"האיחוד האירופי בירך על הכוונה של ישראל לסגת מעזה והצהיר שתוכל להוות צעד משמעותי לקראת יישום מפת הדרכים, בהנחה שימולאו מספר תנאים. האיחוד מאמין, כי התוכנית היא הזדמנות שעל הקהילה הבינלאומית לאמץ, וברוח זו ביטא את מוכנותו לשקול את תרומתו ליישומה. אבל בקשה כזו לא התקבלה מישראל".
בהצהרה 'קרבית' זו, יצא היום (ד') שגריר האיחוד האירופי בישראל, ג'יאנקרלו שבאלרד. רגע לפני הרחבת האיחוד האירופי, שיתרחש ב-1 במאי, לגוש מוביל שיכלול 25 מדינות ו-450 מיליון תושבים (לעומת 375 מיליון היום), הוא נשמע מותש מהישראלים. עייף ממלחמות בממשלה שתמיד מעדיפים את האמריקנים, ומכך שכל עמדה בנושא כלכלי או מסחרי מתפרשת כאן כחלק מהאנטישמיות האירופית.
שבאלרד אפילו לא מצליח להסתגל להאשמות שמחליפים ביניהם השרים הישראלים, המתגלגלות לפתחו ומערבות אותו במשחקי הורדת הידיים ביניהם. בעימות בין האיחוד לישראל על הייצוא הישראלי מהשטחים (ועל-פי נוסח האיחוד "הייצוא מההתנחלויות"), התגלעו האשמות בין שר התמ"ת אהוד אולמרט לשר החוץ, סילבן שלום, ושבאלרד לא ידע את נפשו. בכל שנות ניסיונו הדיפלומטי הקודם, לא נתקל בשר בכיר אחד שמאשים את השני בטרפוד המגעים עם האירופים.
השר אולמרט הבטיח לאיחוד לפתור את בעיית הייצוא, באמצעות סימון מקור הסחורות, כך שיתאפשר לרשויות המכס במדינות האיחוד לדעת מהו ייצוא מישראל (ולפטור אותו ממכס) ומה מהשטחים (ולחייבו). הפרשה, הכוללת ייצוא מהשטחים בהיקף שנתי זעום, מסכנת בעיכובים והיטלים בגובה המכס, ייצוא כולל בהיקף 7.75 מיליארד דולר, שהמכס עליו מסתכם ב-600 מיליון דולר. מאוחר יותר, בהתחייבות בכתב שהעביר לאיחוד, סייג אולמרט משמעותית את הצעתו, עורר את זעם נציבי האיחוד, חזר בו, בע"פ, להצעה הראשונה ועתה נמשכים המגעים בין הצדדים לגיבוש פתרון. במהלך המו"מ, מבקש אולמרט להשיג עוד כמה הטבות לישראל, בעיקר הסכם צבירה.
* עד כמה רחוקה היום הבעיה מפתרונה?
"רק בשבוע שעבר אולמרט אמר שהבעיה ניתנת לפתרון, ושנציגי משרד החוץ הם שמעכבים את הפתרון, כי הוא לא הפתרון שמקובל עליהם. ואני מצטט דברים שהוא אמר בהרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים:
'מעשית, הבעיה חייבת להיפתר מהר, אחרת, ב-1 במאי יסבול הייצוא הישראלי עוד יותר, ויחויב בהיטלי מכס גם בידי המדינות המצטרפות. לכן, נקבעה פגישה בין נציגי הצדדים ב-26 באפריל, בבריסל. אני מצפה שעד אז תוגש בכתב העמדה הישראלית המקובלת עלינו, לפיה ישראל מוכנה לזהות את מקור כל הסחורות בתעודות המשלוח'".
ישראל מצפצפת עלינו
* הודעת התמיכה של האיחוד בתוכנית ההתנתקות, בעת ביקור ראש הממשלה בוושינגטון וקבלת התמיכה האמריקנית, עשויה להתפרש כריכוך עמדת האיחוד לטובת ישראל. מצד שני, אתה תוקף עתה את ישראל על שלא פנתה כלל לקבל את תמיכתכם.
