עם ההישג הזה והיסטוריית הביצועים המצוינת שלו, דעותיו של גרוס על הכלכלה האמריקנית והמגמות בשוק הפיננסי מעניינות מאוד. "אני מאמין שהכלכלה האמריקנית נמצאת בהליך של מיתון קל כבר מדצמבר", הוא יורה כבר בראשית הראיון. "ב-2008 נראה כלכלה איטית וצמיחה של כ-1%, בגלל הבעיות בשוק הנדל"ן, ירידת ערך הבתים וההשפעה על הצרכנים".
מה שמטריד יותר הוא שגרוס מזהיר שבעיית האשראי תזלוג גם למשכנתאות האיכותיות, כולל משכנתאות הפריים. "השלב הבא במשבר ילווה בכך שהלוואות באיכות גבוהה יותר (ALT-A), ואולי אפילו גם משכנתאות פריים, ייכנסו לתחום הסכנה של חדלות פירעון. זה יקרה אם שווי שוק הנדל"ן יירד ב-10% בשנים הקרובות, כפי שאני צופה, ואז נראה דיפולטים נוספים גם באיכויות גבוהות יותר", הוא מזהיר.
את הסיבה למשבר תולה גרוס בתאוות הבצע של "בנקאות הצללים" של וול סטריט - מושג שטבע ומתייחס לבנקאות הקפיטליסטית ה"גרידית". "חיפוש התשואות הגבוהות איפשר לקרנות גידור ולצינורות פיננסיים לצמוח לבנקאות צללים, שנבנתה על מינוף ומימון זול", הוא טוען. "כמובן שתאוות בצע הניעה את התעשייה. כשהטבע האנושי בא לידי ביטוי בכלכלה קפיטליסטית הוא תמיד עובר מפחד לתאוות בצע. בשנים האחרונות ראינו תאוות בצע גבוהה, כשאנשים חשבו שמחירי הבתים לעולם לא יוכלו לרדת ושמינוף הוא הפתרון היחיד להשיג תשואות גבוהות. תאוות הבצע היתה מעל הכל וההיגיון הבריא נדחק לתחתית הרשימה".
הפתרון של גרוס, לא מפתיע, הוא הורדה דרסטית של הריבית. "הריבית בארה"ב צריכה לרדת לרמה של 3% לפחות", הוא קובע. "המטרה היא להקטין את ריבית המשכנתאות ל-30 שנה, כך שהבתים יהיו בהישג ידם של הקונים. הפד לא יכול להרשות לעצמו לראות את מחירי הבתים יורדים בעוד 15%-20%, אבל יכול להיות שכבר מאוחר להציל את 2008.
"אכלתי אתמול ארוחת ערב עם שר האוצר פולסון, ואמרתי לו שלדעתי על ממשל בוש להחליט על הגדלת הגירעון הפיסקלי מ-2% ל-5%, כדי לחפות על חולשת המגזר הפרטי. אני לא יודע אם הם יוכלו לעשות את זה, אבל זה צעד חיוני". גרוס, אגב, מאמין שהאינפלציה בארה"ב תרד לרמה של 1%-2%.
