גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרק ד': פרשת אבישי רביב

אבישי רביב היה קשור לשירות הביטחון, כסוכן, מדצמבר 1987. בתקופת פעילותו, אשר הוערכה כמועילה, נתפס גם למעשים רבים שהיו בגדר הפרות חוק, ביניהם מעשי אלימות, ולמרות האזהרות וההתראות של המופקדים על הקשר עימו, לא פסק מכך.

בשיחות עימו הובהר לו, שלא יינתן לו גיבוי אם יפר את החוק, אך הלכה למעשה לא נפתחו נגד הנ"ל במשך כל השנים הליכים משפטיים (למעט מקרה אחד התקיפה של ח"כ תמר גוז'נסקי), למרות שמעשיו כללו כבר בתחילת פעילותו תקיפות, חבלה ברכוש, קשירת קשר להצתת דירה והטרדות לסוגיהן. כך אירגן "סיורים ליליים" בציר ירושלים-חברון, אשר במהלכם התחזו הוא וחבר מרעיו לשוטרים, נטפלו לתושבים ערבים, ערכו חיפושים על גופם ועוד.

בדומה, התנכל מאוחר יותר לערבים בעיר העתיקה וניפץ זגוגיות בבתים ובמכוניות. לא רק שלא ננקטו נגדו הליכים. נהפוך הוא, הודיעו לו לא אחת שהיתרון בפעולתו עולה על הנזק העולה מהתנהגותו, וכי החומרה שבמעשיו אינה בעצם הביצוע אלא בחוסר הדיווח. לגורמי השב"כ לא היה ספק, כי הנ"ל ישוב ויחזור על מעשיו.

בשנת 1990 הוא השחית שלטי יישובים ערביים בשומרון. אחר כך היה מעורב בהקמת גוף שכונה "נפ"צ" (נוער פשיסטי ציוני). הוא היה הגורם המרכזי ביצירת גוף דמה-מילטנטי שכונה "אי"ל" (אירגון יהודי לוחם), שנתקיים למעשה רק בפירסומיו של אבישי רביב ועל-ידי הכיסוי שניתן לו בטלוויזיה. ב-1991 פירסם מכתב גזעני נגד היושב ראש הדרוזי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, ותקף פיזית את ח"כ תמר גוז'נסקי.

הוא הסית קטין לפגוע בפייסל חוסייני, ובהקשר זה אף מסר דיווח כוזב למפעיליו. בסיכום פגישה עימו מיום 30.4.92 נאמר:

"א. בעקבות יוזמות לפעילות שמעלה הנדון הובהר, כי תפקידו במסגרת הקשר עימנו - אינו ליזום פעילות אלא לעכב, לדחות ולדווח אודות פעילות של אחרים.

ב. הוסבר לנדון, כי בעקבות יוזמותיו אנו למעשה 'רודפים אחרי הזנב של עצמנו' במקום לכסות את הפעילות.

ג. תודרך והוזהר, שלא ליזום כל פעילות בלתי חוקית, וחוקית - שלא בדיווח מוקדם לשב"כ.

ד. הנדון קיבל את הדברים תוך שהביע נכונותו והסכמתו לפעול על פי התידרוך.

הערה: ה. היוזמות שמעלה הנדון נובעות מאופיו הבעייתי, ולמרות הסכמתו במהלך הפגישה יש לצפות, כי מדי פעם ימשיך ביוזמותיו.

ו. לפיכך יש לשמור על קשר טלפוני קבוע עימו תוך תידרוך למניעת העלאת יוזמות מדי פגישה.

ביום 23.6.92 נכתב בדו"ח פגישה עימו:

"א. כדרכו מסר הנושא דיווח על הקמת אי"ל בדיעבד. על רקע זה והרגלו לדווח בדיעבד קויימה עימו שיחה קשה.

ב. הסברתי לנושא באריכות את הבעיות הנובעות מכך שמדווח בדיעבד - עלול לשגות מתוך ראיה צרה של דברים, אין לו גיבוי משפטי למה שאינו מתואם איתנו, יש בכך בבחינת חוסר משמעת חמור ומקשה על יכולתנו לכוונו ליעדים החשובים שלנו.

ג. לאור היותו של הנושא טיפוס תלותי בנו, אמרתי לו שלאור עיון בתיקו והיכרותי עימו, ספק אם יש מקום להמשך הקשר עימו, כאשר הוא מגלה התנהגות שאין אנחנו יכולים לקחת עליה אחריות.

