גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בובות הוודו של ממשלות ישראל

מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

ביום חמישי שעבר אמר לי צחי הנגבי, שהוא מאוד היה רוצה לכתוב קטע ל"חרצופים". הוא לא ידע אז את מה שאני כבר ידעתי - שהוא עומד להיות מוצג, בערב שישי שלמחרת, כ"צ'חצחי", כלבו הקשור בחוט של נתניהו ("הנה אהוד ברק, תפוס'תו"), ולסיים את הסצינה באוננות נמרצת על רגלו של אדונו.

החרצוף ששאג

תוכנית החרצופים לא יכלה לבחור לה עיתוי מוצלח יותר לסיום העונה השנייה שלה. התפטרותו של דן מרידור ממשרד האוצר העניקה לה הילה של כוח והשפעה שתוכנית סאטירה יכולה רק לחלום עליה. "החרצוף ששאג", שאגו הכותרות, ופרשנים ומלומדים הודיעו - מרידור רצה להיפטר מתדמית החרצוף הנעלם ומתאייד. מעולם לא נראתה המילה "חרצוף" פעמים רבות כל כך במאמרי פרשנות פוליטית, וחוץ מבובות וודו, ספק אם יש עוד בובות שמייחסים להן השפעה כזאת על בני דמותן האנושיים. מרידור, אומר אפרים סידון, אחד משני הכותבים הראשיים, "לא אוהב את הבובה שלו. אבל האם זה השפיע על התפטרותו? אנחנו נותנים לו יותר קרדיט מזה. אנחנו לא מניחים שאיזה בובת גומי קטנה השפיעה על שיקוליו. אני מניח שזה עיצבן אותו ברמה הפרטית".

"גם אם זה השפיע על מרידור", אומר אבי כהן, הכותב הראשי השני, "זה השפיע כי זה היה ראי. תכונה שלו שאנחנו הראינו אותה. אני לא חושב שיש לנו כוח להשפיע על פוליטיקאים", נזהר כהן. "אנחנו קריקטורה, לא יותר מזה. כוח זה אם היינו לוקחים את מרידור והופכים אותו לגיבור, ממציאים לו אופי מסוים. אם היינו עושים מפרס מצליחן, או מברק איש צנוע, ואנשים היו קונים את זה, זה היה מוכיח שיש לנו כוח".

אבל מאוחר יותר בשיחה יגיד סידון: "אנחנו עושים הכל בזהירות, כי אנחנו לא רוצים להסתחרר מכוחנו. אנחנו יודעים שיש לנו המון כוח, ואנחנו לא רוצים לעשות בו שימוש לא נכון. היינו יכולים להשפיל, להרוס אנשים. אם היינו רוצים להתלבש על דמות של פוליטיקאי ולהרוס אותו, היינו יכולים. ה'ספיטינג אימג' (התוכנית הבריטית שהיא אמה הרוחנית של "החרצופים") לקחו למשל את ג'ון מייג'ור ועשו אותו אפור. כל הזמן אפור. הם לא היו צריכים להגיד יותר כלום".

יוצרי החרצופים אומרים - אנחנו רק שיקפנו. סיפקנו רק את הביטוי, את הדימוי, לא את התדמית. ואגב כך הם מבליעים חיוך של סיפוק מתחת לשפמם הקולקטיבי. מרידור השותק בעניין פתיחת מנהרת הכותל - אקט שהוא התנגד לו - אמנם פירנס את התפוגגותו על המסך. אבל השאלה היא עד כמה בהמשך, ניזונה תדמיתו כאיש חלש מהחרצוף שלו.

סידון: "אז מה. מרפול אנחנו עושים אידיוט מושלם עם תעודות, ומדוד לוי נאד נפוח. לא ראיתי את רפול או את לוי פורשים בגלל זה. אביגדור ליברמן מתייחס מדי פעם לבובה שלו, הביריון ולדימיר, וטוען שזו פגיעה בעדה הרוסית, או פגיעה בו אישית. אבל הוא לא התחיל לנגן בחליל בגלל זה".

