האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

גם אם מבחינה טכנית קצב עליות המחירים סביר, בשטח זה מרגיש אחרת לגמרי. רשימה חלקית: מחירי הביטוח לרכב המריאו לגבהים שלא הכרנו, מכונית ״קומפקטית״ חדשה נמכרת החל ממאה אלף שקל, כרטיס הלוך-חזור ליעד שנמצא במרחק של שעה טיסה מגיע בקלות ל-400 דולר ויותר. וזה עוד לפני שדיברנו על שכר הדירה שעולה, על הקניות בסופר שמתייקרות שוב ושוב (ההשפעה של הגל האחרון צפויה כנראה כבר במדד הבא). ובכלל, קשה למצוא בישראל מחיר שמתעדכן כלפי מטה.

בעתיד הקרוב לא צפויות בשורות טובות, להפך. כשהבור התקציבי הולך וגדל, עם צפי לגירעון שנתי של 7%-8%, הגזרות בדרך. בשבוע שעבר חשפנו בגלובס כי עיריית תל אביב מייקרת שורה של שירותים לתושבים, וזאת עוד עירייה חזקה ועשירה. אם לה אין ברירה, סביר מאוד להניח שזו רק תחילתה של מגמה שתגיע לפתחי רשויות נוספות, מרופדות פחות.

ואם לא די בכך, גם המע"מ צפוי לעלות בתחילת 2025 ב-1%, ובאוצר בוחנים אפשרות שזה יקרה עוד קודם. האם המחירים יעלו רק באחוז? ההיסטוריה מלמדת שזהו פתח עבור חברות רבות לייקר מוצרים בשיעורים גבוהים יותר, בחסות הגזרה הממשלתית. אז אולי יוקר המחיה הוא לא מושג מדיד כמו אינפלציה, ואולי הוא יותר פסיכולוגי או תודעתי, אבל אין זה אומר שהוא לא אמיתי. וכשהוא נוסק, כולנו מרגישים את זה.

בר לביא

מישהו הגיע למסקנה שראוי שיישחטו יותר מאלף חפים מפשע, ובכוונת מכוון הצליח להסתיר זאת מצה"ל ומהדרג המדיני. מרשים, המוסד צריך ללמוד ממנו דבר או שניים על דרכי פעולה בתוך ארגון אויב.
הקבוצה השנייה אומרת - אין תקווה למדינת ישראל, עלינו להתפצל לשתי מדינות לפי החלוקה הגסה שבין "יהודים" ל"ישראלים", ממלכת יהודה וישראל. כי כמובן שאויבינו יזרמו עם איך שהיהודים מחלקים את השטח שלהם, ויצליחו להגיע לשלום בר קיימא עם קבוצה אחת בזמן שיילחמו בשנייה, ולא פשוט יגיעו למסקנה שעם עוד קצת מאמץ, כל הנוכחות שלנו בין הים לירדן תחוסל.

 הפגנה נגד המהפכה המשפטית. אפשר יחד / צילום: אמיר גולדשטיין

המשותף בין שתי הקבוצות הללו, הוא שהן לוקחות בעיות קשות באמת - איך הכישלון של צה"ל היה עמוק כל כך, ואיך אפשר לחיות כאן ביחד בצל ראיית עולם כה שונה - ומנסים לתפור להן פתרון קל. רק שהמציאות לא עובדת ככה, ולבעיות מורכבות יש תשובות מורכבות. קשה לחוות דעה על הפתרון לבעיה הראשונה, אבל לגבי השנייה - לא צריך פיצול מדיני כדי להפריד כוחות בצורה בריאה. שוויץ (אוכלוסיה: 8.7 מיליון) מחולקת ל-26 קנטונים, לכל אחד מהם אוטונומיה חוקית ותקציבית נרחבת בכל תחומי החיים. שווה ללמוד מהם איך ניתן להסכים שלא להסכים, ולחיות יחד בכל זאת.​

עידן ארץ

הראשון שייך לחברת האופנה רנואר, ובו מוצגת קולקציית הקיץ החדשה באמצעות הפרזנטורים הקבועים לצד חיילי מילואים שנפצעו במלחמה ואיבריהם נקטעו. המהלך נולד כיוזמה של חייל המילואים אלון קמינר, ששתי ידיו ורגלו נקטעו, ובנוסף איבד את עינו.

לדבריו, הפציעה גרמה לו להרגיש חריג בנוף, "וחשבתי מה אפשר לעשות כדי לעזור לציבור להיחשף אלינו יותר, וגם לעזור לקטועים להרגיש יותר בנוח, ולשים את זה בפרונט בקמפיין אופנה ויופי. לכן, יצרתי קשר עם חברת רנואר והם הרימו את הכפפה, ועזרו לנו לנרמל את זה".

הפרסומת השנייה שייכת לשטראוס, והיא לוקחת את הדברים צעד אחד קדימה: יש בה אב קטוע יד, אבל הנושא בכלל לא עולה על השולחן עמוס הגבינות. זו פשוט פרסומת על הורים שמכינים סנדביצ'ים, ומרוב ילדים וטעמים הכול מתבלבל להם. במילים אחרות, נורמליזציה אמיתית.

גלית חתן