צעדנו בחושך. חשיכה מוחלטת, לא סתם חשכת הלילה, אלא אפלת המעמקים. אנחנו מתחת לאדמה. המלווה שלנו הדליק לרגע את הפנס. כמו במטה-קסמים הגיחו לפתע פרים קדמונים שגודלם יותר מחמישה מטרים, מתאריהם מצוירים בצבע שחור, ולמרגלותיהם עדר איילים אדומים. בפרוזדור הסמוך, על-גבי סלע שלאורכו זרם נחל תת-קרקעי קדום, שוחים צבאים מצוירים, ראשיהם וקרניהם מבצבצים מעל קו-המים של ערוץ שיבש לפני אלפי שנים. מנגד, באלומת האור, אריה מאיים וצמד ביזונים, ניצבים גב אל גב, כתם דם על ירכו של השמאלי. בעלי-חיים שנכחדו זה כבר מהעולם, או נדדו מאירופה בשלהי תקופת הקרח האחרונה, קורמים עור וגידים לנגד עינינו.
600 ציורי קיר ו-1,500 יצירות חרוטות באבן יש במערת לאסקו שבדרום-מערב צרפת. האמנים שציירו אותן כבר מזמן לא איתנו, הם מתים כבר בערך 15 אלף שנה. המערה היא גלריה מדהימה של אמנות פרהיסטורית מתקופת האבן. המערה התגלתה במקרה ב-1940, ונסגרה לקהל ב-1963, אחרי שביקרו בה יותר ממאה אלף בני-אדם. התברר שהבלייה במערות ופתיחתן הבלתי-מבוקרת למיליוני תיירים גרמו נזקים חמורים וסיכנו את אוצרות המערות החשובים, עדות מלאת חיים למנהגים ולאמנות של אבות-אבותינו מתקופת האבן.
המערה נסגרה, עברה תהליכי שימור של "כספת אקולוגית", ונפתחה מחדש תחת מגבלות: רק שישה מבקרים ביום, רובם מדענים שמחכים לאישור-הכניסה חודשים רבים. הייתה לי הזכות הגדולה להיות אחת מהם, וזו חוויה בלתי נשכחת.
ומה על התיירים? למענם הקימו ממשלת צרפת וגורמי תיירות העתק מושלם של מערת לאסקו, על ציוריה הפרהיסטוריים המרהיבים, במרחק של כמאתיים מטר. שם, בתאורה ובתנאים נוחים, אפשר לצפות בהעתקים מוקפדים של שתיים מה"גלריות" התת-קרקעיות, שנעשו בטכניקות הפרהיסטוריות ובצבעים המקוריים.
קרוב לעשר שנים נמשכה מלאכת חיקוי המערה המקורית. המכון הגיאוגרפי הלאומי סיפק נתונים מלאים על אולמות המערה ומעבריה, מידע הכולל עשרות-אלפי נקודות בשלושה ממדים. אחר-כך, באמצעות צילומים סטראוסקופיים, מילימטר אחר מילימטר, שיחזרו את הבליטות, הסדקים והציורים.
בחרטי-צור ובקנים חלולים, באצבעות ובמכחולים משוחזרים, יצרו הארכיאולוגים מחדש את הציורים. האם זה "אותו דבר"? לכאורה, כן. אך העובדה שבניגוד לאמנים המקוריים, שלא חזרו אף פעם על תנועת מכחול, נאלצו המחקים לתקן את עצמם פעמים רבות - מדברת בעד עצמה. משהו חסר שם. חסר הרושם המכושף של עולם הדימויים שברא האדם הקדמון בעמקי המערות החשוכות. ועדיין - חוויה.