ד. הדברים נאמרו לנושא בצורה חריפה, ונראה לי שנפלו על אוזניים קשובות. יחד עם זאת, לאור אופיו המיוחד של הנושא, ספק אם יילקחו על ידו בחשבון לאורך זמן".

אבישי רביב המשיך בשלו. הוא יזם פעילויות אלימות בחברון, פירסם כרוזים וביניהם אחד שקרא לסרב לשרת בצה"ל, התנכל לראש מועצת קרית-ארבע, שנראה לו מתון מדי, ולבניו, הציג לתקשורת מצג מבויים של קייטנת "כך", יצר שם של גוף חדש בשם "חרב גדעון", פירסם כרוזים הקוראים לפגיעה במר דומב, מפעילי מועצת יש"ע.

ביום 25.9.94 התנכל לנהג ערבי ודיווח דיווח כוזב לגבי נסיבות האירוע. בחברון ערך סיורים אלימים, היינו עבר בלוויית מספר קטינים שאורגנו על ידו ברחובות העיר, וביצע מעשי אלימות כלפי ערבים שהזדמנו בדרכו (הכאת ערבי זקן, הפיכת דוכנים). כל העת המשיך בקשרים עם התקשורת כדי להציג את "אי"ל" כגוף קיים וזכה לסיוע הטלוויזיה בכך ששידרה טקס השבעה, שלא היה אלא הצגה, כאשר מי שנכח במקום חייב היה להיות ער לכך שהמדובר בהצגה. מפעיליו אף בחרו להטיל עליו לכתוב סיסמאות נגד תהליך השלום.

ב-23.7.95 נערכה לאבישי רביב "שיחת קילוף". בשיחה זו הודה, כי פעמים רבות יזם פעילות אלימה, כגון ניקוב צמיגים של רבים וכן תקיפות, מכות, הפיכת דוכנים, מכות באמצעות אגרופנים, בעיקר בחברון. בכל אותה פעילות אותה יוזם הנדון, הוא לוקח חלק פעיל, וצויין, כי ערבים רבים הוכו על-ידיו קשות. עוד הוסיף, כי בזמן הפעילות משתמשים בציוד שנמצא ברשות אחד מחבריו והכולל רוגטקות, רובה-קשת, אקדח זיקוקים, אקדח ברשיון של חברו, דוקרנים, סכינים ואגרופנים. כל האמור לעיל נעשה, כמובן, מבלי שדיווח למפעילו וכאשר נשאל על-ידי האחרון, הכחיש, כי נטל חלק פעיל.

כמו כן עלה ב"שיחת קילוף", כי לימד שני קטינים פעילים להכין בקבוקים מתפוצצים והינחה אותם לביצוע פעילות לאומנית. עוד עלה מהשיחה, כי הנדון ביצע איומים טלפוניים. בעקבות שיחה זו קויים באותו יום דיון פנימי, ולאחר מכן דיונים נוספים בהם שבה ונדונה הפרובלמטיקה שבהפעלתו.

בעניין הפוטומונטאז' - שמציג ראש הממשלה המנוח במדי ס.ס, הרי הפעולה הראשונית בוצעה על-ידי שני קטינים, ללא קשר עם אבישי רביב. אולם, אין ספק שרביב היה זה שנטל מהם תצלום ומסר את הכרוז לטלוויזיה, והכחשתו מול דבריו של כתב הטלוויזיה ניצן חן, היא בלתי אמינה לחלוטין. לאחרונה יזם פירסום בעיתון בדבר קשרי אי"ל עם תנועת החמאס, ופירסום זה משמש את ראש הרשות הפלשתינית בטענתו, כי יש קשר בין החמאס לבין קיצונים ימניים בישראל.

סיכומו של דבר, המדובר בסוכן המביא ידיעות לרוב, אך יחד עם זאת גם מבצע עבירות לרוב, כאשר הוא יודע שהוא פטור מאחריות בשל הגיבוי שניתן לו עלידי רשויות המדינה. הפיקוח עליו של גורמי השירות היה בלתי יעיל, וברוב המקרים נוכחו לדעת רק אחר מעשה, מה שאירע, אך שבו והסתפקו באזהרות.

בנושא שלפנינו, היינו פרשת יגאל עמיר: אבישי רביב היה קשור עימו יותר מכל אדם אחר בכל הנוגע לאירגון הפגנות סטודנטים ואירגון שבתות סטודנטים ביישובי יו"ש, עזר לו באירגון, ונתלווה אליו לכל אלה. אבישי רביב התבטא בחריפות נגד ראש הממשלה, וטען, כי חל עליו "דין רודף", וכי מותר לכן לפגוע בו (היו בפני הוועדה עדויות של מספר שומעות).

