גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרצוג אמרה היום (ד') בתגובה, כי לה ולבעלה אין ולא היה כל קשר לחנינה. היא אישרה, שהיא מועסקת כפרילנסרית בליווי פרוייקטים חברתיים של קרן ריץ', לצד עבודתה בפרוייקטים אחרים למעורבות קהילתית.

ריץ' הוא מיליארדר וסוחר קומודיטיס, אשר הואשם ב-1984 בארה"ב בעבירות ניירות ערך ומיסים וכן בסחר עם אויב, בשל עיסקת נפט עם איראן. הוא נמלט מארה"ב וחי מאז בשווייץ.

בשנת 1981 הקימה חברה שווייצרית שבשליטת ריץ' את "קרן דורון", אשר תרמה לשורה של פרוייקטים בישראל ובהם הסינימטק בתל-אביב. לאחר מספר שנים הוקמה קרן ריץ', ולפני כשנה אוחדו השתיים תחת השם "קרן מארק ריץ'". קרן זו תורמת מיליוני דולרים בשנה למטרות רווחה ותרבות בישראל. בין הנהנים מתרומותיה: ניצן, אלו"ט, התיאטרון הקאמרי, תיאטרון הבימה, כפר התקווה ומוזיאון תל-אביב.

בראש הקרן עומד אבנר אזולאי, איש אמונו הוותיק של ריץ' ומי ששירת במוסד במשך 30 שנה. אשתקד אמר אזולאי, שריץ' תורם 6-4 מיליון דולר בשנה לשתי הקרנות שלו בישראל.

"אם יש טענות שהתרומות האלה בלתי לגיטימיות, נפסיק לתרום", אמר אז אזולאי. הוא תלה את קולר הבעיות המשפטיות של ריץ' בצוואר פרקליטיו בארה"ב. לדבריו, "היה קורטוב של אנטישמיות" בהגשת התביעה נגד ריץ'.

העיתון הניו-יורקי "דיילי ניוז" כתב היום, כי י הוכחות לכך שארגוני צדקה בישראל תורמים למטרות פוליטיות ובכלל זה למסעי בחירות. ככל הידוע, קרן ריץ' לא תרמה למסע הבחירות של ברק ב-1999.

יצויין בהקשר זה, כי על פי דו"ח מבקר המדינה, הוזרמו מאות אלפי דולרים לקמפיין ברק דרך "קרן קמליה", שהוקמה מעיזבונו של אוקטב בוטנר למטרות רווחה בישראל. את הקרן ניהל יצחק הרצוג, אשר שמר על זכות השתיקה בחקירותיו במשטרה בפרשת העמותות.

מיכל הרצוג מסרה בתגובה: "אני משמשת כיועצת חיצונית לגופים בתחום המעורבות הקהילתית ומטרות חברתיות בנושאי בריאות, חינוך ותרבות. בין היתר, אני יועצת לקרן דורון ולקרן ריץ'. המעורבות בפרוייקטים חשובים לחברה הישראלית. אין לי ולבעלי, ולא היה לנו, כל קשר או מעורבות בחנינה שקיבל ריץ' מקלינטון".

ל"גלובס" נודע, כי שורה של אישים בכירים בארץ ובחו"ל פנו לקלינטון בבקשה לחון את ריץ'. ביניהם: יו"ר הכנסת, אברהם בורג; מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, ישראל זינגר; ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט; שר החוץ, שלמה בן- עמי; מלך ספרד, חואן קרלוס; ראש עיריית ציריך; הרב הראשי לצרפת, הרב רנה סיראט; ועו"ד יעקב נאמן (שהיה פרקליטו של ריץ').

כמו כן, פנה לקלינטון מנכ"ל קופ"ח מכבי וראש המוסד לשעבר, שבתי שביט. פנייה זו מרמזת על היכרות בין שירותי הביטחון של ישראל לבין ריץ'.

לשכת רה"מ אישרה, כי ברק העלה את נושא ריץ' בשיחת טלפון עם קלינטון לפני מספר חודשים, "מתוך היכרות עם תרומתו החשובה ורבת השנים של ריץ' לבטחון ישראל ולרווחת תושביה". הלשכה מדגישה, כי ריץ' לא תרם לקמפיין ברק.

בינתיים, גוברת הביקורת בארה"ב על הענקת החנינה לריץ'. במאמר מערכת הנושא את הכותרת "אי אפשר לסלוח" כתב אתמול (ג') "וושינגטון פוסט": "אשתו לשעבר של ריץ' היא תורמת גדולה למפלגה הדמוקרטית; פרקליטו של ריץ', ג'ק קווין, שימש כיועצו המשפטי של קלינטון בבית הלבן.

"ממשל עם מסד מוצק של אתיקה לא היה מתחשב בשיקולים כאלה, ואנו מקווים שגם בממשל קלינטון לא היה להם משקל. אבל קלינטון עדיין חייב למסור הסבר משביע רצון להחלטה, שעל פניה נראית כצעד שאינו בר הגנה".

סוכנות בלומברג מסרה, כי דניס ריץ', רעייתו לשעבר של מארק ריץ', פנתה אף היא לקלינטון. דניס ריץ' תרמה 280 אלף דולר למפלגה הדמוקרטית מאז שנות ה-80. בין היתר היא תרמה 7,000 דולר למסע הבחירות של הילארי קלינטון לסנט מטעם מדינת ניו-יורק, ו-10,000 דולר לקרן ההגנה המשפטית של קלינטון עצמו בפרשת לוינסקי.