וועידת עכו לאתר הוועידה לאתר הוועידה
לכתבה הקודמת"אין מדיניות ברורה למדינת ישראל כיצד צריכה להראות עיר" לכתבה הבאה"ציפוף עירוני נכון הוא חיובי ומשפר את איכות החיים"

צובעים את המטרופולין בירוק: "השטחים הפתוחים בערים הם אתגר"

שטחים פתוחים ירוקים הם חלק בלתי נפרד מכל עיר או מטרופולין ■ בוועידת עכו לעירוניות יערך דיון בשילוב נכון שלהם במרקם העירוני ובתרומתם לאיכות חיים בת קיימא בערים
מיטל פלג - 19.11.2015, 13:11
פארק
פארק בעיר/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות

אחת המגמות הברורות של העשורים האחרונים, ויש להניח כי היא רק תמשיך ותתחזק בעשורים הבאים, היא תופעת העיור. בישראל, כמו במקומות שונים בעולם, השכילו להבין כי יש יתרון רב לערים גדולות המספקות שלל שירותים לתושבים, כאלו המהוות מטרופולין אחד גדול, המחליפות את הכפרים הקטנים ואת יישובי הספר המרוחקים זה מזה. הערים במתכונתן המודרנית, אמורות לספק לתושבים את כל צרכיהם, ובה בעת לשמור על איכות הסביבה, ולדאוג לחיים ברי קיימא - דהיינו, להגן ככל הניתן על המשאבים הקיימים בהן.

בהקשר לכך עולה שאלת המפגש בין העיר הבנוייה למרחבים הפתוחים הירוקים שתידון במושב "בין עיור לייעור - חיים חדשים בערים" בוועידת עכו לעירוניות שתערך בין ה-17-19 לנובמבר: האם ניתן לשלב בין עיור מוגבר, מבנים צפופים ובניינים שיעמדו בביקוש העולה לדיור, לשטחי טבע, פארקים ויערות? כיצד עושים זאת נכון, ואיפה ניתן לראות זאת בארץ?

"93 אחוז מהאוכלוסייה בישראל, חיים בישובים עירוניים והשטחים הפתוחים בהם מהווים אתגר", אומרת גילת לווינגר, ראש תחום תכנון נוף במשרד הבינוי והשיכון. לדבריה, "משרד הבינוי והשיכון מלווה תוכניות כבר משלב השיווק והתכנון. אנחנו פועלים מול עיריות ורשויות, כאשר אנחנו אחראים על פיתוח של סביבת מגורים ולא רק על בניינים, הכוונה היא גם לקידום תכנון כבישים והתחדשות עירונית בכלל. לכן יש לנו נקודת מבט רחבה בפעילות עם צוותי המתכננים".

- מה חשיבותה של סביבת המגורים ולמה התכנון המוקדם כל כך חשוב?

"התכנון הנדרש לשטחים פתוחים בערים שונה במגזר הכללי, בחרדי, ובערבי; הוא שונה בפריפריה ובערי המרכז. שוב אדגיש שזו סביבת מגורים - ולכן, כשמדברים על שטחים פתוחים או שצ"פ, כלומר שטח ציבורי פתוח כמו גנים ופארקים, אנחנו מדברים על המרחב החשוב שבין הבניינים - כל המקומות שבהם יש חיי שכונה ויש יחסי גומלין בין התושבים. סביבת המגורים חשובה כי היא המפגש עם הטבע, והוא תורם להתארגנות קהילתית טובה. לכן חשוב שזה יבוצע נכון, שתהיה מערכת גומלין בין הפנוי לבנוי".

עם זאת, לווינגר מזכירה שמדובר באתגר, מאחר שתמיד ישנם אילוצים ומגבלות. זה קורה בעיקר כשמתכננים בעיר קיימת וותיקה, לעומת עיר חדשה בה יש יותר חופש תכנוני. מאידך, יש לזכור, שבעיר חדשה יחסית, לוקח זמן מה עד שנוצר מרקם עירוני של ממש וחיי קהילה.

תכנון מולטי-דיסציפלינארי

אתגר נוסף הקיים בערים ובשילוב שלהן עם שטחים פתוחים וטבע, הוא זה הטופוגרפי. כך, תכנון עיר הממוקמת באזור הררי, שונה מעיר הנמצאת על שטח שטוח. "כל זה מתכתב עם איכות הסביבה", מסבירה לווינגר, "ככל שיש יותר נגישות ותכנון שמותאם לטופוגרפיה, כך המרחב העירוני יהיה מזמין יותר".

