מה המשותף לשופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב - ברכה אופיר-תום, עודד מודריק, אמנון סטרשנוב, שלי טימן, אדמונד לוי, ושופטת בית משפט השלום בתל-אביב, קלרה רג'יניאנו? האזרח דב סובול, עובד משרד השיכון.
סובול הינו "משתמש" פעיל בשירותי בית המשפט. לפי עדותו, במשך 40 שנה, היו לו 58 משפטים בבית המשפט. אחת ה"היתקלויות" האחרונות שלו במערכת המשפט, הביאה לדיון עקרוני בין שופטי ההרכב סטרשנוב-מודריק-טימן. הדיון עסק בשמירת כבודו של בית המשפט, מול שמירה על חופש הביטוי והזיקה שבין עבירת זילות לבין חוק איסור לשון הרע.
השתלשלות העניינים: סובול נשפט בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, בפני סגן הנשיא דאז, אפרים דורון, בשל דו"ח תנועה שנרשם לו, והורשע בהיעדרו. למחרת, התייצב בבית המשפט לתעבורה, טען כי נעדר בשל מחלה, וביקש לבטל את ההרשעה ולדון בעניינו מחדש.
דורון לא נעתר לבקשתו, וסובול ערער למחוזי. בהודעת הערעור טען בין היתר, כי הוא רואה בהתנהגותו של דורון "מעשה אנטישמי-גזעני, כי הנני חובש כיפה ועטור זקן עבות".
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, והחזיר את התיק לדיון מחדש בבית המשפט לתעבורה, ואולם, בשל התבטאותו של סובול כלפי השופט דורון, בהודעת הערעור שלו, הוגש כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום, בעבירה של זילות בית המשפט.
במשפטו בגין האשמתו בזילות טען סובול, כי מאחר שדברי העלבון נכללו במסמך שהוגש לבית המשפט, הרי הם בבחינת פירסום על ידי בעל דין, שנעשה כדי דיון, וככזה, מדובר בפרסום מותר, שאינו יכול לשמש עילה למשפט פלילי. מעבר לכך, הוא טען, הפטור מקיף מניעת משפט פלילי מכל סוג, בגין כל עבירה, ומכאן שגם עבירת הזילות כלולה במסגרתו.
השופטת אופיר-תום, שכיהנה אז כשופטת שלום, דנה בתיק ודחתה את הטענה, בקבעה כי הפטור משתרע רק על עבירות לפי חוק איסור לשון הרע. היא הרשיעה אותו בעבירה שיוחסה לו, דנה אותו למאסר על תנאי ותשלום קנס בגובה 1000 שקל.
סובול ערער, והערעור נדון בפני הרכב סטרשנוב-מודריק-טימן. תוצאת הערעור היתה, שמודריק זיכה את סובול, בניגוד לעמדתם של שני הקולגות שלו. התבטאותו של סובול, והרשעתו בזילות סוקרו על ידי העיתונאי יריב לוין במקומון "על השרון". לוין ציין כי סובול ערער למחוזי, אך לא התייחס לפרטי הערעור. בעקבות הפרסום, הגיש סובול קובלנה פלילית נגד העיתונאי, שנדונה בפני השופטת רג'יניאנו.
במהלך הדיון במשפט, עלו התבטאויות של סובול כלפי שופטים נוספים. כך למשל, לגבי השופט אדמונד לוי, אמר סובול כי הוא "התעלם מהוראות החוק... "פירסם כתב ערעור ברבים מבלי שקיבל ממני אישור... הפירסום שהשופט אדמונד לוי נתן להודעת הערעור באולם, היא תופעה שלילית".
התברר גם, שסובול, לבד מהערעור שהגיש על הרשעתו בעבירת זילות, הגיע עד לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בניסיון לבטל את הסעיף בחוק העונשין. העיתונאי טען כי אין להשיב לאשמה, וכן שערעורו של סובול, על הרשעתו בעבירת הזילות, "אינו ענייני, לא רלבנטי ופוגע במערכת המשפט ובשופטים המכובדים".
רג'יניאנו קיבלה את טענתו של העיתונאי בדבר "אין להשיב לאשמה", וזיכתה אותו. בערעור שהגיש סובול על החלטתה, ממש בימים האחרונים, הוא טוען כי השופטת אוהדת את העיתונאי, בעוד שאליו התייחסה בחוסר כבוד בולט ובזה לו לכל אורך הדיונים; למשל, היא דחתה בקשת תיקון פרוטוקול, "המשקר עובדות ופוגע בשמו של הקובל"; כמו כן, בבקשות תכופות של הבהרה, היא ראתה הטרדת בית המשפט; כן הכניסה להחלטתה דברי תוכחה פרטיים ושקריים של העיתונאי, שלדעת סובול, פוגעים בו.
חזרה לערעור אצל סטרשנוב-מודריק-טימן: השופטים התלבטו בשאלה, האם התנהגותו של סובול נכללת בגדר ההיתר המוענק לאמירות לשון הרע, במסגרת הליכים משפטיים.
לדעת מודריק - כן. זאת משום שמוסד השפיטה, שעבירת הזילות באה לגונן עליו, אינו נפרד מהשופטים; הוא מגולם בשופט בשר ודם, ולפיכך, פגיעה במעמדו השיפוטי של שופט, יש בה משום הוצאת דיבתו רעה. מכאן, שעל עבירת הזילות חל הפטור המוקנה לעבירה לפי חוק איסור לשון הרע.
