המשפט ואני מעריכה שנעשה זאת תוך שבוע", פותחת את דבריה בראיון ל"גלובס" ריקי אביב, מנהלת אגף ייעוץ ופרויקטים ב-HP ישראל, האחראית מתוקף תפקידה על פרויקט התעודות החכמות. בכל תזמון אחר, התבטאות של בכיר מקומי בענקית טכנולוגיה על פנייה לערכאות משפטיות כנגד התנהלות מכרז ציבורי הייתה גוררת פיהוק גדול, מקסימום ידיעה קטנה. אבל הסיפור של HP ומכרז התעודות החכמות רחוק מאוד מלשעמם, והנציגים המקומיים של HP מנסים בכל כוחם לשכנע, ואולי גם קצת להפחיד, שעוד לא ראינו כלום.
אז מה הסיבה לכל הרעש? קודם כול, קצת היסטוריה: ב-2002 יצא לדרך המכרז הראשון של משרד הפנים, ובו השתתפו רוב החברות הבינלאומיות הרלוונטיות, כמו יבמ, EDS, HP וחברות ישראליות (כ-11 חברות בסך הכל). HP זכתה במכרז ב-2003, אך עתירה של חלק מהמשתתפות (EDS, דפוס בארי ויבמ) כנגד תוצאות המכרז, הביאה לפסילתו. בתחילת 2005 יצא משרד הפנים עם מכרז חדש, כששתי חברות בלבד התחרו בו: קונסורציום בראשות HP ובהשתתפות אקסלטו הצרפתית, Zetes הבלגית ופתקית הישראלית, מול דפוס בארי בשיתוף CSI בריבוע.
אם התנהלות המכרז עד לאותה נקודה הייתה בעייתית, הרי שהמכרז השני דרש מורכבות גבוהה ברמת האבטחה (ראו מסגרת), מורכבות שאחראית לכך שמעט מאוד חברות יכלו מלכתחילה להשתתף במכרז. ב-HP טוענים שההכנה להגשת המכרז בלבד עלתה כמיליון דולר וכללה גם השבתת קו ייצור בצרפת לשם הדגמת יכולות הייצור.
לדברי אביב, המורכבות של הדרישות הביאה לכך שהמתמודדת הנוספת - דפוס בארי - לא עמדה בתנאי הסף מבחינת דרישות האבטחה וקיבלה עשרה חודשי דחייה בהגשת ההצעה כדי לעמוד בתנאים שנדרשו. גם לאחר מכן, כשלא עמדה בתנאים אלו, היא קיבלה מספר חודשים נוספים כדי להתכונן לשימוע בנושא.
מדפוס בארי נסמר בתגובה לדברים: "הגשנו אישור במועד, אבל לצערנו בממשלה חשבו שהוא לא מושלם. אומנם ראו את זה רק כאישור פרוצדוראלי אבל לא קיבלו את טענותינו. לפי מה שנראו לנו העיכובים במכרז לא היו בכדי לתת לדפוס בארי זמן נוסף אלא לצרכים אחרים".
כאן עוברת אביב לתאר את השתלשלות העניינים לקראת ההחלטה על ביטול המכרז בפעם השנייה, כפי שהיא רואה אותם. "לאחר שהצעת HP עמדה בכל הדרישות, פתחו את המעטפות עם המחיר המוצע וטענו שיש פער גדול בין המחיר ש-HP הציעה לבין האומדן (שלפי הערכות משרד הפנים הסתכם בכ-250 מיליון שקל לעומת כמעט 400 מיליון שקל שהציעה HP - ש.ש).
"מאותו רגע קרו כמה דברים תמוהים עד תמוהים מאוד. ראשית, הזמינו את HP לשימוע בתחילת נובמבר ולא נתנו לה יותר מארבעה ימים להתכונן, למרות שלקבוצת בארי נתנו כמה חודשים. ביקשנו ארכה וכן את חישוב האומדן של משרד הפנים על מנת שנוכל להצביע למה הוא שגוי. משרד הפנים סירב לכך, אבל קיבלנו ארכה של יומיים. בתחילת השימוע זרק לנו מנכ"ל המשרד (אריה בר) את האומדן של המשרד (ההערכות מדברות על 50 שקל לתעודה - ש.ש) ולא עבר שבוע לאחר השימוע הזה, עד שמשרד הפנים החליט לבטל את המכרז".