ובאשר לפארקים העירוניים, אלה חשובים לא רק בכדי להעניק לתושבים תחושת "כפריות עירונית" שתפצה על האורבניות, יש להם גם שימושים נוספים. "הם מנקים את האוויר" מזכירה לווינגר, "הם משמשים תשתית לניהול נגר - כלומר כאשר יורד גשם באמצעות שטחי הטבע ניתן להזרים מים לשטח פתוח, כך שהם יחלחלו בהדרגה לקרקע. בדרך זו השטחים הפתוחים גם מסייעים להוריד את העומס, אותו ראינו בגשמים האחרונים. שטח פתוח גם יכול להיות חלק ממערך ניהול המים בעיר, היא מדגישה.

עוד היא מוסיפה כי שטחים כמו פארקים הם בעלי תרומה נפשית ובריאותית, בין היתר באמצעות ספורט ושבילי אופניים. "כשאנחנו במשרד מתכננים שכונות אנחנו דואגים לשילוב אוכלוסיות שונות: גם לאלה שמטיילים עם הכלב, גם לקשיש עם המטפלת וגם לחובבי ספורט. אנחנו בודקים לעומק את השימוש בעצים, לא רק בפארק, אלא גם ברחוב: אנחנו מוודאים שברחובות יש מקום לעצים לרוחב ולעומק, ושכל התשתיות יתאימו לבורות שתילה".

"בבסיס העבודה שלנו", היא מסכמת, נמצא תכנון מולטי-דיסציפלינארי; כאשר מתכננים שכונה אי אפשר להסתפק רק באדריכל או במתכנן כבישים. תכנון יעיל דורש צוות תכנון הכולל גם אדריכל, גם מתכנן נוף, מתכנן כבישים, הידרולוג, שמאי, ובהתאם לצורך גם ייעוץ אקולוגי".

שטחים פתוחים שווה איכות חיים

"אנחנו חושבים שאיכות חיים עירונית שומרת על השטחים הפתוחים", מסכים פנחס כהנא, מנהל מחלקת התכנון היוצא של קק"ל, שישמש כיו"ר מושב "עיור וייעור" בוועידה. "אם העירוניות לא תהיה מספקת, נראה פירבור, שזו מגמה שהיא בעצם נגד שטחים פתוחים, וזה מתרחש כשאיכות החיים לא טובה. זה קרה בדרום הארץ כשלצד באר שבע קמו ישובים, כיוון שאיכות החיים אז לא הייתה משביעת רצון דיה".

כהנא מסכים גם הוא כי יש חשיבות רבה לשטחים פתוחים בערים, ולו רק בגלל הצורך באיכות חיים גבוהה, לדבריו קק"ל אף פועלת לקדם את הנושא: "בנגב, כחלק ממדיניות הסיוע לפריפריה החלטנו להקים פארקים עירוניים. האדריכלים של קק"ל פעלו לסייע לישובים בדרום כמו דימונה ואופקים, והקימו בהם פארקים. ההצלחה הגדולה שלנו הייתה בחידוש האזור של נחל באר שבע שבעבר סבל מהזנחה. לקח זמן רב לנקות את השטח, והיום המקום נראה אחרת - הקימו שם אמפיתאטרון, כרגע עובדים על הקמת אגם מים. הביקוש לדירות עלה באזור הזה". כהנא מזכיר שגם במרכז, הפארקים העירוניים הם בעלי חשיבות מכרעת: "הפארקים בתל-אביב הם מטרופולינים. הם לא משמשים רק את העיר, אלא גם את הסביבה.

למסלולים וליערות יש חשיבות בריאותית. בראש העין, ביוקנעם, היערות היו פעם 'חצר אחורית' - לשמחתנו, בהמשך הבינו שזה נכס בעל ערך מוסף לעיר. דבר נוסף - יש חשיבות עצומה לצל עירוני. הוא זה שמאפשר לנו לטייל ברחוב, ובמקביל גם קולט אבק, מנקה את האוויר וכמובן מעניק שפע צל ועוד", מזכיר כהנא.