לצד הצורך להגן על המוסד השיפוטי ועל השופט, כבודו ומעמדו, קבע מודריק, מתקיים גם צורך לאפשר לבעל דין להתבטא בחופשיות בעת הדיון השיפוטי. מחוץ למסגרת הדיון ניתן להגביל את החופש הזה. הביטוי "תוך כדי דיון", כמו שמודריק רואה את זה, צריך לכלול התבטאות במסגרת פעולה פורמלית בדיון תשובה לאישום, עדות, סיכומי טענות, הצגת כתבי טענות - אך לא התפרצות של בעל דין או של הנאשם במהלך הדיון בדברי בלע כלפי השופט.
ההתבטאות של סובול כלפי השופט דורון, אמר מודריק, חמורה, חותרת מתחת לאמון הבסיסי של הציבור במערכת השיפוטית, מייחסת לשופט אובדן מוחלט של הווייתו השיפוטית, ובהיעדר יסוד לדברים, הם מהווים לשון הרע כלפי השופט וזילות בית המשפט. מצד שני, הדברים נכללו במסמך שהוא חלק מהליך שיפוטי ובאו לידיעת גורמים נוספים ועל כן, ככל שהדברים חמורים, אין מנוס אלא להביאם בגדר ההיתר לפי חוק איסור לשון הרע ולקבוע כי המערער אינו נושא באחריות פלילית בגינם.
מודריק הזכיר התפרצותו של עורך דין ממוצא תימני, כלפי שופטי בית המשפט העליון, בבג"ץ פרשת מינוי היועץ המשפט לממשלה. עורך הדין אמר לשופטים, כי אילו היו אשכנזים, היו מתייחסים אחרת לטיעוניו. התביעה, ציין מודריק, לא אצה להאשים בזילות, שכן על אף עוצמת הפגיעה והעלבון, כמו בעניין של סובול, אין בסיס לאישום.
"חופש ההתבטאות במשפט", ציין מודריק, "הוא צורך בסיסי. חלק מזכות הטיעון שהיא מכלי הצדק הטבעי. שימת סייגים ותחימת גבולות, משמעה שבעל דין הטוען טענותיו בפני בית משפטו, יהיה נתון לחסדי התביעה שמנגד. היא תהיה אדון על הקביעה הראשונית, אם דבריו חרגו מן הטעם הטוב, או לא".
מודריק הוסיף, כי השקפתו אינה מרוקנת מתוכן את עבירות הזילות, אלא מחילה אותה על התבטאויות מחוץ להליך הדיוני ועל התבטאויות בגדר ההליך, שאינן במסגרת טיעון פורמלי.
לדעתו של טימן, שהרשיע את סובול, אין להחיל את הפטור בחוק איסור לשון הרע, על עבירת זילות בית המשפט שבחוק העונשין. עבירת הזילות, לדבריו, מכוונת להגן על מוסד השפיטה ולא על השופטים. על כבודו של האדם המכהן כשופט, אמר טימן, המחוקק "מוחל" בדרך של מתן פטור לנתבע או לנאשם, על פי חוק איסור לשון הרע, ואילו על ביזוי בית המשפט ועל פגיעה בכבודו, אין הוא מוחל.
לדעתו של טימן, מדיניות פרשנית ראוייה בדבר התכלית החקיקתית של הסעיף המתייחס לעבירת הזילות, איננה סובלת העדפה של חופש הביטוי, על פני פגיעה ברשות השופטת ובאושיות החברה הדמוקרטית. גם לחופש הביטוי, לדעתו, ישנם גבולות וסייגים.
לפי זדבריו "דברי נאצה שאינם דרושים לעניינו של בעל הדין, והחשדת מערכת המשפט בגזענות ואנטישמיות, עד כדי אפלייתם לרעה של חובשי כיפות ובעלי זקן, אין להם מאומה עם חופש הביטוי והם פוגעים באושיות המערכת; באמון הציבור שהיא נזקקת לו, ובדמוקרטיה. עד שגם שופטים סלחניים וסובלניים, אינם יכולים למחול עליהם". -* עו"ד ד"ר עידו דינשטיין, ממשרד רב-אילן-בן-צור (ולשעבר ממשרד כהן-להט), ייצג את SEA, ברכישת קידום מולטימדיה, בתמורה ל-%9 ממניות SEA. עו"ד רמי בן-נתן, מארדינסט-בן-נתן, ייצג את קידום מולטימדיה.
* עו"ד תמיר גילת, מבר-ניר-גילת-בר-נתן, ייצג את הכשרת היישוב, בקבלת %15 מהון המניות של גיבור ספורט, בהקצאה פרטית. במסגרת ההקצאה, קיבלה הכשרת היישוב שתי אופציות להגדלת הכמות. עו"ד אמיר חן, מוקסלר-ברגמן, ייצג את גיבור ספורט. « «כבוד בית המשפט מול חופש הביטוי «דב סובול, עובד משרד השיכון, ערער למחוזי על החלטה של בית המשפט לתעבורה וטען כי התנהגותו של סגן הנשיא, אפרים דורון, היא "מעשה אנטישמי-גזעני" * הערעור התקבל אולם סובול הואשם בזילות בית המשפט