"אנחנו לא תומכים ב-100% ביוזמה ומציבים לה תנאים, כמו אי-הכרה של האיחוד בגושי התנחלויות וראיית התוכנית כחלק ממתן אוטונומיה לרשות. עם זאת, בתקופה האחרונה אנחנו מצליחים להפריד את היחסים ולהמשיך את שיתוף הפעולה בין האיחוד לישראל בתחומי סחר, חינוך וכו', שבעבר הוחזקו כבני ערובה בידי הנושאים המדיניים והמחלוקות הפוליטיות בין ישראל לאיחוד. "לדעתי, ישראל תתקשה להחזיק עוד זמן רב בגישתה כלפי האיחוד. האיחוד המורחב הוא השותף הכלכלי והאזרחי החשוב שלכם. למרות המורשת הטרגית של העבר האירופי, אנו מחוברים ברשת אינטרסים משותפים מורכבת. אנחנו רוצים דיאלוג טוב יותר, ואני מתכוון גם להקשבה הדדית".
גורמים באיחוד האירופי מציינים כי הם לא בטוחים שהם רוצים להמשיך בשת"פ כלכלי-מסחרי ואחר עם ישראל בסוגיות ספציפיות, שיתוף ישראל בפרויקטים יקרי ערך של מו"פ, חלל ועוד, בזמן שישראל 'מצפצפת' על האיחוד. לטענתם, ישראל רואה באיחוד גורם בעל חשיבות כלכלית לאינטרסים הישראליים (כ-30% מהייצוא וכ-40% מהייבוא), אך מתעלמת ממנו בכל מה שקשור לנושאים מדיניים.
לדברי שבלארד, "האיחוד האירופי ואני עצמי, עשינו מאמצים רבים לא להרשות לחילוקי הדעות המדיניים בינינו לפגוע ביחסים הבילטרליים העמוקים, אך ייתכן שלא נוכל לשמור על הפרדה זו לאורך זמן".
אינטרסים בחצר האחורית
* עד כמה יש לאיחוד עניין במעורבות בתהליך המדיני בין ישראל לרשות הפלשתינית?
"לא יעלה על הדעת שלאיחוד המורחב לא יהיה אינטרס גובר בתרומה ליציבות 'החצר האחורית שלו'. אינטרסים אירופיים ביטחוניים וכלכליים בסיסיים עומדים על הפרק ואין ספק שהאיחוד יקדם אותם. ההרחבה מגיעה דווקא על הרקע הבעייתי (של קבלת תמיכה מארה"ב להתנתקות ללא פנייה לאירופים, ה.מ.).
"האיחוד לא מתנגד לכך שארה"ב תישאר ב'מושב הנהג', אבל על ישראל להתחשב בכך שהאיחוד יכול לסייע מאוד. יש לנו יחסים טובים עם רוב העולם הערבי, במיוחד עם הפלשתינים, ולכן גם מנוף פוטנציאלי משמעותי להשפעה עליהם, בתנאי שנוכל להשפיע באופן דומה על ישראל, כדי להגיע לפשרה מאוזנת לשלום.
"מרכיב נוסף שהוא בעל חשיבות עצומה ואינו מוערך נכונה ע"י ישראל, הוא שלאחר ההרחבה, לראשונה יהיו לאיחוד שרי חוץ וביטחון, המסתייעים בצוות אדמיניסטרטיבי של אלפי אנשים בבריסל ולמעלה מ-130 שגרירויות בעולם. לכלי ניהול הסכסוכים שבידי האיחוד, שהוכיחו עצמם בעבר, יצטרפו כוחות צבאיים משמעותיים לתגובה מהירה ובשנים הבאות יהפוך האיחוד שחקן בינלאומי משמעותי ביותר. מדיניות החוץ של האיחוד תתמקד בבלקן ולאחר מכן במזה"ת. יחסינו עם מצרים וירדן הופכים אינטנסיביים יותר ויותר, ובה בעת אנו מפעילים השפעה ממתנת גוברת על מדינות כסוריה, אירן ולוב. ישראל עלולה לעשות טעות אם תעצום עיניים לכוחו העולה של האיחוד".