מה שאין לגביו שום שאלה, הוא העובדה הבאה: לחרצופים, הסיפור הזה נתן דחיפה אדירה, משהו שיכלו רק להתפלל אליו. סיום העונה השנייה שלהם נעשה ביציאה דרמטית ביותר מן הבמה.

ערפאת נהנה מכל רגע

יש לא מעט אנשים האומרים, שהחרצופים חרגה מתפקידה כשופט במגרש המשחקים הפוליטיים, והפכה להיות שחקן, כלומר גורם המשפיע על התנהגותם הן של הנלעגים, כלומר הפוליטיקאים, והן של הקהל.

שמעון פרס ("למה הבובות צריכות להיות כל כך מכוערות") טען בעבר שהחרצופים עושים שירות לימין, והמסר הלא רשמי היה - החרצופים עזרו לימין לנצח בבחירות. מדובר היה בעיקר בקטע שנקרא "איזה עולם נפלא", ובו פרס עם משקפיים של וירטואל ריאליטי הוזה על "המזרח התיכון החדש" שלו, בעוד ברקע מתפוצצות פצצות ונורים כדורים.

אבי כהן: "זה לא היה קטע ימני, זה היה קטע שאומר לפרס, בוא תחזור למציאות, תהיה ריאלי". אפרים סידון אמר אז, שזו הפעם השנייה שמאשימים אותו בהפלת השלטון - הפעם הראשונה היתה בעקבות ניקוי ראש - ובכל פעם יצא לו להפיל את השלטון הלא נכון.

מצד שני, החרצופים אחראים להשלמת התהליך ההופך את יאסר ערפאת מ"חיה דו-רגלית" מטילת אימה למין דוד חביב ההולך לו "השוקה-שוקה-שוקה". והעובדה שהמערכון שולח אותו לשם כדי לקנות מיני תחמושת, אינה מורידה מחיבת הציבור אליו - בסקר שנערך בסוף 96', התברר שהוא החרצוף האהוב ביותר על הציבור.

ביום שישי בערב, אפילו הוצע לו בחרצופים תפקיד שר הביטחון "במקום איציק". יו"ר הרשות, אגב, צפה בקלטות התוכנית והעניק לה את ביטויי הנאתו הנשיאותיים (אחמד טיבי בראיון: "הוא חייך ואמר שהם נחמדים, והיה סקרן לדעת מי הקול שמאחורי החרצוף שלו").

הומור של מילואימניקים

למרות תדמיתה הנועזת, מדובר בתוכנית היושבת בלב לבו של הקונצנזוס, מן הסתם תוכנית הילדים הנצפית ביותר במדינה. לא זו היתה הכוונה הראשונית, אבל כעת צריך להתחשב ברגשות האנשים המציפים בשיחות טלפון נפגעות את אולפני טלעד, ובילדים שצוחקים לא כל כך בגלל השנינה הפוליטית, כמו בגלל שאלה בובות והן שרות ומרביצות אחת לשנייה ומלעלעות בגרונן ומדברות מצחיק.

יוצרי התוכנית אמנם אומרים שיש לצפיית הילדים יתרונות רבים, קודם כל בכך שהילדים מביאים בעקבותיהם את המבוגרים למסך, ושנית הילדים לומדים מי זה שרנסקי ומי זה עובדיה יוסף (תחפושת מבוקשת בפורים האחרון) וגם סופגים תרבות פוליטית בריאה. אבל בעיקרו של דבר, מבחינת יצירת סאטירה, מדובר במיגבלות כובלות למדי. זה המחיר שמשלמים על זמן צפיית-שיא ביום שישי בערב.

כהן: "הדילמה של סאטירה זה אם להגיד הכל בצוותא 2, או להגיד פחות ושכל המדינה תשמע. נורא קל לשבת בצוותא או באחת בלילה בטלוויזיה, עם 4 פרומיל צופים שמסכימים איתך ובאים לאשש את דעתם. בשביל הזכות להגיע לכולם צריך להתפשר. הכוח שלנו הרי לא בא מרוב חוכמתנו. הוא בא מזה שהתוכנית משודרת בשעה הזאת, והיא משודרת בשעה הזאת כי היא מדברת לכולם.