ענת גולד, מנהלת מחלקת התכנון הנכנסת של קק"ל מחזקת את דבריו של כהנא ומוסיפה: "לצד המאמץ של קק"ל בניהול שטחים פתוחים ושטחי יער, אנו פועלים במרחב העירוני כחלק מהרצון לחזק את הערים ולאפשר פעילויות פנאי ונופש וליצור סביבה ירוקה עבור התושבים. קק"ל פועלת בסביבה העירונית על ידי שיקום נחלים עזובים ושטחים נטושים והחזרתם לשימוש ציבורי".

להטמיע את הטבע בשיטות שונות

דיויד מדוקס, מייסד ועורך כתב העת The Nature of Cities Principal , שייקח אף הוא חלק במושב המדובר, סבור גם הוא כי לטבע יש תרומה אקולוגית חשובה מאוד לערים, אולם הוא מאמין שאין דרך אחת טובה לשילוב בין הטבע לאורבניות. "לערים שונות יש אתגרים שונים, ולכל אחת יש להתאים את זו שמתאימה לה", הוא מסביר, "אם הייתי צריך לתת המלצה אחת ברורה, הייתי מנסח זאת כך: הטמיעו את הטבע בחיי היומיום, בשיטות שונות, בין אם הן בסדר גודל קטן או גדול'.

- פארקים עירוניים, ואפילו יערות מקומיים, הם שילוב נכון של טבע ואורבניות?

"ללא ספק. אני מרחיב מעט את משמעות המונח 'פארקים' ו'יערות'. הפארקים בגדלים השונים מאפשרים גישה לכמות משתנה של אנשים, יערות טובים לערים וכמותם גם העצים המפוזרים ברחובות לאורך המבנים".

- מה צריכה להיות מידת מעורבותם של התושבים בקבלת ההחלטות לגבי מבנה עיר מגוריהם?

"למי העיר שייכת? האין זו העיר של התושבים? לא רק שהם צריכים להיות מקבלי החלטות, עליהם גם להיות שחקני מפתח בתהליך. ואני מדבר על יותר מאשר תהליך בחירות. השתתפות אמיתית בתהליך היא המפתח. איך נראית העיר, או השכונה שהתושבים היו רוצים? את זה צריך לשאול אותם, להכניס אותם לתהליך, ואז לפעול בהתאם לרצונותיהם, ולא להשתיק אותם באמצעות טענה של 'ידע מקצועי'".

- כיצד להערכתך יראו ערי העתיד?

"זה כבר תלוי בקבלת ההחלטות שלנו. אני מקווה שהן יהיו גמישות ומקיימות. לתחום הירוק יש תרומה גדולה בהגשמת המטרות האלו. היום רבות מהערים הגדולות אינן מנהלות אורח חיים מקיים. אבל יש גם ערים חדשות, ההערכה היא שכ-60 אחוזים מהערים שיתקיימו בשנת 2030 עדיין לא הוקמו. זה אתגר עצום, ומאידך זו גם הזדמנות. חשוב שבערים החדשות לא נחזור על טעויות שעשינו בעבר".

מופע

מופע

"שיר אחד לשני עמים" מופע מקור של קהילת הג'אם בעכו מועדון הג'אם 17.11.15, 21:00

לפרטים ולהרשמה >>
מפגש

מפגש

"אמונה במרחב הציבורי", עם מנהיגי קהילות דתיות מסגד אל ג'זאר, עכו 19.11.15 ,13:00-14:30

לפרטים ולהרשמה >>
הכנס השנתי

הכנס השנתי

ועידת עכו לעירוניות, לקידום גישה בין מקצועית ובין-מגזרית לעירוניות 17-19.11.2015

לפרטים ולהרשמה >>
סיור בשוק

סיור בשוק

סיור בוקר בשוק עכו עם השף המקומי דלאל. בכניסה לגנים הקסומים
19.11.15 10:00-13:00

לפרטים ולהרשמה >>
תערוכה

חקלאות בעיר תערוכה

“המציאות הרב תרבותית בעכו” המרכז הבינלאומי לשימור על שם העיר רומא, עכו העתיקה

לפרטים ולהרשמה >>
סדנה

סדנה

סדנת "נגיעות בשימור" המרכז הבינלאומי לשימור על שם העיר רומא, רח' צלאח ובצרי, עכו העתיקה

לפרטים ולהרשמה >>