* איך יהיה מוכן האיחוד לסייע למימון הפינוי?
"במסגרת קבלת התנאים האירופיים לתוכנית ההתנתקות, האיחוד יהיה מוכן לסייע בהעברת הרכוש מהתנחלויות. יתכן שנשקול מימון הרכישה באמצעות קונסורציום של האיחוד והאו"ם, ולהיות חלק מהמאמץ לרכישת התשתיות והרכוש החקלאי. אסור שהוא ייהרס או יועבר לפלשתינים מיד, אלא רק בהמשך. כמובן שהאיחוד לא יסייע בהעתקת המתנחלים, עם כל הסימפטיה למצבם".
* ב-1 במאי יצטרפו עשר מדינות לאיחוד האירופי. מה תהיה השפעת ההרחבה על ישראל?
"הרחבת האיחוד, עם הצטרפות אסטוניה, הונגריה, צ'כיה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין וקפריסין, תהיה בעלת השפעה על כל תחומי פעילותו. ההרחבה תשפיע גם על ישראל, שהאיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר שלה. מדינת האיחוד הקרובה לישראל, קפריסין, תהיה במרחק של 200 ק"מ בלבד. על ישראל להיערך בהתאם, כדי לנצל את ההזדמנויות ולהיענות לאתגרים של שינוי משמעותי זה".
* כיצד תשפיע ההרחבה על שוק הייצוא הישראלי ועל תחרות התעשייה המקומית בייבוא זול מהמדינות המצטרפות?
"מצד אחד, פוטנציאל הייצוא הישראלי לאיחוד יגדל, כי המצטרפות יקבלו את החקיקה האירופית המחייבת הסרת חסמים לתנועה חופשית של סחורות, שירותים, הון ועובדים ואת הסכם הסחר בין ישראל לאיחוד. מספר הצרכנים הפוטנציאליים יגדל ב-20%, גם אם כוח הקנייה של אזרחי המדינות המצטרפות לא משתווה לזה שבמדינות האיחוד הנוכחיות.
"מצד שני, הייצוא הישראלי ימצא עצמו בתחרות קשה מבעבר על כיסו של הצרכן האירופי, כיוון שבמדינות המצטרפות, עלויות הייצור נמוכות יחסית. בנוסף, פתיחת השוק הישראלי לייבוא, בעיקר מהמדינות הבלטיות להן אין כיום הסכם אס"ח (אזור סחר חופשי, ה.מ) עם ישראל, תגביר את התחרות לתעשייה הישראלית בשוק המקומי".
* באיזה תחומים יגבר שיתוף הפעולה של חברות ומשקיעים ישראלים עם חברות באיחוד?
"המדינות המצטרפות מהוות כר נרחב עבור משקיעים שיבקשו לשלב עלויות ייצור נמוכות עם מדינות שיהפכו חלק מהאיחוד. אטרקטיביות מדינות אלה, עלולה אמנם להסיט השקעות מישראל, אך במדינות אלה כבר בוצעו בעבר השקעות זרות רבות, כך שהצטרפותן לאיחוד לא תעמיד את ישראל בפני תחרות חדשה. יתר על כן, גם משקיעים ישראלים כבר ניצלו את ההזדמנות להשקיע במדינות אלה.
"בתחום המוניטרי, המדינות המצטרפות לא יאמצו את האירו בשלב זה, אך עם הפיכתן לחלק מהשוק הפנימי של האיחוד, סביר כי מספר הולך וגדל של חברות ישתמשו באירו בעסקאות סחר חוץ.
"בנוסף, בלי לטפח תקוות מוגזמות, המדינות המצטרפות ייהנו מסיוע פיננסי אדיר מהאיחוד, לקידום צמיחה מהירה. משקיעים ישראליים המקימים חברות באיחוד המורחב, יוכלו ליהנות מסיוע זה, וחברות היי-טק, תקשורת, בנייה ואיכות סביבה, יוכלו לנצל את יכולתן בשת"פ עם חברות אירופיות".
* מהי מדיניות 'השכנות הטובה' שהאיחוד מציע לישראל להצטרף אליה?
