האם לרכישה של
סנגארד (SDS) הייתה השפעה חיובית על השוק? האם לעובדה שאתמול לא היו בכלל חדשות מאקרו כלכליות יש השפעה יותר חיובית מאשר כשיש הודעות חיוביות? האם העובדה שהתשואות על האג"ח המשיכו לטפס יש לפתע אפקט חיובי על הבורסה? האם למה שקורה ב-
AIG יש אפקט חיובי? ואולי למה שקורה ב-
GM? אז מה העלה את המדדים? מניות כמו בואינג, AIG ושכמותן, כל הכבדות שירדו חזק לאחרונה, התגלו אתמול כ"הזדמנויות קנייה" למשקיעים שאינם מתייחסים לתקשורת.
"מה התחזיות שלכם לשבועות הבאים?" שאל המנחה של רשת פוקס כמה מנהלי השקעות בארה"ב. "התחזיות לטווח הקצר הן הדבר הקל ביותר כרגע, More of the same", ענה אחד המנהלים מקבוצת מאריו גאבלי, "לנו זו חגיגה של ממש בגלל כל המשברים שיוצרת וול סטריט".
גאבלי, וכמוהו קארל אייקן ו-וורן באפט, משחקים אותה בגדול בימים אלו, הם חיים היטב במשברים. מה אמר באפט לפני כחצי שנה? "הכול יקר, אין במה להשקיע". אמר ועשה שורט ענקי על הדולר. אגב, העלייה הנוכחית בדולר אינה בדיוק בהתאם לתורת הכלכלה.
ימים לא קלים נכונו למשקיעי המניות ולא רק להם. משקיעי איגרות החוב ניצבים גם הם בפני דילמות רבות וכך גם כל המשקיעים האחרים, אפילו משקיעי חומרי הגלם, הנפט והזהב, כולם במבוכה. להשקיע בימים אלו זה לא דבר קל והמעניין הוא שזה לא בגלל שאין הזדמנויות השקעה אלא בעיקר בגלל שצופים שיהיו הזדמנויות טובות יותר. תלוי בעצם איך המשקיע מסתכל על מה שבאמת קורה במיין סטריט. ישבנו עם סטיבן וכמה חברים ביום שישי וכולם מסכימים שאם כולם יסכימו על מה שקורה במיין סטריט, לא יהיו בעיות. "הבעיה היא", אומר סטיבן, "שגם על זה לא מסכימים".
שלושה זוגות עיניים עוקבים אחרי מה שקורה במיין סטריט, בכלכלה האמריקנית והגלובלית: זוג העיניים של מיין סטריט עצמה, זוג העיניים של וול סטריט וכמובן זוג העיניים של האקדמיה.
במיין סטריט הדברים נראים הרבה יותר פשוטים מאשר בוול סטריט ולבטח פשוטים יותר מאשר באקדמיה. במיין סטריט חייבים להגיב על ההתפתחויות מיד, אין זמן לתיאוריות ולחלומות. האם להשקיע בפיתוח ובייצור של מערכת זו או אחרת? האם לקנות חומרי גלם למלאי או להמתין לירידות מחירים? מיין סטריט זה המציאות. ממיין סטריט רואים כלכלות צומחות לרוחבו ולאורכו של הגלובוס. ממיין סטריט רואים ביקושים שהולכים וגדלים. במיין סטריט משוכנעים שהאינפלציה תתגבר, אבל איש אינו יכול לומר עד כמה ובאיזו עוצמה. כלומר, אם ההשקעות היו נעשות על בסיס הלוך המחשבה במיין סטריט, הדבר היחיד שכולם היו מסכימים עליו הוא שאסור כרגע לקנות אג"ח כי מכל איתותי הכלכלה היחיד שנראה פחות או יותר בטוח הוא שהבנק המרכזי יעלה את הריביות וזה יפגע במחירי איגרות החוב.
מנקודת המבט של מיין סטריט המניות שכרגע מעניינות יותר הן של חברות שמצד אחד יכולות להעלות מחירים ומצד שני מחלקות דיבידנד. במילים פשוטות, במיין סטריט מסתכלים על המצב המתפתח, שוקלים דברים אמיתיים, צופים בנתונים כמו תעסוקה, תפוקה תעשייתית וכל שאר האינדיקטורים של התעשייה. מנסים לפענח מה קורה בתחום הנדל"ן ושואלים להיכן הולכים מחירי הנפט וכמובן חומרי הגלם האחרים.