"זה כל הזמן מאבק, קונפליקט בין הרצון שלנו להגיד דברים, לבין המגבלות שאנחנו שמים על עצמנו". הרבה מהנועזות מתנתבת אם כן לוולגריות שעצם שימתה בהקשרים פוליטיים, מעוררת שאגות צחוק. שק האשכים של ביבי הממלא את המסך; ה"פאלולה" של אהוד ברק שיש בה, לפי חרצוף הנגבי, "מוגלה ושערות"; החרצוף פשרנסקי ששר "אני רוצה הכי גדול הכי הרבה הכי מהר... ואז אני גומר".

"מישהו פעם אמר על התוכנית", אומר כהן, "שיש לה הומור של מילואימניקים. ואני רואה את זה כמחמאה. כולנו מילואימניקים".

ומה אומרים הפוליטיקאים?

לא ברור עד כמה הפוליטיקאים באמת אוהבים שצוחקים מהם. אבל דבר אחד הם למדו - אומר סידון - "שלהיעלב מהומור זה מגרעת. כל הפוליטיקאים אומרים שהם נהנים ושהם בעד סאטירה, ושזה חשוב, ושהם בבית צוחקים מאוד מאוד. אבל מהצד אתה מקבל תגובות שהם מתפקעים. ולא מצחוק. יש גם נימוק שכל הזמן אנחנו שומעים מפוליטיקאים, שהולך בערך ככה: 'אנחנו מבינים וצוחקים, אבל אנחנו קצת דואגים לאלה שלא כל כך מבינים'. הפטרוניות הזאת, שאומרת, הציבור לא מבין, הציבור יכול לפרש את זה לא נכון.

"נתניהו תמיד אומר, 'אני לא הפגע-רע מהחרצופים'. מרידור - בכל הראיונות ניסו להוציא ממנו בכוח מה דעתו על החרצוף, והוא סירב. פרס מאוד לא אוהב אותנו. הוא טוען שהבובה מכוערת ושאנחנו עושים לו עוול. שרה לא מגיבה על הצגתה כדמות דיקט".

שרה נתניהו מכונה דיקט ולא קרש בשל הנחיה של היועץ המשפטי של התוכנית. אין לה בובה מתוך הצהרה. סידון: "היא לא דמות פוליטית, לא חשובה". כהן: "מבחינתי, כאזרח המדינה, היא אביזר של ביבי".

עוזי פלד: "כמה פעמים נרמז לי, שצריך או לעשות לשרה בובה, או להפסיק לטפל בה. בסופו של דבר כמעט הפסקנו עם הקרטון. יש לנו את פינת החרג'וקים, הגרים מתחת לכיור של שרה, והיינו מאוד גאים כאשר התפרסמה ב'טיימס' כתבה על החרג'וקים". הרעיון לשכן ג'וקים מתחת לכיור של אשה בעלת תדמית של "חולת ניקיון", היה, מכל מקום, משעשע למדי.

הפנייה שלי למספר פוליטיקאים הניבה את התוצאות הבאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן: "אינני צופה בתוכנית".

רומן פולנסקי, דוברו של שר התמ"ס, נתן שרנסקי (המכונה בחרצופים בשבועיים האחרונים "פשרנסקי"): "השר שומר שבת, ואינו צופה בתוכנית. כאשר הכינו לראשונה את החרצוף שלו הוא אמר, או, יש לי חרצוף, זה סימן שאני שר בכיר".

אהוד ברק: "אני מוצג בחרצופים כנפוליון, וזה משעשע אותי מאוד. אני מתפוצץ מצחוק בקטעים הטובים של התוכנית. אני מאוד אוהב את התוכנית, ואם יש פרקים מסוימים שלא יוצא לי לראות, אני מוודא שמקליטים לי את התוכנית".

לשאלה אם נראה לו שלחרצוף המתפוגג היתה השפעה על התפטרותו של מרידור, משיב ברק: "התוכנית היא קודם כל תוכנית סאטירה. אני לא חושב שהפוליטיקאים מונעים מכוח חרצופם. אני יכול לפחות להעיד על עצמי".

