ובכן, בדיקת מציאות קטנה. היום, כל אחד כמעט יכול להנפיק. זה לפחות הרושם העולה מסדרת הכתבות שפירסמנו כאן בשבועות האחרונים, שכללה 16 חברות ישראליות שהגיעו לוול-סטריט בשנים האחרונות באמצעות מיזוג לשלד בורסאי, חלקן אנונימיות לחלוטין.
זה לא פשוט להפוך לחברה ציבורית, בטח לא בשלבים מוקדמים של החיים, ויש לאזן כאן בין שני גורמים המשפיעים על החברה: האחד הוא הרצון לגייס כספים. בדרך כלל החברה נכשלה בכך קודם, או נתקלה בהצעות להשקעות נמוכות ביותר, תמורת אחוזים עצומים מהחברה. קרנות הון סיכון, למשל, לא מזדרזות לשים כסף על חברות בתוליות כל כך. אולם עם כל הרצון לגייס, הגורם השני שיש לקחת בחשבון הוא עד כמה מכביד יכול להיות המעבר לסטטוס של חברה ציבורית: לא פשוט לעמוד בקריטריונים של רשות ני"ע האמריקנית. יש להקדיש לכך זמן ניהולי ניכר ומשאבים כספיים.
חלק מן החברות שסקרנו הגיעו לוול-סטריט בשלבים מוקדמים כל כך, עד שאם מדובר על חברות תרופות הן נמצאות עדיין בשלב הקליני, חברות טכנולוגיות רק הוכיחו היתכנות של הטכנולוגיה שלהן ולאחרות הדרך למכירות ארוכה ורבה. בשבוע שעבר סיכמנו את דרכן של שמונה מן החברות שהצגנו והשבוע מוצג כאן סיכום של שמונה החברות הנותרות. תוכלו לשפוט לבד, האם מישהי מהן תוכל אי פעם להגיע להצלחה של ממש, ולהשיג את היעדים אליהם היא מקווה להגיע.
חלקי חילוף עצמיים לגוף
חברת בריינסטורם סל מפתחת תרפיה תאית עבור חולי פרקינסון ומחלות נוירולוגיות אחרות. הטכנולוגיה שלה גורמת להתמיינות תאי מח עצם לתאי עצב, שאמורים לדעת לייצר את החומר החסר. בריינסטורם סל נמצאת בשלב זה בפרה-קליניקה, ולדבריה היא הוכיחה כי אצל עכברים וחולדות הטיפול שלה עובד. החלום הוא לקחת תאי מח עצם, למיין אותם ולהשתילם בתהליך כירורגי, כך שהגוף ישתמש בתאיו שלו כדי לייצר חלקי חילוף. הניסויים הקליניים, מקווים בחברה, יחלו בעוד שנתיים, ב-2007, אחרי סיום הניסויים בקופים. את החברה מנהלת כיום ד"ר יפה בק, שותפה בעבר לייסוד חברת די-פארם ומנהלת פיתוח מדעי בסאביינט.
"יש לנו סיכון בכל שלב, כמו למשל כישלון אצל הקופים", אומרת בק. "אני חושבת ששווי השוק שלנו כיום סביר בהתייחסות לפוטנציאל שלנו. ברור לך שאני רואה את עצמנו בעוד מספר שנים בשווי גבוה הרבה. כאשר ניכנס לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם, אני מאמינה שנגיע אפילו לשווי של מאות מיליוני דולרים".
כל מה שיש על החיילים
דיפנס היא חברה ותיקה בתעשייה. נכון יותר לומר שהחברות הבנות שלה הן הוותיקות, שכן דיפנס היא חברת אחזקות העוסקת בתחום של מיגון בליסטי אישי. החברות הבנות העיקריות שלה הן אקספורט ארז, מאיוטקס ואחידטקס. אקספורט ארז, החברה העיקרית בקבוצה, נוסדה ב-1983 והיא מייצרת אוהלים, אפודי מגן וציוד מחלקתי שונה. אחידטקס היא הוותיקה ביותר, הוקמה כבר ב-1956, ונרכשה על ידי אקספורט ארז לפני כארבע שנים. החברה מתמחה בייצור כיסויים לאחסנה יבשה, רצועות הרמה וכיסויי רכב והיא מייצרת אף טפט בליסטי שמודבק על קירות חדרים לצורך חיסונם מפני קריסת קירות וחדירת רסיסים.