עיקר הטענות שמעלה אביב נוגעות להתנהלות משרד הפנים לקראת השימוע שנערך לחברה. "ביקשנו כבר לפני חודש זכות עיון במסמכים, שזה דבר שחייבים לספק לנו. קיבלנו לפני שלושה שבועות כמות קטנה של מסמכים, רובה מושחרת, בטענות של חיסיון. הגשנו עתירה לבית משפט שיגלו לנו את רוב החומר.
"לאחר התערבות של הפרקליטות אמרו שיתנו לנו את רוב החומר וינקו את החיסיון וההשחרות, אבל מישהו מנסה להסתיר את האמת. השאלות שלנו הן למה מגיע ל-HP היחס הזה? למה משרד הפנים כל כך מיהר? למה אצה לו הדרך אחרי כל השנים שהמכרז הזה מתגלגל? אולי מישהו במשרד הפנים ממהר לאיזה שהוא מקום? משהו כאן לא נראה תקין".
ב-
HP העולמית התערבו. החברה החליטה שהסניף הישראלי, ששכר בינתיים את עו"ד יוסי לוי ממשרד עו"ד לוי, מי-דן, יטפל בהליכים המשפטיים מול משרד הפנים ומול בתי המשפט, ואילו החברה העולמית תבדוק את העניין מהבחינה הציבורית.
כאן הפרשה מתחילה להיות מעניינת באמת. "כתוצאה מכך", מתארת אביב, "פנתה HP העולמית לשגרירות האמריקנית בישראל ואתמול יצא מכתב של השגריר לשר האוצר, שר התמ"ת, ראש הממשלה ושר הפנים, ובו מלינה HP על היחס שקיבלה.
"בנוסף, HP פנתה למשרד המסחר האמריקני כדי לבדוק האם ישראל הפרה את קוד ה-GPA (אמנת הרכישות הבינלאומיות), ואת אמנת הסכמי הסחר הבינלאומיים (WTO - World Trade Organization, שמטפלת באי-הפליה של ספקים זרים במכרזים בינלאומיים - ש.ש). האמריקנים הולכים להעלות את זה במטה בז'נבה במסגרת מנגנון ה-WTO. במידה שיסתבר שישראל פעלה שלא כראוי, זה עלול לפגוע בחברות ישראליות שפועלות בארה"ב".
שינוי באומדן
בחברה העולמית, אומרת אביב, "יש זעם גדול על כך שאחרי שנתיים שהמכרז מתנהל נתנו רק ארבעה ימים כדי להתכונן לשימוע, ולא מסרו פרטים. בלי קשר למי שצודק, זה לא יחס". אביב מלינה גם על האומדן שהציג משרד הפנים, שלטענת HP היה שגוי: "קיבלנו חלק מהפרוטוקול ובו גילינו שהאומדן שביצעה המדינה התייחס ל-5 מיליון כרטיסים למרות שהמדינה ביקשה אומדן עלות לייצור של 2.5 מיליון כרטיסים. כלומר, אם המדינה הייתה אומרת לנו מראש את האומדן הגדול יותר, אולי היא הייתה מקבלת מאיתנו את המחיר שהיא מעריכה או אחוזים ספורים ממנו".
" למה HP מתרגשת מזה כל כך? עם כל הכבוד, הרבה דברים מוזרים מתרחשים כאן במכרזים הציבוריים ועד כה לא ראינו אותה עושה משהו, יכול להיות שאמרתם משהו שעודד אותה להתערב?
"תמיד יכולנו להסביר למה הפסדנו. כאן קרה משהו, שאנחנו - אנשי מקצוע שסומכים עליהם, לא מסוגלים לתת תשובות. הנקודה היא שאתה בא ומספר שבמשרד הפנים עשו אומדן של 5 מיליון תעודות, בזמן שאנחנו עשינו אומדן של 2.5 מיליון. למה זה היה ככה? זה היה מראש כדי להכשיל מישהו, אין לי תשובה אחרת. חוץ מזה, אתה צודק לגבי ההתנהלות, רק שהפעם זה העלה את הקריזה למישהו".
" אז מה החברה העולמית טוענת? שיש כאן אפליה על רקע לאומי?
"תראה, אם נתנו למציע ישראלי, שלא עמד בתנאים הבסיסיים, עשרה חודשים לשפר את ההצעה ועוד כמה חודשים להתכונן לשימוע, ולנו נתנו רק כמה ימים להתכונן, אז גם בישראל מבינים שהייתה אפליה, לא צריך להגיע עד ז'נבה בשביל זה".
" ואולי באמת צודקות הטענות שהמכרז היה מורכב מדי? הדרישה להביא לכאן קו ייצור שלם בשביל כמה מיליוני תעודות בלבד נשמעת הזויה.