שר המשפטים צחי הנגבי דווקא חגג על החרצוף הנעלם של מרידור. כאשר נשאל בראיון טלוויזיוני אם התקפתו בכנסת על אהוד ברק בעניין צאלים ב' ("אהוד ברח") היא התנהגות ראויה לשר משפטים, השיב: "אם להיות שר משפטים זה להיות אנמי, רכרוכי, חרצוף, כמו ששר משפטים אחר נהג להיות - זה לא האופי שלי".

הנגבי לא מוכן להתחייב שמרידור לא נדחף להתפטרות על ידי חרצופו: "אין לי מושג. קשה לי לנתח נבכי נפש של אדם אחר. בקושי אני מנתח את של עצמי".

- אתה חושב שהתוכנית משפיעה על פוליטיקאים?

"קודם כל, לא צריכה להיות לה השפעה שלילית אלא רק חיובית, במסגרת הנורמה שהתחילה בישראל מאז ניקוי ראש, של סאטירה פוליטית, שנועדה לפוצץ קצת את הבלון של הפוליטיקאי המנופח.

"אני שמח שיש לי חרצוף. בלי זה יו אר אאוט. החרצוף שלי בעייתי. עד היום לא היו מסוגלים לאפיין אותו בשפת גוף מיוחדת או נימת קול ייחודית, כי אני לא מדבר עם ש' בנוסח ברק, או מבטא פולני בנוסח פרס, וגם אינני נוהג לזרוק מופלטה כמו דוד לוי, אבל אני מעריך שכושר היצירתיות של סידון וחבריו ימצא בסופו של דבר איזה קו ייחודי".

- אתה מוצג כביריון לא קטן.

"לא תמיד. קשה להם לדעתי לייצר סביבי אווירה של ביריונות, כי בדרך כלל הדרך שבה אני מתבטא ומדבר היא מאוד מינורית. זה קצת יוצר אצלם איזשהו ניגוד במימד הפיזי של הביריונות, כי אדם שהוא כל כך שברירי ובקושי מרים את קולו, קשה להציג אותו כביריון".

- היה איזה קטע שהרגיז אותך בינתיים? למשל הקטע שבו אתה זולל עופות לצלילי "צחי ילד"? "לא. בשלב זה הכל היה במסגרת תרבות הסאטירה. בקשר לעופות, זה היה מאוד טעים. אני מאוד אוהב עופות צלויים בסגנון הזה. כך שאפילו כיוונו לדעת רעבים".

- אתה די מצחיק, אתה יודע?

"זה אחד הכשרונות הגנוזים שלי שטרם התגלו".

- היית רוצה לכתוב קטע לחרצופים?

"מאוד. דרך אגב, תמיד מציעים לי. יש לי ידידים טובים שמכירים את הכשרון הזה, והם אמרו לי, אולי תפנה אליהם. אבל אני אינני יוזם".

לחצים מכל הכיוונים

בהפקת כל תוכנית משתתפים כמאה איש. מחירן של 17 דקות השידור (פלד: "בעונה הבאה נאריך") מגיע ל-100 אלף שקל, וכל פרוטה ודאי חוזרת דרך הפרסום.

ישיבת צוות הכותבים, בשבוע שעבר, באולפני מימד, המפיקה את התוכנית עבור טלעד. פינג-פונג מילולי של חשיבה יחד מביא את הכותבים מ"מה נעשה עם הנרקומן הזה שמצא תיק עם פצצה בחוף הים" לזוג הנרקומנים ביבי וולדימיר (הלא הוא אביגדור ליברמן) הגונבים למרידור את התיק, ומוצאים בתוכו "פצצה" - את שר האוצר הבא, אריק שרון. "זאת עבודת צוות, וכל אחד מהשותפים להפקה משפיע על התוצאה הסופית", אומר דפנה מנור, מפיקת התוכנית.

השוואה ארוכה בין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לבין חוק דימיוני נגד הפלצות, נעצרת פתאום כשמישהו שואל, "מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בזה?" לא תמיד ברור מה קודם למה, המסר לבדיחה, או הבדיחה למסר. בסופו של דבר, הדיון הארוך בנפיחות ("אולי נעשה תור לעלייה למטוס והדיילת תשאל, 'מפליצים או לא מפליצים?'; "אולי נקרא לזה, החוק למניעת הפלצה במקומות עבודה") מוצא את מקומו בחרג'וקים, עם אבא חנן שמפסיק לעשן.