מתמיה, על כן, כי בדיווחיו על יגאל עמיר, לא הזכיר ולו ברמז את התבטאויותיו הידועות של עמיר ועל כוונתו לפגוע בראש הממשלה, אשר אותן השמיע עמיר לא אחת באוזני אחרים שהיו בחוג ידידיו.

אנו מתייחסים כאן, איפוא, לסוכן שהתנהגותו גדושה פרובוקציות, שאיננו נשלט כראוי על-ידי מפעיליו, ואשר גם אישרו לעיתים מעורבותו בפעילויות קיצוניות שנועדו להגביר את אמינותו בעיני סביבתו.

הפרובוקציות שלו - בייחוד ככל שהדבר נגע לפגיעות פיזיות בערבים ובהצגה בדבר קיומם של גופים פוליטיים קיצוניים ואלימים, יש להן מימד ברור של פגיעה עקיפה - אך ברורה - בגופים פוליטיים חוקיים מזוהים, דבר שמפעיליו לא יכלו להתעלם ממנו. ייתכן אף ובכך הסיבה להעלאת חשדות נגד שירות הביטחון, ונזקם של חשדות כגון אלה והשלכותיהם על אמינות השירות, לא נשקל מראש.

היעדר השליטה על הסוכן והגיבוי הטוטאלי שניתן לו (כאמור, לא נפתח נגדו אף תיק, פרט למקרה התקיפה של תמר גוז'נסקי), יצרו תמונה מטעה של זהות באינטרסים בינו לבין מפעיליו, אשר פגמה ופגעה באמון בשירות הביטחון.

כל בר-דעת מבין, שאיסוף מידע הוא חיוני, וכי מי שעוסק בכך אינו בהכרח צדיק ובר-לבב. אולם, יש להיזהר מפרובוקטורים המנצלים את הגיבוי שניתן להם, עקב כוונה רעה שבליבם או בשל מופרעות באופיים, והופכים ליוזמי פעולות בלתי חוקיות ופוגעניות-פרובוקטיביות, תחת המעטה השלטוני. אנשים כגון אלה נוהגים כנטולי רסן, גם בשל כך שהם יודעים שלא יגישו נגדם כתב אישום. בתוצאות המזיקות נושאת המדינה כולה (כגון יצירת נקודות חיכוך נוספות בחברון או פגיעה באמון בשירות, המקבל תווית של אירגון חשאי העוסק בפרובוקציות פוליטיות).

המסקנה היא, כי חייבת להיות שליטה אפקטיבית בסוכן, ואין להתיר לו התפרעויות עצמאיות. « «פרק ד': פרשת אבישי רביב

עוד כתבות

צבא טיוואן בתרגיל בהשתתפות טנקים מתוצרת ארה''ב, 10 ביולי / צילום: Reuters, Taiwan Defense Ministry / Handout

המערכה הבאה? טייוואן מתחמשת מול האיום הסיני, העולם מתמרן והמבט לישראל

ברקע פעילות סינית חריגה: טייוואן מתרגלת מצב חירום עם טנקים ברחובות ● 40 אלף חיילים משתתפים בימים אלו בתמרון ענק של 19 מדינות באוקיינוס השקט ● דניאל גורדון, בכיר בממשל אובמה שחי בעבר בישראל, מספר איך מצא עצמו שוב באזעקה - הפעם בטאיפיי

בצלאל מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט מערכות / צילום: אסף שילה ישראל סאן

בנק אוף אמריקה התחיל לסקר את מניית אלביט. מה מחיר היעד שנתן לה?

בבנק החלו לסקר את המניה בהמלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 500 דולר, פרמיה של כ-13% על המחיר הנוכחי בוול סטריט ● "אנו רואים את אלביט כחברה שנמצאת בעמדה טובה לתפוס נתח שוק וליהנות מההוצאות הגלובליות על ביטחון ● "המניה מהווה דרך טובה למשקיעים להשיג חשיפה משמעותית לשוק הביטחוני"

מפגינים פרו–פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: ap, Michael M. Santiago

אוניברסיטת קולומביה תשלם 200 מיליון דולר בעקבות ההפגנות נגד ישראל

אוניברסיטת קולומביה הגיעה להסכם עם ממשל טראמפ, שיחדש מצידו העברת מענקי מחקר במאות מיליוני דולרים ● במסגרת ההסכם, קולומביה התחייבה גם להימנע מאפליה מתקנת בעת קבלת סטודנטים ושכירת עובדים וכן ליישם את ההסכמות למניעת אנטישמיות והפרות סדר