אפשר לראות בבירור את הבדלי הגישה בין שלושת זוגות העיניים בתחום הנדל"ן. במיין סטריט משקיעים בגדול (כך מראות העובדות בשטח), האקדמיה מתווכחת כבר שנתיים אם הנדל"ן הוא "הבועה של המאה ה-21" או שהתופעה שאנחנו עדים לה בנדל"ן האמריקני היא תהליך ארוך מאוד של התאמה בין כמה סוגי ביקושים. בוול סטריט התייאשו מזמן מלקבל החלטה בנושא הזה. תשאלו שני אנליסטים בוול סטריט לגבי עתידן של הרי"טים ותקבלו ארבע תשובות שונות. אבל כל המומחים בוול סטריט ובאקדמיה יודעים לענות בחדות ובתקיפות שההתפוצצות בנדל"ן, כשתגיע, תהיה לא פחותה מהתפוצצות בועת האינטרנט. תשאלו קבלנים וסוכני נדל"ן ואלו יצביעו על מה שקורה היום בביקושים למוצרים שלהם. "עובדה", הם טוענים, "מכירות בתים חדשים, ישנים והתחלות בנייה רק מתגברים בעוד אתם, המומחים באקדמיה והאנליסטים, הזהרתם מפני התפוצצות הבועה כבר לפני שנתיים". זו, מבחינתם, התשובה.
המצב הנוכחי מזכיר לנו את סוף 1996. גם אז נחלק עולם ההשקעות לשלוש נקודות השקפה, זו של מיין סטריט, זו של וול סטריט וזו של האקדמיה ובדיוק כמו היום, גם אז ניצח על המחלוקות אלן גרינספן. תבדקו ותגלו עד כמה היו הדעות חלוקות גם אז ומה קרה לאחר מכן, ארבע שנות גאות במניות וגאות באג"ח, ואתם יודעים מה, גם אז שמענו ניצנים של ויכוח על בועת הנדל"ן.
בכל מקרה, גרינספן, המומחה הגדול מכולם, האיש שחייב לערבב את הדעות של מיין סטריט, וול סטריט והאקדמיה ולצאת עם מסקנות מעשיות, הוא שטבע אז את הסיסמה, "נפיחות מוגזמת" על המניות בנובמבר 1996.
אז מה אנחנו אומרים, שכדאי לרוץ ולקנות מניות ואג"ח? חס וחלילה, אנחנו רק מציינים עובדות ואיש הישר בעיניו יעשה כי שום מומחה לא יודע טוב יותר ממך או ממני. בעולם שבו הרכילות היא העובדות ולעובדות אין התייחסות מלבד כרכילות מה יש להתייחס לאקדמיה ולחלומותיה של וול סטריט? איך שלא יהיה, הדברים שמפחידים את כל עולם ההשקעות ולא משנה באיזה עיניים מתבוננים הם ממשלת ארה"ב וגירעונותיה, הדולר והאינפלציה. הבעיות הללו ממלאות כותרות ולבעיות הללו, כרגע, אין תשובה, ולכן המשחק בוול סטריט הפך למשחקם של ספקולנטים וסחרנים בעיקר.
מה קורה בסרגון 
? 4 מתוך 5 אנליסטים ממליצים לקנות כאשר 3 מתוכם ממליצים ב"קנייה חזקה". האחרון שהצטרף באמצע פברואר, אונטרברג טובין, המליץ גם הוא בקנייה והמניה יורדת. כמו רבות ממניות הטכנולוגיה הישראליות גם המניה הזו עלתה משפל של 92 סנט בספטמבר 2002 לשיא של 8.7 דולר בינואר 2004. אז החלה לרדת וירדה עד מתחת ל-4 דולר בקיץ 2004. אז שוב החלה בעלייה, לרמה של 6.9 דולר בסוף דצמבר 2004 ומאז היא יורדת, 28% מתחילת השנה. שנת 2004 הייתה שנת שיא לחברה. היא עברה מהפסד לרווח, הגדילה מכירות לכמעט 55 מיליון דולר, כ-60% לעומת 2003, והרווח למניה ב-2004 הגיע ל-6 סנט בהשוואה להפסד של 33 סנט ב-2003. המצב ברבעון האחרון של השנה שעברה אפילו טוב יותר.
בתחילת פברואר האחרון נתן שרגא כץ, נשיא ומנכ"ל החברה, סיכום והנחיות כה אופטימיות שנראה היה שהמניה צפויה לפרוח. כץ רואה את המשך ההצלחה גם ב-2005 וכך רואים זאת גם האנליסטים, אז למה המניה יורדת?
הסיבה העיקרית קשורה לשינוי הפסיכולוגי בתחום ההערכות שעבר על וול סטריט. לדוגמה ראו את אלווריון וכוכבות אחרות בתחום מ-2003, כולן מתקשות לחזור לימי הזוהר של 2003. מהרגע שברור היה שהחברות הללו עוברות לרווח חזרו החששות וההיסוסים, וכאשר זה קורה, אז חברה כמו סרגון נראית יקרה ב-6 כאשר ב-8 הייתה זולה, ואילו אלווריון נראית יקרה ב-10 כאשר ב-17 נחשבה כזולה, ככה זה בוול סטריט. הקונסנסוס לגבי התוצאות ב-2005 מצביע על ממוצע של רווח של 20 סנט למניה ורווח של 34 סנט למניה ב-2006. אז אם מה שאנחנו רואים בנתונים שידועים עד כה זה העובדות, אז כל מחיר מתחת ל-5 נראה מאוד מעניין להשקעה במניה הזו.