בתקופה הקרובה, מתכוונת דיפנס לגייס מיליוני דולרים בודדים ובזכות המזומנים הללו, לפתח את השוק האמריקני שלה. ההכנסות של החברה הסתכמו ב-2004 ב-12 מיליון דולר והרווח התפעולי היה 873 אלף דולר. ברוך טוש, נשיא החברה, אומר כי "לגבי 2005, אפשר לדבר על שיעור צמיחה ריאלי בהכנסות של כ-25%, תוך שמירה על רווחיות (כלומר, ל-15 מיליון דולר, ג.פ.). השמירה על רווחיות חשובה אצלנו יותר מצמיחה, אך אני מאמין שתוך חמש שנים נגיע להכנסות של 40-50 מיליון דולר לפחות".
זאב ברונפלד, לא רק בת"א
חברת גאמאקן היא גלגול מחודש של חברת ARP ביומד, שפעילותה הוקפאה לפני שלוש שנים בעטיו של מחסור חריף במזומנים. החברה שבה לחיים ב-2004. זאב ברונפלד, מי שעשה לו למנהג לרכוש שלדים בורסאיים וליצוק לתוכם פעילויות שונות - גם בתל אביב ביצע זאת מספר פעמים - הוא זה שרכש את ARP ביומד מבעלי המניות הקודמים, יחד עם ורד קפלן, ויצר את גלגולה הנוכחי. ברונפלד, נזכיר, חבר לאייל שרצקי, גל ארז ומני מור, וביחד הם כבר ביצעו פעולות דומות בטים.די.סי.אל התל אביבית וארית מערכות. גם בחברת ביוסל הוא מעורב.
בגאמאקן מקווים להתחיל בקרוב את השלב ה-II בניסויים קליניים, במוצר שאמור למסחר חיסון נגד סרטן. החיסון יהיה מבוסס על חומר בשם IVIg, שהוא אוסף נוגדנים ופקטורים של קרישה הנמצאים בפלזמה. התקווה היא שהחומר הזה יוכח כעוצר את הידרדרות מחלת הסרטן ומניעת גרורות. "בשביל חברת סרטן שנכנסת לשלב II בניסויים הקליניים, מתנהלת בצורה יעילה ואינה בזבזנית, אני מאמין ששווי השוק שלנו הוא נכון", אומר דן גלוון, המנכ"ל.
תשובה מכר, עצמון עוד בפנים
איש העסקים יצחק תשובה מכר באחרונה את אחזקותיו בחברה, אבל מנהליה של אינקשור מרחובות מקווים כי בכל זאת למניה יש פוטנציאל לעליות. חברת אינקשור הוקמה ב-1995 כספין אוף של סופרקום (סימול: SPCBF). החברה הקימה מערך של חברות סטארט-אפ פנימיות שאמורות היו להבטיח את צמיחתה העתידית ומאוחר יותר לצאת להנפקה. אצל אינקשור זה אכן קרה, גם אם ההנפקה התרחשה בדלת האחורית של הנאסד"ק, באמצעות מיזוג לשלד בורסאי.
הטכנולוגיה של החברה מרחובות, המעסיקה 18 עובדים, כוללת דיו מיוחדת וקורא ייעודי. הדיו, שאינה נראית, משולבת כבר בתהליך הייצור, ובשלב מאוחר יותר ניתן לקרוא את הסימון שנוצר, באמצעות קורא אלקטרו-אופטי שהחברה מספקת. החברה אף לוטשת עיניים לתחום RFID, תגי זיהוי אלחוטיים שמכילים משדר רדיו זעיר שמפיק נתונים הנקלטים על ידי מחשבים, טלפונים סלולריים וכל מכשיר אלחוטי אחר. בתחום זה, החברה נמצאת בתחילת הדרך למציאת פתרון ללא רכיבים אלקטרוניים. ההשקעות יהיו "של 7 ספרות", כפי שמכנה זאת המנכ"ל, ירון מירפלד.
שליש ממניות החברה נמצאות בבעלות חברת ICTS של מנחם עצמון ובעזבונו של איש העסקים המנוח עזרא הראל. תשובה מכר, באמצעות חברת אל-עד, כ-11% ממניות אינקשור בינואר, במחיר של 1.3 דולר למניה, תמורת סכום המוערך ביותר מ-1.5 מיליון דולר, כך שזכה לתשואה של כ-100% על השקעתו. המניה נסחרת היום בשער דומה.