חן עמית, מנכ''ל טיפלתי / צילום: תמונה פרטית

פיטורים בטיפלתי: חברת הפינטק הישראלית נפרדת מעשרות עובדים

החברה פיטרה ביממה האחרונה עשרות עובדים, מתוכם כ-40 בישראל, כחלק ממהלך התייעלות רחב הכולל ארגון מחדש של צוותי המכירות בחברה ● טיפלתי מפתחת פלטפורמה לאוטומציה של תשלומים, ניהול ספקים ורכש עבור ארגונים בינוניים

ספירת צעדים היא רק קצה הקרחון / צילום: Shutterstock, WAYHOME studio

מחקר חדש מציע: לא צריך 10,000 צעדים ביום כדי לשמור על הבריאות

חדשות מעודדות למי ש-10,000 צעדים ביום מרגיש לו יעד בלתי מושג: מחקר של אוניברסיטת סידני מצא כי גם מספר צעדים נמוך יותר יספיק כדי לשפר את איכות החיים ולהפחית סיכון למחלות ● אז איך המספר הפך לסטנדרט עולמי? הסיבה, מתברר, בכלל לא רפואית

בניין שנפגע מטיל איראני בחיפה / צילום: ap, Baz Ratner

המניות שהרוויחו מהביקוש למוצרי גמר בנייה

במהלך ימי הלחימה מול איראן זינקו מניות חברות הבנייה ביותר מ־20%, בגלל ההנחה שיהיה זינוק בביקוש למוצרי מיגון, שיקום וחלפים ● אלא שכעת מתברר כי לחברות יש מלאי מוצרים, אך אין מי שיתקין, בעקבות המחסור החמור בכוח־אדם ממנו סובל הענף כבר כמעט שנתיים

מתחם אלקו - החרושת 3 רמת השרון / צילום: תמר מצפי

נדחתה סופית התנגדות עיריית רמת השרון: מאות דירות יוקמו ליד מחלף מורשה

ועדת המשנה לעררים דחתה את התנגדות העירייה לתוכנית למתחם התעשייה אלקו, הכוללת 600 דירות ו-4 מגדלי תעסוקה ● העירייה טענה להתנגשות שימושים ולפגיעה בהתפתחות אזור מורשה, אך ועדת הערר קבעה כי "אין מדובר עוד באזור תעשייה קלאסי"

הבניין שאכלסה חברת אודיוקודס באיירפורט סיטי צילום: תמונה פרטית / צילום: פרטי

17 אלף מ"ר עומדים ריקים באיירפורט סיטי - מה הסיבה?

חברת אודיוקודס עברה לפני שנה לפארק נעימי, והמשרדים שפינתה ליד שדה התעופה עדיין ריקים ● זוהי דוגמה נוספת לחולשה בשוק המשרדים מחוץ לתל אביב

מערכת PULS - משגר רקטות ארטילרי רב-תכליתי של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה המפתיעה שרוכשת את מערכת הדגל של אלביט

בזמן שאלביט משלימה חוזה ביעד קשה במיוחד באמריקה הלטינית, ארה"ב בוחרת להעתיק מל"טים מתאבדים דווקא מאיראן, וטורקיה מרחיבה את נוכחות המל"טים שלה במזרח התיכון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ברשימה עם טורקיה ורוסיה: ההאשמה של הולנד נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קבוצה של עובדים במשרד החוץ הגרמני קוראים נגד המדינות הפרו-ישראלית, בהולנד מאשימים את ישראל בהתערבות בעניינים פנימיים, וההרס ברצועת עזה עלול להפוך לאסון אוקולוגי עצום ● כותרות העיתונים בעולם  

מ־100 אלף עובדים פלסטינים ל־8,000 בלבד. מחסום חיזמא בסמוך לירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מספר הפועלים הפלסטינים בישראל ירד, אך העברות מס ההכנסה לרשות זינקו

מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי העברות מס ההכנסה לרשות הפלסטינית כמעט הוכפלו ב־2024, למרות צניחת מספר הפועלים הפלסטינים החוקיים בישראל ● האוצר: "שחררנו סכומים שהתעכבו עוד מ־2022" ● בסך הכל, ישראל מעבירה לרשות עשרות מיליארדים בכספי מסים

זירת ההפגזה של צבא קמבודיה לעבר אזור מגורים בתאילנד / צילום: הצבא המלכותי התאילנדי

קרבות פרצו בין קמבודיה לתאילנד: הפצצות כבדות בגבול, דיווח על כמה הרוגים

במזרח מדווחים על הסלמה של ממש בין המדינות, אחרי תקופה ארוכה של חיכוכים • צבא תאילנד: נפגעים רבים בהפצצה של צבא קמבודיה בבית חולים במחוז פאנום דונג ראק • תאילנד מפנה אזרחים; משרד ההגנה של קמבודיה: מגנים את ההפרות של ההסכמות מצד צבא תאילנד • משרד החוץ באזהרת מסע לתיירים הישראלים

אילון מאסק וסונדאר פיצ'אי / צילום: ap, Jose Luis Magana, Chip Somodevilla

מה אפשר ללמוד על כיוון השוק מדוחות גוגל וטסלה?