לאון צימן, מבעלי אולפני מימד והמפיק האחראי של התוכנית, צופה בכל זה בשקט ומוסיף הערה מכוונת מדי פעם. יואב צפיר הבמאי הראשי מתכנן מתי ייכנס טוביה צפיר לאולפן - גימיק לכבוד התוכנית האחרונה לעונה - וישוחח עם אחת הדמויות שהוא מחקה. "אה, אתה רק רוצה לדחוף את אבא שלך לתוכנית", צוהל לקראתו הצוות, "מתי תביא את אשתך והילדים?"

"ניחשת כבר מיהו הכותב הימני?" שואלים אותי, ואני, ניזונה מאינפורמציה קודמת, מצביעה לכיוונו של טל גלעד. הוא נעלב - "למה, לפי מה קבעת שזה אני?" "אין לנו כותב ימני וכותב שמאלי", יטען אחר כך אבי כהן. "התוכנית היא בעד כללי המשחק. למה אנחנו יורדים על מרידור? הרי הוא ליכודניק, ואולי אף אחד מאיתנו אינו מחזיק בדעותיו. אבל אנחנו אומרים לו, עמוד על דעותיך.

אנחנו לא שחקן על המגרש, אנחנו השופט, ואנחנו חובטים בכל מי שעובר על הכללים, גם אם זה יאסר עראפת".

סידון: "גם המערכת היא לא הומוגנית. יש מערכונים שאבי ואני (כהן וסידון הם גם העורכים) מאשרים בדם ליבנו. הכותבים כמעט הולכים מכות. אבל אנחנו מורידים את הכובע בפני קטע טוב, אפילו אם את הדעות שלי הוא סותר לחלוטין".

כהן: "האמת היא שפעלנו לא מתוך ערכים של ימין ושמאל. כמעט אף פעם אין קטע שמגן על מהלכים מדיניים. אני לא חושב שיש קטע בעד אוסלו. אני זוכר קטע קלאסי שהצגנו על ענבי זעם, שכל שלוש שנים כולם יוצאים לטיולים. זה היה מבט הרבה יותר עמוק על מלחמה. זו היתה מלחמה שהוכרזה על ידי פרס, אבל זה לא היה קטע ימני או שמאלי. ואותו הדבר לגבי הירידה על מרידור. אנחנו בעצם אומרים לו, קום ותתנגד לאוסלו, כי זה מה שאתה חושב".

סידון: "אנחנו למשל מאוד תומכים בבני בגין, למרות שדעותיו הפוכות משלי, אבל הוא פוליטיקאי ישר, והוא מעולם לא יצא זכאי מחמת הספק".

עוזי פלד מספר על לחצים שונים ומשונים שהופעלו עליו מאז עליית התוכנית לאוויר, לפני שנה וחצי. פניות בנוסח 'מה פתאום אתה שם חרצוף שלי, אני הרי מורם מעם' - "ראה הנשיא וייצמן. אריה שומר (מנכ"ל בית הנשיא) פנה אלי כבר לפני שנה, ואמר לי, 'אסור שיהיה חרצוף של הנשיא, הוא מעל לכל זה'. ואני עניתי לו, תראה, בדקתי מה המצב באנגליה ובאיטליה. באנגליה לא מהססים לטפל במלכת בריטניה, באיטליה לא מהססים לטפל באפיפיור. אז גם אנחנו יכולים לטפל בנשיא. שומר התחיל להפעיל כל מיני לחצים, לא רק עלי אלא על מקורבים לי. ולא עזר לו.

"היו הרבה לחצים מכל מיני כיוונים, אבל אנשים התרגלו. מי שרוצה לא להופיע בחרצופים ביום שישי, שלא יעשה שטויות במשך השבוע.