"בישראל יש היום מעל 600 אלף תעודות זהות מזויפות. בעצם, זה היה ב-2002 והיום יש אולי יותר. הדרישה להביא לכאן קו ייצור היא של השב"כ, משיקולי אבטחה. הסיבה למיעוט המשתמשים היא שאחרי המפלה של המכרז הראשון היה נראה שזה לא רציני. חלק לא רצו לגשת כי השוק הערבי התחיל לשגשג ואמרו שבשביל 2.5 מיליון תעודות לא מסכנים את השוק הערבי".
" בהינתן המורכבות הזו, הטענות שתפרו כאן מכרז שרק HP יכולה לעמוד בו נראות די מובנות, לא?
"ממש לא. בכל רכיב של המכרז יש המון מועמדים שיכולים לעשות את זה. זה נראה שרק אנחנו מטפלים בזה בגלל שאין הרבה שמסוגלים להבין את התחום. מדובר בהתמחות".
" ציינתם שהמכרז היה באורך של מאות עמודים, מאוד מאורגן וברמה גבוהה, אז מה קרה בדרך בקו הסיום שממנו אתם כל כך לא מרוצים?
"זו גם השאלה שלנו. אנחנו לא נוותר הפעם ונפצח מה קרה כאן באמצע". "
מהי תעודת זהות חכמה?
מהבחינה הטכנית תעודות הזהות החכמות אמורות לפעול (וגם להיראות) כמו כרטיס אשראי. התעודה עשויה ממלבן פלסטיק קשיח שבו ישולב שבב אלקטרוני, עליו מקודדים פרטים של המחזיק שמאפשרים זיהוי שלו מול מערכות מחשוב ציבוריות. באמצעות התעודה החכמה יוכלו אזרחי ישראל לגשת לשירותים שונים של ממשל זמין, להזדהות מול הרשויות באמצעות מנגנון אימות וזיהוי (חתימה אלקטרונית), לשלם מסים, לחדש רישיון נהיגה ועוד פעולות רבות אחרות.
חלק ניכר מהמורכבות בתעודה קשור לאבטחה, גם מצד מכת זיוף תעודות הזהות הרגילות, וגם כדי לאפשר זיהוי אמין של המשתמש. כדי לאפשר זאת עובדים הכרטיסים החכמים כהתקני אבטחה, המותאמים אישית באמצעות נתונים ספציפיים לבעלים. האבטחה מסופקת באמצעות זיהוי המשתמש (נתונים אישיים, כולל תמונה ו/או זיהוי ביומטרי), אימות הזהות הדיגיטלית שלו (כלומר שזה אכן בעל הכרטיס), חתימה דיגיטאלית שמאפשרת זיהוי נוסף, ומעל הכל - מעין "אישור אבטחה" (certification), שמבטיח את רמת האבטחה בכרטיסים החכמים. "
משרד הפנים מגיב: "הטענות חסרות שחר"
דוברת משרד הפנים מסרה בתגובה לדברי ריקי אביב כי "מהטענות עולה שלא נעשית הבחנה בין הנושאים השונים ונעשות השוואות בלתי רלוונטיות. אי לכך, נבקש להעמיד דברים על דיוקם:
"פערי הזמנים שהוקצו לחברת HP ולדפוס בארי אינם זהים, מאחר שמדובר בשני הליכים שונים לחלוטין, אשר אין להשוות ביניהם. לחברת HP הוקצו מספר ימים כהכנה לשימוע ואילו לדפוס בארי הוקצו מועדים מוארכים להצגת אישור האבטחה, כמפורט בתנאי המכרז, ובו מובהר שאישור האבטחה יוצג עד לשלב ההדגמה. לאור העובדה ששלב ההדגמה התאחר, הוארך גם הזמן להצגת אישור האבטחה. עיון קצר בתנאי המכרז היה חוסך טענה זו.
"התנהלות המשרד לקראת השימוע של חברת HP לגבי העברת חומרים מהפרוטוקולים נעשתה לפי ייעוץ משפטי חיצוני. משניתנה הנחיה אחרת על ידי פרקליטות המדינה (ולא על ידי בית המשפט, כפי שנטען), הועברו חומרים נוספים.
"חברת HP נדרשה מלכתחילה להציג אומדן עלויות לתעודה בודדת X 5 מיליון תעודות. התחייבות המשרד בתנאי המכרז הייתה לרכישה מינימאלית של 2.5 תעודות זהות. אין לכך כל קשר לאומדן שהתבקשו החברות להציג. "לאור האמור לעיל, ברור הוא כי הטענות הינן חסרות שחר". "