בלי אדמה, ללא מגע יד
עם הנהלת אורגניטק נפגשנו בתחילת אפריל, כאשר החברה נסחרה בבולטין בורד. מאז היא הספיקה לא להגיש את הדו"ח השנתי שלה, לא לעמוד בדרישות הבורסה ולכן לרדת לרשימת הפינק שיט, דלת הסחירות והעניין. אורגניטק, המנוהלת על ידי ליאור הסל, מתכננת להיכנס לשוק החסה השטופה והמוכנה לאכילה. היא חברת אגרו-טכנולוגיה שמפתחת בתי גידול לחסה ועלי תבלינים בצורה אוטומטית-מכאנית - מעין חממות ניידות, שזקוקות אך ורק לחיבור למקור חשמל ולברז מים, כדי להוציא תנובה של חסות ללא מגע יד אדם או תלות בתנאי מזג האוויר וגם ללא לכלוך, שכן החסה גדלה על משטח של קלקר.
ומה החזון? סופרמרקטים, מסעדות, מפעלים וחנויות יעמידו בתי גידול קטנים מחוץ לחנותם, כך שיוכלו לייצר באופן סדיר לאורך כל השנה, חסה נטולת חרקים ואדמה.
מכירות? הסל מקווה שהשנה הן יסתכמו ב-2.5 מיליון דולר. בינתיים, נמכרו חוות כאלה באירלנד, למושב ירדנה, לקיבוץ יגור וכן מספר מערכות באזור אילת. עלות כל יחידת ייצור היא 250 אלף דולר.
יש לציין, כי לירידה של החברה לפינק שיט יכולה להיות השפעה שלילית על מהלך גיוס שהיא מנסה לבצע באחרונה. החברה גייסה 550 אלף דולר והיא קיוותה להגדיל את הגיוס לכמיליון דולר. כל עוד לא תעלה בחזרה לבולטין בורד, אפשר להעריך כי עניין זה יוכל להרתיע משקיעים פוטנציאליים. טרם הגיוס הנוכחי של 550 אלף הדולר, אגב, המזומנים בקופתה של החברה אזלו.
מתחרים בגמידה
חברת פלוריסטם, בניהול ד"ר שי מרצקי, הוקמה לאחר שש שנות מחקר בתחום העשרת הגזע, שבוצעו בטכניון ובמכון ויצמן. תחום זה נחשב לחם מאוד, ומהלך קסם על משקיעים פוטנציאליים, שכן התקוות לריפוי מחלות גנטיות ואחרות באמצעות תאי הגזע, הן גדולות. בחברה מקווים להיכנס לניסויים קליניים בשלב I/II בתוך כשנה. במסגרת ניסויים אלה תיבדק כמות קטנה יחסית של חולים, כ-30.
תוך 4-5 שנים מהיום, מקווה פלוריסטם להציג מוצר, לסיים את הניסויים הקליניים ולהגיש את התיק ל-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית. הכסף שיש לה כיום, אומר מרצקי, יספיק כדי להגיע לשלב ה-I של הניסויים הקליניים. היא תצטרך כ-15-20 מיליון דולר כדי להשלים את הניסויים.
היקף השוק הפוטנציאלי נאמד במיליארדי דולרים. בפלוריסטם לא נתפסים לשיגיונות כאילו כל הסכום הזה יתורגם להכנסות, אבל ברור להם שהפוטנציאל גדול. "אנחנו מקווים לייצר הכנסות עוד לפני שנגיע להתקדמות במוצר הראשי שלנו, בעוד 4-5 שנים", אמר באחרונה יוסי קרת, סמנכ"ל הכספים של פלוריסטם, "המודל שלנו יאפשר להגיע להכנסות מהר יותר, והמשקיעים שלנו יראו שאנחנו יודעים לייצר כסף עוד קודם לכן. חברות ביוטכנולוגיה מבינות היום, שלהיות תלויים במוצר אחד זה לא טוב".
אחת המתחרות של החברה היא גמידה-סל, שהודיעה באחרונה על תוצאות מוצלחות בניסויים הקליניים של שלב I ו-II בקרב חולי לוקמיה, עם תרופת ה-StemEx שלה. "הם שונים מאיתנו בכך שהם מוסיפים גורמי גידול חיצוניים לתאים", הסביר מרצקי. "הם, כמובן, יגיעו לשוק לפנינו, אבל אנחנו מאמינים שלמוצר שלנו יש עדיפות ושניקלט בשוק בשמחה, גם אם הם כבר יהיו בו. זה שוק עצום, יהיה מקום גם לנו".