"נתקלנו גם בלחצים מצד נציג ש"ס במועצת הרשות השנייה, שמה פתאום עושים בובה של הרב עובדיה יוסף, 'זה אדם קדוש, אסור לעשות עליו סאטירה'. סיפרתי גם לו על מלכת בריטניה ועל האפיפיור, והוא קיבל את זה".

- קיבל את זה, או נאלץ לקבל את זה?

"נאלץ לקבל את זה".

אריה דרעי איים בשעתו לתבוע את החרצופים על הצגת בובתו של עובדיה יוסף, אבל לא קיים. "מאוחר יותר", מספרים יוצרי התוכנית, "הוא נשאל על כך, ואמר שהגיע למסקנה שזה יהיה טפשי להגיב, כי אתה לא יכול לעשות לעניינך שום טוב בתגובה כזאת".

לחצים נוספים היו מצד לימור לבנת, שמחתה על הרומן שהדביקו לה לביבי, ואמרה שלו היתה גבר, לא היו מדביקים לה רומן כזה. לאון צימן, המפיק האחראי: "אמרנו נכון, את צודקת, למרות שעקרונית היו לנו רגליים לדבר - כל הסיפור של הסכסוך שלה עם שרה, היה בדיוק על הדבר האישי הזה".

כנ"ל לגבי הילדים של נתניהו והמטפלת ההולנדית. כהן: "היתה להם נקודה קטנה שהם יכלו לצאת צודקים. כששמענו את זה אמרנו, יכול להיות שיש כאן נקודה. אבל שבועיים אחרי המחאה הזאת, שרה הצטלמה עם הילדים בלשכה של קלינטון. הם עושים ניצול ציני של הילדים, אבל לנו אסור".

והיה הקטע עם רבין, כאשר לאה רבין בבית הקפה אומרת, יצחק היה רוצה קפה שחור, יצחק היה רוצה עוגת גבינה, וכאשר היא נשאלת על סוגיית היורש, בוקע מגרונה קולו של רבין ובוחר באהוד ברק. טוביה צפיר סירב לבצע את קולו של רבין בקטע ההוא. צימן: "ממש לא הצטערנו על שידור הקטע ההוא".

סידון:"תיארנו לעצמנו שאנשים ייפגעו ברגע שהם רואים את השם רבין ואת הדמות של רבין". כהן: "היתה תקופה שאי אפשר היה בארץ להגיד ר...". בינתיים ניסו להעלות מערכון נוסף עם דמותו של רבין, אבל עוזי פלד פסל ("חשבתי שזה מוקדם מדי").

אבל הלחץ העיקרי, מספר עוזי פלד, בא מצד אלה שאין להם. כלומר אין להם בובה. "היו פניות", הוא מספר, "בעיקר מהשלטון הקודם, של אנשים שאמרו, 'מה, אני לא שווה בובה?' אחד מהם, ברמה של סגן שר, הרחיק לכת, ואחרי ששמע ממני שכל בובה עולה עשרת אלפים שקל, אמר, אני אמצא דרך לממן אותה. אנשים כאלה, שהם יושבי קרנות, אנחנו לא מטפלים בהם". *** * *« שלומית לן « בובות הוודו של ממשלות ישראל *** * *« מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

עוד כתבות

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Hadi Mizban

כשהוא מנצל את הגנת האיחוד: ר"מ ספרד מסלים את העימות עם טראמפ

ראש ממשלת ספרד ביקר בחריפות את המלחמה נגד איראן: "אנחנו אומרים לא לדריסת החוק הבינלאומי" ● למרות שדונלד טראמפ איים על ניתוק הקשרים המסחריים עם המדינה האירופית, נראה שעבור המנהיג הספרדי מדובר בהזדמנות לחיזוק מעמדו בציבור המקומי

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי הירידה במניה: Wix משקיעה ב-AI ומגייסת 250 מיליון דולר

בסיכום שנתי, הכנסות Wix צמחו ב-13% ● חברת ההשקעות Durable Capital Partners תשקיע בחברה 250 מיליון דולר בדיסקאונט של 5% ● Wix: "מצפים לשנה משמעותית" ● ג'פריס: "נשארים בהמלצת 'קנייה' למשקיעים סבלניים"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דוברות הכנסת, shutterstock, AP

