שלל הריטושים והליטושים שעיתונות האופנה והפנאי משפצת בעזרתם את המציאות המקומטת, המתבלה, רווית הצלוליטיס, ושאר "פגמים גופניים" דוגמת פלולות או צלקות, של מסוקריה, אינם דבר חדש. מדובר באחד הסודות היותר גלויים בתעשייה, ונדמה כי כולם - צלמים, עורכים, מראיינים ומרואיינים, ובמידה מסוימת גם הקוראים - מודעים לחוקי המשחק, וניזונים ממנו, כל אחד בדרכו שלו.
היכן עובר הקו האדום בין התערבות לגיטימית בצילום לכזו שאינה לגיטימית? ספק אם יש קו כזה. אבל אולי עכשיו יהיה, לאחר שתביעה על סך 200 אלף שקל בגין פגיעה בזכויות יוצרים של צלם ובגין פגיעה אישית ורגשית במצולמת, הוגשה זה עתה בבית משפט השלום בכפר סבא. התובעים הם הצלם, דוד פילוסוף, מי שיצא לו שם כמומחה בצילום תת-מימי, והגר כהן, צוללנית ומדריכת צלילה במועדון "מנטה" שבאילת. הנתבעת, באשמה של "עריפת ראש" המצולמת והחלפתו באחר, היא ניצן בע"מ, הבעלים והמו"ל של עיתון "לאשה" הפופולרי.
על-פי כתב התביעה, במארס 2008 הוזמן פילוסוף על-ידי לאשה לצלם עבורם פרויקט אופנה תת-מימי שבא לפרסם בגדי ים. במהלך העבודה התברר שהדוגמנית שנשכרה לתפקיד אינה מסוגלת לתפקד במעמקים, ומדריכת הצלילה שהייתה במקום התנדבה להצטלם במקומה, מבלי שקיבלה תמורה כספית, זולת האפשרות לראות את תמונתה מתנוססת בעיתון.
עם צאת העיתון גילה פילוסוף כי אנשי לאשה התערבו ללא אישור בצילומיו באמצעות תוכנת פוטושופ. הזיזו את המצולמת, הוסיפו לדגת הים, והגרוע מכול, לטענתו, ראשה של מדריכת הצלילה נחתך, ועל גופה הודבק ראשה של הדוגמנית המקורית. "אני מארגן כבר ארבע שנים תחרות צילומים בינלאומית מתחת למים", אומר פילוסוף. "אנחנו מקפידים שאלה יהיו צילומים מקוריים, בלי טיפול דיגיטלי. מביאים שופטים מומחים שיזהו אם נעשה בהם שיפוץ, ופתאום באים ועושים בצילומים שלי כבתוך שלהם. בחיים לא עשו לי דבר כזה. שאלתי צלמים חברים שלי, והם היו בשוק. דבר כזה לא היה ולא נשמע. מרטשים ומשפצים, אבל לא עושים שטויות כאלה".
"אם יש אמת בטענותיו של פילוסוף, בהחלט נחצו פה קווים אדומים", מגיב הקולגה מ"הארץ" אלכס ליבק. "פה מדובר במשהו פולשני ופוגעני. זה לא שצרבו רקע, פה עשו דבר שלא קיים, הלבישו ראש, שזה איום ונורא, בוודאי אם לא ביקשו את רשותו".
"על העיתון היה לציין, כפי שמקובל בעולם, כי נעשתה כאן עבודת מחשב", מוסיף שלמה ערד, לשעבר צלם "ניוזוויק" בישראל. "אם העיתון מתבייש בכך, זו בעיה שלו. נכון שרוב צילומי האופנה עושים עבודת מחשב ולא מציינים זאת, אבל כשמשנים צבע עיניים או ראש במחשב, שזה הבעה של הבן-אדם, חייבים לציין זאת. במגזינים בחו"ל לפעמים מחליפים ראש של פוליטיקאי ושמים לו גוף של בריון ולא מציינים שנעשתה החלפה, כי הצילום מדבר בעד עצמו. בעיתונים שמכבדים את עצמם יש רגישות גדולה לנושא. הם לא היו רוצים שקהל הקוראים שלהם יתפוס אותם כמי ששוברים קודים".
עד כמה "שבירת הקודים" שמורה לעיתוני הפנאי? לצלם הוותיק דוד רובינגר יש ניסיון אחר, ודווקא עם עיתונים חדשותיים "מכובדים". הוא כבר אינו זוכר את מספר הפעמים שצילומו המפורסם של הצנחנים מול הכותל עבר טיפול: "בזמנו תבעתי כשהוסיפו לתצלום את ראשיהם של ביבי וערפאת צוחקים, וזכיתי. זה שנתיים-שלוש אני נמצא בתביעה שבגילי, 84, אולי כבר לא אזכה לראות את סופה, שלא לדבר על הכסף שהיא עולה לי. האדם הקטן נמצא בעמדה נחותה מול העיתונים".
מה יעלה בגורל התביעה, והאם ייפסק פה תקדים שיחייב את העיתונים לכללים חדשים? עוד מוקדם לומר, אבל קשה להתעלם מכך שהיות שהשוק בארץ כל-כך מצומצם, התביעה כשלעצמה אינה טריוויאלית. "הדוגמנית שגזרו את פניה לא הגישה תביעה, כי היא צריכה לעבוד עם לאשה", אומר פילוסוף. "יכולתי לעבור על זה לסדר היום, זה הכי קל. אבל חשוב לי להגיע עם העניין העקרוני לבית המשפט וליצור תקדים. האם אני אמשיך לעבוד איתם? אעבוד עם מי שיזמין ממני עבודה".
אורנה ננר, עורכת לאשה, מסרה בתגובה: "קראנו את כתב התביעה. מבחינתנו הדברים נראים אחרת לגמרי. עורך הדין שלנו מטפל בעניין".
david-s@globes.co.il