פלוריסטם ושתי החברות הנוספות כאן בהמשך, טיסרה וזון-פור פליי, חולקות נקודה משותפת נוספת: בשלושתן אפשר למצוא את בעלי המניות של קבוצת מגלן, משלב זה או אחר. על פי ההערכות, קבוצה זו הביאה לחברה הון לא גדול תמורת המניות שקיבלה במיזוג. היא מנתה בעיקר את אפי שגיא, נשיא ומנכ"ל ניסקו, את אריאל מליק, את יורם אלאלוף וגורמים נוספים - חלקם בני משפחותיהם, אחרים מכריהם.
ולדות חזירים לשירותכם
על פי רוב, השם "טיסרה" אינו מעלה קונוטציות חיוביות. ככלות הכול, קשה לשכוח כי החברה ביצעה מיזוג הפוך לשלד בורסאי, מנייתה השתוללה וטיפסה מעלה לשוויים חלליים, אך עשתה משם את הדרך מטה לנפילה כואבת ביותר, של מעל 97%. "טיסרה של היום היא לא זו של העבר", אמר באחרונה עמוס ערן, מנכ"ל החברה, תוך תקווה כי יתחיל עידן חדש בחיי החברה הצעירה. "החברה נקלעה למשבר ניהולי, אך לא משבר מדעי".
טיסרה מפתחת שיטות להשתלת רקמות ואיברים, תוך שימוש בתאי גזע עובריים מוולדות של חזירים. היא מנסה לפנות לנישה אותה היא מגדירה כ"חלקי חילוף" לבני אדם. החברה מבוססת על המחקרים והשיטות של פרופ' יאיר רייזנר. את מהלך המיזוג הובילה קבוצת מגלן.
החברה מפנה מאמצים לכיוון מחלת הסוכרת, וטוענת כי הצליחה לרפא סוכרת אצל עכברים באמצעות תאים מוולדות של חזירים. השלב הבא, בו כבר החלה, הוא ניסויים בקופים. תוך שנה וחצי עד שנתיים, אם הכול ילך לפי התוכניות, היא מקווה להתחיל בניסויים בבני אדם. הכסף שגייסה החברה עד כה, יספיק עד אמצע 2006. ברבעון הרביעי של 2005 מקווים בחברה לבצע גיוס נוסף.
הימור חוקי למשקיעים
חברת Zone4Play מקריית עתידים, מעוררת עניין בשל מספר גורמים. הראשון הוא התחום בו היא עוסקת - תעשיית ההימורים (החוקית) באינטרנט, תעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה בכל העולם, בעיקר באירופה. זון פור פליי מפתחת טכנולוגיה אינטראקטיבית המאפשרת משחקים והימורים ממוחשבים.
גורם נוסף המושך תשומת לב הוא בעלי המניות של החברה. מייסדיה הם שמעון ציטרון, שהוא כיום היזם הראשי, הנשיא והמנכ"ל; שחר שלקה, סמנכ"ל הטכנולוגיות, וגיל לוי, סמנכ"ל פיתוח. ציטרון זכור כחבר בקבוצת יובל רן. ידיד קרוב שלו, המחזיק אף הוא במניות בחברה, הוא פיני גרשון - מאמן מכבי תל אביב בכדורסל, שרק לא מזמן הביא לישראל את גביע אירופה בכדורסל.
ומי עוד? שלמה רוטמן, יו"ר חברת החשמל; איש העסקים רוני שאטן, לשעבר יו"ר בני יהודה; גלנרוק של לני רקנאטי ואחרים. ברשימה נמצאים גם, איך לא, חברי קבוצת מגלן, שהתפרקה.
"ההכנסות שלנו ב-2004 היו שוליות. הן נבעו בעיקר מעסקות חדירה, משהו כמו בדיקת היתכנות", אמר באחרונה עידן מילר, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברה. "ההכנסות המהותיות יותר יגיעו ברבעון השלישי של 2005. אם השנה תסתיים עם מחזור שאינו גדול פי 4 או 5 מב-2004 (כ-3.6-4.5 מיליון דולר), נהיה מאוכזבים. אותו הדבר גם לשנה שלאחר מכן (הכנסות של כ-15-23 מיליון דולר)". מילר אף אמר באותה העת, ששווי שוק של 200 מיליון דולר לחברה נראה לו בר מימוש לרבעון השני של 2006. *
לתגובות: gitit-p@globes.co.il