שיפור תחזית הדירוג לישראל צפוי להידחות בגלל המערכה באיראן

לפי הערכות, סוכנויות הדירוג לא ינקטו פעולת דירוג בעקבות המערכה הנוכחית, ויסתפקו בפרסום עדכון למשקיעים - צעד מוכר מסבבי לחימה קודמים ● עדכון למשקיעים הוא צעד מקובל כשמדובר באירוע ברמה עולמית

סופרקמרקט בתל אביב, השבוע / צילום: גלית חתן

"שאגת הארי" מול "עם כלביא": הפעם הישראלים קונים פחות

השוואה בין שני המבצעים מול איראן מעלה כי הציבור נותר אדיש למצב עד לרגע התקיפה - כך עולה ממדד הפניקס גמא הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי

איך הטייסים של ישראל וארה"ב מתאמים ביניהם?

שנים של אימונים, תכנונים מוקפדים, מכ"מים מתקדמים וניתוחי דאטה: כך נחסך מטייסי הקרב של ישראל וארה"ב הצורך לתקשר אחד עם השני ● שאלת השעה, מדור חדש

תקיפות באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח: מיליציות כורדיות-איראניות החלו במתקפה קרקעית מצפון עיראק לאיראן

פיקוד העורף מקל את ההנחיות החל ממחר ב-12:00; מערכת החינוך לא תיפתח ● צה"ל תקף את "הקריה של טהרן" - עם חיילים רבים בתוכה ● לראשונה במלחמה: חיזבאללה שיגר רקטות מצרר ● חיל האוויר השלים תקיפה נרחבת לעבר מתחם צבאי רחב היקף של איראן במזרח טהרן ● שני לוחמי צה"ל נפצעו בינוני בדרום לבנון ● צוללת אמריקאית תקפה ספינת מלחמה של איראן ליד סרי לנקה; עשרות הרוגים ונעדרים ● עדכונים שוטפים

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

משרד האוצר דורש לפתוח את המשק ממחר. ומה עם מסגרות החינוך?

לפי מנכ"ל האוצר אילן רום, העלות של השבתת המשק במסגרת ההגבלות הנוכחיות עומדת על כ-9.5 מיליארד שקל לשבוע, ואילו במעבר מפעילות הכרחית לפעילות מצומצמת ההפסד נחתך בחצי ● עם זאת, ההקלה בהגבלות לא כוללת את פתיחת מוסדות החינוך ● שר האוצר קרא גם הוא לפתוח את המשק מחר: "ניהול סיכונים אחראי מאפשר זאת"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

נדחה וקוצר: לוין אישר את דחיית ראיונות ההתמחות במשפטים

שר המשפטים יריב לוין חתם על הצו לדחיית הראיונות למתמחים ל-4 במאי, וזאת בשל המלחמה עם איראן ● בנוסף , מועד סיום הראיונות יסתיים ב-11 במאי - כלומר יתקצר בשלושה ימים

מוג'תבא חמינאי / צילום: Reuters, Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

וילה ב-40 מיליון דולר ומלונות פאר: חמינאי הדור הבא

מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון של איראן, צפווי להיבחר לרשת את אביו • הוא אומנם לא החזיק באף פעם בתפקיד רשמי במשטר, אבל במשך שני עשורים ניהל את משרד אביו • במקביל, הוא בנה אימפריית נדל"ן ענקית: ממלונות הילטון בפרנקפורט ועד אחזקות בדובאי ופריז

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

האוצר נכנס למלחמה עם תקציב המשכי ולא משוכנע שיעמוד ביעדים שהציב

בור של 55 מיליארד שקל בפער התקציבי, יחס חוב־תוצר שמזנק ורפורמות שמאיימות לנשור מחוק ההסדרים ● באוצר מקווים שהצמיחה תעניק למשק אוויר לנשימה מול העלויות המאמירות

החלק המרכזי של חלבון מדכא הגידולים p53 כשהוא נקשר לסליל כפול של DNA. / צילום: Shutterstock, Bacsica