הלת'קר נוסדה בשנת 1988 כחברה לקיטים דיאגנוסטיים ומי לא היה מעורב בה לאורך הדרך? לא נזכיר שמות, אבל רבים מהשמות הידועים בקהילייה הפיננסית הישראלית של סוף שנות ה-80 היה קשור בדרך זו או אחרת לקבוצה. מאז ומעולם הייתה החברה מסובכת להבנה. אתמול זינקה המניה ביותר מ-34%. מה יש בהלת'קר הוותיקה שיכול לגרום למניה להתפרץ לפתע? ובכן, יש בה הכול ואין בה כלום. החברה מעורבת בתחומי הביוטכנולוגיה, מדעי הטבע ואפילו בגנום וזה מצוין עדיין לייצור חלומות בוול סטריט, אבל מבחינת הביזנס זה לא משהו שאפשר להתפאר בו אחרי כל כך הרבה שנים של פעילות, בכל זאת, חברה שמוכרת בכ-12 מיליון ומרוויחה משהו נסחרה בשווי של כ-5.5 מיליון דולר עד שלשום. מישהו עוד יכול לבוא ולומר שהמחצית השנייה של 2004 (הם פירסמו רק מחצית ראשונה עד כה) הייתה פיצוץ והחברה עוברת לרווח גבוה, והרי ראינו מה שהודעה כזו עשויה לעשות למניות קטנות.
לא שאנחנו חושבים שיש קשר לאלטק , אבל 5.5 מיליון דולר שווי שוק זה כלום בימינו ושני סחרני יום בינוניים בארה"ב יכולים בקלות לגרום להכפלת הערך הזה. אלטק המשיכה במרוץ המטורף מעלה ובינתיים אין שום ידיעה מדוע ולמה. המניה הזו כבר עלתה בלמעלה מ-241% בארבעה ימים של מסחר ובמחזורי ענק לעומת הממוצע בה.
יחד עם זאת, כדאי לכולנו להסתכל שוב על דלתא 3 שעלתה מ-2 דולר ל-7.04 (252%), אפילו יותר מאלטק. נכון, אצלה זה לקח חמישה חודשים והמחזורים היו נמוכים יותר (כנראה התפרשו לאורך זמן), אבל גם בדלתא שאלו כולם מה הסיפור. שם הסיפור התבסס על ה-VOIP ועל ההסכם עם SBC ו-וורייזון הענקיות. דלתא נמצאת היום ב-3.3 דולר, ירידה של 53% מלמעלה וזה קרה בתוך חודש בדיוק. נא לקחת זאת לתשומת לבכם כשאתם רודפים אחרי אלטק וזאת למרות שאנחנו באמת מקווים שיש כאן סיפור ענק.
האם לנאופטיקס הולכת לסיבוב נוסף? קראנו את הכתבה על איזיצ'יפ בתחילת השבוע ב"גלובס" ואנחנו מכירים את החברה מיום הנפקתה ועוד קודם לכן. כמובן שלנאופטיקס 2005 אינה זו של 1988. היום איזיצ'יפ זה הסיפור הגדול, בכך אין ספק, אבל "להשאיר את אינטל מאחור"? זו כבר טיפה של יומרנות. איזיצ'יפ בשטח לא מהיום ואם אינטל אכן הייתה חוששת שתישאר מאחור, היא לבטח הייתה מציעה 200 מיליון ולוקחת, אבל עד כמה שלנו ידוע, אינטל מודעת למעבד ולטכנולוגיה וידוע לנו שהיא גם עוקבת, ומן הסתם באינטל עדיין לא בטוחים שזה אכן הדבר הגדול כפי שמבטיח לנו גורו הטכנולוגיה ג'ורג' גילדר. נכון, הטכנולוגיה של איזיצ'יפ עדיין מקדימה את זמנה ולכן המכירות מתעכבות, אבל אחרי מה שעברנו בתחום הטכנולוגי בחמש השנים האחרונות היינו אומרים שבשלב הנוכחי יפה השתיקה, במיוחד להנהלה, ועדיף להמתין. לא קל להשאיר חברות כמו אינטל מאחור. *
הכותב משקיע בניירות ערך שונים ולכן עשוי להיות לו עניין בחברות עליהן הוא כותב בטור זה. מערכת "גלובס" אינה אחראית לתוכן המאמר ואין לראות בו משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו עקב פעולותיו.