"המדיניות מתייחסת למדינות המקיפות את האיחוד גיאוגרפית - רוסיה, אוקראינה, מולדובה, בלרוס ומדינות הים התיכון, כולל ישראל מדרום. למדינות אלה האיחוד מציע, עקרונית, שותפות כלכלית עמוקה, אך לא חברות".
* מה היתרונות והמחירים שישראל תפיק מהשותפות?
"ישראל תקבל גישה טובה יותר לסחורות ושירותים, כבנקים, ביטחון, ביטוח ועוד. כן תהיה גישה חופשית יותר לאנשים וחופש עבודה והקמת עסק באירופה, לאנשי מקצוע כרופאים ועו"ד ישראלים.
"האיחוד אף מציע לפתוח בפני שכנותיו את השוק הפנימי שלו, רשתות תשתית כתחבורה, אנרגיה, תקשורת ואיכות סביבה. כך, ישראל תקבל גישה לשוק של 450 מיליון נפש ואנחנו לשוק של 6 מיליון. כן תקבל ישראל שיתוף פעולה בתחומי טלקום, פרויקט חלל, תחבורה ועוד, שת"פ במחקר ובחינוך, ותוכנית שתאפשר לסטודנטים ומרצים ישראלים ללמוד משך שנה-שנתיים באוניברסיטאות באירופה, שיוכרו בישראל.
"מבחינה כלכלית ועסקית, שילובה של ישראל בתכנית יוכל להוות מנוף אדיר לצמיחה, כיוון שבמובנים רבים, בהם לצורך ייצור, סחר, השתתפות במכרזים ופרויקטים, יוכלו חברות ישראליות להיחשב כאירופיות".
* מה המחיר שתידרש ישראל לשלם בתמורה לאימוץ האירופי?
"בתמורה, אנחנו דורשים כלכלת שוק חופשית והרמוניזציה של חקיקה, עמידה בסטנדרטים מסוימים בתחומי כיבוד שלטון חוק, דמוקרטיה, זכויות אדם, זכויות מיעוטים כערבים, נשים והומוסקסואלים, תוך שקיפות והתחשבות הדדית.
"למשל, אנחנו נתחשב בטענות ישראל על הטיפול באנטישמיות באיחוד. אנחנו לא רוצים להכתיב לישראל את יחסה למיעוטים, או את סוג המשטר, אלא לקיים דיאלוג שבו נוכל לבטא את דעתנו, למשל, על מעצרים מנהליים ועינויים, בתקווה שישראל תרצה להצטרף למדיניות המערביות הדמוקרטיות, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלה".
תהליך ההרחבה הנוכחית מצרף מדינות שבהן חיו יהודים רבים בעבר, ב-2007 צפויה הצטרפות בולגריה ורומניה ובסוף השנה עתיד האיחוד להחליט האם להתחיל מו"מ על הצטרפות עם טורקיה ומדינות הבלקן".
* באחרונה ציינת, כי עם השלמת ההרחבה של האיחוד, אחד מכל שישה ישראלים יהיה בעל אזרחות אירופית. עד כמה נוכל באמת כולנו לחיות בנוחות באירופה?
"הצטרפות מדינות מזרח ומרכז אירופה הביאה ישראלים רבים לפנות לשגרירויות בבקשה לקבל אזרחות אירופית. בטווח הקצר, אזרחי מדינות אלה לא ייהנו מחופש מגורים ועבודה מלא באיחוד, אך תוך מספר שנים צפויה מגבלה זו להיעלם והישראלים שיזכו באזרחויות השונות יוכלו לעבוד ולגור באיחוד ביתר קלות, בנוסף לחופש עיסוק לאנשי מקצוע".
* מתי יבצע בפועל שילוב ישראל במדיניות 'השכנות הטובה'?
"בתחילת מאי תגיע לבריסל משלחת גדולה של ישראל, לגיבוש הצעדים המעשיים. אנחנו מעוניינים שישראל תאמץ את הצעדים הנדרשים עד מחצית יולי השנה, במסגרת רשימת המדינות הראשונות המיועדות להצטרפות". *