המוטציה שמפחידה חולי סרטן עשויה להפוך לפתרון: פריצת הדרך שנותנת תקווה חדשה

ניסוי ראשוני בתרופה שמתקנת את אחת המוטציות הנפוצות האחראיות להתפתחות סרטן השיג תוצאות שמלהיבות את חוקרי התחום ● התרופה מציעה דרך יצירתית לנצל את אחד ממאפייני המוטציה ולהפוך אותו ליתרון

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

זירת נפילת שבר יירוט בשטח פתוח בצפון הארץ / צילום: כב''ה

בגודל של מקרר או משאית: למה צריך להיזהר גם מ"רסיסים"

למערך ההגנה האווירית של צה"ל שיעור הצלחה גבוה ביירוט טילים, אך כשהוא קורה מעל שטח המדינה, נשקפת מכך סכנה לא פחות גדולה ● איך היא נוצרת, ומה ההבדל בין שבר יירוט לרסיס? ● שאלת השעה, מדור חדש

חביות נפט / צילום: Shutterstock, RachenStocker

תשואה של מעל 400% בחמש שנים: בימים של קפיצה בנפט כדאי להכיר את המדד הזה

שותפויות להפקת גז ונפט, חברות הפועלות בתחום האנרגיה המתחדשת ותעודות סל על סחורות ומניות ● הדרכים שבהן ניתן להשקיע ולהרוויח מהתייקרות מחיר הנפט ● וגם: המדד האנרגטי שהניב למשקיעים בת"א תשואה של 433% בחמש שנים - יותר מכפול מת"א 35

מיקי פדרמן / צילום: אביב חופי

בזכות מניה אחת: איש העסקים שהרוויח 5 מיליארד שקל ביומיים

החברה הביטחונית, בניהולו של בצלאל (בוצי) מכליס ובשליטתו של מיקי פדרמן, עקפה את שווי חברת התרופות טבע ובנק לאומי ● בשני ימי המסחר האחרונים אלביט הוסיפה לשווי השוק שלה כ-12 מיליארד שקל, ושווי ההחזקה של פדרמן זינק במעל 5 מיליארד שקל

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

מחיר התחלתי של 600 דולר: המקבוק המוזל החדש של אפל

אפל משיקה את ה-MacBook Neo, מחשב מקבוק חדש בעל מעבד A18 Pro המוטמע לרוב באייפונים החדשים של החברה ולא במחשבים, וכך גם אפשר להסביר גם את מחירו המוזל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הנאסד"ק קפץ בכ-1.3% ● העליות בוול סטריט מגיעות בעקבות הפוגה בעליות החדות במחירי הנפט, לצד נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו בארה"ב ● שר האוצר האמריקאי: המכסים הגלובליים בגובה 15% ייכנסו לתוקף השבוע ● בורסות אירופה סיימו את היום בעליות ● הביטקוין נסחר סביב 73 אלף דולר ונמצא ברמתו הגבוהה מזה כחודש ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים

טיל בליסטי באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

לא רק קפריסין: המדינות שנמצאות בטווח האש של איראן

לאיראן יש עשרות טילים שיכולים להגיע למרחק של עד 3,000 ק"מ - עד מדינות מרכז אירופה ● שאלת השעה, מדור חדש

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

עם 40 אלף שקל בחודש בממוצע: בנק לאומי מציע לעובדים גם אופציות

עם פרסום התוצאות הכספיות לסיכום השנה, בנק לאומי הודיע כי יציע לראשונה ליותר מ-7,000 עובדיו להמיר חמישית מהבונוס השנתי לאופציות למניות הבנק ● עד כה היו זכאים לכך רק חברי ההנהלה ● עלות השכר הממוצעת לעובד (כולל מענקים) עמדה אשתקד על 482.5 אלף שקל - 40 אלף שקל בחודש

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

מה עושה מייקל אייזנברג בדיון ביטחוני בקבינט

משקיע ההון סיכון נראה לצידם של שרי הממשלה ובכירי מערכת הביטחון, מה הוא עשה שם? ● הסוכנות היהודית משיקה את "קרן שאגת הארי", לסיוע לנפגעי ירי הטילים מאיראן ● ורשת המזון "טיב טעם" פונה לאזרחי איראן ● אירועים ומינויים