לא עוד דקירות - ביום ראשון השבוע נכנסה לתוקפה בארה"ב הצעת חוק שעברה עוד בימי קלינטון - "החוק הפדרלי למניעה ובטיחות בשימוש במחטי מזרק". החוק מחייב לאפשר לעובדי מערכת הבריאות גישה ל"מכשירים חדים שמציעים הגנה ממחטי מזרקים ומהידבקות במחלות".
הכוונה היא לא רק למנוע שימוש רב-פעמי במזרקים, ואיתו סכנת הידבקות באיידס, אלא גם למנוע פציעות לאחר השימוש. אלה, מסתבר, פוגעות ברופאים ואחיות לא מעט - בכל שנה יש 800 אלף מקרים מדווחים בארה"ב של דקירות לא מכוונות שכאלה. בארה"ב הקפדנית כל דקירה מצריכה בדיקה מיידית, השגחה לאחר מכן והימנעות מעבודה עד שמתברר שהנדקר לא נדבק במחלה כלשהי. עלות ימי העבודה האבודים ועלות הטיפול באנשי הצוות הנדקרים מגיעות לכמיליארד דולר בשנה.
חברות הביטוח לא יכסו נזק כזה, אומר בארי ברלר, נשיא ומנכ"ל Dispomedic. החברה שלו היא רק אחת מכמה מתחרות בשוק הזה, שכן עוד לפני שהחוק האמור נכנס לתוקפו הוא יצר נתח שוק חדש. פטנטים שונים נרשמו, טכנולוגיות פותחו, והיעד הוא אחד - לחסום איכשהו את הגישה למחט לאחר שימוש אחד ויחיד במזרק.
וכך, החודש קיבלה חברה בשם MedAmicus אישור FDA לשיווק מזרק ובו מנגנון הננעל לאחר השימוש. חברה אמריקאית אחרת, ניו מדיקל טכנולוג'י, פיתחה מזרק בטיחות שבו המחט נסוגה אל תוך המזרק מיד לאחר ההזרקה.
על המתחרות אומר ברלר: "רובן פיתחו טכנולוגיות שצריך להפעיל אותן בשתי ידיים, וזה בניגוד להנחיות ארגון הבריאות הלאומי. היתה גם חברה שהמזרק שלה יצא לשוק ונאסף מחדש, בגלל בעיות בהשתחררות של המחט. זה היה גם מזרק יקר מאוד".
למעשה, כל המזרקים הבטיחותיים יקרים, לפחות יחסית - מזרק מהסוג הבטוח יעלה בדרך כלל בין 6 לפי 10 ממחיר מזרק רגיל. ברלר טוען שאצלו שואפים להגיע ליחס של בין פי 2 לפי 4. "היינו רוצים שזה יעלה רק 30%-20% יותר ממזרק רגיל, אבל זה יושג רק בייצור המוני". מאידך, על פי החוק האמריקני, במידה שיש בסביבה מזרק בטיחותי ולא נעשה בו שימוש, יוטל קנס של 1,500 דולר ליום על בית החולים או המוסד הרפואי.
הפתרון שמצאו בדיספומדיק מעוגן ב-2 פטנטים רשומים. אחד מהם הוא שרוולון פלסטי זעיר ה"מתלבש" על המחט לאחר שימוש אחד, ולמעשה נועל אותה. השני הוא מנגנון של נעילת הבוכנה לאחר השימוש. הגאווה הגדולה ביותר של החברה היא על היכולת לנעול ביד אחת בלבד.
פטנט אחר רשום אצל חברת סאן-גרופ, החברה האם של דיספומדיק - חלק שמתלבש על מזרק רגיל והופך אותו למזרק בטיחותי. המוצר נמצא עדיין בשלב אב-הטיפוס. ההסבה למזרק בטיחותי אמורה להוסיף 5 סנט למחירו של מזרק (שעולה 25-12 סנט).
מצבה של דיספומדיק אמור להיות טוב יותר מהחברה האם - ברלר מספר שיש לה הסכם רב שנתי עם החברה האחות-למחצה, Medisys (ראו מסגרת), לאספקת מאות מיליוני מזרקים בטיחותיים בהיקף של כ-20 מיליון דולר בשנה. בכלל, התקוות שלו בנישת המזרקים הבטיחותיים חובקות עולם. יש "מגעים מתקדמים עם רוסיה ויפאן, כי שם האיידס חוגג. גם אם אין להם כסף למזרקים בטיחותיים, ארגון הבריאות העולמי ואגודות למלחמה באיידס יתנו להם מימון לרכישת המוצר. אין בעיה של מי ישלם".
ההזמנות שקיבל נמצאות בהמתנה כעת, אומר ברלר, מפני שעדיין אין לו את מלוא יכולת הייצור. "אבל יש דרישה אדירה גם מאירופה, בין היתר תורכיה, ויש ניצנים ראשונים של זה בישראל".
כאן מסתבר כי היועץ הרפואי של החברה, פרופ' אלכס שיינפלד מהמרכז הרפואי רבין, עוסק כעת בלובינג להחדרת תקנות הבטיחות האמריקאי גם לארץ. בין היתר הוא נמצא במגע עם חברי כנסת ואנשי משרד הבריאות - וגם עם נציגי חברת שראל, המשווקת ציוד רפואי לבתי חולים. "התגובות חיוביות", הוא אומר.
כרגע, ממילא משתמשים במזרקים מסוג זה במחלקות של סיכון גבוה, כמו טיפול נמרץ ואיידס, ושיינפלד מאמין שמדינת ישראל תעביר חוק מזרקי בטיחות. "זה לא יקרה בן לילה", מסייג ברלר, "זה אולי יקשה על הקניינים, אבל ברגע שזה יהפוך לחוק, כשייווכחו שזה נחוץ בחיי היומיום, זה יקרה. אנחנו נדבר עם צוותים של בתי חולים, בניסיון ליצור לחץ של הוועדים. יעזור גם לחץ של חברות ביטוח שיכולות לכפות על בית החולים פרוצדורה כזו. לחץ מלמטה יביא חוק מלמעלה, ונכון, זה יהיה יותר יקר, מה לעשות".
aviva-m@globes.co.il