דוחות גוגל וטסלה הוכיחו לשוק כי לכל מעשה יש תוצאה - גוגל קוצרת את פירות ההשקעה בתשתיות הבינה המלאכותית, בעוד טסלה, שנשענה על הכנסות מהממשלה, מאבדת את אמון הציבור ● בין שתי הענקיות אפשר ללמוד איפה באמת נבנים הסיפורים הגדולים של הבינה המלאכותית

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ופז / צילום: יח''צ

מכירת ענק: זוהר לוי מממש רווח של יותר מחצי מיליארד שקל בפז

חברת הנדל"ן סאמיט של לוי מוכרת את כל החזקותיה לגופים מוסדיים, כנראה בשני שלבים, תמורת כ-1.1 מיליארד שקל

סצנה מתוך הסרט ''להרוג את ביל'' של טרנטינו / צילום: באדיבות YES

המחקרים שמגלים איך נקמה משפיעה על המוח

כשד"ר ג'יימס קימל עסק בעריכת דין, הוא הרגיש שהוא סוחר בנקמה עבור לקוחותיו באצטלה של רדיפת צדק ● היום הוא חוקר את רעיון ההתמכרות לנקמה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל ומפתח שיטות להיגמל ממנה ● מה קורה במוח של אדם עם רגשות נקם, ולמה חלק מהחוקרים מסתייגים מהמסקנות של קימל?

גם זה קרה פה / צילום: רויטרס - Florion Goga

הקבלנים מודאגים מהמכה לרוכשים, אבל בפועל, בעיקר מהשורה התחתונה

רשות ניירות ערך לא סתם נגד המשפיענים ● במשרד החוץ הבינו שחייבים לחבק את אוקראינה ● והקבלנים לא הגיעו מהחלל החיצון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

שתי חברות פינטק ממליצות: 30 מניות "בינוניות" בוול סטריט שכדאי לשים אליהן לב

איטורו וחברת ברידג'ווייז, שפיתחה פלטפורמה מבוססת AI, הרכיבו פורטפוליו מניות בשוק האמריקאי: "עם הירידה הצפויה בריבית, חברות בגודל בינוני ייהנו מהוזלת עלויות המימון והרחבת אפשרויות השקעה" ● ברשימה: "מניית מם" לצד קמעונאית רכב ויצרניות מזון ותבלינים

באי הכנס / צילום: תמר מצפי

האנשים והתמונות מכנס MAD של גלובס

כנס השיווק והפרסום השנתי של גלובס שהתקיים בתל אביב אירח מאות מבכירי התעשייה ● בכנס נחשפו: מדד המותגים של גלובס לשנת 2025, הפרסומת האהובה והזכורה ביותר בעשור האחרון ומדד מיתוג המעסיק של העיתון ● אירועים ומינויים

סוחרים בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Seth Wenig

מה למדו המשקיעים על טראמפ בזמן הכהונה וכמה כסף הם עשו מזה?

משיאים ב-S&P 500 ובביטקוין, דרך מלחמות מכסים ועד יחסים מתוחים עם הפד: כך למדו המשקיעים "לעכל" את המדיניות הלא צפויה של הנשיא ● וגם: המומחים מסבירים כיצד ומתי הפכו הצהרות הנשיא לפחות מפחידות, והיסודות הכלכליים חזרו למרכז הבמה ● חצי שנה לכהונת טראמפ, פרויקט מיוחד

ספינה עוגנת בנמל אנטוורפן / צילום: ap, Virginia Mayo

זו המדינה שדורשת אישור על כל מעבר של סחורות ביטחוניות לישראל

במסגרת ההוראות החדשות בבלגיה, כל משלוח של מוצרים צבאיים או ביטחוניים שמיועדים לישראל ידרוש אישור מיוחד ● הבלגים הבהירו כי רישיונות יאושרו אך ורק אם יינתנו להם הוכחות חותכות כי הסחורות מיועדות לשימושים אזרחיים בלבד בישראל